Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> האם ניתן לבטל הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט?
 

                               האם ניתן לבטל הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט? 
 
האם אישורו של הסכם ממון על-ידי בית המשפט, מונע מאחד הצדדים להסכם לטעון לפגם בכריתת ההסכם?

במידה והליך האישור לא היה תקין, יש מקום לפנות בערעור על ההליך. אולם, אין בכך מניעה מלתקוף את ההסכם כדרך שתוקפים כל הסכם וכשנטען לפגם בכריתתו, למעט טענות הסותרות את עצם האישור, דהיינו, שההסכם נערך מרצון ותוך הבנה של תוכנו.

הסכם ממון שאושר, ובדומה להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אף הוא מתאפיין בשני המאפיינים: הפן השיפוטי והפן ההסכמי. יחד עם זאת, יש לשים לב להבדל הקיים בין הסכם ממון שאושר לבין הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. הראשון איננו פסק דין.

"אין הוא מכריע במחלוקת שבין הצדדים. אין בית המשפט בודק את תוכנו של הסכם הממון המובא בפניו לשם תוכנו ואין הוא אמור לאשר את תוכנו. כל שעושה בית המשפט הוא מתן אישור להסכם, לאחר שנוכח שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" (ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 212 -  213).

נקבע לא אחת כי לעניין ביטול הסכם הממון עקב טעות, הטעיה, עושק וכד' דינו של הסכם ממון כדין חוזה רגיל. הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין עצם הטעות לבין עשיית הסכם הממון, מוטל על הטוען את טענות אלה (ראו למשל ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3) 441 450 452).

 בע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 541 נקבע כי:

"במצבים שבהם מטפל ועליהם חל סעיף 18 נערך החוזה על ידי הצדדים מדעת ומרצון, ובכל זאת דבק בהתקשרות פגם המצדיק את התערבות הדין, עד כדי מתן אפשרות לביטולה החד צדדי. ההצדקה להתערבות זו היא מוסרית, והרעיון המנחה את הוראת העושק הוא רעיון של מוסר וצדק חברתי".

לבית משפט יש קושי רב יותר לבחון סבירות של תנאי עושק בהסכם לעומת מצב דברים שהיה מדובר בהסכם כלכלי בלבד.

בפסק דין המנחה בסוגיה זו, ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי (לא פורסם,  מיום 19.11.07), נקבע על-ידי כב' השופטת ד' ברלינר (כתוארה אז):

"עילת העושק, הינה אחד הביטויים הברורים לתפיסה העכשווית של דיני החוזים המציבה גם את הדרישה לצדק והגינות חוזית לצד מתן ביטוי לרצון הצדדים. הרעיון הוא כי בהעדר רצון חופשי – החוזה פגום, כאשר "הדרישה לפגם ברצון בעילת העושק ובעילה של השפעה בלתי הוגנת היא מתונה ומרוככת יותר מזו הקיימת בעילות המסורתיות (טעות הטעיה כפיה) הצירוף של תנאים גרועים עם פגם ברצון ולו פגם מתון הוא המצדיק את קיומה של עילת הביטול" (שם, עמ' 971). החשיבות היא בעצם ההכרה ביסוד מצפוני מוסרי וערכי שלאורו צריך להיבחן החוזה (ולענייננו כתב הויתור) כאשר הקביעה היא כי בנסיבות מסוימות, על-פי המדדים שנקבעו בעילת העושק לבחינתו של יסוד זה – ניתן יהיה לבטל את החוזה".

כך גם נקבע שם, כי שלושת רכיבי עילת העושק אינם רק מצטברים אלא שלובים זה בזה: "וקיימת ביניהם תלות הדדית המתבטאת בכך שככל שמתקיים אחד היסודות באופן מובהק יותר כן תטה הכף לכיוון המסקנה שמתקיימים היסודות האחרים...".

לעומת זאת, בע"א 5490/92 פגס נ' פגס (לא פורסם מיום 29.12.94) נקבע בהתייחס להסכמי גירושין:

"יש לא אחת תנאים המושפעים מן הרצון לקדם ולהקדים את הפרידה והניתוק בין בני הזוג. על כן, יתכן כי צד לחוזה יסכים לתנאים שהם מבחינה אובייקטיבית גרועים אך מחישים את הגירושין, ענין החשוב לו אותה שעה יותר מכל דבר אחר".


קושי נוסף הניצב בביטול הסכמי גירושין, עניינו יכולת "ההשבה ההדדית" אשר אינה אפשרית לאחר שבוצעו הגירושין. משכך, מעת שצד נתן את הגט או קיבל את הגט, בהסתמך על אותם תנאים שכרת עם הצד שכנגד, יהיו התנאים אשר יהיו, הרי ביטולו של הסכם שכזה יביא לכך שאת הנעשה אין להשיב, קרי: הגירושין, ומאידך הצד שכנגד יקבל השבה של התחייבויותיו הוא.

נושא הגירושין הינו תנאי יסודי בהסכם גירושין וע"כ נקבע בפסיקה כי אם בני זוג התחייבו במסגרת הסכם ממון שאושר, להתגרש אזי תנאי זה מהווה דרך כלל את אחד מתנאיו היסודיים של ההסכם והמפר אותו מראה בהתנהגותו כי הוא מתנער מן ההסכם והצד שכנגד רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את ההסכם (ע"א 131/89 דרזון נ' דרזון, פ"ד מג(4) 610 ; להלן – פ"ד דרזון). בהתאם להיגיון זה אומר כבוד השופט בייסקי בפ"ד מנשה (ע"א 105/83 מנשה נ' מנשה, פ"ד לח(4) 635):

"ייאמר כבר כאן, כי בשל מורכבותו אין הסכם הגירושין ניתן להפרדה לחלקים, כך שבמקרה של הפרת אחד מחלקיו קמה הזכות לבטל את החלק שהופר, מכוח הרישא לסעיף 7 (ג) לחוק התרופות... אף כי הסכם הגירושין מחולק לפרקים והוא דן בנפרד א) בעצם הגירושין, ב) בהחזקת הילדים, ג) בבעיות רכוש, ד) במזונות הילדים - אין אלה התחייבויות נפרדות, הניתנות להפרדה לחלקים, ואי אתה יכול לומר, כי מול התחייבות ספציפית מצד המערער עומדת התחייבות המשיבה, עד כי ניתן לבודד פרק כלשהו ממכלול ההסכם ולבטל רק אותו חלק. ההסכם דן במכלול הבעיות המורכבות, שיש להסדיר עת באים לפרק מסגרת משפחתית על כל הכרוך בכך, וזה כולל גם חבויות וזכויות כלפי ילדי בני הזוג ועתידם, ענייני רכוש משותף וכל כיוצא באלה. אכן, גם בהסכם מסוג כזה ייתכן שייקבעו חבויות ספציפיות תמורת חבויות נגדיות, שניתן להפרידן ולבודדן מכלל ההסכם. אך אין זה המקרה כאן... זהו הסכם כולל להסדרת מכלול הבעיות הכרוכות בגירושין, כשהחיובים והחבויות ההדדיים שלובים ללא יכולת הפרדה לחלקים, עד שניתן יהא לבטל רק חלק שהופר, אם הופר. מאידך גיסא, עם סידור הגט בוצע עיקרו של ההסכם וכן בוצעו הוראותיו המהותיות האחרות בעניין החזקת הילדים וכדומה, ובהקשרים אלה לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, לא על- ידי השבה ולא על-ידי תשלום שווי, כשם שבמקרים רגילים זכאי מפר מנפגע, אשר משתמש בזכות לבטל הסכם בגין הפרה (סעיף 9 לחוק התרופות)...".

לאור הלכה זו פסקו בתי המשפט למשפחה פעמים רבות כי אין מקום לבטל הסכמי גירושין לאחר שהצדדים התגרשו, שכן לא ניתן להחזיר בעניין זה את המצב לקדמותו .

זו אמנם ההלכה במקרה הרגיל, אך יכול ובמקרים חריגים, בהם הוכח כי קיים פגם בכריתה - ניתן יהיה לבטל את ההסכם.

בפסק דין מיום 18.08.09 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת  עמ  001277/07 פלונית נגד פלוני דחה בית משפט ערעור שהגישה האישה על פסק דינה של כב' השופטת טובה סיון  לבטל  הסכם גירושין וממון אשר נכרת בין הצדדים ביום 6.8.03, למרות שאושר וקיבל תוקף של פסק דין  וחייב את המערערת להשיב למשיב את הכספים ששילם במסגרת תיק ההוצל"פ, למעט מזונות הקטין וזאת בשל עושק, ופגם בכריתתו, וגם  לאור העובדה כי הבעל לא היה מיוצג בעת עריכה וכריתת ההסכם ואף לא בעת אישורו בבית המשפט.

______________________________________________________
חזרה לדיני משפחה וירושה