Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> באלו מקרים עשוי בית משפט להענות לבקשה להעברת דיון, מתביעה לפינוי מושכר, לסדר דין רגיל?
 
     באלו מקרים עשוי בית משפט להענות לבקשה להעברת דיון, מתביעה לפינוי מושכר, לסדר דין רגיל?
 
בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 214 יב' וכן הוראות תקנה 215 יב' (א)), לבית המשפט סמכות

להעביר תביעה מהליך של פינוי מושכר להליך של סדר דין רגיל.

בית המשפט רשאי להורות כי התובענה תועבר למסלול של סדר דין רגיל באם מצא כי זו אינה מתאימה להתברר בסדר דין מהיר ובהתאמה כתביעה לפינוי מושכר.

בבואו להכריע בשאלה אם התביעה ראויה להתברר כתביעה לפינוי מושכר, או שמא יש להעבירה לפסים של תביעה רגילה, על בית המשפט לקחת בין שיקוליו את מורכבות העובדות, הראיות, השאלות שבדין המתעוררות, מספרבעלי הדין, התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך.

כן נקבע, כי יש ליתן את הדעת להיקף העדויות בע"פ, חוות דעת שעשויות להידרש, השפעת התובענה על הציבור וחשיבות ההכרעה המהירה.

במקרה שנדון בבית משפט השלום בנצרת במסגרת תא"ח 19571-09-12 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נגד הראל ניהול תחנות דלק בע"מ קיבל בית משפט את טענת הנתבעת למחיקת הכותרת "תביעה לפינוי מושכר"

והורה להעביר את הדיון בתביעה לפסים רגילים מאחר והיה מדובר בהסכם עסקי בו נטלה על עצמה הנתבעת

התחייבויות שחורגות מהסכם שכירות רגיל. כן נימק בית משפט החלטתו להעברת הדיון גם בכך שטענות ההגנה

שהעלתה הנתבעת מעלות שאלות מורכבות באשר למערכת היחסים בין הצדדים ובאשר לפרשנותם הנכונה של ההסכמים בינהם אשר בירורה אינו מתאים להליך של תביעה לפינוי מושכר.

לעומת זאת בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט שלום בקרית גת במסגרת תאח 26248-02/15 רחל בידוסה נ' זהבה משעלי דחה בית משפט בקשה שהגישה הנתבעת להעברת דיון בתביעה לפינוי מושכר לתביעה שתידון בפסים רגילים לאור טענת הנתבעת כי שהתובעת אינה הבעלים האמיתי של הנכס, אלא הבן שלה הוא הבעלים.

בית משפט נימק את דחיית הבקשה להעברת הדיון מתביעה לפינוי מושכר לתביעה לפסים רגילים בכך שהוא לא  רואה סיבוך מיוחד או סיבה אחרת אשר תצדיק העברת התובענה לדיון רגיל, שלא על פי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי. המדובר הוא בתובענה פשוטה לפינוי מושכר, אשר כנגדה טוענת הנתבעת, כי נכרת חוזה בעל פה. מחלוקות אלה ראוי שתתבררנה במסגרת תביעה לפינוי מושכר ואין זאת הפעם הראשונה, ובוודאי לא האחרונה, שבה נטענת טענה דומה כנגד תביעה לפינוי מושכר. גם לגבי טענה נוספת של הנתבעת לפיה ברצונו להעיד שני עדים נוספים, על מנת להוכיח את הטענה שהתובעת הינה קשישה בת למעלה מ- 80, המתקיימת מקצבת זקנה בלבד, כך שכל פסק דין שיינתן כנגדה לא ניתן יהיה לגבייה לא נימצא כמצדיקה העברת דיון . בקשר לכך קבע בית משפט כי הוא אינו  סבור שהדבר מצדיק שלא לדון בתביעה לפי פרק טז4 שכן הנתבעת לא נימקה מדוע לא הוגשו תצהירים של עדים אלה מראש ומדוע בקשה מסוג זה לא הועלתה מיד עם הגשת התביעה.

משכך קבע בית משפט כי הטענה הועלתה בשלב הזה על מנת להביא לדחיית הדיון ולהימשכות שווא של ההליכים, מקום בו ראתה הנתבעת כי ההליכים בתיק מתקדמים בקצב מהיר, כנדרש. 

חזרה ל תביעה לפינוי שוכר