Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 875/14 לייפוייב בע"מ נגד הבורסה לניירות ערך בתל אביב
 
 
 
בבית המשפט העליון
 
 
רע"א  875/14
 
 
לפני:   כבוד השופטת א' חיות
 
 
המבקשת: לייפוייב בע"מ
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבה: הבורסה לניירות ערך בתל אביב
 
                                          
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' כבוב) מיום 30.1.2014 בת"א   44517-01-14
 
                                          
בשם המבקשת:                      עו"ד אשר אקסלרד
בשם המשיבה:                       עו"ד עדי קפלן; עו"ד אריה שטרן
 
 
החלטה
 
 
 
           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית; כבוד השופט ח' כבוב) מיום 30.1.2014 בה דחה את בקשת המבקשת, לייפוייב בע"מ למתן צו מניעה זמני להשעיית תוקף החלטת המשיבה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן: הבורסה) למחוק את מניות המבקשת מהמסחר בבורסה.
 
1.        המבקשת היא חברה ציבורית שעסקה במחקר ופיתוח של מיכשור רפואי, ומניותיה נסחרו ב"רשימה הראשית" של הבורסה, בה נסחרים מרבית ניירות הערך. משלא עמדה המבקשת בתנאי ההון העצמי המזערי ושווי החזקות הציבור המזערי הקבועים בתקנון הבורסה (להלן: התקנון), החליטה הבורסה ביום 23.1.2012 להעביר את המסחר במניות המבקשת ל"רשימת השימור" שבגדרה מתבצע מסחר מצומצם במניות. כמו כן, הודיעה הבורסה למבקשת כי אם לא תעמוד בתנאים הקבועים בתקנון הבורסה בתוך שנתיים, קרי, עד ליום 24.1.2014 יימחקו מניותיה מרישום למסחר בבורסה.
 
2.        ביום 17.10.2013 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לכינוס אסיפות נושים לצורך אישור הסדר עם נושיה ובעלי מניותיה, על-פי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. ההסדר המוצע כלל שלושה רכיבים: האחד, מכירת הטכנולוגיה של המבקשת לצד שלישי תמורת הסך של 1,250,000 ש"ח; השני, פירעון מלוא חובות המבקשת לנושיה, בין במזומן ובין בדרך של הקצאת מניותיה; והרכיב השלישי הוא הגדלת הון המניות של המבקשת והקצאת מניותיה מחדש כך ש-97% מן המניות יועברו לידי בעלי המניות של חברת S.A Globe Investment House (להלן: גלוב) ו-3% בלבד יוותרו בידי בעלי המניות הנוכחיים והנושים שימירו את חובם במניות. בתמורה למניות שיוקצו להם, כך הוצע בהסדר, יעבירו בעלי המניות בגלוב 100% ממניות גלוב לבעלות החברה. להשלמת התמונה יצוין כי גלוב היא חברה הרשומה בפנמה ומחזיקה ב-98.13% ממניות חברת נדל"ן בניגריה.
 
           בית המשפט המחוזי אישר לכנס אסיפות נושים, וביום 12.1.2014 החליטו 100% מהנושים בדין קדימה ו-83.3% מהנושים הרגילים לתמוך בהסדר שהוצע. משכך, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי ביום 13.1.2014 בקשה דחופה לאישור ההסדר. יצוין כי ההסדר היה כפוף לכך שהמבקשת תשלים את עמידתה בכללי השימור של הבורסה ולכן בית המשפט התבקש לאשר את ההסדר עד ליום 20.1.2014. טרם שניתנה החלטתו של בית המשפט בבקשה לאישור ההסדר, הגישה הרשות לניירות ערך עמדתה בה טענה כי אין לאשר את ההסדר, כיוון שאישורו יוביל לכך שגלוב תבצע הנפקה ראשונה לציבור תוך שהיא עוקפת את ההוראות הקבועות לכך בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ובכללן חובת הגשת תשקיף. כונס הנכסים הרשמי הודיע לבית המשפט המחוזי כי הוא תומך בעמדת הרשות לניירות ערך.
 
3.        בהחלטתו מיום 20.1.2014 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' ברנר) את הבקשה לאישור ההסדר בקובעו כי האינטרס המשותף של הנושים ובעלי המניות הוא לאשר את ההסדר, אך על בית המשפט לשקול גם את הפגיעה הפוטנציאלית בציבור המשקיעים בשוק ההון כתוצאה ממסחר בנייר ערך שלא פורסם בגינו תשקיף. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות לניירות ערך כי המידע שהועבר לידיה בעניינה של גלוב היה מקוטע וחסר, באופן שלא התאפשר לה לבחון באופן מלא את עמדתה המקצועית בעניין. אשר לחשש שהביעה המבקשת ממחיקת מניותיה מהמסחר בבורסה כתוצאה מדחיית הבקשה, ציין בית המשפט כי בהגישה את הבקשה לאישור ההסדר במועד כה מאוחר נטלה המבקשת על עצמה את הסיכון שלא יושלמו במועד הבדיקות הדרושות מצד הרשות לניירות ערך.
 
           למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 9.3.2014 הגישה המבקשת ערעור בזכות על פסק דין זה (ע"א 1791/14), אשר טרם נקבע בו דיון.
 
4.        יומיים לאחר שניתן פסק דינו של השופט ברנר, ביום 22.1.2014, הגישה המבקשת למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תובענה למתן צו שיורה לבורסה להימנע מלמחוק את מניות המבקשת ממסחר עד ליום 20.3.2014, ובמקביל ביקשה צו מניעה זמני במעמד צד אחד שיאסור על הבורסה למחוק את המניות ממסחר עד להכרעה בתובענה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב) נתן עוד באותו היום צו ארעי לעיכוב המחיקה מהמסחר עד לקיום דיון במעמד הצדדים. אך לאחר דיון שקיים כאמור דחה בית המשפט בהחלטתו מיום 30.1.2014 את הבקשה למתן צו מניעה זמני על הסף, בקובעו כי תקנון הבורסה הוא בעל מעמד מחייב וכי ככלל בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטותיה המקצועיות של הבורסה. גם לגופם של דברים קבע בית המשפט כי למבקשת ניתן פרק זמן בן 24 חודשים להחזרת המסחר במניותיה לרשימה הראשית וכי המועד שבו בחרה המבקשת להגיש את הבקשה לסעד הזמני – ערב מחיקת מניותיה מרישום – אינו סביר. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי בדחותו את בקשת אישור ההסדר היה השופט ברנר מודע להשלכות החלטתו על מחיקת המניות ממסחר וכי אין מקום ליתן צו מניעה זמני העוקף את החלטתו. 
          
           בעקבות החלטה זו, הודיעה הבורסה למבקשת ביום 2.2.2014 כי ניירות הערך שלה נמחקו מהרישום למסחר בבורסה.
 
5.        בבקשת רשות הערעור שלפניי אשר הוגשה ביום 3.2.2014, טוענת המבקשת כי היא פעלה במרץ לעמוד בכללי השימור של הבורסה, ובמסגרת זו ניהלה משא ומתן שהוביל להצעת ההסדר שהגישה. המבקשת טוענת כי היא עתרה לצו מניעה לזמן מוגבל בן 60 ימים על מנת להשלים את גילוי המידע שדרשה הרשות לניירות ערך במסגרת הצעת ההסדר. המבקשת מוסיפה כי בהחלטותיו מחודש יולי 2013 ומחודש ינואר 2014 הגמיש דירקטוריון הבורסה את כלליו והעניק לחברות שעתידות להימנות ברשימת השימור ארכה להשלמת הדרישות למסחר ברשימה הראשית. לטענת המבקשת יש מקום ליתן לה ארכה דומה משיקולי שוויון. המבקשת מוסיפה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה כיוון שבעלי מניות מהציבור השקיעו בה מיליוני שקלים ומחיקת מניותיה מרישום תותיר אותם ללא תמורה. המבקשת מבהירה כי מתן צו מניעה זמני הפך תיאורטי נוכח מחיקת מניותיה מן המסחר ועל כן, היא עותרת ליתן לה רשות ערעור ולקבלו באופן שיינתן צו עשה זמני המורה לבורסה לרשום את מניות החברה למסחר מחודש בבורסה.
 
6.        בהחלטתי מיום 3.2.2014 קבעתי שאין מקום למתן צו עשה זמני טרם קבלת תשובת הבורסה ובתשובה שהגישה מתנגדת הבורסה לבקשת רשות הערעור. לטענתה, משלא עתרה המבקשת לעכב את ביצוע ההחלטה, נמחקו מניותיה מהמסחר טרם שהגישה את בקשת רשות הערעור ובנסיבות אלה הפכה הבקשה תיאורטית. לעניין זה מציינת הבורסה כי מעולם לא החזירה למסחר מניות חברה שנמחקו ואין לה סמכות לרשום למסחר מניות של חברה שאינה עומדת בתנאי חברה חדשה ובלא שפורסם תשקיף. לגוף העניין טוענת הבורסה כי המבקשת מנסה לפגום בעיקרון השוויון בכך שהיא מבקשת לקבל ארכה שלא ניתנה לעשר החברות האחרות שנמחקו ביום 24.1.2014, המועד בו ניירות הערך של המבקשת אמורים היו להימחק. בהקשר זה טוענת הבורסה כי חריגה מהתקנון תפגע במסחר התקין ותפגע קשות ביכולת הבורסה לערוך הסדרה עצמית בפרט בסיטואציה של מחיקת מניות ממסחר המתרחשת חדשות לבקרים. אשר לטענות בדבר ארכה שניתנה לחברות אחרות, טוענת הבורסה כי מדובר בהוראת שעה שאושרה על-ידי דירקטוריון הבורסה ונגעה לחברות שהיו מועמדות להעברה לרשימת השימור, וכי בשל כך אין מקום להשוות בינן ובין מניות המבקשת שכבר נסחרו ברשימת השימור במשך שנתיים.
 
7.        ביום 16.2.2014 הגישה המבקשת בקשה להגיש תשובה לתגובת הבורסה אליה צרפה את התשובה. הבורסה מצדה הגישה ביום 24.2.2014 בקשה למחוק תשובה זו מתיק בית המשפט משום שזו הוגשה ללא רשות. לא ראיתי מניעה לקבל את תשובת המבקשת וכך אני מורה.
 
           בתשובתה טוענת המבקשת כי היא יידעה את הבורסה באופן מיידי על כוונתה להגיש בקשה למתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי ואף על פי כן מחקה הבורסה, בתוך זמן קצר, את מניותיה. לגישת המבקשת, התנהלותה זו של הבורסה לוקה בחוסר תום לב ובשל כך אין מקום לקבל את טענתה כי מדובר בבקשה תיאורטית.
 
8.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
 
           המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה זמני, כאשר הסעד שהתבקש בה הוא השעיית החלטת הבורסה בדבר המחיקה מהמסחר. אין חולק כי אף אם היה צדק בטענותיה המהותיות של המבקשת בבקשת רשות הערעור, לא ניתן עוד להעניק לה את הסעד המבוקש, ומשנמחקו המניות מן המסחר בפנינו "מעשה עשוי". בשל כך, עתרה המבקשת לסעד אחר במסגרת הליך זה והוא - צו עשה זמני שיורה לבורסה לרשום את מניותיה מחדש למסחר. בית המשפט המחוזי לא התבקש ליתן צו עשה זמני לו עותרת המבקשת עתה וממילא לא הונחה בפני בית המשפט המחוזי התשתית המתאימה המצדיקה מתן סעד כאמור (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 345 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר, פ"ד מב(3) 14, 18 (1988)). בנסיבות אלה, העלאת בקשה כזו לראשונה בפני ערכאת הערעור אין לה מקום בייחוד בהינתן העובדה כי רישום מחדש של חברה בבורסה הוא סעד מרחיק לכת בהשוואה לסעד של הימנעות ממחיקתה, ועל מנת לתמוך במתן סעד כזה יש להציג נימוקים כבדי משקל. נימוקים כאלה לא הועלו, כאמור, בדיון בפני בית המשפט המחוזי, וממילא לא נדונו על ידיו.
 
           בתשובתה טענה המבקשת כי ההצדקה למתן צו עשה היא בכך שעומד בפניה עתה "מעשה עשוי" בשל התנהלותה של הבורסה, אותה היא מתארת כהתנהלות בחוסר תום לב. מבלי להביע דעה לעיצומה של טענה זו, בכל מקרה אין די בכך לצורך החלפת הסעד המבוקש במסגרת הערעור. ככל שסבורה המבקשת כי התנהלות הבורסה מקימה לה עילה לצו עשה זמני, עליה לנקוט בהליך מתאים בפני הערכאה המוסמכת.
 
9.        סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות.
 
           המבקשת תישא בשכר טרחת באי-כוח הבורסה בבקשה בסך של 10,000 ש"ח.
 
 
 
           ניתנה היום, ‏י"ח באדר ב התשע"ד (‏20.3.2014).
 
 
    ש ו פ ט ת
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
 
+ שלח משוב