Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> כיצד יש לחשב את התעריף המקסימלי של עו"ד בטיפול בתיק פלת"ד?
 
 
מה התעריף המקסימלי שנקבע בחוק ובכללים לטיפול של עורך דין עבור לקוח בתיק פלת"ד? האם עורך דין רשאי לחרוג מהתעריף המקסימלי שנקבע, במקרה שלא נערך בינו לבין הלקוח הסכם שכר טרחה באמצעות הגשת תביעה לתשלום שכר ראוי? האם על הלקוח לשלם מעבר לתקרה המקסימלית במידה ופיטר את עורך דינו בתיק  פלת"ד ושכר את שרותיו של עורך דין אחר? במאמר זה אנסה להשיב לשאלות אלו.

על פי כלל 3 לכללי הלשכה, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה, לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה.

גם על פי האמור בסעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין כשנקבע תעריף מקסימאלי בעניין מסוים,  עורך הדין אינו רשאי לקבל שכ"ט גבוה ממנו.

לפי סעיף 86 לחוק לשכת עורכי הדין עורך דין שגבה שכר טרחה מעבר לתקרה המקסימאלית שנקבעה בכללים אשם בעבירת משמעת.

בסעיף 16 (ב) לחוק הפלת"ד נקבע שכאשר מדובר בתעריף מקסימאלי שנקבע לגבי תביעות לפי חוק הפלת"ד, הועד המחוזי אינו רשאי להתיר לגבות שכ"ט הגבוה מן התעריף המקסימאלי שנקבע בכללים.

סעיף 16 לחוק פלת"ד קובע כדלקמן:

  "המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימאלי לשכר טרחה  של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטים - על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר  טרחה העולה על התעריף המקסימאלי, זכאי להחזר העודף. הרשות הנתונה לוועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה".

כללי לשכת עורכי הדין מאמצים את הסכומים המקסימאליים שנקבעו בחוק, וכלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין מוסיף וקובע כך:

"על אף האמור בסעיף 2, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לביהמ"ש שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה".

מהמקובץ עולה כי החוק והכללים יחד קובעים, אפוא, מדרג של שלוש אפשרויות לגביית שכר טרחה - 8% בצירוף מע"מ, כאשר הטיפול מסתיים בפשרה לפני הגשת כתב תביעה; 11% בצירוף מע"מ כאשר הטיפול מסתיים בפשרה אחרי הגשת כתב תביעה; ו - 13% בצירוף מע"מ כאשר הטיפול מסתיים בפסק דין.

איך יש לחשב את שיעור שכר הטרחה לאחר קבלת הכספים?

כאן המקום לציין שעל פי ההלכה הפסוקה, יש לגזור את  שכר הטרחה באחוזים מתוך הסכום שהגיע, ולא מתוך הסכום הכולל (חישוב "מלמטה").


ראו לעניין זה למשל החלטתו של בית משפט שלום בחדרה בש"א 000602/05 עו"ד לוטן צבי נ' יוסרא מחאמיד (פסקאות 10-13 להחלטה) .

גישה זו הינה הפרשנות הנכונה והמתיישבת עם תכליתו של חוק פלת"ד. כבר נאמר בע"א 575/88 קריכלי נ' ביהם ואח' פד"י מ"ג (3) בעמ' 610:

"כל מטרתה של ההוראה בסעיף 16 (א) הנ"ל למנוע "נגיסה" יתרה בכספים המשתלמים לידיו של הנפגע, בין עפ"י הסכם שבין הצדדים ובין מתוקף פסק דין".

כך גם פרש את לשון החוק והכללים כב' השופט ד"ר ורדי קובי, בת"א (ת"א-יפו) 165145/02 מוגרבי נ' עו"ד ליפא ליאור. שם ציין כב' השופט את הדברים הבאים: 

" המטרה של ההוראה סעיף 16 (א) לחוק שהנפגע לא יינזק ושלא תהא נגיסה בכספים שישתלמו על ידו ומטרה זו תסוכל לפי פרשנות הנתבע - שנוגסת בכספים שמשולמים לידי הנפגע. הפרשנות הראויה, לטעמי, המאזנת בין שיקולי צדק, הגינות, שיקולים חברתיים, תוך איזון בין זכות עוה"ד לשכ"ט וזכות האדם הלקוח שלא יגבו ממנו כספים יותר מהמקסימום שנקבע בחוק, מביאה, לקבלת פרשנות התובעים לגבי איסור שיטת הגביה "מלמעלה", שיטה שהינה בניגוד לחוק".

מה הדין לגבי שכר טרחה כאשר לקוח מפטר את עורך דינו ולאחר מכן שוכר את שרותיו של עו"ד אחר?


בפרשת מורגנשטרן , נדון מקרה בו עורך הדין אשר טיפל בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים פוטר לאחר שהגיע לפשרה עם חברת הביטוח ומונה עורך דין אחר, במקומו, אשר הגיע להסכם פשרה בסכום הגבוה פי שניים מהסכם הפשרה הראשון. במסגרת הערעור נפסק לעורך הדין הראשון שכר טרחה ראוי בשיעור של 2.5% מהסכום הכולל שנפסק, וזאת לאחר שעורך הדין השני קיבל שכ"ט בשיעור של 11% שהוא שכר הטרחה המרבי על פי חוק הפיצויים.

כב' השופטת גרסטל, אשר כתבה את דעת הרב בפסק הדין, כתבה:

"אני מודעת לעובדה שצירוף שכר הטרחה המוצע על ידי לעיל, לשכר הטרחה שנגבה ע"י עורכי הדין החדשים של המשיב עולה, במידת מה, על התקרה הקבועה בחוק, שכן התקרה המקסימאלית בחוק (ולהבדיל מהכללים) היא 13% ואילו הצטברות הסכומים מגיעה כדי 13.5%... אך נראה לי, שבמקרה זה, נכון יהיה להפנות את המשיב לתבוע את הסכום העודף מעורך דינו החדש, כאמור בסיפת סע' 16(א) לחוק, אם ימצא זאת לנכון."

השופטת חיות שישבה בהרכב קבעה, בדעת מיעוט, כי לא ניתן לחייב את הנפגע לשלם לכל עורכי הדין המייצגים יחד שכר טרחה העולה על התעריף המקסימאלי, שכן תוצאה זו עומדת בניגוד להוראות חוק הפיצויים והכללים אשר הותקנו מכוחו. לפי גישת השופטת חיות יוכל עורך הדין הראשון למצוא תרופתו מידי הפרקליט החדש אשר גרף לכיסו את מלוא שכר הטרחה המקסימלי.

המלומד יצחק אנגלרד מתייחס בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, תשס"ה) לפסק הדין שניתן בפרשת מורגנשטרן וכותב:

"לדעתנו, במחלוקת זו יש להעדיף את דעת המיעוט המונעת קביעת שכר טרחה העולה על השיעור המרבי שנקבע בחיקוקים הנזכרים. הרעיון של חלוקת השכר בין הפרקליטים לפי תרומתם בתביעה נראה הפתרון הנכון" (עמוד 514).

ואכן בת"א (ירושלים) 4818/07 עו"ד אכרם אבו לבדה נ' מאג'ד טאהר יאסין ואח', תק-של 2009 (1) 33189, קבעה כב' השופטת עירית כהן כי: "מקובלת עלי עמדת השופטת חיות ועמדתו של המלומד אנגלרד בספרו, לפיה לא ניתן לחייב את הנפגע לשלם לכל עורכי הדין המייצגים יחד שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי. גישה זו נתמכת באמור בפסק הדין שניתן בפרשת לאה קריכלי (ע"א 652/88 לאה קריכלי נ' מיכאל ביהם ואח', פ"ד מג (3) 602 (1989))".

יודגש שגם לגישתה של כב' השופטת גרסטל בפס"ד בפרשת מורגנשטיין במבחן התוצאה הלקוח לא ישלם בסופו של יום מעבר לתקרה שכן בכל מקרה יהיה  זכאי לחזור בתביעה לעו"ד השני בכדי לתבוע ממנו החזר של מה  שנפסק מעבר לתקרה המקסימאלית לעו"ד הראשון (חצי אחוז).

בת"א (עכו) 1116/06 ד"ר טהאהא רשיד נ' עו"ד ברק אליעזר המצ"ב לסיכומים כנספח ד', נקבע כי: 

"עינינו הרואות כי המבחן לקביעת שיעור שכר הטרחה בתביעות לפי חוק הפלת"ד הינו תוצאות הטיפול, ללא כל זיקה להליכים שהתנהלו לקראת אותן תוצאות בסופו של יום. בתביעה שתוצאתה הייתה פסק דין על דרך הפשרה, ישולם שכ"ט הרלבנטי לתוצאה זו של פשרה, ואין לבחון האם קדמו לאותה פשרה הליכים שונים, קצרים כארוכים, הוכחות או אחרים".


מה הדין שעורך דין לא ערך הסכם שכר טרחה כלל עם לקוח והאם יוכל במסגרת תביעה לתשלום שכר ראוי לדרוש לעצמו תשלום שכ"ט החורג מהתעריף המקסימלי שנקבע בכללים?


מענה לשאלה זו ניתן ללמוד מת"א (חיפה) 20511/01 גולדבליט אבי נגד קופרמן שרה  נדונה תביעה של עו"ד כנגד נתבעת לתשלום שכר ראוי כאשר בין הצדדים לא נכרת הסכם בכתב.

כב' השופט אליקים אברהם קבע  בפסק דינו  הנ"ל כי:

"מיותר לציין כי אין להתיר לעורך דין לעקוף את כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימאלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז 1977 המגדירים תעריף מקסימלי "בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט". חיוב הנתבעת לשלם עבור טפול בנושאים הקשורים לתביעה לפי שעות מנוגד לתקנות ולרוחן ויש בו כדי להביא לתעריף גבוה מהמקסימום".

זאת ועוד, גם בת"א 002017/03 אחמד אלנג'יב עו"ד נגד אחמד חסן אחמד נדונה תביעה של עו"ד לתשלום שכר ראוי כנגד לקוח אותו יצג בתביעה מכוח פלת"ד.  כב' השופט  יוסף בן חמו קבע בפסק דינו  הנ"ל כי:

" גם לו היו הצדדים עורכים הסכם אחר,  לשכה"ט בעניין פלת"ד לא היה לו תוקף, שכן קיימת הוראת חוק קטגורית לגבי גובה שכה"ט בתיקי פלת"ד והיא מחייבת. יתר על כן, גם לו היה משולם לתובע שכר העולה על השיעורים שנקבעו בדין, הייתה עומדת לנתבע עילת תביעה נגד התובע לדרוש החזר".

מהמקובץ עולה כי שכ"ט של עורך דין כפוף לתקרה המקסימאלית שנקבעה בכללים ועורך דין לא יכול, באמצעות הגשת תביעה לתשלום שכר ראוי, לעקוף את הוראותיו הקוגנטיות של החוק ככל שהן נוגעות לתעריף המקסימאלי. 

ומה בנוגע להוצאות משרד?

בת"א (עכו)  1116/06  ד"ר טהאהא רשיד נ' עו"ד ברק אליעזר קבע כב' השופט וויליאם חאמד:

" חיובו של נפגע בתאונת דרכים לשלם לעו"ד, נוסף על שכ"ט, גם הוצאות משרד, מהווה דרך העוקפת את הציווי שבסעיף 16(א) לחוק הפלת"ד והוראת סעיף 3 לכללי לשכת עורכי הדין לעניין התעריף המקסימלי של שכ"ט עו"ד בתביעה לפי חוק זה. ולכך אין לתת יד.

בתא"מ 1684-09 גולדשטיין יוסף נ' זוסיאן עובדיה יצג משרדנו את הגב' זוסיאן עובדיה בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד לתשלום שכר טרחה כאשר במסגרת תביעה זו נדונה גם תביעה שכנגד שהגישה הלקוחה נגד עורך הדין להשבת כספים שנגבו ממנה ביתר ובניגוד לתקרה המקסימלית.

בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט שלום ברחובות נדחתה תביעת עו"ד והתקבלה ברובה תביעתה הנגדתי של לקוחת המשרד להשבת הכספים שנגבו ממנה ביתר.

_____________________
חזרה ל סדר דין אזרחי