Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> מהי בוררות
 
 
מהי בוררות?

 
בוררות היא שיטה אפשרית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר ניטראלי, על מנת שיכריע בסכסוך .

אחד מיתרונותיו הבולטים של הליך הבוררות הינם שהליך זה מתברר באופן קצר משמעותית מהליך משפטי בבית משפט כאשר המתווה לניהולו מוסדר בהוראות חוק הבוררות התשכ"ט – 1968 (להלן: "החוק") ולרוב אינו מתנהל עפ"י סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט או דיני הראיות, אלא עפ"י הדין המהותי.

באפשרות הצדדים שענינם נדון בפני בורר להגדיר מראש את סמכויותיו, לקבוע כיצד יפסוק בסכסוך ואף לקבוע אם יהיה עליו לנמק את הכרעתו אם לאו.
יתרון נוסף של הליך הבוררות הוא שפסק הבורר אינו ניתן לערעור.דהינו, שלא ניתן לערער על הפסק .
 
על צד אשר רוצה לגרום לביצועו של פסק הבוררות להגיש לבית משפט שמינה את הבורר בקשה לאישור הפסק.

העילות לביטול פסק בוררות

סע' 24 לחוק הבוררות קובע:

"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;

(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;

(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;

(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;

(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;

(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;

(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;

(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.


לפיכך, ביטול פסק הבוררות נתון לשיקולו של ביהמ"ש והוא יפעיל שיקול זה במסורה ורק אם ישתכנע שביצוע הפסק יגרום לעיוות דין.  

 
הדרך לביטול פסק בוררות

סע' 27 לחוק קובע כי בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש לביהמ"ש תוך 45 יום מהיום בו ניתן פסק הבוררות או מהיום שהפסק הומצא לצדדים, במידה ולא נכחו בעת מתן הפסק.

כלומר, צד שקיבל פסק בוררות וסבור שעומדת לו עילה לביטולו על פי אחת מהחלופות הנקובות בסעיף  24 לחוק רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה לביטול פסק הבוררות תוך 45 יום מהיום בו קיבל לידיו את הפסק. הבקשה לביטול צריכה להיות מוגשת בדרך של המרצת פתיחה, ולפרט את העילות עליהן היא נסמכת בצירוף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה.
 
 
 
ביטול פסק בורר

קודם לדיון קונקרטי בחלק מהעילות לביטול פסק בורר יש מקום להביא את מושכלות היסוד שנקבעו לא אחת בהקשר לבקשות לביטול פסק בוררות: 
 
 "בקשה לביטולו של פסק בוררות איננה, איפוא, תחליף לערעור על שאלות הנוגעות לתוכנו של הפסק, אף כאשר ברי הוא כי מסקנה ממסקנותיו של הבורר מוטעית, בין במישור המשפטי ובין במישור העובדתי, אין בכך כדי להוות עילה לביטול. פסק בורר עשוי אפוא להתבטל רק מקום בו הליך הבוררות פגום מיסודו, או בנסיבות בהן לא נתמלאו עקרונות הבוררות המוסכמים על ידי הצדדים. ביטול הפסק בשל תוכנו, אפשר רק כאשר מנוגד הוא באופן מובהק לתקנות הציבור"      ( רע"א 7205/01 כפר דניאל, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מיטרני (2002).)

 
"בדיקת הפסק אינה נעשית באותן אמות מבחן בהן נבדק פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. הטענות כאילו הבורר לא התיחס בפסקו אל כל הראיות שהיו בפניו, או שפסק בניגוד לראיות שהיו בפניו, טענות אלו יכול להיות להן משקל בבית משפט לערעורים, אך לא בבית משפט היושב לדין בבקשה לביטול פסק בורר. אדרבא, תמיד יצא בית משפט מתוך ההנחה, שהבורר קבע את כל הממצאים הדרושים כדי להצדיק את המסקנה אליה הגיע" (פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, כרך ב' עמ' 964-5, והפסיקה הנזכרת שם.)

 
"עיקר תכליתה של בוררות היא, כידוע, בירור מהיר ויעיל של השאלות השנויות במחלוקת  בין בעלי הדין, וזאת היא הסיבה שהמחוקק לא ראה להרשות ערעור על פסקו" – המ' 4276/02 עמיר ביעף בע"מ נ' חנניה יצחקי ובניו בע"מ, פ"ד טז 1958, עמ' 1960." 

 
לפיכך, על בית המשפט להקפיד ולבדוק, גם כאשר בקשת הביטול מתבססת על עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק, האם אין הן אלא טענות ערעור, בלבוש אחר"


(
רע"א 1144/10 ליסטר נ' ליסטר (2010), סעיף 17 לפסק הדין; ע"א 318/85 כוכבי נ' גזית קונסיליום, פ"ד מב(3) 274;)

 
ועוד ראוי להזכיר את שנאמר בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 823/87 דניה סיבוס חברה לבניה בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, בעמד 612:

 
מגמת בתי המשפט היא לקיים את פסק הבוררות ככל שהדבר ניתן ולצמצם את התערבותו של בית המשפט בהכרעותיו של הבורר".


הלכה היא כי אין הכרח כי הבורר יכתוב פסק ארוך, מפורט ומנומק לעייפה, ודי בכך שינמק באופן קצר וענייני את הפסק. (ראו: רע"א 1714/08 עזבון המנוח אריה נוי נגד יחיאל חיימוביץ' (ניתן ביום 1.5.08); ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, כרך ב' בעמ' 1061-1062 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)).
 
לעניין זה יפים גם דברי כב' השופט גולדברג בע"א 1325/92 קולקר נגד דיפלומט אופנועים (1985) בע"מ, פ"ד מז(3) 89, 96 (1993): 
 
די בכך שהפסק ינומק כך שיהא בו להראות לקורא כי לא נעלמו מעיני הבורר הנושאים שעמדו לפניו להכרעה, כי לא נשתכחו מליבו טענות הצדדים, כי מצויה בו התייחסות עניינית לכל אלה וכן טעמים, לפחות בתמצית, שהביאו לתוצאת הפסק". 
 
דברים אלו צוטטו בהסכמה על ידי כב' השופט י' דנציגר ברע"א 1714/08 אריה נוי ז"ל נ' חיימוביץ, לא פורסם (1.5.08), פסקה 20, באומרו:
 
פעמים רבות ניתן להסתפק בהנמקה קצרה ועניינית שהיא בבחינת 'מיפוי' של השיקולים שהובילו את הבורר להחלטתו".
 
ראו: רע"א 113/87 נתיבי איילון נגד יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה' (5) עמ' 511; ע"א 318/85      כוכבי נגד גזית קונסיליום השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(3) 265, 279 (1998)). 
 
 
 
 עילת הביטול מכח סעיף 24 (7) לחוק הבוררות
 
 
הלכה היא כי:

"השאלה אם טעה בורר בפירוש הדין אינה מסוג העניינים העומדים למבחן שיפוטי במסגרת ביקורת בית המשפט על פסק הבורר", וכי "בבוררות בה כפוף הבורר לדין המהותי, משהתברר כי הבורר החיל את הדין על המחלוקת שבפניו לא יזקק בית המשפט לטענות בדבר אופן החלת הדין, ובכלל זה, לטענות כי הבורר שגה בפרשנות הדין ובדרך החלתו על מערכת היחסים בין הצדדים" (כב' השופטת א' פרוקצ'יה
ברע"א 7765/07 קופ"ח מאוחדת נ' נג'ח, תק-על 2007(4) 1315). 
 
עם חקיקת חוק הבוררות, משבוטלה עילת הביטול של "טעות על פני הפסק", הדגישו בתי המשפט כי אין להחזיר עילת ביטול זו במסגרת סעיף 24(7) לחוק (ראה: ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, כרך ב' (מהדורה רביעית מיוחדת – 2005), עמ' 1070). 
 
זאת ועוד, פרופ' אוטולנגי מפנה בספרה למספר רב של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון, בהן נקבע כי לא ניתן לתקן טעות של בורר ביישום הדין, במסגרת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(7). כך, לדוגמא, בע"א 318/85 כוכבי נ' גזית, קונסיליום השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(3) 265 אמרה כב' המשנה לנשיא, השופטת מ' בן פורת:
 
אף אם טעה הבורר בדבר ההלכה או בשיקול-הדעת, אין בכך כדי לבטל את הכרעתו. רק אם התעלם כליל מהדין המהותי ולא פעל על-פיו, הגם שהותנה בשטר הבוררין כי יפסוק על-פי הדין, תהא עילה לבטל את הפסק בהתאם לסעיף 24(7) לחוק" (שם, בעמ' 279).
 
בדומה נקבע כי:
 
כשמקבלים הצדדים על עצמם למסור את חילוקי הדעות שביניהם לבוררות, מקבלים הם עליהם את שיקול-דעתו ואת הבנתו את החוק ואת העובדות, ואינם יכולים לקבול, כי אלו מוטעים היו. על-כן, אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או בשיקול הדעת אין בכך כדי לבטל את הכרעתו, שהרי על-מנת כן קיבלוהו הצדדים עליהם" (כב' השופט א' שינבוים בע"א 388/81 תימורים – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' משתלות ויצמן סול כהנא בע"מ, פ"ד לו(4) 253, בעמ' 264).
 
 
תיקון ו/או השלמת פסק הבוררות בהתאם לסעיף 22 לחוק הבוררות

באלו תנאים ניתן לבקש תיקון פסק בוררות?

 
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט העליון במסגרת רע"א 10001/08  אפריים פלינר נגד מיכל מלאך ואח' מיום 05.10.10 קבע כב' השופט י דנציגר כי:
 
"התנאי להפעלת סמכות התיקון המוקנית לבית-המשפט על-פי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות הוא כי מדובר בליקוי מסוג הליקויים המפורטים בסעיפים 22(א)(1) ו-22(א)(2), על-כן מקום שאכן מדובר בו בטעות שבשיקול-דעת ולא בפליטת קולמוס או בטעות חישוב גרדא, נשללת סמכות התיקון בשל סוג הטעות שבה מדובר, ושאלת סמכותו של בית-המשפט להורות על התיקון אינה מתעוררת כלל"

 
יוצא איפוא, כי שומה על בתי המשפט להקפיד על יישומה של מדיניות משפטית מאופקת ומרוסנת בעניין התערבות בפסקי בוררות, ובתוך כך גם בתיקון פסקי בוררות, שכן אחרת נמצא עצמנו יושבים כערכאת ערעור נוספת על החלטות הבורר, מצב אותו ביקש המחוקק למנוע מלכתחילה עם חקיקתו של חוק הבוררות תוך הגבלתה של הביקורת השיפוטית על הליך הבוררות לבדיקת תקינותו ההליכית גרידא"
 
 
 
חשוב לציין, כי על פי סעיף 26(א) לחוק הבוררות, "בית המשפט רשאי לדחות את בקשת הביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין". (ראו לעניין זה: ר"ע 674/86, מדינת ישראל נ' נאות סיני, כפר שיתופי מיסודם של גרעיני חירות בית"ר בע"מ, פ"ד מב(2) 527, בעמ' 539).

מהאמור לעיל, עולה כי לא על נקלה יסכים בית משפט לבטל פסק בוררות או להתערב בו.

____________________
חזרה לבוררות