Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> האם לצורך הכרעה בתביעת מזונות של קטין רשאי בית משפט לבחון את שאלת אבהותו של פלוני על קטין אשר אמו היתה נשואה לאלמוני בעת הורתו
 

האם רשאי בית המשפט לבחון את ענין אבהותו של פלוני על קטין אשר אימו הייתה נשואה לאלמוני בעת הורתו, וזאת אגב גררא בלבד ולצורך הכרעה בתביעה לפסיקת מזונותיו של הקטין ?

שאלה זו בדיוק נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה ביום 16.07.12 ,בבית משפט לעניני משפחה בכפר סבא על ידי כב' השופט צבי וייצמן, במסגרת תמ"ש 32690/09 תמ"ש 32691/09 פלונית נגד פלוני .

בתיק הנ"ל הגישה התובעת שתי תובענות - באחת (תמ"ש 32690/09), עתרה לקביעת אבהותו של הנתבע 1 (להלן- הנתבע ו/או האב הנטען) על הקטין, ****, יליד *** (להלן- הקטין), ובשניה (תמ"ש 32691/09) עתרה לחיובו של הנתבע במזונותיו של הקטין וזאת על אף שבעת הוֹרָתוֹ של הקטין הייתה נשואה כדמו"י לאַחֵר - הנתבע 2.

התובעת, אשר נישאה לנתבע 2 כדת משה וישראל, התגרשה ממנו כעבור כשלוש שנות נישואין.
לתובעת ולנתבע 2 ילד משותף מנישואיהם אלו, אשר בענין הורתו ואבהותו אין חולק. כשבועיים קודם לגירושי בני הזוג, נולד בנה הקטין.

לדבריה היא קיימה קשר רומנטי ואינטימי עם הנתבע משך תקופה מסוימת קודם גירושיה מהנתבע 2 ובעקבותיו נולד הקטין.

ונוכח חשש הטלת כתם היחוסין והממזרות בקטין, נדרש בית משפט ע"פ הוראת סע' 28 ה לחוק מידע גנטי, לחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול באשר לאפשרות עריכתה של בדיקה גנטית ו/או כל בדיקה אחרת לצורך קביעת אבהות.

בחוות דעתו  הובהר כי "כל בדיקה או קביעה אשר תשלול את אבהותו של הבעל משמעותה פגיעה בכשרות הנישואין של הקטין..."

הכרעת בית משפט:

 בית משפט דחה את תביעת המזונות מאחר ומצא כי בשל החשש ממזרות, הכרעה בתביעת המזונות עשויה לגרום לקטין לנזק העולה על התועלת שלה. תביעת הקטין לקביעת אבהותו נמחקה תוך שבית משפט התיר לקטין לאחר שיגיע לבגרות להגיש תביעה חדשה בעניין זה. להלן עיקר נימוקי בית משפט להכרעתו זו.


על פי ההלכה היהודית הממזר הוא זה שנולד מגילוי עריות חמור ובכלל זה מי שנולד לאשת איש כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם יהודי אחר שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו, וכן זה הנולד משאר איסורי הכָּרֵת המוזכרים בפרשת "אחרי מות" שבחומש ויקרא. הממזרות "עוברת בירושה", רוצה לומר - ילד שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. הממזרות פוגעת בכשרותו של הממזר ושל צאצאיו להנשא עם יהודי שאינו ממזר לאורך כל הדורות.

 אין ספק, איפוא, כי חייהם של הממזר וצאצאיו צופנים ומזמנים להם קשיים לא מועטים שעיקרם איסורי החיתון המוטלים לשיכמם ומשאו של אותו כתם ורבב אשר ידבק בהם לכל ימי חייהם. 

 מתוך הזהירות הנדרשת למניעת פגיעה אפשרית ביוחסיו של אדם והכתמת שמו נמנעו בתי המשפט לאורך השנים מלהורות על קיום בדיקת רקמות לצורך קביעתה או שלילתה של אבהות, כאשר תוצאות הבדיקה עלולות היו להביא למימזורו של הקטין. 


ביום 30.11.2008, נכנס לתוקפו חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), תשס"ח-2008 (להלן: תיקון החוק או החוק המתוקן), שעניינו עריכת בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה. במסגרתו של תיקון חוק זה נקבעו כללים ברורים לעריכת בדיקה בהתקיים חשש לממזרות.

 וזו לשון הוראת סע' 28 (ה) לחוק מידע גנטי - צו לעריכת בדיקה בנסיבות של חשש לממזרות לפי דין תורה [תיקון תשס"ח]

(א) (1) ראה בית המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, ולאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, יפנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה; הפנייה תיעשה בלא ציון שמות ופרטים מזהים.

המחוקק מותיר, איפוא, שיקול דעת מצומצם ביותר לבית המשפט ומתיר לו להורות על ביצוע בדיקת רקמות למרות חשש ממזרות אך ורק אם בדיקה זו נדרשת לצורך מניעת סיכון חיי אדם או מניעת נכות חמורה ובלתי הפיכה לאדם.

 יחד עם זאת, ציין בית המשפט, השאלה האם יש בכך כדי למנוע מבית המשפט לבחון את סוגיית האבהות בדרכים אחרות (קבלת עדויות וראיות נסיבתיות), נותרה לא ברורה.

בפסיקה הובעו דעות ועמדות שונות בסוגיה, זו בעניין בע"מ 2685/11 פלוני נ' פלונית קבע בית המשפט העליון את דברו, ואישר פסיקה שדחתה בקשת אב נטען לבחון את אבהותו על קטינה אגב גררא לצורך בחינת סוגיה של משמורת והסדרי ראיה, בשל טובתה של הקטינה. לדעת בית המשפט, בפסק הדין האמור קיבל בית המשפט העליון את העמדה שהושמעה בפסיקה, לפיה התיקון בחוק אינו שולל באופן מוחלט וגורף את בחינת האבהות בדרך של שמיעת ראיות כאשר עולה חשש לממזרות, אלא יש לבחון את השאלה האם לאפשר בירור בשאלת ההורות בדרך שאינה בדיקת רקמות, על פי עקרון טובת הקטין. 

בסופו של יום קבע בית המשפט  כי  לא הוכחה התקיימותה של נסיבה חריגה כאמור. נקבע, כי עיון בכתב התביעה ובתסקיר רשויות הרווחה אינו מגלה נזק ספציפי המיוחד לקטין דנן, החורג מנזק כללי הנוגע לקטין שאינו יודע את זהות אביו. מתסקיר פקידת הסעד למד בית המשפט כי הקטין מתפתח בצורה תקינה וכי התובעת דואגת לכל צרכיו, ולפיכך הגיע למסקנה כי אין באינטרס ידיעת זהות אביו הביולוגי בכדי לגבור על טובתו הראשונה במעלה, שהיא מניעת הטלת כתם ממזרות בו.

 

התביעה למזונות נדחתה תוך שבית משפט אפשר בפסק דנו לקטין להגיש תביעת אבהות לאחר שיגיע לבגרות.
 בתמ"ש 32690/09 תמ"ש 32691/09 פלונית נגד פלוני

דיני משפחה