Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 9213/12 רע"א 9334/12 רשת נגה בע"מ נגד ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ
 

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת ברע"א 9213/12:

רשת נגה בע"מ

נ ג ד

המשיבות ברע"א 9213/12:

1. ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ

2. Castaway Television Production Limited

המבקשת ברע"א 9334/12:

Castaway Television Production Limited

נ ג ד

המשיבות ברע"א 9334/12:

1. ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ

2. רשת נגה בע"מ

בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 5.12.2012 בת"א 2015/12 שניתנה על ידי השופט ג' גינת

בשם המבקשת ברע"א 9213/12 והמשיבה 2 ברע"א 9334/12:

עו"ד ח' דורון; עו"ד א' פרינץ; עו"ד ת' שוירמן

בשם המבקשת ברע"א 9334/12 והמשיבה 2 ברע"א 9213/12:

עו"ד א' וייסבן

בשם המשיבה 1:

עו"ד ב' כצמן; עו"ד י' בלאושילד; עו"ד ג' מנטינבנד

                                                           פסק דין

 

1. שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר ג' גינת) בת"א 2015/12 מיום 5.12.2012, במסגרתה נתקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: ערוץ 10) למתן סעדים זמניים.

עיקרי העובדות

2. ערוץ 10 הפיק ושידר החל משנת 2007 את התוכנית "הישרדות ישראל". עד כה הופקו ושודרו שש עונות של התוכנית. פורמט התוכנית (להלן: הפורמט) נרכש מאת בעלת הזכויות, המבקשת ברע"א 9334/12 (להלן: Castaway). הסכם רכישת זכויות ההפקה והשידור של הפורמט בין ערוץ 10 לבין Castawayחוּדש מדי עונה. בשלב מסויים, לנוכח עלויות ההפקה, נרכשו הזכויות בפורמט עבור העונה הרביעית והחמישית בהסכם אחד, כך שערוץ 10 הפיק את שתי העונות יחדיו. נוהג זה המשיך גם בעת עריכת ההסכם בין הצדדים בנוגע לעונה הששית והשביעית (להלן: ההסכם).

3. מספר ימים לפני כריתת ההסכם, החל ערוץ 10 בצילום העונה הששית. צילומי התוכנית לא התקדמו כמתוכנן, ולנוכח עלויות ההפקה, פנו ביום 24.7.2011 נציגי ערוץ 10 אל נציגי Castaway בהודעת דואר אלקטרוני, בה ביקשו לפצל את העונה הששית מהשביעית, ולהתאים את ההסכם לכך. Castaway נענתה לבקשת ערוץ 10, ובחודש ספטמבר 2011 נוסף תיקון להסכם בין הצדדים במסגרתו נקבע כי ההסכם מתייחס לעונה הששית בלבד, וכי כל אזכור לגבי העונה השביעית והעונה השמינית מבוטל.

4. Castaway וערוץ 10 המשיכו להתכתב ביניהם בדואר האלקטרוני במשך מספר חודשים בנוגע לעיכוב בהעברת התשלום מאת ערוץ 10 עבור העונה הששית. במקביל המשיכו להתכתב גם בנוגע לכוונותיהם ביחס לעונות הבאות של התוכנית. במסגרת התכתבויות אלו, ציינה נציגת ערוץ 10 כי לנוכח מצבו הכלכלי של ערוץ 10, טרם הוחלט כיצד לפעול בנוגע לעונה השביעית. בהמשך לאמור, שלחה Castaway פניות רבות לערוץ 10, ובהן דרישות לתשלום. בהודעת דואר אלקטרוני מיום 28.6.2012, נשלחה התראה מאת נציגת Castaway, לפיה ללא העברת התשלום עבור העונה הששית, אין לערוץ 10 רישיון לשידור התוכנית והוא יֵאלץ להפסיק את שידור העונה. ביום 30.7.2012, נשלחה הודעת דואר אלקטרוני נוספת מטעם נציגת Castaway אל נציגת ערוץ 10, בה הודיעה כי לנוכח אי-העברת התשלום כנדרש עבור העונה הששית, אין ולא היה לערוץ 10 רישיון לשדר עונה זו. עוד הודיעה Castaway כי אין לערוץ 10 אופציה לניהול משא ומתן בנוגע לעונות נוספות, מכיוון שזו בוטלה במסגרת תיקון ההסכם הנ"ל שנעשה בחודש ספטמבר 2011. בתגובה להודעה זו, נשלח ביום 1.8.2012 מייל מאת ערוץ 10 אל Castaway, בו התנצל ערוץ 10 על העיכוב בתשלום, ועדכן על צפי להעברת התשלום הנדרש. לכך השיבה Castaway כי איחור של שנה בביצוע התשלום אינו מקובל עליה, ודרשה לקבל מידע נוסף על העברת התשלום, בטרם נקיטת הליך משפטי. בתשובה לאמור, נשלח מייל מאת נציגת ערוץ 10 אל נציגת Castaway במסגרתו הביע ערוץ 10 תקווה כי מצב הדברים בין הצדדים יבוא על תיקונו. במייל מיום 5.8.2012 הודיעה נציגת Castaway לנציגת ערוץ 10 כי לשיטתה, המייל שנשלח ביום 28.6.2012 הריהו הודעה על הפרת ההסכם מצדו של ערוץ 10, ומשלא תוקנו ההפרות במועד, ההסכם בטל.

5. ביום 5.8.2012 פורסמו הודעות בתקשורת הישראלית אשר לפיהן נכרת הסכם בין Castaway לבין המבקשת ברע"א 9213/12 (להלן: רשת), לרכישת הזכויות בפורמט. לטענת רשת ו-Castaway, זכויות ההפקה והשידור של הפורמט נרכשו על-ידי רשת ביום 2.8.2012. משעת פרסום ההודעות הללו בתקשורת, החלו מגעים בין עורכי דינם של הצדדים. הפרק האחרון של העונה הששית שודר ביום 29.8.2012.

עיקרי ההליכים בבית המשפט המחוזי

6. ביום 14.8.2012 הגיש ערוץ 10 לבית המשפט המחוזי בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד. במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות ל-Castaway לנהל משא ומתן עם ערוץ 10 בקשר לרכישת הזכויות לעונה השביעית של התוכנית, וכן להורות לרשת ול-Castaway להימנע מלהמשיך את ההתקשרות ביניהן, ולהורות לרשת להימנע מהמשך הפקת התוכנית. בד בבד עם הגשת הבקשה לסעדים זמניים, הגיש ערוץ 10 בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לישראל ל-Castaway. באותו יום התיר בית המשפט לערוץ 10 להמציא את הבקשה לסעדים זמניים ל-Castaway. כמו כן, בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו ארעי שנכללה בבקשה לסעדים זמניים, וקבע מועדים לדיון בבקשה. ביום 20.8.2012, הגיש ערוץ 10 כתב תביעה נגד רשת ונגד Castaway, וכן בקשה לפיצול סעדים. במסגרת הדיון בבקשה לסעדים זמניים נחקרו נציגת ערוץ 10, היועצת המשפטית של Castaway, ומנהלת המחלקה הבינלאומית של רשת. טענות הצדדים נתמכו בחוות דעת מאת מומחים לדין האנגלי. לפי בקשת ערוץ 10, לא נחקרו המומחים במסגרת הדיון בבקשה לסעדים זמניים.

תמצית החלטת בית המשפט המחוזי

7. ביום 5.12.2012 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת ערוץ 10 למתן סעדים זמניים, בהדגישוֹ את הצורך בהכרעה שיפוטית מהירה לצורך הסעדים הזמניים, מבלי לקבוע מסמרות, ומבלי לדון במכלול הטענות שמקומן בהליך העיקרי. בית המשפט קבע כי לערוץ 10 עומדת עילת תביעה טובה. בית המשפט בחן את טענות רשת ו- Castaway אשר לפיהן ההסכם בין Castaway לבין ערוץ 10 בוטל לנוכח הפרות ההסכם מצד ערוץ 10. בית המשפט דחה את טענת Castaway לפיה הודעותיה לערוץ 10 במספר תכתובות מייל ממלאות אחר מנגנון ביטול ההסכם שנקבע בהסכם. בית המשפט קבע כי ההסכם לא בוטל כנדרש על-פי הוראותיו, שכן במסגרת ההסכם נקבע מנגנון לפיו ביטולו של ההסכם יֵעשה באמצעות הודעה בכתב בלבד אשר תימסר באחת מבין החלופות הבאות: במסירה אישית, בפקס או בדואר. מכיוון שאין בהסכם כל התייחסות לאפשרות של הודעה באמצעות דואר אלקטרוני, קבע בית המשפט כי ההסכם לא בוטל כנדרש.

8. בית המשפט עמד על תוכנו של סעיף 9 להסכם, אשר מקנה לערוץ 10 אופציה לניהול משא ומתן להפקת עונה שמינית (להלן: סעיף האופציה). בסעיף האופציה נקבע כי המשא ומתן יֵערך בתום לב על-ידי שני הצדדים ויימשך שלושה חודשים לאחר שידור הפרק האחרון של העונה הקודמת. בית המשפט בחן את טענת רשת ו-Castaway כי סעיף האופציה בוטל בתיקון להסכם, שכן בתיקון להסכם נקבע כי כל הסעיפים בהסכם הנוגעים לעונה השביעית ולעונה השמינית ימחקו ולא יהיו תקֵפים עוד, ואילו הסעיף היחיד המתייחס לעונה השמינית הוא סעיף האופציה. מנגד, עמד בית המשפט על עמדת ערוץ 10 לפיה לא הייתה לו כל כוונה לבטל את סעיף האופציה במסגרת התיקון להסכם. בית המשפט קיבל את עמדת ערוץ 10 וקבע כי פרשנות לפיה התיקון מבטל את סעיף האופציה אינה סבירה ואינה מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הנובע ממערכת היחסים בין הצדדים. עוד נקבע כי פרשנות ערוץ 10 מתיישבת הן עם העיקרון הבסיסי כי חוזים יש לקיים ובתום-לב, הן עם הדין האנגלי החל על ההסכם. כמו כן ציין בית המשפט כי מי שניהלה את ההתכתבות מטעם Castaway כלל לא הגישה תצהיר, ועל כן טענות Castaway לגבי קו המחשבה שלה בשלב התיקון לא נסמכו על בסיס ראייתי כלשהו. משהגיע בית המשפט למסקנה כי סעיף האופציה נותר בתוקפו, נקבע כי אין כל סיבה שלא לנהוג על-פיו ולאפשר לצדדים לנהל משא ומתן בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט. בית המשפט דחה את טענת Castaway לפיה לא ניתן לכפות עליה לנהל משא ומתן עם ערוץ 10, שכן היא אינה מעוניינת בכל קשר עסקי עימו. נקבע כי הסכם לרכישת זכויות הריהו שונה מהסכמים למתן שירות אישי, וכי הוא נתון לאכיפה גם על-פי הדין האנגלי.

9. בית המשפט בחן את מאזן הנוחות וקבע כי הוא מטה את הכף לעבר הענות לבקשת ערוץ 10, זאת מן הטעמים הבאים: ערוץ 10 טיפח את הפורמט במשך שש עונות; מדובר בתוכנית הדגל של ערוץ 10; ישנה חשיבות לשמירת רציפות הפקת התוכנית; העברת התוכנית לרשת תגרום לנזק כלכלי ותדמיתי, וייתכן בלתי הפיך לערוץ 10. בהתייחס לנזקים שייתכן וייגרמו לרשת קבע בית המשפט כי אין לרשת להלין אלא על עצמה, שכן הייתה מודעת לקיומה של מערכת היחסים בין Castaway לבין ערוץ 10 בזמן שרכשה את הזכויות בפורמט. כמו כן נקבע כי הנזק שייגרם לרשת יהיה ניתן לפיצוי כספי במידת הצורך, אם כך יפּסק בסופו של דבר.

10. בית המשפט קבע כי טענות נוספות שהועלו על-ידי הצדדים, ובהן טענות להעדר ניקיון כפיים מצד ערוץ 10 ולזהות הסעד הזמני לסעד הסופי, הן רק חלק מן השיקולים אשר יש לשקול בעת ההכרעה בבקשה למתן סעדים זמניים. בית המשפט עמד על כך כי אין לאפשר מצב שבו ימנע מערוץ 10 סעד זמני באופן שיאיין משמעותית את יכולתו להגן על המותג אשר אותו טיפח. נקבע כי דחיית בקשת ערוץ 10 בשלב זה, משמעותה אובדן זכויותיו בפורמט, לפני הכרעה בתיק העיקרי.

11. בית המשפט קבע כי לנוכח האמור לעיל ישנן ראיות לכאורה כי Castaway הפרה את ההסכם בכך שלא נתנה לערוץ 10 הזדמנות לממש את סעיף האופציה. בית המשפט הדגיש כי לא הובאו לפניו טענות חלופיות של רשת ושל Castawayבאשר לניסוחו של הסעד הזמני המבוקש, למקרה שטענותיהן לגבי עצם הזכות לסעד כזה לא תתקבלנה. בשים לב לשיקולים אלו, הורה בית המשפט על הסעדים הזמניים הבאים: אכיפת סעיף האופציה – ככל שערוץ 10 יהיה מעוניין בכך, תנהל עימו Castaway משא ומתן בתום לב בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט לעונה נוספת. נקבע כי תקופת שלושת החודשים המצויינת בסעיף האופציה תימנה החל מיום מתן ההחלטה; צו מניעה המונע מ-Castaway להפר את ההסכם עם ערוץ 10 ולהתקשר עם צד שלישי בנוגע לזכויות בפורמט במהלך התקופה האמורה; צו מניעה נגד רשת המונע ממנה ביצוע כל פעולה או התקשרות עם גורם רלוונטי בנוגע להפקה או לשידור של הפורמט, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן יעיל ובתום-לב.

עיקר נימוקי בקשות רשות הערעור

12. לטענת המבקשות, שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן במסגרת הליך ביניים, צו עשה, סופי וקבוע, אשר מסכל ומייתר את ההליך העיקרי. לטענתן, בית המשפט המחוזי חרג מההלכה אשר לפיה אין להעניק צו עשה במסגרת בקשה לסעדים זמניים, במיוחד כשמדובר ביחסים חוזיים, אלא במצבים חריגים, בהם נוכח בית המשפט כי התערבותו היא חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר, וכאשר הנזק שצפוי להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם. כמו כן טוענות המבקשות כי סעד האכיפה שניתן על-ידי בית המשפט חופף וכלול בסעד העיקרי אשר התבקש בתביעה. נטען כי בהתאם לפסיקה אין ליתן סעד זמני מסוג זה, שכן ככל שיבוצע הסעד הזמני, יסוכל בירור התיק העיקרי. לטענת המבקשות, אכיפת סעיף האופציה מהווה למעשה הכרעה סופית בתיק, בטרם בירורו, ותוך הפרת ההסכם בין רשת לבין Castaway.

13. עוד טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי לערוץ 10 עומדת עילת תביעה לכאורה. נטען כי לא די בעילת תביעה לכאורית, אלא יש לבחון האם לערוץ 10 עומדת עילת תביעה לקבלת סעד של אכיפת סעיף האופציה, שאם לא כן עומדת לערוץ 10 לכל היותר תביעת פיצויים כספית, אשר אין מקום ליתן מכוחה סעדים זמניים.

14. לטענת המבקשות, שגה בית המשפט בקביעתו לפיה הודעת ביטול ההסכם של Castaway אינה תקֵפה כיוון נשלחה בדואר אלקטרוני ולא במסירה אישית, בפקס או בדואר: ראשית, בית המשפט לא ביסס את החלטתו בעניין זה על הדין האנגלי החל על ההסכם, ואף לא על הדין הישראלי; שנית, בית המשפט התעלם בעניין זה מחוות הדעת של המומחים מטעם המבקשות לדין האנגלי, בהן נאמר כי לשון ההסכם אינה מגבילה את אופן מסירת ההודעות, וכי בהתאם לדין האנגלי עולה מלשון הסעיף כי ניתן היה למסור את הודעת הביטול גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני; שלישית, על-פי חוות דעת המומחה, הידרשות לדרכי המסירה המפורטות בהסכם הריהי רלוונטית רק במצבים שבהם נטען כי הודעת הביטול לא הגיעה ליעדה. בעניין דנן, אין מחלוקת כי הודעת הביטול הגיעה לידיעת ערוץ 10, ועל כן יש לראות אותה כתקֵפה. המבקשות טוענות כי חוות דעת המומחה מטעמן לא נסתרה בעניין זה על-ידי חוות הדעת הנגדית, אשר כלל לא התייחסה לעניין זה; בנוסף, נטען כי אף לפי הדין הישראלי, במקום בו אין מחלוקת כי הודעת הביטול הגיעה ליעדה, יש לראות את כלל הידיעה ככלל המכריע, ובהתאם לעיקרון תום-הלב יש לראות את הודעת הביטול כתקֵפה; אף במידה ואין לראות את הודעת הביטול כהודעה תקֵפה, נטען כי יש לראות את גילוי הדעת בכתב טענותיה של Castaway ובחילופי המכתבים בינה לבין ערוץ 10 משום הודעת ביטול המבטלת את ההסכם, למצער ממועד הגשת כתבי הטענות.

15. המבקשות טוענות עוד, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי תיקון ההסכם לא ביטל את סעיף האופציה. לטענתן, בית המשפט לא סמך את החלטתו בעניין זה על הדין האנגלי, למעט בשולי נימוקיו. בהתאם לחוות הדעת של המומחים לדין האנגלי, התיקון להסכם ביטל גם את סעיף האופציה, ועל כן לערוץ 10 אין כל זכות לפי סעיף זה. הצדדים הבהירו במסגרת התיקון להסכם כי הם מוחקים ומבטלים כל התייחסות בקשר לעונה השמינית, ועל כן תיקון זה ביטל את סעיף האופציה, הוא הסעיף היחיד בהסכם אשר התייחס לעונה השמינית. יתרה מזאת, המבקשות טוענות כי אין לקבל את הפרשנות לפיה סעיף האופציה עבר "שינוי" כך שהוא מתייחס לעונה השביעית, שכן התיקון להסכם ביקש לבטל גם כל התייחסות לעונה השביעית של התוכנית. עוד טוענות המבקשות כי אין לקבל את קביעתו של בית המשפט לפיה אין היגיון מסחרי בפרשנות לפיה הצדדים ביקשו לבטל את סעיף האופציה במסגרת התיקון להסכם: ראשית, לפי חוות דעת המומחה, בדין האנגלי פרשנות החוזה תהא על-פי המשמעות הטבעית של לשון החוזה, ומשכך המסקנה היחידה היא כי הצדדים ביטלו את ההוראות המתייחסות לעונה השביעית והשמינית, לרבות סעיף האופציה; כמו כן, לטענת המבקשות, לשני הצדדים הייתה סיבה להתקשר בתיקון להסכם. זאת מכיוון שעובר לתיקון, ערוץ 10 היה מחוייב על פי ההסכם לשלם ל- Castawayעבור העונה השביעית, גם במידה ולא יפיק או ישדר אותה בפועל. על כן, נטען כי ערוץ 10 הסכים לוותר על זכויותיו בקשר לעונות הבאות בתמורה למחילה על תשלום עבור העונה השביעית. מנגד, הפרשנות בה פירש בית המשפט המחוזי את התיקון להסכם אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון המסחרי, שכן לפי קביעת בית המשפט הסכימה Castaway לוותר לערוץ 10 על תשלום מיידי עבור העונה השביעית, מבלי לקבל תמורה כלשהי; כמו כן נטען כי בית המשפט התעלם משיקוליה של Castaway בקשר לתיקון ההסכם, ושגה כשקבע כי אין בסיס ראייתי בקשר לקו המחשבה של Castaway בשלב תיקון ההסכם, שכן מטעם Castaway העידה היועצת המשפטית של החברה אשר היא זו שניסחה את התיקון להסכם. נטען כי על-פי גישת בית המשפט, גם לא ניתן ללמוד על קו המחשבה של ערוץ 10 ביחס לתיקון ההסכם, שכן מנכ"ל ערוץ 10 באותה עת לא מסר תצהיר גם כן. לטענת Castaway במועד עריכת התיקון לא נפסלה האפשרות להתקשרות עתידית עם ערוץ 10, אך זו ביקשה לבטל כל התחייבות מצידה בנוגע להתקשרות עתידית.

16. המבקשות מוסיפות וטוענות כי אף בהנחה שההסכם לא בוטל כדין, אין בידי ערוץ 10 זכאות לסעד של אכיפת סעיף האופציה: ראשית, נטען כי לא ניתן לאכוף על Castaway להתקשר עם ערוץ 10 בחוזה המצריך שיתוף פעולה בין הצדדים לאורך כל שלבי ההפקה, במצב שבין הצדדים נוצר קרע עמוק ומשבר אמון חריף; עוד נטען כי בית המשפט קבע כי ניתן לאכוף את הסכם האופציה, בניגוד לאמור בחוות הדעת של המומחים אשר הוגשו מטעם המבקשות, בהן מצויין כי על-פי הדין האנגלי לא ניתן לאכוף את סעיף האופציה. המבקשות מציינות כי בית המשפט המחוזי קבע שסעיף האופציה אכיף והתבסס על פסיקה אנגלית שלא אוזכרה בחוות דעת המומחים, וזאת על אף שהדין הזר הוא עניין שבעובדה ואין להסתמך על "ידיעה שיפוטית" בהקשר זה. כמו כן נטען כי הפסיקה שאוזכרה על-ידי בית המשפט מלמדת כי ניתן לאכוף סעיפים העוסקים בתום-לב, אך פסיקה זו אינה עוסקת בתניות בהסכם הקובעות כי יש לנהל משא ומתן בתום-לב; עוד טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי ערוץ 10 זכאי לאכיפת ההסכם אשר אותו הפר וממשיך להפר ברגל גסה. Castaway מונה את כלל הפרות ההסכם שנעשו על-ידי ערוץ 10 ובהן שידור התוכניות מבלעדי רישיון, ואיחור משמעותי בתשלום עבור העונה הששית. לטענתה, צד המפר הסכם אינו זכאי לתבוע אכיפה של אותו הסכם. כמו כן טוענת Castaway כי איבדה כל אמון בערוץ 10 ואינה מעוניינת לקיים עימו יחסים עסקיים.

17. המבקשות מוסיפות וטוענות כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו בקשר למאזן הנוחות, ובקביעתו כי משמעותה המעשית של דחיית בקשת ערוץ 10 למתן סעדים זמניים תהא אובדן זכויותיו של ערוץ 10 בפורמט, עובר להכרעה בתיק העיקרי: ראשית, אף לטענת ערוץ 10 הזכות הקיימת לו היא למשא ומתן בלבד, אשר במידה ולא יצלח לא יחזיק ערוץ 10 בזכויות שידור הפורמט. על כן, כל הסתמכות מצד ערוץ 10 בקשר לעונה שביעית מהווה סיכון שלקח ערוץ 10 על עצמו, משום שהוא לא זכאי לזכויות שידור כלשהן מכוח ההסכם. מנגד, לרשת הוענקו בפועל זכויות ההפקה והשידור מכוח ההסכם שנכרת בינה לבין Castaway. על כן, ניהול המשא ומתן במסגרת הסעד הזמני צפוי לפגוע ברשת פגיעה משמעותית ואף להוביל לפגיעה במוניטין של Castaway; שנית, שגה בית המשפט בקביעתו שאי-מתן הסעדים הזמניים יגרום לאובדן זכויותיו של ערוץ 10 בפורמט. לטענת המבקשות, במידה ויוכרע ההליך לטובת ערוץ 10, יוכלו ערוץ 10 ו- Castawayלהתקשר בהסכם חדש ולהשיב לערוץ 10 את הזכויות בפורמט; כמו כן נטען כי כלל הנזקים של ערוץ 10 ניתנים לפיצוי כספי במידה ויוכרע התיק לטובתו; למעלה מכך, נטען כי הצו הזמני הוא למעשה צו קבוע ובלתי הפיך, שכן לאחר ניהול המשא ומתן לא יהיה ניתן למנוע בדיעבד את ניהולו, שקיומו עולה לכדי הפרה של הסכם רשת- Castawayכשלעצמו; עוד טוענת Castaway כי על-פי סעיף 5.1 להסכם, כל טיפוח, שינוי או התאמה של הפורמט, שייכים ל- Castaway בלבד. על כן, כל טענותיו של ערוץ 10 בדבר נזקים והסתמכותו על טיפוח הפורמט, אינן מחזיקות מים; כמו כן נטען כי הסעדים הזמניים משנים באופן מהותי את המצב הקיים בין הצדדים ואת הוראות ההסכם; עוד נטען על-ידי רשת כי אף אם נמצא כי ערוץ 10 זכאי לסעד זמני, ניתן לנקוט בדרך מידתית יותר, ולהורות על הקפאת שידור התוכנית בלבד, עד לבירור התיק העיקרי.

18. רשת טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שראה פגם בפנייתה של רשת ל-Castaway, שכן לעמדתה אין מניעה מלפנות לבעל הפורמט ביחס לרכישת זכויות פנויות ועתידיות. לטענתה, הדרישה לפיה היה עליה להימנע ממהלכים תחרותיים מול ערוץ 10 אינה סבירה, אף מנוגדת לדיני ההגבלים העסקיים. כמו כן נטען על-ידי המבקשות כי שגה בית המשפט כשהתעלם מחוסר ניקיון כפיו של ערוץ 10, שכן כלל ידוע הוא כי המבקש מבית המשפט סעד מן היושר, נדרש לבוא לבית המשפט בידיים ניקיון ובתום לב. לטענת המבקשות, ערוץ 10 הפר ברגל גסה במשך למעלה משנה את ההסכם, המשיך בהפרותיו גם לאחר הגשת הבקשה למתן סעדים זמניים, ואף ניסה להסתיר הפרות אלו מבית המשפט.

19. המבקשות מוסיפות וטוענות כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה לערוץ 10 להפקיד ערבות לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לרשת ול- Castaway כתוצאה ממתן הסעדים הזמניים, ואף לא ציין בהחלטתו טעמים מיוחדים כלשהם בהקשר זה, בניגוד להוראת תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

20. לאור טעמים אלו, מבקשות המבקשות לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולדחות את הבקשה למתן סעדים זמניים. לחלופין, עותרות המבקשות לביטול צו העשה שניתן כסעד זמני ולצמצום צו המניעה. למצער מבקשות המבקשות לקבוע כי על ערוץ 10 להפקיד ערבות מתאימה כתנאי לכניסתם של הצווים לתוקף.

עיקרי תגובת ערוץ 10

21. ערוץ 10 סבור כי יש לדחות את הבקשות ולהותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה, שכן לטענת ערוץ 10 החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת כדבעי ומבוססת על קביעות עובדתיות. עוד טוען ערוץ 10 כי החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לסעדים זמניים מהווה החלטה שבשיקול דעת, אשר אינה מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. כמו כן טוען ערוץ 10 כי אף לגופו של עניין יש לדחות את הבקשות, לאור סיכויי התביעה ומאזן הנוחות.

22. לטענת ערוץ 10, ההסכם עם Castaway עומד בתוקפו, ומכוחו עומדת לו עילת תביעה לכאורית: ראשית, לטענת ערוץ 10, טענות Castaway בעניין הפרות ההסכם נטענו רק בשל ההליך המשפטי, ולא היה בכוחן להביא לביטול ההסכם בלא הודעת ביטול מסודרת בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם. עוד נטען כי התנערות Castaway מן ההסכם ומסעיף האופציה לא נבעה מהפרות ההסכם על-ידי ערוץ 10, אלא על רקע המגעים עם רשת. בהתייחס לטענות המבקשות כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא התייחס להפרותיו של ערוץ 10 את ההסכם, מסתמך ערוץ 10 על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה דיון מפורט בטענות Castaway בדבר הפרות החוזה יֵעשה במסגרת ההליך העיקרי; שנית, לטענת ערוץ 10, Castaway מעולם לא שלחה הודעה על ביטול ההסכם בהתאם לדרכי הביטול המוסכמות. כמו כן נטען כי על-פי ההסכם, Castaway הייתה מחוייבת להודיע לערוץ 10 על ההפרה הרלוונטית וליתן לו פרק זמן של 14 ימים לנקוט בצעדים לתיקון ההפרה, דבר שלטענת ערוץ 10 לא נעשה.

23. ערוץ 10 מוסיף וטוען כי אין כל עילת התערבות בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה סעיף האופציה בהסכם שריר וקיים ואף ניתן לאכיפה. לטענת ערוץ 10, התיקון להסכם לא הפקיע את זכותו של ערוץ 10 לקיים משא ומתן ביחס לעונה נוספת: ראשית, מבחינה לשונית התיקון להסכם אינו קובע דבר ביחס להסכם האופציה; שנית, התיקון נעשה מתוך רצון משותף של הצדדים שלא להפיק את העונה השביעית באתר הצילומים שבו הופקה העונה הששית. הא ותו לא; שלישית, מן ההתכתבויות בין הצדדים נלמד כי כוונתו של ערוץ 10 היא לפצל את הפקת העונה הששית מהפקת העונה השביעית, ולא דוּבּר על ביטול הפקת העונה השביעית; רביעית, התנהלות הצדדים לאחר התיקון מלמדת כי הצדדים פעלו בהתאם להבנות המעוגנות בהסכם, לפיהן העונות הבאות של הישרדות ישודרו גם הן בערוץ 10; כמו כן נטען כי אין כל היגיון מסחרי או עסקי בוויתור על אופציית המשא ומתן מטעם ערוץ 10; ערוץ 10 מוסיף ומציין כי רק ביום 30.7.2012 הביעה Castaway את עמדתה לפיה לא עומדות לערוץ 10 זכויות בנוגע לעונות הבאות, וזאת על רקע המשא ומתן עם רשת.

24. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי בחן את הדין האנגלי כפי שהשתקף מחוות דעת המומחים כמו גם מידיעתו השיפוטית, ומצא כי סעיף האופציה ניתן לאכיפה. בהקשר זה, מוסיף ערוץ 10 וטוען כי אין מדובר בהסכם למתן שירות אישי או הסכם הכרוך בחיכוך יומיומי, ועל כן סעיף האופציה אכיף.

 25. לפי עמדת ערוץ 10, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו: ראשית, טוען ערוץ 10 כי הוכח לכאורה שרשת ידעה על אודות זכויות ערוץ 10, אך בחרה לנהל מגעים עם Castaway באופן שאינו מקובל וניצב בניגוד לדין, התנהלות אשר מטה את מאזן הנוחות לטובתו; שנית, נטען כי התוכנית היא תוכנית הדגל של הערוץ, אשר הגיעה למעמדה בזכות השקעתו של ערוץ 10 במשך שש עונות, והיא מזוהה כיום באופן בלעדי עם ערוץ 10. אם ישונה המצב הקיים והתוכנית תשודר אצל זכיין מתחרה, תהיה זו פגיעה קשה ביותר בערוץ 10. עוד נטען כי ערוץ 10 החל בהכנות להפקה ולשידור העונה השביעית, לרבות התקשרות ותשלום כספים לחברת ההפקות. מנגד, נטען כי לא יגרם למבקשות כל נזק שלא ניתן לפיצוי כספי אם יוותרו הסעדים הזמניים על כנם.

26. עוד טוען ערוץ 10 כי אין מדובר בצו עשה החופף לסעד הסופי: ראשית, הצווים שהתבקשו נועדו לפי עמדת ערוץ 10 לשמור על המצב הקיים עובר להפרת ההסכם על-ידי Castaway; שנית, לא קיימת חפיפה בין הסעדים זמניים לבין הסעדים המתבקשים בתביעה העיקרית. כך למשל, בתביעה העיקרית קיים היבט כספי בולט, ואף הוגשה בקשה לפיצול סעדים בעניין זה. עוד טוען ערוץ 10 כי אף אם נניח זהות בין הסעדים הזמניים לבין הסעדים העיקריים, הרי שמדובר באחד מבין השיקולים שיש לשקול בעת מתן הסעד הזמני, ואין מדובר בשיקול בלעדי; שלישית, אין מדובר בסעד המסכל את המשך ההליך. לראיה, מצביע ערוץ 10 על קביעותיו של בית המשפט לפיהן יש לדון בעניינים נוספים במסגרת ההליך העיקרי. ערוץ 10 מוסיף וטוען כי אין מקום לצמצם את הסעדים הזמניים, במיוחד לאור קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הובאו לפניו טענות חלופיות באשר לניסוח הסעד הזמני המבוקש.

27. באשר לטענות על אודות העדר החיוב בהפקדת ערבות, טוען ערוץ 10 כי לא בכל מצב יש להורות על הפקדת ערובה בנוסף להתחייבות העצמית שהופקדה, כי החלטת בית המשפט המחוזי בהקשר זה מדברת בעד עצמה, ודי באמור בה כדי להבהיר מדוע אין צורך בהפקדת ערובה מאת ערוץ 10.

 דיון והכרעה

28. לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור, בתגובה להן ובתשובות על התגובה, החלטתי לדון בבקשות בהתאם לתקנה 410 לתקנות כאילו ניתנה רשות ערעור והוגשו ערעורים על-פי הרשות שניתנה.

 9. המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני קבועה בתקנה 362 לתקנות. כידוע, בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוחות, קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם ינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים את ניקיון הכפיים של הצדדים, וכן את סוג הסעד, היקפו ותנאיו (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמוד 523 (מהדורה עשירית, 2009)).

30. באשר להערכת סיכויי תביעת ערוץ 10, דומני כי התמונה העולה מהשתלשלות האירועים בעניין דנן אינה פשוטה, ומקשה על הערכת סיכויי התביעה העיקרית. מחד גיסא, סעיף האופציה בהסכם שבין ערוץ 10 לבין Castawayאשר קובע כי לערוץ 10 עומדת הזכות לנהל משא ומתן ביחס לעונה נוספת של הפורמט. מאידך גיסא, מתעוררות שאלות רבות ביחס לתוקפו של סעיף האופציה: האם בוטל במסגרת התיקון להסכם; האם החוזה בוטל בהודעותיה של Castaway; והאם הסעיף ניתן בכלל לאכיפה, הן לאור מהותו, הן לאור הפרותיו של ערוץ 10 את ההסכם עם Castaway. השוואת גרסאות הצדדים וטענותיהם מלמדת כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים רחבה, ולא ניתן, לצורך הבקשה לסעדים זמניים ובטרם התבררו כלל טענות הצדדים לגופן, להעדיף את גרסת ערוץ 10 על פני גרסת המבקשות. לאור האמור, סבורני כי ככל שמדובר בשאלת זכותו לכאורה של ערוץ 10, כפות המאזניים הן מעויינות, ויש לדון בטענות הצדדים ולבררן במסגרת ההתדיינות בתיק העיקרי.

31. בבחינת הסעדים הזמניים שניתנו לערוץ 10, דומני כי שגה בית משפט קמא כאשר נעתר לבקשת ערוץ 10, והעניק צו עשה זמני האוכף על Castaway לנהל עם ערוץ 10 משא ומתן בהתאם לסעיף האופציה. סעד זה מעורר מספר קשיים מהותיים. ראשית, הסעד שניתן מחייב את Castaway להמשיך בעל כורחה לשתף פעולה עם ערוץ 10, וזאת במסגרת של סעד זמני. במקרים רבים בעבר עמד בית משפט זה על כך שאין לכפות על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם במסגרת בקשה לסעדים זמניים (רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225 (1991) (להלן: עניין טירת צבי); רע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995)). דברים אלו בוודאי נכונים, מקום בו מדובר באכיפת סעיף העוסק בקיום משא ומתן בתום-לב, אשר מצריך אמון רב ורצון טוב בין הצדדים. סבורני, כי במקרה דנא, אף אם יִמצא בסופו של דבר כי זכאי ערוץ 10 לסעד האכיפה, אין מקום לחייב כעת, במסגרת של סעד זמני, את Castaway, אשר כופרת בתוקפו של ההסכם, לפעול בשיתוף פעולה עם ערוץ 10. המשקעים הם קשים, ולא בכדי, בין היתר מחמת הימנעות ערוץ 10 מלשלם את חובו הכספי, לאורך זמן רב.

32. קושי נוסף המתעורר מסעד זה נובע מהיותו צו עשה זמני החופף בעיקרו את הסעד העיקרי שהתבקש בתובענה. הלכה היא, כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יורה על צו עשה זמני המשנה את מצב הדברים הקיים ואשר כמוהו כסעד המלא שנדרש בתובענה, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה (ראו למשל: עניין טירת צבי הנ"ל). צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במצבם חריגים בלבד, רק כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (ראו למשל: רע"א 1868/98 סייג נ' המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (6.4.1998)). אינני סבור כי העניין דנן מהווה מקרה חריג המצדיק סטייה מהלכה זו. מטרת מתן הסעדים הזמניים היא שמירת המצב הקיים על עומדו, עובר להגשת התובענה. בענייננו, המצב העובדתי עובר להגשת התובענה אינו ברור דיו, שכן לא ברור האם ההסכם בוטל כדין, והאם סעיף האופציה בוטל במסגרת התיקון להסכם. על כן, דווקא מתן צו עשה אשר אוכף את ההסכם עשוי לשנות את מצב הדברים הקיים ואת החיובים ההדדיים שבין הצדדים. כמו כן, אין בו כדי להבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין, שכן הוא מייתר למעשה את ההכרעה הנדרשת בתיק העיקרי לעניין זה.

33. כאמור, בבחינת סיכויי התביעה, מצאתי כי כפות המאזניים הן מעויינות. במצב זה, במידה ושיקולי מאזן הנוחות היו נוטים במובהק לטובת ערוץ 10, אזי יתכן והיה מקום לשקול, על אף זהות הסעד, להעניק לערוץ 10 את הסעדים הזמניים המבוקשים על-ידו. אולם אינני סבור כי אלו הם פני הדברים. בית המשפט המחוזי סבר כי באם לא ינתן הסעד הזמני יגרם לערוץ 10 נזק חמור, והוא אף עשוי לאבד את זכויותיו בפורמט. כשלעצמי לא מצאתי שכך הוא הדבר. אין חולק כי ערוץ 10, אשר תוכנית "הישרדות" הופקה ושודרה על-ידו במשך עונות רבות והיוותה עוגן מרכזי בלוח השידורים, צפוי להיפגע באם לא יתאפשר לו לקיים משא ומתן בנוגע לשידור עונה נוספת של הפורמט. אולם, נזקים אלו, גדולים ככל שיהיו, ניתנים לתיקון באמצעות פיצוי כספי, באם יזכה ערוץ 10 בתביעתו. כמו כן, את חששו של בית המשפט המחוזי לפיו יכול ערוץ 10 לאבד את זכותו לקיום משא ומתן, ניתן לפתור באמצעות הותרת סעדי המניעה הזמניים בתוקפם, באופן האוסר על Castawayורשת לנצל לרעה את תקופת הביניים עד למתן פסק הדין בתובענה בדרך שעשויה לפגוע בזכויותיו של ערוץ 10. לפיכך, אינני סבור כי הנזקים שיכולים להיגרם לערוץ 10 מטים את מאזן הנוחות לטובתו באופן המצדיק מתן צו עשה זמני האוכף את סעיף האופציה. במידה ויימצא כי הדין עם ערוץ 10, הוא יוכל למצוא את תרופתו בתובענה לסעד כספי, ולפיכך אין צידוק מספיק להגן על זכותו, באם תוכח, על-ידי מתן סעד של צו עשה זמני.

34. בנסיבות אלה, בהתחשב בסיכויי התביעה, במאזן הנוחות ובזהות הסעד, ומבלי להיכנס בעת הזו לשיקולי ניקיון הכפיים של הצדדים, אשר יובאו בחשבון בעת ההכרעה בתיק העיקרי, סבורני כי יש לבטל את צו העשה שניתן על-ידי בית משפט קמא. על מנת למנוע מהמבקשות לקדם את שידור עונת התוכנית עד למתן הכרעה בתובענה, סבורני כי יש להותיר על כנם את צווי המניעה שניתנו על-ידי בית משפט קמא. כך שבמידה ולאחר בירור התיק העיקרי ימצא על ידי בית המשפט המחוזי כי יש להורות על אכיפת סעיף האופציה, יוכלו Castaway וערוץ 10 לקיים משא ומתן יעיל, בהתאם להכרעת בית המשפט. תוצאה אחרת, הענות מלאה לבקשת ערוץ 10 או דחיית הבקשה למתן סעדים זמניים, תייתר במידה רבה את ההליך העיקרי.

35. נוסף על כך, מצאתי כי הדין עם המבקשות באשר לסוגיית הפקדת הערובה. תקנה 364(א) לתקנות מורה כי על בית המשפט לחייב את מבקש הסעד הזמני להמציא התחייבות וערובה ואין להעניק סעד זמני ללא הבטחת נזקיו של הנתבע. חשיבותה של הערבות כבת-לוויתו של סעד זמני הוכרה בפסיקה, בספרות ובניסיון החיים. אם בית המשפט לא הבטיח את אינטרס הנתבע על-ידי חיוב התובע במתן ערובה, הרי שזו עילה להתערבות ערכאת הערעור (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 620 (מהדורה שביעית, 1995)). מטרת הערובה היא להעניק מענה מספק והגנה ראויה למי שהצו מופנה כלפיו, היה ובסופו של דבר יוחלט בתובענה נגד מגישה, שביקש את הסעד הזמני (ראו למשל: רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, פסקה 8 (21.4.2009)). בענייננו, על אף האמור בתקנה 364(א) לתקנות, לא הורה בית המשפט המחוזי על הפקדת ערבות להבטחת נזקיהן האפשריים של המבקשות. לפיכך מצאתי לנכון להתנות את תוקפם של צווי המניעה האוסרים על Castawayלהתקשר עם צד שלישי בנוגע לזכויות בפורמט במהלך התקופה האמורה, והאוסרים על רשת לבצע כל פעולה בנוגע להפקה או שידור של הפורמט, בהפקדת ערבות מטעם ערוץ 10 בקופת בית המשפט המחוזי על סך של מיליון ₪ (מחצית לגבי כל אחת משתי המבקשות).

36. לאור האמור, דין הערעורים להתקבל חלקית באופן הבא:

א. צו העשה הזמני המחייב את Castaway לקיים משא ומתן עם ערוץ 10 בתום-לב ובמשך שלושה חודשים (פסקה שניה לסעיף 22 בהחלטת בית המשפט המחוזי), בטל בזאת;

ב. צווי המניעה שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי (פסקה שלישית לסעיף 22 בהחלטה) יוותרו על כנם, ובלבד שערוץ 10 יפקיד ערבות בנקאית בקופת בית המשפט המחוזי בסך של מיליון ₪ עד ליום 24.1.2013;

ג. חלף חיוב המבקשות בהוצאות ערוץ 10 ובשכ"ט עו"ד על-פי החלטת בית המשפט המחוזי, נקבע בזאת סכום כולל של הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 50,000 ₪ בכל אחת משתי הבקשות. הסכום ישולם לפי התוצאות בתביעה העיקרית בבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ‏ט' בשבט התשע"ג (‏20.1.2013).

____________________
חזרה ל פסיקה חינם