Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> חובות מחזיק לאחר קבלת צו עיקול מההוצאה לפועל
 

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

26 יוני 2012

עש"א 8295-03-12 בנק ערבי ישראלי עראבה 34036 נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

 

לפני כבוד השופט עודד מאור

מערער:                                                        בנק ערבי ישראלי עראבה 34036

                                                                    ע"י ב"כ עו"ד נועם בר-דוד

                                                                                      נגד

משיבה:                                                       קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

                                                                    ע"י ב"כ עו"ד רן גיסמר

                                                                                
פסק דין

 

מבוא

1. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כתוארו אז (מר אבי כהן) בתיק הוצאה לפועל מספר 01-04269-90-1 , במסגרתה חוייב המערער (להלן: "הבנק") לשלם למשיבה (להלן: "הזוכה") סכום של 80,562 ₪, במסגרת בקשה לחיוב צד ג' בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").
 

2. השאלות המתעוררות במסגרת הדיון בערעור זה מתייחסות לחובות צד שלישי שהתקבל אצלו צו עיקול על נכסי חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וכן ביחס לזכות הקיזוז העומדת לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי, ומועד מימושה .

העובדות וההליכים לפני רשם ההוצאה לפועל

3. העובדות המרכזיות, העיקריות והרלוונטיות שאינן במחלוקת הן כדלהלן:

 

א. תיק הוצאה לפועל נפתח כנגד חייב,שאינו משלם כלל את חובותיו;

 

ב. ביום 13.12.10 הוטל בתיק הוצאה לפועל עיקול על נכסי החייב אצל ; הבנק, שהתקבל אצל הבנק ביום 
 15.12.10.


ג.. ביום 22.12.10 השיב הבנק לצו העיקול בשתי הודעות נפרדות,שהועברו הן לזוכה והן לתיק ההוצאה לפועל; ההודעה האחת מתייחסת לתוכנית חסכון והשנייה מתייחסת לפיקדון בשקלים;

ד. ביום 9.1.11 ניתנו שני צווים למימוש הנכסים שעוקלו, שנמסרו לבנק ביום 8.3.11 במסירה אישית;

ה. בחודש מאי 2011 ניתן צו למסירת מידע ביחס לחובותיו וזכויותיו של החייב בבנק, ולבטוחות שבידי הבנק, בזיקה לצו העיקול שיצא מלפני רשם ההוצאה לפועל, וביום 5.6.11 הודיע הבנק כי לאחר מימוש תוכנית החסכון ולאחר הזיכוי לא תהא יתרה להעברה מאחר וחובות החייב עולים על נכסיו;

ו. הזוכה הגיש בקשה לחקירה בהאם להוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל;

ז. בעקבות החקירה הומצאו על ידי הבנק מסמכים שונים;

ח. ביום 21.9.11 הוגשה בקשה לחייב את הבנק בחוב הפסוק, בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל;

ט. התקיים דיון לפני רשם ההוצאה לפועל שבסיומו ולאחר סיכומי הצדדים – קבע רשם ההוצאה לפועל כי על הבנק לשלם לזוכה את הסכום של 80,562 ₪, הוא סכום תוכנית החסכון, מאחר והבנק לא קיזז סכום זה אל מול חובות החייב, אלא בחלוף 6 חודשים לאחר קבלת צו העיקול, ודחה את הבקשה ביחס לכספי הפקדון השקלי, מאחר וקבע כי זכות הקיזוז של הבנק מומשה כחודש לאחר קבלת צו העיקול, תוך שהרשם הנכבד קובע כי הוא מניח לטובת הבנק כי המימוש נעשה תוך זמן סביר.

. החלטת רשם ההוצאה לפועל מתבססת על קביעתו כי צו העיקול תפס נכסים בני עיקול, תוכנית חסכון וכן כספי פקדון, ומשכך, ומשלא קיזז הבנק את החובות מול הבטוחות שבידו אלא בחלוף חצי שנה מעת קבלת צו המימוש, הרי ויתר הבנק על זכות זו; מנגד ציין הרשם הנכבד שביחס לקיזוז כספי הפקדון בחלוף חודש ימים מיום קבלת צו המימוש, הרי המדובר בזמן סביר.

5. רשם ההוצאה לפועל אף התבסס בהחלטתו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 2176/08 אלבס נ' בנק מזרחי – טפחות (להלן: "פס"ד אלבס").
טענות הצדדים בערעור

6. טענותיו המרכזיות של הבנק במסגרת הערעור הן כדלהלן:

א. החלטת הרשם ניתנה בהעדר סמכות מאחר ולשיטת הבנק, המדובר בסוגייה ביחס לזכות קיזוז והיא עניין שבמחלוקת, ומשכך סמכות זו מוקנית לבית המשפט ולא לרשם ההוצאה לפועל.

ב. זכותו של הבנק להיפרע המפקדונות והנכסים של החייב כלפיו באמצעות זכות הקיזוז, ולכן משעשה כן, פעל כדין, הן בעכבו את כספי הפקדון השקלי והן את תוכנית החסכון והן במסגרת קיזוזם כנגד חובו של החייב כלפיו.

ג. בבסיס החלטת רשם ההוצאה לפועל עומדת הקביעה כי הבנק ויתר על זכותו לקיזוז, מאחר ולא ביצע קיזוז מייד בהתאם לקביעת בית המשפט בפס"ד אלבס, וזאת תוך הפנייה שגוייה לקביעות שלא נקבעו בפס"ד  אלבס, ותוך התעלמות מהנסיבות השונות נשוא פסק דין זה.

ד. לשיטת הבנק אין כל הוראה בדין ביחס למועד להפעלת זכות הקיזוז ואין לקבוע מסגרת זמן נוקשה לעניין זה.

ה. הבנק מציין שמעולם לא ויתר על זכות הקיזוז ועמד עליה באופן מיידי החל מהיום הראשון ולאורך התקופה.

ו. גם לגופו של עניין – הרי גם אם היה עיכוב במימוש כספי תוכנית החסכון הרי לא נגרם לזוכה נזק שהוא שכן בכל מקרה לא היו בקשות הבנק עודפי כסף שניתן היה להעבירם.

ז. כן, על פי הוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל – הרי קיים לטובת הבנק "הצדק סביר" שאין בו כדי לחייב את הבנק בסכום החוב;

7. מנגד, אלה עיקר טענות המשיבה, היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, בערעור שלפניי:

א. הבנק נמנע באופן שיטתי להציג ראיות ומסמכים המצויים ברשותו;

ב. משלא קיזז הבנק את הכספים תוך זמן סביר, ויתר על זכותו זו.

ג. אין לבנק הצדק סביר מהמנעות ביצוע הקיזוז, לאור השיהוי בביצוע ולאור הסלקטיביות בהפעלתו;

ד. נטען שהיה מקום לחייב הבנק לאור קיומו של נכס נוסף שעוקל, וזו מסגרת האשראי;


דיון והכרעה

מחיקת סעיפים מעקרי טיעון הזוכה

8. ראש וראשית יש להסיר מדרכנו אבן נגף, והיא בקשת הבנק למחיקת סעיפים מעיקרי טיעון המשיבה;

אכן, צודק הבנק שאין מקום שבמסגרת הערעור יועלו על ידי המשיבה טענות שנדחו על ידי רשם ההוצאה לפועל, ולבטח אין מקום לעתור לסעדים נוספים שאינם במסגרת ערעור שמילא לא הוגש על ידי המשיבה, ולפיכך בקשת הבנק מתקבלת, תוך שאני קובע כי ההכרעה במסגרת ערעור זה תהיה אך ביחס לקביעת רשם ההוצאה לפועל לחייב הבנק בקשר לתוכנית החיסכון, ולא ביחס לכספי הפיקדון.
על עיקול נכסי חייב – כללי

9. המחוקק לא הגדיר את המונח עיקול, וזה נקבע בפסיקה כפעולה משפטית המהווה שימת יד על נכסי החייב, אשר מכוחה מתאפשר לזוכה להיפרע מנכסים אלה את החוב המגיע לו (ראו: ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך, פ"ד מג (2) 864)).


10. שתי מסגרות לנו עת עסקינן ב-"עיקול":

האחת, עיקול זמני, על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שעניינן הטלת עיקול זמני על נכסי נתבע – עוד בטרם התבררה התביעה כנגדו לגופה;

והשנייה, עיקול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל וזאת לאחר מתן פסק דין, וזכויות התובע הוכרו על ידי בית משפט.

11. אין זה המקום להרחיב ביחס לשתי המסגרות הנורמטיביות הנ"ל, ובקשר להבדלים שבין ההוראות השונות, אך די אם נאמר כי עסקינן בעיקול על נכסי חייב לפי הוראות ההוצאה לפועל.

ומשכך, אינני משוכנע שהיה על רשם ההוצאה לפועל להידרש לפס"ד אלבס, כאשר עניננה עיקול זמני, שחלות עליה הוראות דין אחרות.
על עיקול נכסי חייב על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל

12. עיקול נכסי חייב אצל צדדים שלישיים במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא אחד האמצעים העומדים לרשות זוכים/נושים לגביית חובותיהם.

(מאחר והמחוקק משתמש בחוקים שונים במונח "נושה/זוכה" להגדרת אותו מונח ממש, הרי לאור העובדה שחוק ההוצאה לפועל משתמש במונח "זוכה", הרי לצורך פסק דין זה אשתמש במונח זה).

13. על מנת להבטיח את יעילות הליך עיקול נכסי החייב אצל צד שלישי, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, קבע המחוקק וחשף את הצד השלישי לסיכון של חיוב אישי, היה ולא יקיים את הוראות החוק המחייבות אותו, על כורחו, לסייע לזוכה לגבות את החוב.

הוראות פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל מתייחסות לעיקול נכסים בידי צד שלישי, ועל צד שלישי להקפיד הקפדה יתירה לפעול על פי הוראות צו העיקול, וזאת על מנת שלא יהיה חשוף לחיוב אישי.

14. ראוי להדגיש מספר נקודות:

א. מובן שצו העיקול חל על נכסי החייב בידי צד שלישי, או שיגיעו בידו בתוך 3 חודשים מיום קבלת הצו אצל צד שלישי, משמע – היום הקובע הוא יום קבלת צו העיקול אצל הצד השלישי.

ב. על הצד השלישי להשיב לצו העיקול, ולהודיע בתוך 10 ימים מעת קבלת צו העיקול אצלו הודעה המפרטת את נכסי החייב שבידו או שלפי ידיעתו יגיעו לידיו בתוך פרק הזמן של 3 חודשי (להלן: "תשובת הצד השלישי").

ג. תשובת הצד השלישי חייבת להיות שלמה, מלאה ומפורטת – עליה לכלול ולפרט את כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי;

ד. ככל שקיימת מניעה שהיא ביחס לעיקול והעברת כספים, בין שבדין ובין בהתאם להסכמות שבין הצד השלישי לבין החייב, יש לפרשה כראוי ולפרטה, על מנת שגם נתון חשוב זה יעמוד לפני רשם ההוצאה לפועל והזוכה שהטיל את העיקול.

היינו – ככל וקיימות זכויות קודמות בנכסים המעוקלים לטובת צד שלישי, אלה צריכים להיות ברורים ומובאים לפני הזוכה.

ה. יצוין ויודגש – צד שלישי חייב לשתף פעולה מלאה ולתאר את המצב העובדתי לאשורו, וככל שקיימת אצלו אי בהירות מסוימת ראוי שיפנה בבקשה למתן הוראות בטרם ישיב תשובה שאינה מלאה ולא מפורטת.

כאמור, על תשובת הצד השלישי להיות שלמה ונכונה, וזאת על מנת לחסוך ממנו את הטרדה בהזמנתו לחקירה על פי הוראות סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

ו. הזמנה לחקירה כאמור, תיעשה על פי בקשת זוכה שיפרט בבקשה לרשם ההוצאה לפועל מדוע יש לזמן את הצד השלישי לחקירה.

ז. הצד השלישי ימסור את הנכסים המעוקלים בהתאם להוראות צו העיקול או בצו מאוחר יותר שניתן (להלן: "צו המימוש").

צו המימוש, אינו אלא אמצעי עזר לביצוע העיקול;

העיקול חל החל מיום קבלת צו העיקול, ומאותה עת הנכסים מעוקלים וצו המימוש אינו אלא הוראה דיונית ביחס למועד ומקום העברת הנכס המעוקל; הא ותו לא.

מעמד צד שלישי ("מחזיק")
15. צד שלישי (המכונה בתקנות סד"א, לצרכיה, "מחזיק") הופך למעשה לגורם מעורב פסיבית בהליכים שבין הזוכה המעקל לבין החייב.

אל לו לצד שלישי להיות מעורב בפועל בסכסוך וראוי שינקוט משנה זהירות וניטרליות המתחייבת ממעמדו ככזה, על מנת שלא לחשוף עצמו לחיובו בחוב הפסוק ושלא לחשוף עצמו לעילת תביעה של הזוכה מולו ביחס להתנהלותו.

16. ראוי להזכיר בהקשר זה את דברי בית המשפט העליון ברע"א 1016/08 ע.א.מ קונדוס נ' אגס ירוק מסחר ושירותים בע"מ (ניתן ביום 14.1.10, פורסם באתרים משפטיים): 
"צד שלישי המקבל צו עיקול הופך, גם אם בעל כרחו, לגורם מעורב בהליך – וככזה מוטלות עליו חובות שונות, ובצידן אחריות. בראיה נקודתית ניתן לומר, כי צד שלישי נקלע לסיטואציה רבת סיכונים ונטולת סיכויים: 'הצד השלישי נדרש לפעולה במסגרת סכסוך אזרחי, שאין הוא צד לו...' אף שלצד שלישי המקבל צו עיקול אין אינטרס אישי בהליך, אין הוא פטור ממילוי החובות המוטלות עליו על פי דין, וחובות – יש לקיים בתום לב...".

זכות הקיזוז של הבנק
17. ההכרה  בזכותו של בנק להיפרע מנכסי החייב שברשותו תוך שימוש בזכות הקיזוז וזאת אף לאחר שהתקבל אצל הבנק צו לעיקול נכסי החייב באה לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה (פ"ד מט (1) 177 (להלן: "עניין הסתדרות הרבנים").

18. זכות קיזוז זו, נועדה למנוע שימוש חפוז של הבנקים בזכות זו, כל אימת שיחששו שהם עלולים להיקלע לתחרות עם יתר הנושים של החייב; 

אולם - משהוטל עיקול על נכסי חייב במסגרת תיק הוצאה לפועל (בניגוד לעיקול זמני, כאמור) הרי על הבנק לממש זכותו זו באופן מיידי.

19. ויודגש – ההבדל הוא בין שימוש בזכות על יסוד חשש בלבד, וכי אז עלולים לפגוע גם ביציבות הכלכלית של הלקוח ושל חיי המסחר, לבין שימש בזכות הקיזוז לאחר שכבר הוטל בפועל במסגרת הליכי הוצאה לפועל (שמטרתם לבצע פסקי דין לאחר שניתנו על ידי בתי המשפט).

20. שאלה מעניינת שיכולה להתעורר לאור פסק הדין בעניין הסתדרות הרבנים, היא ביחס למעמדה של זכות הקיזוז שניתנה לבנקים לאחר הטלת עיקול, והאם פסק הדין הנ"ל העלה את הזכות למעמד של בטוחה:

א. הליך הקיזוז מוסדר בשתי הוראות חוק עיקריות – האחת, בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ד – 1973 וסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980.

למען הסדר הטוב יובהר כי קיימות הוראות חוק שונות בהן נקבעת הוראת הקיזוז מפורשות, אולם מאז 1973, עת הוסדר נשוא הקיזוז בחוק החוזים, הרי הסעיף מייתר את הצורך בהוראות הספציפיות בחוקים השונים (ראו לעניין זה דברי השופט אהרון ברק ב-ע"א 377/82 התעשייה האוירית לישראל נ' צור גת (פ"ד מב (2) 725).

ההבחנה ביניהן היא כי מהות הקיזוז החוזי הוא ככזה, והקיזוז על פי פקודת פשיטת הרגל מקבל פן של בטוחה.

ב. במקרים רבים – כפי שאף קורה במקרה שלפנינו - טוענים הבנקים כי קיימת להם זכות קיזוז וזכות עכבון בנקאי.

המדובר באותה זכות ממש ולא בשתיים נפרדות:

עיכבון חל על נכסים מוחשיים, מיטלטלין או מקרקעין,  וקיזוז חל על זכויות, ולכן יש לומר, אם כן, שקיזוז הוא עכבון לגבי זכויות.

ג. הקיזוז הבנקאי האמור, שהוכר כאמור בפסק הדין בעניין הסתדרות הרבנים, אינו קובע אלא, כי המדובר בזכות חוזית שזכתה למעמד מועדף, מאחר המדובר בזכות המבוססת על הסכמה שאינה נוגדת את תקנת הציבור.

זכות הקיזוז הנ"ל תעלה למעמד בטוחתי רק במקרה המפורט בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (וזה אינו המקרה שלנו), ולסיכום נאמר שזכות הקיזוז הבנקאי לאחר קבלת צו עיקול, זכות חוזית היא.

מן הכלל אל הפרט – ומה בענייננו:

21.  נבחן עתה את תשובות הצד שלישי, הבנק, לצו העיקול שהתקבל אצלו:

"לכבוד...
תשובה לצו העיקול לבא כח הזוכה
לכבוד מר/גב' ...
הנדון: צו עיקול על שם אוחמד מנסו בסאר מספר זיהוי ...
תיק מספר ... הליך מספר ...

להלן העתק פרטי תשובת בנק ערבי ישראלי לצו העיקול שבנדון, כפי שנשלחה להוצאה לפועל באמצעות המערכת הממוחשבת:

נרשם עיקול בכפוף לזכויותינו
סכום הנזק משבירת הפקדון חסכון להיום הינו 4,069.20 ₪
התחיבויות החייב כלפינו ליום קבלת הצו עולות על המעוקלים

כפיפות לזכויות הבנק
דיווח על עיקולים קודמים של גורם אחר

פרטי הנכסים שעוקלו:
קוד זיהוי של הנכס ...
סוג הנכס: תוכנית חסכון
סכום שעוקל: 80,583.92
מועד פרעון 10.05.2019

בכבוד רב
בנק ערבי ישראלי
"

וכן, תשובה שנייה -

"לכבוד...
תשובה לצו העיקול לבא כח הזוכה
לכבוד מר/גב' ...
הנדון: צו עיקול על שם אוחמד מנסו בסאר מספר זיהוי ...
תיק מספר ... הליך מספר ...
להלן העתק פרטי תשובת בנק ערבי ישראלי לצו העיקול שבנדון, כפי שנשלחה להוצאה לפועל באמצעות המערכת הממוחשבת:
נרשם עיקול בכפוף לזכויותינו
התחיבויות החייב כלפינו ליום קבלת הצו עולות על המעוקלים
כפיפות לזכויות הבנק
דיווח על עיקולים קודמים של גורם אחר
פרטי הנכסים שעוקלו:
קוד זיהוי של הנכס ...
סוג הנכס: פקדונות בשקלים
סכום שעוקל: 28,703.95
מועד פרעון 20.02.2012
בכבוד רב
בנק ערבי ישראלי"


22. הנה כי כן, עולה שהבנק השיב בשתי תשובות נפרדות לצו העיקול האחד שהוטל.

לא ברור לי מדוע הופרדו התשובות, דבר שמקשה על רשם ההוצאה לפועל ועל הזוכה, מי שביקש את העיקול, לבדוק את התשובה במלואה ובשלמותה, וכשלעצמי נדמה שטוב יעשה צד שלישי עת יגיש תשובה אחת מלאה ביחס לכלל הנכסים של החייב בידיו.

23. זאת ועוד; הבנק מציין בתשובתו כי העיקול כפוף לזכויותיו, וכן כי התחייבויות החייב כלפי הבנק עולות על המעוקלים.

אולם בעניין זה הבנק סותם ואינו מפרש, ונדרשה חקירה והוראות למסור מסמכים ופירוט התשובה, על מנת שהתשובה תהא שלמה.

ראוי, כאמור, שצד שלישי יעביר תשובה אחת מפורטת ושלמה מהן כלל נכסי החייב שבידי (או שיגיעו לחייב בפרק הזמן של 3 חודשים), וככל שלבנק טענה כי העיקול כפוף לזכויותיו וכי סך ההתחייבויות עולות על היתרה המעוקלת, יפרט את מלוא הנתונים בתשובתו, על מנת שזו תהא לפני רשם ההוצאה לפועל, שהרי שאם לא כן, הרי כיצד ניתן יהיה לבחון אם התשובה אינה מלאה או אינה שלמה (כאמור בסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל).

24. זאת ועוד; את זכות הקיזוז הבנקאית יש לבצע באופן מיידי עם קבלת צו העיקול, ולכל היותר בתוך פרק זמן של עד 10 ימים (הוא מועד מתן תשובת הצד השלישי) וזאת על מנת שהתשובה לצו תהיה מלאה ונכונה.

ברי שמימוש כל זכות (או אף אי מימושה) כפופה לעקרון תום-לב והקביעה הערכית היא שאי השימוש בזכות לא ייעשה תוך ניצולה לרעה.

שעה שמוטל עיקול על נכסי החייב מחוייב הבנק לעשות שימוש בזכות זו, על מנת לקיים, הלכה למעשה את צו העיקול.

25. טוען הבנק בהודעת הערעור כי "המציאות הבנקאית [ההדגשה במקור – ע.מ.] אינה מאפשרת ואף אין זה ראוי שתאפשר את קיומו של צו מימוש באופן מיידי. המדובר בהליך שפוגע בזכות הקניין של החייב הדורש בירור באשר למצב המשפטי ואין לאפשר את הוצאתו לפועל באופן אוטומטי... בהקשר זה יציין הבנק כי בפירעון תוכנית החסכון במועד כאמור [היינו – המועד המאוחר – ע.מ.] מנע הבנק את חיוב החייב בקנס היציאה בסך של למעלה מ- 4,000 ש"ח...."

לעניין "המציאות הבנקאית", הרי לא הובאו ראיות ביחס אליה, אולם אם כך היא, הרי הבנק נקלע לכלל טעות – המדובר במצב בלתי תקין, בלתי ראוי ובניגוד לדין.

הבנק אינו יכול לשים עצמו כשופט-על ובורר ביחס למחלוקות שבין החייב לבין נושיו.

צד שלישי, ובנקים בכללם, המקבל צו עיקול על נכסים, מצווה לבצע את הצו  ולקיימו, אין הוא יכול להרהר אחריו או "לבחון את המצב המשפטי הקשור אליו"!

בכל הכבוד, אין זה מתפקידו של הבנק לבחון את "המצב המשפטי", או להגן על קניינו של החייב.

כאמור, לא הובאו ראיות לעניין "המציאות הבנקאית", אולם ככל וזו המציאות, הרי היא פסולה, בנגוד לדין,  אין לקבלה ולבטח אין להשלים עמה.

26. אינני מתעלם מטענת הבנק כי לעיתים עלול להגרם נזק לחייב עקב פרעון מוקדם של פקדונות או חסכונות –

לעניין זה תשאל השאלה אם הבנק כה מקפיד על זכויות הקניין של החייב עת הוא מפעיל את זכות הקיזוז;
אולם לעצם העניין – גם לכך תשובה פשוטה - על הבנק לפנות בבקשה למתן הוראות לרשם ההוצאה לפועל, וזה יחליט על פי הנסיבות.

מה לך כי מועד העברת הכספים הוא יום קבלת העיקול או מועד קבלת צו המימוש (שלכך הבנק לא טוען שלא יכול כבר אז לממש את זכות הקיזוז) /הרי בשניהם עלול להגרם נזק לחייב כתוצאה מקנסות שונים.

ייאמר פעם נוספת, ובאופן ברור וצלול - אין זה מתפקידו של הבנק לקבוע מהו המועד לביצוע הקיזוז, ומשניתן צו כאמור, עליו לבצעו מיידית, וככל שמתעוררות לפניו שאלות הקשורות לביצוע העיקול יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות.

כל התנהלות אחרת משמעה התערבות במערכת היחסים שבין הזוכה לחייב, וחושפת את הצד השלישי לחיובו האישי בחוב הפסוק, ואך בשל כך ראוי לו לצד שלישי לקיים צווים ולפעול על פיהם.

ראוי בהקשר זה להפנות לדברי בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט שלמה לוין) ברע"א 3036/02 אפקים השקעות נ' אמיר פרסמן, בו נפסק שלצד שלישי לא היה  "הצדק סביר", ובנסיבות שם נקבע שעל מנת להימנע מחיובו פעמיים היה עליו לשלם את החוב בהוצאה לפועל או להגיש בקשה לטען ביניים כדי לקבל הנחייה למי עליו לפרוע את תמורת השיק.

27. רשם ההוצאה לפועל הנכבד הגיע למסקנה כי אי מימוש זכות הקיזוז ביחס לכספי החיסכון, אלא בחלוף כחצי שנה, משמעה ויתור על הזכות וכי בעקבות זאת לא ניתן היה להעביר את הכספים לחשבון החייב ולכן הורה על חיוב הבנק בסכום החסכון.

וביחס לכספי הפקדון הכספי, קבע הרשם ההוצאה לפועל, כי משמומשו כחודש ימים לאחר קבלת צו העיקול, וקבע שהמדובר בזמן סביר.

לא ברורה מסקנה זו של הרשם, מה גם שהנימוק אותו ציין כי המדובר באיזון לקביעתו הקודמת, שגוי לטעמי.

28. אני סבור, כאמור, שזכות הקיזוז חייבת להיות מיידית עם קבלת צו העיקול, או לכל היותר בתוך 10 ימים מיום קבלת צו העיקול, ולכן אין בידי אף לקבל את קביעת הרשם הנכבד כי חודש ימים הוא זמן סביר, אולם כאמור משלא הוגש ערעור של המשיבה ביחס לכספי הפיקדון אינני נותן הוראות ביחס לסכום זה.

29.  טוען הבנק, כי גם אם היה מבצע את הקיזוז המיידי, הרי סך חובות החייב ביום הטלת העיקול כלפי הבנק עמדו על סך של 110,234.11 ₪ ויתרת הבטוחות בסך של 109,267.87 ₪, ומשכך העיקול לא תפס דבר.

טענת הבנק נכונה באופן חלקי בלבד:, וזאת מאחר וצו העיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל חולש על נכסי חייב אצל פרק זמן של שלושה חודשים קדימה ולכן יש לבחון את ההתנהלות בחשבון בפרק הזמן האמור, שהרי לאחר זיכוי החשבון בסכום של 966.24 ₪ (ההפרש בין היקף הבטוחות ליתרת החובות) כל סכום שהתקבל מעבר לו היה מעוקל לטובת הזוכה.

והנה – כבר ביום 23.12.10 הופקד שיק על סך 3,500 ₪ לחשבון העו"ש של החייב, משמע – לפחות סכום של כ- 2,500 ₪ היה מועבר על ידי הבנק לטובת העיקול, ולכן כאמור – טענת הבנק אינה מדוייקת.

30. לא זו בלבד שהבנק לא ביצע את הקיזו באופן מיידי, אלא גם המשיך ואפשר לחייב לפעול בחשבון הבנק (שנמצא ביתרת חובה) ללא כל הפרעה – כל עוד עמד החייב במסגרת האשראי שהוקצתה לו על ידו (ושהשתנתה לאורך ציר הזמן, כמפורט בהחלטת הרשם הנכבד).

31. לא יעלה על הדעת שמוטל עיקול על נכסי חייב אצל הבנק, לרבות על מסגרת האשראי שלו, והבנק יאפשר לחייב לפעול בחשבונו כאילו לא ניתן צו עיקול מעולם, והבנק יחסה בטענה כי זכויותיו עדיפות וקודמות על קיומו של הצו.

32. מצב דברים זה אינו סביר ואינו מביא לידי ביטוי את הצו השיפוטי המורה על העיקול, עת כאמור, העיקול תכליתו למנוע סחירות בנכס המעוקל ואת יכולת החייב לשימוש בו.

33. משעוקלה גם מסגרת האשראי, הרי על הבנק לפעול מיידית להקטין את החשיפה ולהימנע לאפשר לחייב להמשיך ולנהל חשבון עובר ושב כאמור, מפר הצד השלישי, ביודעין ובמודע את צו העיקול והוא חשוף לחיובו באופן אישי בחוב הפסוק.

הרי בהתנהלות זו של הצד השלישי, מתערב הוא במערכת יחסים לא לו – שבין החייב לבין הזוכה, ואין להשלים עם כך.

על צד שלישי ("מחזיק") להבין ולהפנים שצו עיקול משמעו כי מעת קבלתו, אין הוא והחייב יכולים להמשיך ולפעול בחשבון באין מפריע וללא הגבלה שהיא, אלא שמעת קבלת צו העיקול הופקעה יכול החייב בנכסיו המעוקלים, לרבות במסגרת האשראי, ולכן  על הצד השלישי לפעול מיידית בהתאם להוראות הצו, ולהימנע מחשיפה לחיוב בחוב הפסוק.

האם יש לחייב הבנק בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

34. עם זאת, השאלה שעמדה לדיון לפני הרשם הנכבד היא חיוב הבנק בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, והאם יש לחייב את הבנק לאור העובדה שהשתהה במימוש זכות הקיזוז בסכום תוכנית החיסכון, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל הנכבד.

גם בכך לא די, וגם אם ייקבע שהשתהה במימוש הזכות אין לחייב הבנק בסכום החוב, בטרם תבחן האם קמה לטובת הבנק טענת ההצדק הסביר שימנע את חיובו.

35. ראשון ראשון ואחרון אחרון:

טענת הבנק היתה עת קיבל את צו המימוש גילה כי שמו של החייב על גבי צו המימש היה "בסאר אוחמד מנטו" בעוד ששם בעל החשבון המעוקל הוא נאסר מוחמד מנסור, ולכן – לטענתו – עוכב מימוש תוכנית החסכון עד להסדרת אי הבהירות.

טוב היה לולא נטענה הטענה;

הרי גם בצו העיקול עצמו שם החייב היה בדיוק כפי שנרשם על גבי הצו המימוש (השם המשובש), ולעניין זה השיב הבנק תשובה מדוייקת וברורה ולא העלה כל הערה או תמיהה ביחס לשם החייב.

לו סבר הבנק שיש קושי ביחס לשם החייב אל מול מספר הזיהוי שלו, יכול היה, בעת קבלת צו העיקול, לפנות לרשם ההוצאה לפועל, אולם זאת הוא לא עשה, ומשכך ומשהשיב לצו העיקול תשובה ברורה, מנוע הוא מלהעלות טענה המתייחסת לכך ביחס לצו המימוש, שאינו אלא - כאמור - הוראה דיונית המכוונת ביחס למסירת הנכס המעוקל.

אי ביצוע הקיזוז במועד – מה משמעותו

36. כאמור, רשם ההוצאה לפועל הנכבד קבע כי שמשלא קיזז הבנק באופן מיידי את הבטוחות מול החוב, רואים אותו כמי שויתר על זכות זו.

הבנק מצדו, במסגרת ערעור זה מציין כי אין המשמעות היא בויתור על הזכות, וכי המדובר היה לכל היותר בטעות, ומכל מקום אין לחייב את הבנק בפיצוי עונשי או בפיצוי אחר שאינו קבוע בדין.

37. כפי שציינתי בהרחבה לעיל, יש לבצע את העיקול מיידית עם קבלת צו העיקול שהרי אם ייגרס אחרת, הרי למעשה ימשיך החייב לנהל אורח חיים באין מפריע ללא כל הפרעה של צו העיקול, ואין הבנק רשאי לאפשר לחייב להתנהל כאילו לא נפל דבר.

משלא עשה כן הבנק, אלא השתהה, והתעלם במופגן מהצו, ניתן לומר שויתר – דה פקטו - על זכות הקיזוז.

38. משמוטל עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל על נכסי חייב, על בנק להקפיא את המצב, לא לאפשר לחייב לפעול בחשבונותיו, לבצע קיזוז מיידית ולהודיע הודעה מתאימה להוצאה לפועל.

לא ניתן לקבל את הטענה כי הבנק שמר על זכותו זו והודיע לאורך כל הדרך כי זכות זו קיימת לו: הרי הבנק אינו יכול לאחוז המקל בשני קצותיו.

הבנק יודע כי קיים הכרח לבצע קיזוז, אולם מסיבותיו שלו בוחר שלא לבצעו, תוך שהוא מתעלם ממנו, ולאחר בסופו של דבר נכפה הדבר עליו, טוען ששמר על זכות זו.

39. שימוש בזכות יש לעשות בתום לב, ונסיבות המקרה דנן מלמדות שלא כך נהג הבנק:

כאמור, אי ביצוע פעולת הקיזוז במועד, והתנהלות הבנק, אפשרה לחייב להתנהל בחשבון העו"ש ללא מפריע – זאת ניתן ללמוד מתדפיס הפעולות בחשבון העו"ש לתקופה שמיום קבלת צו העיקול ולמשך 3 החודשים שלאחריו, הרי הבנק כיבד שיקים והוראות קבע, חיובי כרטיס אשראי וחברות טלפון נייד, ואף הופקד שיק.
לא זו אף זו; במהלך התקופה שמיום קבלת צו העיקול אצל הבנק שונתה מסגרת האשראי מספר פעמים: ביום 16.1.11 הוגדלה ועמדה על 68,000 ₪, לאחר מכן הוקטנה ושוב והוגדלה פעמיים נוספות, והכל במהלך התקופה בו היה צו עיקול על נכסי החייב.

המסקנה היחידה המתבקשת היא כי הבנק איבד את זכות הקיזוז בהתנהלותו שלו עצמו.

הצדק סביר
40. אחר דברים אלו, יש לבחון האם עומדת לבנק טענת ההצדק הסביר:

כאמור בספרו של השופט דוד בר אופיר, הכוונה ב-"הצדק סביר" היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו, כאשר המדובר בדרישה אובייקטיבית לקיומו של הצדק, כלומר: מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מהישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל הצד השלישי  (ראו: "הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית עמודים 863-864).

41. נסיבות תיק זה אינן מורכבות:

הבנק איפשר לחייב לנהוג בלא מפריע, תוך שהוא פוגע בעקרון שלטון החוק, ובצו העיקול.
לא נראה כי אדם מן הישוב, עת מקבל צו עיקול, היה פועל בדרך בה פעל הבנק.

הסברי הבנק וטענותיו הן בדיעבד על מנת לחפות על התנהלותו הקלוקלת והפסולה מעיקרה, ומשכך לא יכולה לקום לטובתו טענה זו, והיה מקום לחייבו בסכום תוכנית החסכון, כפי שאכן עשה הרשם הנכבד.

כאמור למסקנה דומה הגעתי ביחס לכספי הפיקדון, אולם משהרשם לא חייב את הבנק בסכום זה ומשלא הוגש ערעור על ידי הזוכה, אינני קובע לעניין זה דבר.

42. ראוי לציין במאמר מוסגר שבמידה והייתי קובע כי לזכות הבנק טענת ההצדק הסביר, לא היה בכך כדי לפגוע בעילת התביעה כנגד הבנק לאור הוראות סעיף 48 (ג) לחוק ההוצאה לפועל.



43. בסיכומו של יום - הערעור נדחה.

בנסיבות העניין ולאור סכום ההוצאות בערכאה הראשונה, אינני עושה צו להוצאות.





המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.
                                                                  ניתן והודע היום, ו' תמוז תשע"ב, (26 יוני 2012), בהיעדר הצדדים