Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דחיית תביעה לפינוי מושכר בטענה להפרת חוזה בשל שבירת קיר ואי ביטוח המושכר
 
 תביעה לפינוי שוכר


בתיק שנדון בבית משפט שלום בתל אביב במסגרת תא"ח 222-09 חדד נגד זגורי כוכבי ואח' הגיש מר דוד חדד (להלן:"התובע") תביעת פינוי נגד ה"ה אורית וחיים כוכבי (להלן:" הנתבעים").
 

התובע הינו הבעלים של בית צמוד קרקע ברמת גן, אשר הושכר לנתבעים על פי הסכם שכירות לתקופה של שנה, החל מיום 18.10.06 ועד ליום 17.10.07 (להלן: "חוזה השכירות"). בנוסף, ניתנה לנתבעים אופציה להארכת תקופת השכירות. 

את עיקר עילות תביעת הפינוי השתית התובע על טענתו  שהנתבעים לא מצמידים את דמי השכירות למדד, הם לא מאפשרים לו, לראות את המושכר, הם לא ביטחו את המושכר כנדרש והתובע נאלץ לעשות זאת בעצמו, ובנוסף הם הרסו קיר של חדר ופתחו חלון בקיר המטבח ללא אישורו.

מנגד טענו הנתבעים  כי הוציאו פוליסת ביטוח לדירה, בה מופיע התובע כמוטב נוסף.

הנתבעים הודו , כי הרסו את הקיר אך לטענתם התובע נתן לכך אישור בעל פה, לאחר שקיים פגישה בדירה עם הנתבעים ומהנדס מטעמם.

בית משפט דחה את התביעה בעיקר  מהנימוקים הבאים:

.

ביום 2.4.10 הזמינו הנתבעים פוליסה חדשה, אשר התובע היה בה מוטב יחיד, אלא שפוליסה זו לא כללה כיסוי מפני נזקי רעידות אדמה.

כאמור, בחוזה השכירות נקבע, כי על הביטוח להיות "ביטוח מקיף". ביטוח מקיף אינו כולל בהכרח גם כיסוי מפני רעידות אדמה ( ראו לענין זה: תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ( תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן) התשמ"ו- 1986) . מאחר שחוזה השכירות שותק לענין זה, אין מקום לקבוע כי היתה הפרה בשל כך שהפוליסה אינה כוללת כיסוי מפני רעידות אדמה.

לחילופין, אף אם היתה הסכמה בין הצדדים כי הביטוח יכלול כיסוי מפני רעידות אדמה, אזי ככל שהיתה הפרה, הרי אין מדובר בהפרה יסודית אלא בהפרה אשר יש ליתן ארכה לתיקונה .

ואכן, ביום 12.5.10 עודכנה הפוליסה, כך שנכלל בה ביטוח מבנה הדירה לרבות ביטוח לנזקי רעידת אדמה למבנה והתובע הוא מוטב יחיד בה.

לאור האמור, ככל שהיתה הפרה המתייחסת לפוליסת הביטוח, הרי היא תוקנה.

על כן, עילת הפינוי הנסמכת על ההפרה המתייחסת לפוליסת הביטוח- נדחית.

הריסת הקיר –

בדיון מיום 14.2.10 הוצע לצדדים לעבור בדיקת פוליגרף באשר למחלוקת בשאלת הסכמת התובע להריסת הקיר.

הנתבעת נתנה הסכמתה להצעה במהלך הדיון, והתובע הודיע על נכונותו לעבור את הבדיקה מספר ימים לאחר מכן.

ביום 7.3.10 חזר התובע מהסכמתו לערוך את הבדיקה, באשר לטענתו הוא אינו בקו הבריאות.

בסופו של יום, נערכה בדיקת הפוליגרף לנתבע בלבד.

בחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט נקבע כי הנתבע דובר אמת.

על יסוד ממצאי הבדיקה נקבע כי  הנתבע דובר אמת בגרסתו לפיה קיבל את אישור התובע להריסת הקיר.

אישור זה, אף אם ניתן בעל פה ולא בכתב, יש בו כדי לאיין את טענת התובע בדבר הפרת חוזה השכירות.

לפיכך, דחה בית משפט את תביעת הפינוי.

לנוחיותכם להלן פסק הדין המלא:


 
 
                                                           בית משפט השלום תל אביב - יפו
 
תא"ח 222-09
בפני:
1. כב' השופט/ת עידית ברקוביץ
תובעים:
1. דוד חדד
  - נגד -
נתבעים:
1. אורית זגורי כוכבי
2. חיים כוכבי

                                           פסק דין

בפני תביעה לפינוי מושכר.

רקע

התובע הינו

התובע הינו הבעלים של בית צמוד קרקע ברח' אלרואי 37, רמת גן, המצוי על חלקה 693 בגוש 6157 (להלן: "המושכר").

ביום 27.8.06 נחתם בין הצדדים חוזה שכירות לתקופה של שנה, החל מיום 18.10.06 ועד ליום 17.10.07 (להלן: "חוזה השכירות"). בנוסף, ניתנה לנתבעים אופציה להארכת תקופת השכירות. בסעיף 6 לנספח א' לחוזה השכירות הוסיפו הצדדים בכתב יד כי "בעניין אופ' לפי סעיף 13 ניתנת ל-48 חודשים או בסיכום חוזה בניה המוקדם מבניהם".

ביום 22.10.08 הגיש התובע תביעה לפינוי ולסעד כספי כנגד הנתבעים, אשר הסתיימה בפשרה (להלן: "התביעה הקודמת" ו"הסדר הפשרה" בהתאמה).

ביום 28.6.09 הגיש התובע תביעת פינוי נוספת כנגד הנתבעים, היא התביעה המונחת בפני.

תמצית טענות הצדדים

התובע טוען, כי הנתבעים הפרו את הסדר הפשרה אליו הגיעו בתביעה הקודמת.

לטענתו מדובר בשוכרים בעייתיים, המפרים את חוזה השכירות באופן קבוע ומתמשך: הנתבעים לא מצמידים את דמי השכירות למדד, הם לא מאפשרים לתובע לראות את המושכר, הם לא ביטחו את המושכר כנדרש והתובע נאלץ לעשות זאת בעצמו, ובנוסף הם הרסו קיר של חדר ופתחו חלון בקיר המטבח ללא אישורו.

הנתבעים טוענים, כי מטרת התביעה הינה להטריד ולהתיש אותם, וכי הם מילאו אחר הסדר הפשרה שהושג בתביעה הקודמת.

הנתבעים טוענים, כי הוציאו פוליסת ביטוח לדירה, בה מופיע התובע כמוטב נוסף.

הנתבעים מודים, כי הרסו את הקיר אך לטענתם התובע נתן לכך אישור בעל פה, לאחר שקיים פגישה בדירה עם הנתבעים ומהנדס מטעמם.

דיון ומסקנות

התובע טוען לשתי הפרות עיקריות המקנות לו, לטענתו, זכות לביטול חוזה השכירות:

אי הנפקת פוליסת ביטוח למושכר.

הריסת קיר ללא אישור.

פוליסת הביטוח –

סעיף 20 לחוזה השכירות קובע:

"השוכר מתחייב לבטח את המושכר וכל אשר בו בביטוח מקיף. השוכר ישא בתשלומים בגין הביטוח האמור..."

במסגרת דיון שהתקיים בתביעה הקודמת ביום 11.3.09 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה "על הנתבעים לתקן את הביטוח כך שהתובע יהיה מוטב בביטוח של הדירה". ההסכמה קבלה תוקף של פסק דין.

בדיון מיום 14.2.10 הציגו הנתבעים פוליסת ביטוח שהוציאו לדירה, כאשר התובע מצוין בה כמוטב יחד עם הנתבעים.

התובע טען, כי יש לרשום אותו כמוטב בלעדי, שכן אם יהיה אירוע ביטוחי והוא יאלץ להפעיל את הפוליסה, רק הוא זה שיהא זכאי לקבל את התשלום מחברת הביטוח, ולא הנתבעים.

אכן, יש ממש בטענת התובע לפיה, הוא אמור להירשם כמוטב בפוליסה, שכן מדובר בדירה שלו. עם זאת, נוכח לשון סעיף 20 לחוזה השכירות, רישום התובע כמוטב ביחד עם הנתבעים לא מהווה בהכרח הפרת חוזה השכירות.

מכל מקום, בדיון מיום 14.2.10, התחייבו הנתבעים לפנות בתוך 3 ימים לחברת הביטוח על מנת לשנות את הפוליסה כך שהתובע יהיה המוטב הבלעדי.

בדיעבד התברר, כי לא ניתן לשנות את הפוליסה הקיימת אלא יש לבטלה ולהקים פוליסה חדשה.

ביום 2.4.10 הזמינו הנתבעים פוליסה חדשה, אשר התובע היה בה מוטב יחיד, אלא שפוליסה זו לא כללה כיסוי מפני נזקי רעידות אדמה.

כאמור, בחוזה השכירות נקבע, כי על הביטוח להיות "ביטוח מקיף". ביטוח מקיף אינו כולל בהכרח גם כיסוי מפני רעידות אדמה ( ראו לענין זה: תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ( תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן) התשמ"ו- 1986) . מאחר שחוזה השכירות שותק לענין זה, אין מקום לקבוע כי היתה הפרה בשל כך שהפוליסה אינה כוללת כיסוי מפני רעידות אדמה.

לחילופין, אף אם היתה הסכמה בין הצדדים כי הביטוח יכלול כיסוי מפני רעידות אדמה, אזי ככל שהיתה הפרה, הרי אין מדובר בהפרה יסודית אלא בהפרה אשר יש ליתן ארכה לתיקונה .

ואכן, ביום 12.5.10 עודכנה הפוליסה, כך שנכלל בה ביטוח מבנה הדירה לרבות ביטוח לנזקי רעידת אדמה למבנה והתובע הוא מוטב יחיד בה.

לאור האמור, ככל שהיתה הפרה המתייחסת לפוליסת הביטוח, הרי היא תוקנה.

על כן, עילת הפינוי הנסמכת על ההפרה המתייחסת לפוליסת הביטוח- נדחית.

הריסת הקיר –

בדיון מיום 14.2.10 הוצע לצדדים לעבור בדיקת פוליגרף באשר למחלוקת בשאלת הסכמת התובע להריסת הקיר.

הנתבעת נתנה הסכמתה להצעה במהלך הדיון, והתובע הודיע על נכונותו לעבור את הבדיקה מספר ימים לאחר מכן.

הצדדים הופנו לבדיקת פוליגרף ב"מכון גזית- מכון פוליגרף ואבחון מידע" (להלן: "מומחה בית המשפט").

ביום 7.3.10 חזר התובע מהסכמתו לערוך את הבדיקה, באשר לטענתו הוא אינו בקו הבריאות.

בסופו של יום, נערכה בדיקת הפוליגרף לנתבע בלבד.

בחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (להלן: "חוות הדעת") נקבע כדלקמן:

"1. מהלך הבדיקה

...

(2) השאלות בבדיקה נוסחו בהסכמת הנבדק ובלשונו על סמך הגרסה שמסר.

השאלות הרלוונטיות היו:

האם דוד חדד באמת נתן הסכמתו להריסת הקיר?

האם שיקרת לי בגרסתך כאן באשר לדווח לחדד על הריסת הקיר ואישור המהנדס?

האם שיקרת לי באשר לאישורו של חדד לזריקת הארון והמזגן?

הנבדק השיב בחיוב על שאלה (א) ובשלילה על שאלה (ב) (ג).

2. ממצאים

בתשובות הנבדק לשאלות הרלוונטיות לא אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר.

...

3. חוות דעת

על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף דלעיל, אני בדעה כי:

מר כוכבי חיים

דובר אמת בגרסתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות."

על יסוד ממצאי הבדיקה, הריני קובעת כי הנתבע דובר אמת בגרסתו לפיה קיבל את אישור התובע להריסת הקיר.

אישור זה, אף אם ניתן בעל פה ולא בכתב, יש בו כדי לאיין את טענת התובע בדבר הפרת חוזה השכירות.

בשולי הדברים יש להוסיף כי בסיכומיו, זנח התובע את טענתו לפיה הנתבעים הפרו את חוזה השכירות בכך ששברו את הקיר, והתמקד אך ורק בנושא הביטוח.

טענת התובע בעניין שבירת הקיר נדחית.

סוף דבר

התביעה נדחית.

לעניין ההוצאות-

בנסיבות הענין כפי שתוארו לעיל ( בפרק המתייחס לפוליסת הביטוח) , הריני קובעת כי כל צד ישא בהוצאות שנגרמו לו.

הדיון הסתיים. התיק ייסגר.

                                                       ניתן היום, י"ט שבט תשע"א, 24 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.


                                                                                                   עידית ברקוביץ, שופטת

_______________________________________________________________________________________
חזרה ל תביעה לפינוי שוכר