Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> מאמרים-חקיקה ופסיקה >> סדר הדין האזרחי
 
מהי טענת הודאה והדחה?
במשפט האזרחי, נטל השכנוע מוטל י על התובע, אשר נושא על כתפו את החובה להוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, כלומר עליו להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימותה של גרסתו שלו למערכת ההתרחשויות סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבע .לכלל זה ישנם מספר חריגים – בהם עובר  נטל השכנוע אל כתפי הנתבע אחד מהם במקרה של טענת הודאה והדחה.
המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק, ולפיכך חובה על המבקש הארכתו להתבסס על "טעם מיוחד", כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.בפסיקה נקבע כי טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובין היתר יישקלו השיקולים הבאים, שאינם בגדר רשימה סגורה, אשר נמנו בפסק דינה של כב' השופטת בייניש בבש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן.

 
לעיתים מתנהל נגד בעל דין במקביל להליך אזרחי בו הוא נתבע גם הליך פלילי. במקרה מעיין זה עולה לעיתים השאלה אם יש מקום לבקש מבית משפט הדן בהליך האזרחי לעכב את הדיון עד להכרעת הדין בהליך הפלילי. במאמר זה אסקור בקצרה באלו מקרים יאות בית משפט לעיכוב ההליך האזרחי כאשר מתנהל באותה העת כנגד הנתבע גם הליך פלילי.
תקנות 511 ו – 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 , קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין .והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר שזה שמע, עיין ודקדק בטענותיהם של הצדדים. בין שיקוליו אלו יבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המומלץ שנקבע .לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי והדרך שבא ניהלו בעלי הדין את הדיון.
 
ברע"א 9670/07 פלונית נ' פלונית, נדונה, בין היתר, השאלה של פסיקת פיצויים עונשיים בהליך אזרחי, לאחר שהנתבע כבר הועמד לדין בהליך פלילי ושם נפסקו נגדו פיצויים לטובת הקורבן. השופט רובינשטיין ציין בחוות דעתו שפסיקת פיצוי עונשי בהליך האזרחי תיתכן רק במקרים חריגים שבחריגים. זאת כיוון שהרציונל לפסיקת פיצויים הוא עונשי והרתעתי והם נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגות המזיק. לפיכך, כאשר מנוהל הליך פלילי מושגות תכליות אלה ככלל בהליך הפלילי ואין להן מקום של ממש בהליך האזרחי.

 
הסוגיה של ביטול פסק דין חלוט בעניין אזרחי בשל טענת תרמית אינה מעוגנת בחקיקה. ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" הוגבל להליכים פליליים (ראו סעיפים 19 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984- ), ולא נקבע בחיקוק הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, שבגדרו ניתן לקיים דיון מחדש עניין אשר הוכרע בפסק דין חלוט.

כיצד יש לחשב את התעריף המקסימלי של עו"ד בטיפול בתיק פלת"ד?

מה התעריף המקסימלי שנקבע בחוק ובכללים לטיפול של עורך דין עבור לקוח בתיק פלת"ד? האם עורך דין רשאי לחרוג מהתעריף המקסימלי שנקבע, במקרה שלא נערך בינו לבין הלקוח הסכם שכר טרחה באמצעות הגשת תביעה לתשלום שכר ראוי? האם על הלקוח לשלם מעבר לתקרה המקסימלית במידה ופיטר את עורך דינו בתיק פלת"ד ושכר את שרותיו של עורך דין אחר?

עיכוב הליכים בתביעה אזרחית בשל הליך תלוי ועומד

הכלל בדבר "עניין תלוי ועומד" עשוי להתעורר כאשר מוגשת בקשה מטעם בעל דין לבית משפט בבקשה לעכב את ההליך או התביעה שהוגשה על ידי בעל דין אחר בשל כך שתביעה דומה על פי מהותה כבר תלויה ועומדת בפני בית משפט אחר.בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית המשפט, כי יש למנוע כפל התדיינות כאמור ועיכב את ההליכים שבפניו עד להכרעה בהליך האחר אשר החל קודם לכן.


מהן העילות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ?

יש להבחין בין פסק דין שניתן במעמד צד אחד כאשר נפל פגם בהליך המשפטי שהביא לפסק הדין כגון שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע או שהנתבע לא קיבל הזמנה לדיון לבין מצב שלא נפל פגם בהליך המשפטי שהוביל לפסק דין . האבחנה בין שני המקרים קריטית וחשובה שכן במקרה הראשון חייב בית משפט לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בעוד שהמקרה השני בו לא נפל פגם בהליך מסור לשיקול דעתו.

מתי תנתן לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה?

מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו.בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו.


מתי יכולה להתעורר הטענה של השתק שיפוטי?

הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי-הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט".

כיצד יש לסווג, לעניין הערעור, החלטה המעבירה דיון מחמת חוסר סמכות, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט?

האבחנה הנוהגת בעניין ערעור היא זו המבדילה בין "פסק-דין" לבין "החלטה אחרת". ככלל, כאשר מדובר בהחלטה המסיימת את הדיון, וביתר דיוק הסוגרת את התיק שהתנהל בין בעלי הדין, תסווג היא כ"פסק-דין", עליו ניתן להגיש ערעור בזכות. לעומת זאת, אם מדובר בהחלטה שלא סיימה את התיק נהוג לסווגה כ"החלטה אחרת", עליה ניתן להשיג בפני ערכאת הערעור רק לאחר קבלת רשות.

האם ניתן לחייב תובע מכח הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי , בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות צד ג' אם תדחה התביעה כנגדו?

האם דחיית בקשת רשות להתגונן יוצרת השתק פלוגתא שמונעת מהנתבע לשוב ולהעלות במסגרת הליך אחר טיעונים דומים במהותם לאלו שהציג בבקשת הרשות להתגונן שנדחתה, ואף מונע ממנו מלהעלות טיעונים שלא טען במסגרת בקשה זו, אך יכול וצריך היה לטעון?


האם למי שאינו צד בתיק אזרחי מוקנת  זכות לעיין בו ?

ההסדר החוקי המאפשר עיון בתיקי בית המשפט קבוע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). הסדר זה משקף נקודת מוצא לפיה יש לאפשר, ככלל, את העיון בתיקי בית המשפט. זאת, נוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון, שזכות העיון מהווה נגזרת שלו


עיכוב ביצוע פסק דין כספי בשל הגשת ערעור - במקרים חריגים בלבד

הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ש "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" ועל המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לפיכך,  על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וכשבפסק דין כספי עסקינן הנטל על המבקש גדול יותר, באשר "הנחת המוצא הינה כי מאזן הנוחות במקרים אלו נוטה לטובת המשיב, מאחר שהתשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו על ידי המערער ניתן יהיה להשיב בסופו של יום.


משמעות אי זימנו של מצהיר שאינו בעל דין לחקירה בהליך ביניים.

תקנה 522 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 קובעת כי בעל דין העותר לחקור מצהיר שאינו בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים במשפט רשאי לבקש את הזמנתו על מנת שזה האחרון ייחקר על תצהירו. להימנעות מהתייצבות לחקירה קיימת נפקות ראייתית שכן התצהיר לא יוכל לשמש כראיה בהליך.

זכותו של בעל דין לחקור על תצהירי יריבו בחקירה שכנגד גם הליכי ביניים

סעיף 17 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע כי בית-המשפט ייעתר לבקשתו של בעל-דין לצוות על חקירת המצהיר ואם יתברר לבית-המשפט  שבקשתו של בעל-דין לחקור בעל דין בבית-המשפט באה משם קנטור או קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש תוצאות החקירה.


חריגה מפלוגתאות ושינוי חזית -מה היא שינוי חזית? באלו מקרים ניתן לבעל דין לשנות חזית?
 
לאחר הגשת כתבי הטענות מתגבשות בין בעלי הדין הפלוגתאות (המחלוקות) בהן בית משפט נדרש להכריע. ככלל בעל דין לא רשאי בשלב מאוחר יותר להרחיב בעילות נוספות שלא נכללו במסגרת הפלוגתאות שהתגבשו לאחר הגשת כתב התביעה , כתב ההגנה וכתב התשובה, ככל שהוגש. 
 


כיצד על בעל דין לנהוג במידה והוא מעוניין להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שמעבירה דיון מחמת חוסר סמכות?

במקרה שתובענה הועברה לבית משפט אחר מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ותקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א) וצד כלשהו מתכוון לבקש רשות ערעור על החלטת ההעברה, ראוי שיחולו הכללים הבאים:


כיצד נקבעת הסמכות מקומית לפי תקנות סדר הדין האזרחי  התשמ"ד -1984 בתביעה שאינה כולה במקרקעין ?

תקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 הדנה בתובענה שאינה כולה במקרקעין, קובעת חלופות אלטרנטיביות למקום השיפוט. על פי הוראות התקנה, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט, שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

מתי יעתר בית משפט לבקשה להפסקת תובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ומתי הוא עשוי לסרב לה?

 
בקשה להפסקת תובענה מסורה לשיקול דעת בית המשפט ובדרך כלל יטה בית המשפט להיענות לבקשה. יחד עם זאת,  נקבע בפסיקה, כי עילה לסרב לבקשה מסוג זה היא אם עקב הפסקת התובענה היה הנתבע מפסיד יתרון בו זכה כבר, כגון ממצא לטובתו שנקבע במהלך הדיון או שהתנהגות התובע מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.
 

תצהיר גילוי מסמכים כללי לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי 


ההליך של גילוי המסמכים על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש, אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי הצד שכנגד , לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. מהי חובת הפירוט הנדרשת מבעל דין כאשר הוא מנסח תצהיר גילוי מסמכים כללי?

מהם התנאים למשלוח הודעת צד ג' בהליך של סדר דין מהיר?

לעיתים מתעורר הצורך אצל נתבע שמקבל תביעה בהליך של סדר דין מהיר להגיש הודעת צד ג' נגד צד שהוא סבור שיכול ומוטלת עליו האחריות לתביעה שמופנת כנגדו אם זו תתקבל. לנתבע שמוגשת נגדו תביעה בסדר דין מהיר אין זכות מוקנת למשלוח הודעת צד ג' שכן עליו לבקש רשות מבית משפט.

מתי תינתן לנתבע שקיבל רשות להתגונן הזכות לתיקון כתב הגנה?

כלל בית משפט לא יתיר לנתבע שניתנה לו רשות להתגונן לתקן את כתב הגנתו, באופן שיועלו בו טענות הגנה חדשות שלא העלה בתצהירו שניתן בבקשת הרשות להתגונן (ראו: דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהדורה 11 עמ' 265-268) אך אין בכך כדי  לשלול מתן היתר לתיקון כתב הגנה ,אם בשל גילוי נתון חדש שלא היה ידוע קודם לכן קודם לכן בידי הנתבע ,אם משום שהתיקון המבוקש אינו מהווה חריגה בולטת מהטיעונים שנטענו בבקשת הרשות להתגונן , ואם בשל סיבה מוצדקת אחרת. גורם חשוב בשיקול הדעת של בית המשפט , בבואו להכריע בבקשה זו הוא  חשיבותו של התיקון המבוקש לבירור השאלות השנויות במחלוקת (השוו: תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי   התשמ"ד 1984).

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט מחוזי בתל אביב מיום 29.01.14 במסגרת ת.א 50979-05-11 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אנטוני מרק פולק נעתר בית משפט ( כב' השופט יונה אטדגי לבקשת הנתבע והתיר לו לתקן את כתב ההגנה חרף העובדה שהתיקון המבוקש היה לאחר מתן הרשות להתגונן וזאת מנימוקי ההחלטה.



גילוי מסמכים ספציפיים- מתי יעתר בית משפט לבקשה , ומה מידת התערבות ערכאת הערעור בהחלטה שדוחה בקשה זו?

האם קיימת חובה לתמוך בקשה לגילוי מסמכים ספציפים בתצהיר? מה תנאי סף להיעתרות בית משפט לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים? ומה מידת היקף התערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט הדוחה גילוי מסמכים ספציפיים?

צירוף בעלי דין מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי אימתי?

מלשונה של תקנה 24 עולה כי היא עוסקת בשני מצבים של החלטה על שינויים בזהותם של בעלי דין לאחר שההליך החל: מחיקת בעלי דין ש"צורפו שלא כהלכה", מחד גיסא, והוספתם של בעלי דין נחוצים, מאידך גיסא. ענייננו מתמקד בעיקרו בשני מבין המצבים, היינו בבקשה לצירופם של בעלי דין לתובענה (בכפוף לכך שביחס לקבוצת אברמוביץ, מבחינה פורמאלית, השאלה היא האם יש למחוק אותם מהתביעה). אם כן, באילו נסיבות יצורף בעל דין לתובענה? התקנה קובעת שני תנאים חלופיים לכך. התנאי הראשון הוא "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע"; התנאי השני הוא שנוכחותו של בעל הדין דרושה כדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

ת"א 55550-06-16 צ'רלטון בע"מ נ' ג'אבר- החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 09.11.16 בנושא סמכות מקומית בתביעות אינטרנט בעקבות שינוי התקנות. התובעת הגישה תביעה למתן חשבונות ולסעד כספי נגד הנתבע, וזאת בטענה להפרת זכות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט, ועבירה על חוק המחשבים. הנתבע הגיש כתב הגנה, ויחד עמו בקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים,  בשל העדר סמכות מקומית. לטענת הנתבע, הרי שהתביעה מייחסת לנתבע מעשים שנעשו, לפי הנטען, בחנות של הנתבע בירושלים, וזוהי עילת הסמכות היחידה שמתקיימת בענייננו. התובעת השיבה לבקשת ההעברה, וטענה כי בית משפט זה מוסמך מהבחינה המקומית, כיוון שמדובר בהפרות ועוולות שנעשו על גבי רשת האינטרנט, כפי שנטען בתביעה וכי לאלו אין מקום מוגבל מבחינה טריטוריאלית, והן נחשבות כמעשים שנעשו בכל מקום במדינת ישראל, כך לפי פסיקת בתי המשפט. כבוד השופט רמי אמיר בחן את  הנטען בתביעה, ואין כל פירוט של מקום מגורי התובעת או עסקה, ואין כל פירוט של סניפים. גם הנתבע לא טען לכל טענה עובדתית בעניין זה. נותרה  החלופה היחידה הנוספת לפי התקנות, והיא מקום מגוריו או עסקו של הנתבע (ירושלים) . החלטתו של כבוד השופט רמי אמיר לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט היא להעביר הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים.

ת"א 29893-03-12 סלקום ישראל בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו מיום 16.11.16 עניינה של התביעה: חוב כספי בסך של למעלה מ-34 מיליון ₪, שלטענת התובעת, הנתבעת חבה לה, במסגרת התחשבנות כספית שביניהן הקשורה לתשלומים הדדיים בגין העברת הודעות טקסט – .S.M.S – בין רשתותיהן ("קישורי גומלין"), המתבטא בהפרש בין הסכום שהנתבעת שילמה לתובעת בגין מסרונים שהועברו מרשתה לרשת התובעת בתקופה שבין 26.07.10 ל-31.10.12 לבין הסכום שהיה על הנתבעת לשלם לתובעת (לטענת התובעת) בגין אותם מסרונים, בהתאם להוראות ההסכם שנעשה ביניהן ביום 16.12.04. הנתבעת כופרת בקיומו של החוב, בפרשנות התובעת לחוזה ובזכותה של התובעת לדרוש את המחיר הנתבע על ידה בשל העברת המסרונים האמורה, וטוענת עוד, כי המחיר שנדרש הוא  בלתי סביר ומפלה. סלקום היתה רשאית, אמנם, לפי סעיף 11.5 להסכם שבינה ובין בזק, לשנות את המחיר  עבור קבלת מסרונים הנשלחים מבזק לרשתה, אך שינוי המחיר כפוף היה לתנאים הקבועים בחוק התקשורת, ולפיהם, המחיר הנדרש צריך להיות סביר ובלתי מפלה. הוכח כי סלקום לא עמדה בתנאים הללו, וכי המחיר שנדרש על ידה היה בלתי סביר ומפלה. מאחר שכל תביעתה מבוססת על ההפרשים הנובעים מדרישתה זו, כבוד השופט יונה אטדגי דחה את התביעה. התובעת (סלקום) תשלם לנתבעת (בזק) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ש"ח.

ת"א 10118-08-14 ב. ר. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ החלטה של בית משפט השלום בתל אביב -יפו מיום 11.11.16 בנושא הפעלת עקרונות סדר דין מהיר בהליך הוכחות לפי חוק הפלת"ד. התובע הגיש תביעת ניזקין ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בתאריך 10.08.14 כנגד חברת הביטוח שביטחה את התובע במועד התאונה. מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 14,5%. הצדדים הגישו תחשיבי נזק וכבוד השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין הציעה פשרה לפיו תפצה הנתבעת את התובע בסך של 40,000 ש"ח. התובע הסכים לפשרה אך הנתבעת סירבה והצהירה על כך שחיוני לחקור את מומחה בית המשפט. בית המשפט הציע לנהל את ההליך לפי סדר דין מהיר התובע הגיב ברצון להצעה, אולם ב"כ הנתבעת התנגד לכך. יצויין כי תיקי פלת"ד לא הוכללו בקטגוריה של תקנות סדר הדין המהיר, בין היתר בגלל סדרי דין מיוחדים בהליך זה אך בעיקר מהסיבה הפשוטה שתביעות אלו מוגשות ללא סכום. אך כבוד השופט ד"ר מנחם קליין סבר שלאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קביעת אחוזי הנכות, הגשת תחשיב נזק ומתן הצעה מטעם ביהמ"ש, ברור, פחות או  יותר, מה "שווה התיק" ולכן מדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו - לפחות בשלב ההוכחות בתיק - גם בתיקי הנזיקין. החלטת בית המשפט היא לקבוע דיון בשלב ההוכחות לפי כללי "סדר הדין המהיר".  


ע"א 18218-09-16 פייארשטיין ואח' נ' מרשק ואח' פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים מיום 18.04.2017 החלטה בעניין מהותו של ערעור שכנגד.

תא"ק 31389-06-16 קואנדו מדיה בע"מ ואח' נגד מודן פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב- יפו מיום 02.05.2017 
התובעות מבקשות בכתב התביעה שהוגש בסדר די מקוצר לחייב הנתבע לשלם סך של "1,721,400 ש"ח  (לצרכי אגרה 106,800 ש"ח)"בגין הפרת הסכם פשרה שנכרת ביום 2.9.13 בין הצדדים , שאסר על הנתבע לפרסם פרסומיים פוגעניים בנוגע לתובעות וקבע תשלום פיצוי מוסכם בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין כל פרסום.
 
חקיקה רלוונטית

תקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד 1984

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003  

אגרות בית משפט 2014