Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> מתי יפסקו פיצויים עונשיים בהליך אזרחי לאחר שבהליך פלילי כבר נפסקו הפיצויים?
 
                        מתי יפסקו פיצויים עונשיים בהליך אזרחי לאחר שבהליך פלילי כבר נפסקו הפיצויים?

ברע"א 9670/07 פלונית נ' פלונית, נדונה, בין היתר, השאלה של פסיקת פיצויים עונשיים בהליך אזרחי, לאחר שהנתבע כבר הועמד לדין בהליך פלילי ושם נפסקו נגדו פיצויים לטובת הקורבן. השופט רובינשטיין ציין בחוות דעתו שפסיקת פיצוי עונשי בהליך האזרחי תיתכן רק במקרים חריגים שבחריגים. זאת כיוון שהרציונל לפסיקת פיצויים הוא עונשי והרתעתי והם נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגות המזיק. לפיכך, כאשר מנוהל הליך פלילי מושגות תכליות אלה ככלל בהליך הפלילי ואין להן מקום של ממש בהליך האזרחי.


בתיק אזרחי 39073-05-11 (שלום תל אביב) נדונה תביעתו של אפריים קליגר יליד שנת 1938 (להלןתובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתקיפה שהתרחשה ביום 08.10.08 .
 

לטענת התובע הוא  נדחף על ידי מר משה אריה פיגה (להלן: "הנתבע") וכתוצאה מהדחיפה נפל ונחבל (להלן: "הפגיעה").

הנתבע הועמד לדין פלילי והורשע ביום 08.06.09  במסגרת ת"פ (תל-אביב) 1828/09 .לאחר ההרשעה הגיש תביעתו לפיצויים.

במהלך ישיבת ההוכחות התיר בית משפט (כב' השופט מנחם קליין) באופן חריג את השמעת עדות ההגנה מכוח סעיף 42 ג' לפקודת הראיות לעניין אשמו התורם של התובע בכדי למנוע עיוות דין.

ואולם, בסופו של גם לאחר ששמע בית משפט את עדותו של הנתבע וטיעוניו נותר איתן בדעתו כי יסודות עוולת התקיפה התקיימו וכי אין מקום לייחס כל אשם תורם מצידו של התובע.

בנסיבות אלו,  קבע בית משפט כי על הנתבע לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שגרם לו כתוצאה מהתקיפה כמשמעותה של זו בסעיף 23 לפקודת הנזיקין.

מכאן, עבר בית משפט לדון בשאלת היחס הראוי של בית המשפט לעוולה מסוג זה והשפעתה על שאלת גובה הנזק.

בסופו של יום פסק לחובת הנתבע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשיעור של 18,000 ש"ח, פיצוי עונשי בסך 10,000 ש"חפיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד וכן הוצאות רפואיות.

או אז, התפנה בית משפט לדון בשאלה המרתקת האם יש בכלל מקום לפסוק פיצוי עונשי בהליך האזרחי כאשר לזכות הקורבן כבר נפסקו פיצויים בהליך הפלילי?


בפסק דינו, סקר תחילה  בית משפט  את ההלכה שנקבעה בברע"א 9670/07 פלונית נ' פלונית, בה נדונה, בין היתר, השאלה של פסיקת פיצויים עונשיים בהליך אזרחי, לאחר שהנתבע כבר הועמד לדין בהליך פלילי ושם נפסקו נגדו פיצויים לטובת הקורבן.

בברע"א 9670/07 הנ"ל ציין השופט רובינשטיין  שפסיקת פיצוי עונשי בהליך האזרחי תיתכן רק במקרים חריגים שבחריגים זאת כיוון שהרציונל לפסיקת פיצויים הוא עונשי והרתעתי והם נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגות המזיק. לפיכך, כאשר מנוהל הליך פלילי מושגות תכליות אלה ככלל בהליך הפלילי ואין להן מקום של ממש בהליך האזרחי.

יחד עם זאת, מציין השופט קליין כי על פסק דינו של בית משפט העליון הנ"ל הוגשה בקשה לדיון נוסף שנדונה בדנ"א 7565/09 פלונית נ' פלוני. הנשיאה בייניש דחתה את הבקשה לקיום דיון נוסף אך ציינה בהחלטתה שאכן ניתן לומר כי בפסק הדין נשוא העתירה ישנו:

"פיתוח מסויים של ההלכה בדבר הנסיבות בהן ייפסקו (או לא ייפסקו) פיצויים עונשיים על ידי בית המשפט".

עם זאת, כב' הנשיאה סברה שאין מקום לקיים דיון נוסף רק בכדי לקבוע את הכללים למתן פיצוי עונשי וסיימה את החלטתה בציינה ש:"פסק הדין נשוא העתירה אינו מונע לחלוטין את האפשרות לפסוק פיצויים עונשיים במקרים המתאימים – גם כאשר הנתבע נענש כבר במסגרת הליך פלילי – וניתן  להניח כי המבחנים לעניין זה יתפצחו בפסיקת בתי המשפט בבוא העת".

בנסיבות אלו, סבר כב' השופט קליין כי הגיעה העת לכך. לטעמו על בית המשפט לבדוק היטב הן את נסיבות ביצוע של מונח בשם "עוול-ירה" (CRIMTORTS").

"לדידי, כשמדובר בביצוע "עוולריה" בזדון, באלימות, כלפי אדם מבוגר בגיל מתקדם, ללא חרטה אמיתית ותוך גרירת הליך משפטי אזרחי עד לסופו תוך חיוב הקורבן לעוולריה להעלות לדוכן העדים, להעיד ולהיחקר בחקירה נגדית, תוך הטחת האשמות שווא של "אשם תורם" וכדומה – יש מקום לפיצוי עונשי גם בהליך האזרחי.סבורני שבמצבים אלו, האיזון הראוי בין ההליכים הפלילי והאזרחי, ייעשה בכך שמתוך הפיצוי הנפסק בהליך האזרחי, ינוכה הסכום שנפסק – ושולם – על ידי הנתבע כתוצאה מהטלת פיצוי עונשי בהליך הפלילי לפי סעיף 77 לחוק העונשין."

בסיום פסק הדין חותם בית משפט את דבריו באומרו כי:

"כבודו של התובע נרמס. האלימות פגעה בגופו ובנפשו. דחיפתו והפלתו של אדם מבוגר - המנסה להתפרנס בכבוד ולהיות מועיל לחברה ולא נטל עליה - מעבר לפגיעה האישית הפיזית היא גם פגיעה באוטונומיה ובכבודו של אדם.

גרירתו של התובע להליך משפטי למימוש זכויותיו הממוניות- גם לאחר ההרשעה של הנתבע בהליך הפלילי – עד תומו, תוך גרימת זכרונות על אירוע זה על דוכן העדים, הוסיף עוד נזקים עקיפים לתובע. בנסיבות אלו יש להעביר מסר ברור וחד משמעי של הוקעת אלימות ועל אף ששום פיצוי לעולם לא יחזיר ממש את המצב לקדמותו , יש לשאוף למרב האפשרי."

 

לקריאת פסק הדין המלא של כב' השופט מנחם קליין לחצו על הקישור הבא...
_
__________________________________________________________

חזרה לסדר דין אזרחי