Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 8628/13 פלונית ואח' נגד ד"ר אידה אמודאי ואח'
 
 
בבית המשפט העליון
 
 
רע"א  8628/13
 
 
לפני:   כבוד השופט צ' זילברטל
 
 
המבקשים: 1. פלונית
  2. פלונית
  3. פלוני
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. ד"ר אידה אמודאי
  2. קופת חולים מכבי
  3. ד"ר מרדכי תמרקין
  4. בית חולים רמות מרפא
 
                                          
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 25217-05-11 שניתנה ביום 8.12.2013 על-ידי כב' השופטת ב' טולקובסקי
 
                                          
בשם המבקשים:
 
בשם המשיבה 2:
 
בשם המשיבים 1 ו- 3:
 
בשם המשיבה 4:
עו"ד ארז גוטמן
 
עו"ד שמואל אהרונסון
 
עו"ד חיים זליכוב; עו"ד אופיר בן מושה
 
עו"ד בנימינה בוטוש ויזל
 
 
 
 
פסק-דין
 
 
 
 
           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) מיום 8.12.2013 בת"א 25217-05-11 בגדרה נדחו בקשות המבקשים לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.
 

רקע
 
1.        המבקשת 1 (להלן: המבקשת), ילידת שנת 1990, סובלת ממומים מולדים שונים. בחודש מאי 2011 הגישו המבקשים תביעה בה נטען לרשלנות רפואית במהלך המעקב אחר הריונה של המבקשת 2, אם המבקשת. בכתב התביעה נטען, כי המבקשת סובלת מתסמונת VATER (להלן: התסמונת) וממומים קשים נוספים. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של מומחה בתחום המיילדות (להלן: פרופ' אפלמן) בה נאמר, כי ניתן היה לאבחן חלק מן המומים מהם סובלת המבקשת באמצעות בדיקות הדמיה במהלך ההיריון, וכי יש לשער כי אילו הדבר היה נעשה והמומים היו מתגלים, היה באפשרות האם לפנות לוועדה להפסקת הריון. כן צורפה לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום הנוירולוגי (להלן: פרופ' להט) שבה נאמר, כי צירוף חלק מן המומים מהם סובלת המבקשת מתאים לתסמינים המאפיינים את התסמונת. פרופ' להט עמד גם על כך שבגיל מאוחר יותר התפתחה אצל המבקשת גם בעיית שמיעה.
 
           לחוות הדעת של הנתבעים צורפו, בין היתר, חוות דעת בתחום המיילדות ובתחום הנוירולוגי, שגם בהן הוערך כי המבקשת סובלת מן התסמונת. המומחה בתחום הנוירולוגי ציין בחוות דעתו כי המבקשת סובלת גם מתפקוד קוגניטיבי גבולי, אך זאת לא על רקע התסמונת, וכן כי אף בעיות השמיעה מהן סובלת המבקשת אינן חלק מתסמונת זו.
 
2.        נוכח הפערים שהתגלעו בחוות דעת המומחים בתחום הנוירולוגי מונה מומחה מטעם בית משפט בתחום זה (להלן: פרופ' שטיינברג). יצוין, כי מונו גם מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ובתחום הכירורגי.
 
           בחוות דעתו של פרופ' שטיינברג נאמר, כי חלק ממומיה של המבקשת אכן עולים בקנה אחד עם מאפייני התסמונת, אך ספק אם מתקיים קשר בין התסמונת לבין בעיות אחרות מהן סובלת המבקשת, ובעיקר בעיית החרשות ובעיות בתחום הנפשי.
 
3.        לאחר שהתקבלו חוות דעת המומחים מטעם בית משפט, ביקשו המבקשים לתקן את כתב התביעה כך שתחת הטענה כי המבקשת סובלת מהתסמונת ייטען על-ידם שהמבקשת סובלת מתסמונת גנטית אחרת. כן ביקשו המבקשים לצרף לכתב התביעה המתוקן חוות דעת בתחומים הבאים: חוות דעת בתחום הגנטיקה שבה נאמר כי המבקשת סובלת מתסמונת גנטית אחרת, אשר כוללת את כלל התסמינים והמומים מהם סובלת המבקשת, וחוות דעת מומחה בתחום ה-א.א.ג, שלפיה המבקשת סובלת מליקוי שמיעה מולד. לבסוף ביקשו המבקשים להגיש השלמה לחוות דעתו של פרופ' להט שלפיה הוא עצמו אינו מביע דעה באשר לתסמונת בה לוקה המבקשת וכי האמור בעניין זה בחוות דעתו המקורית (שם העריך כי המבקשת סובלת מהתסמונת) התבסס אך על התיעוד הרפואי בעניינה של המבקשת.
 
4.        בית משפט קמא דחה את בקשות המבקשים. באשר לבקשה לתיקון כתב התביעה נאמר, כי במהותה היא ניסיון להעלות טענות חדשות העומדות בניגוד לאמור בכתב התביעה המקורי ובניגוד לאמור בחוות הדעת שצורפו לו, ולכן נדרש היה לצרף לבקשה תצהיר המסביר מדוע טענות אלה מועלות רק עתה. כן נקבע, כי בענייננו לא מתקיים המצב בו לבעל דין עומדת זכות לפי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) לתקן את כתב טענותיו "לאור האמור בחוות הדעת" של המומחה. עוד נקבע, כי אף שככלל יש לנקוט בגישה ליברלית ביחס לתיקון כתבי טענות, במקרה זה קיימים שיקולים המטים את הכף לעבר דחיית הבקשה, שכן כבר מונו מומחים מטעם בית המשפט, והמומחה בתחום הנוירולוגי מטעם בית המשפט, פרופ' שטיינברג, קבע אף הוא כי המבקשת סובלת מהתסמונת, כפי שטענו המבקשים מלכתחילה. לבסוף נקבע, כי בנסיבות המקרה אין להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה באופן שתיכלל בו טענה העומדת בניגוד לנטען בכתב התביעה המקורי. יצוין, כי במסגרת החלטה זו נדחתה גם בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, אך נראה כי המבקשים אינם מבקשים להשיג על ההחלטה בעניין זה.
 
טענות הצדדים
 
5.        לטענת המבקשים, בנסיבות, אין לחסום את דרכה של המבקשת מלהוכיח את טענתה, כי היא סובלת מתסמונת גנטית אחרת, שאינה תסמונת VETER. בין היתר נטען, כי בהחלטת בית משפט קמא נפלו מספר שגיאות המצדיקות את התערבותו של בית משפט זה כבר בשלב הנוכחי, שכן אחרת ייווצר מצב בלתי הפיך שבו בית המשפט יברר את תובענת המבקשים על-פי הנחה מדעית שגויה שהמבקשים עצמם אינם עומדים מאחוריה, מה גם שההליך עודנו מצוי בשלב קדם המשפט. נטען, כי במקרה זה כלל לא היה מקום לצרף תצהיר לבקשה מאחר שעניינה הוא בשאלה שברפואה ולא בשאלה שבעובדה. עוד נטען, כי די בחוות דעתו המשלימה של פרופ' להט בגדרה הסביר מדוע מלכתחילה עלתה הטענה בדבר התסמונת, וכי בהשלמה זו יש גם כדי להבהיר את נחיצות התיקון. כן נטען, כי נראה שהשיקול המרכזי לדחיית הבקשה הוא החשש כי בכתב התביעה המתוקן יועלו טענות הפוכות לאלה שנטענו בכתב התביעה המקורי, ובאשר לנימוק זה טוענים המבקשים כי הוא שומט את הקרקע מתחת לתכליתו של ההליך המאפשר תיקון כתבי טענות - התחקות אחר האמת וייעול ההליך המשפטי.
 
6.        לטענת המשיבה 2 (להלן: המשיבה) יש לדחות את הבקשה, שאינה אלא ניסיון לערוך מקצה שיפורים בתביעת המבקשים לאחר שהתחוור להם כי חוות דעתו של פרופ' שטיינברג אינה משרתת את טענותיהם. לטענת המשיבה, למבקשים לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם התובענה תמשיך להתברר על-פי כתב התביעה המקורי, שבגדרו תחמו המבקשים עצמם את המחלוקות בין הצדדים. מנגד נטען, כי קבלת הבקשה תפגע במשיבה וביכולתה להתגונן מפני טענות חדשות המועלות נגדה, וכן כי יהיה בכך לעכב את בירור התובענה, שהוגשה לפני למעלה משנתיים. לטענת המשיבה, אין מקום לקבל את הבקשה גם מן הטעם שאין מדובר במקרה בו לא היה בידי המבקשים להעלות את טענתם החדשה במועד, שהרי לכתב התביעה המקורי צורפה חוות דעתו של פרופ' אפלמן שהוא גם מומחה לגנטיקה. לבסוף נטען, כי הגישה "הליברלית" ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות נהוגה במקרים בהם התיקון עשוי לסייע בבירור המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים ולא למקרים בהם התיקון מעלה עילת תביעה חדשה.
 
7.        לטענת המשיבים 1 ו-3 הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה של ההליך. נטען, כי ישנו יתרון משמעותי לדיון בהשגה על החלטת בית משפט קמא בשלב הערעור על פסק הדין, שכן אז ניתן יהיה "לבחון את ההחלטה באופן מקיף, וטוב יותר על רקע מכלול החומר ... ". משכך מתנגדים המשיבים כי אדון בבקשה כבערעור. המשיבה 4 מצטרפת לאמור בתגובות המשיבים הנוספים.
 
דיון והכרעה
          
8.        לאחר העיון, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון לאפשרות שאנהג בדרך הקבועה בתקנה 410 לתקנות ושוכנעתי שלא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג כך, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל. אציין, כי איני רואה מקום לדחות את הבקשה מהטעם שראוי לברר את טענות המבקשים במסגרת ערעור על פסק הדין, שכן מדובר בסוגיה שעניינה תחימת המחלוקת, ואם לא יוכרע בה בשלב הנוכחי, עלול להתנהל הליך עקר, בגדרו תתבררנה סוגיות שאינן משקפות את המחלוקת האמיתית שבין בעלי הדין.
 
9.        כאמור, לטענת המשיבים, בנסיבות המקרה אין מקום לנקוט בגישה הליברלית הנהוגה ביחס לבקשות לתיקון כתב טענות, שכן אין מדובר בתיקון שיש בו כדי לסייע לעמוד על השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת (ראו תקנה 92 לתקנות) ויתרה מכך, נטען כי התיקון טומן בחובו עילת תביעת חדשה, אשר לא נכללה בכתב התביעה המקורי, ולכן קבלת הבקשה, בשלב זה, עלולה להביא להתארכות ההליכים ולפגיעה בזכויות המשיבים (ראו בעניין זה רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק, פסקה 6 (19.12.2013)). כפי שיפורט, אין בידי לקבל טענה זו.
 
           בכתב התביעה המקורי נטען להתרשלות הגורמים שעקבו אחר הריונה של המבקשת. בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים בתחום המיילדות נאמר, כי היה על הצוות הרפואי שטיפל באם לבצע בדיקות מסוימות כגון סקירת מערכות מורחבת ובדיקת אקו-לב שבאמצעותן ניתן היה להבחין במומים שונים של העובר, ואפשר שאבחונם היה מוביל את האם לפנות לוועדה להפסקת היריון. נטען, כי משהדבר לא נעשה נולדה המבקשת כשהיא סובלת ממומים שונים, שחלקם תואמים את מאפייני התסמונת. נראה, כי במקרה דנא עילת התביעה מתייחסת להתרשלות בביצוע המעקב אחר הריונה של האם, ובעיקר להימנעות מביצוע בדיקות מסוימות (וראו ההגדרה המרחיבה למונח "עילת תביעה" לעניין בקשה תיקון כתב טענות בע"א 702/86 איטונג בטרום  (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 166 (1990)), ואילו הטענות באשר לאופי וסוג המומים מהם סובלת המבקשת מתייחסות להיקף נזקה של המבקשת כתוצאה מההתרשלות הנטענת. אזכיר גם, כי בבקשה לתיקון כתב תביעה המבקשים אינם מבקשים לצרף חוות דעת חדשה בתחום המיילדות או להוסיף טענות באשר לאופן ביצוע המעקב אחר הריונה של האם. הבקשה לתיקון כתב תביעה מתמקדת אפוא בהיקף וסוג הנזק שנגרם למבקשת כתוצאה מההתרשלות הנטענת בביצוע המעקב אחר הריונה של האם. בפסיקה נקבע כי "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון" (שם). דברים אלה יפים וישימים גם לענייננו, שכן, גם במקרה דנא בתיקון המבוקש 'נשתמרו מרכיבי היסוד של העילה המקורית' (והשוו גם לאמור ברע"א 1527/09 משרד הבטחון נ' אבו עודה, פסקה 7 (14.10.2009)).
 
           יודגש, כי חסימתה של בקשה לתיקון כתב תביעה מהטעם שיש בתיקון שינוי בעילת התביעה, נועדה בעיקר למצב בו בעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה חלפה תקופת ההתיישנות. כאשר בבקשה לתיקון כתב תביעה לא כרוכה סוגיית ההתיישנות אין בכך שהתיקון מבקש להעמיד עילת תביעה חדשה או לתקן כתב תביעה שבמקור לא גילה עילה, כדי לחרוץ לשבט את גורל הבקשה. אכן, כאשר מדובר בתיקון שיש עמו הוספת עילת תביעה יתקשה המבקש להראות כי התיקון דרוש לצורך בירור השאלות השנויות במחלוקת, אך לעיתים יתאפשר תיקון מסוג זה: "אכן, אם שוכנע בית המשפט כי מן הראוי לתקן כתב טענות לשם בירור השאלה האמיתית לא יירתע ממתן הרשות לתקן, אפילו הוחלפה או הוספה בדרך זו עילה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 345 (מהדורה שביעית, 1995)). כל זאת מעבר לדרוש, שכן התיקון המבוקש כלל לא חורג מדל"ת אמותיה של העילה המקורית.
 
10.      אף אם אין מדובר בבקשה לתיקון הכולל עילת תביעה חדשה, עדיין נותרה השאלה אם ישנה הצדקה לכך שהמבקשים העלו את טענתם כי המבקשת סובלת מתסמונת גנטית, שאינה תסמונת VETER, רק בשלב זה. סבורני, כי בנסיבות המקרה התשובה לכך היא בחיוב. נזכיר, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה באה על רקע האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, לפיו חלק מהמומים מהם סובלת המבקשת אינם עולים בקנה אחד עם התסמונת. אמנם דברים דומים נאמרו עוד קודם לכן על-ידי המומחה מטעם המשיבות בתחום הנוירולוגיה, אך עתה הם נתמכו גם על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה נוכח הפערים שהתגלעו בחוות הדעת מטעם הצדדים. התפתחויות אלה הביאו את המבקשים לערוך מעין "הערכת מצב" שבגדרה התברר, לטענת המבקשים, כי האמור בחוות דעתו של פרופ' להט באשר לתסמונת לא נאמר על רקע מומחיותו בתחום, אלא בשל הסתמכותו על מסמכים רפואיים אחרים בעניינה של המבקשת. סבורני, כי העובדה שהמומחה מטעם המבקשים ציין בחוות דעתו נתון, שאינו מבוסס על מומחיותו אינה צריכה לעמוד לרועץ למבקשים, בפרט כאשר ספק אם היה באפשרותם לדעת שאלה הם פני הדברים (והשוו לרע"א 3258/11 בוסקילה נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 10 (30.8.2011), (להלן: עניין בוסקילה); יודגש כי בענייננו לא מיוחסת למומחה הרלבנטי "חוסר תשומת לב" בהכנת חוות הדעת). בנסיבות אלה, גם אינני סבור שאכן היה דרוש שהמבקשים יצרפו תצהיר לבקשה, שכן בחוות דעתו של פרופ' להט נכלל הסבר מסוים לכך שבכתב התביעה לא נכתב שהמבקשת סובלת מתסמונת גנטית אחרת (והשוו לאמור בע"א 378/68 דנינו נ' מפעלי "סרן" מאוחדים בע"מ, פ"ד כג(2) 704 (1969)).
 
           איני מתעלם מכך שבקשת המבקשים לתיקון כתב תביעתם הוגשה בשיהוי מסוים, אך שיהוי, בפרט שאינו קיצוני, אינו צריך להביא מניה וביה לדחיית בקשה לתיקון כתב תביעה בהתחשב בתכליות המונחות בבסיס מוסד זה. כך, נדרשים בתי המשפט לבחון האם, אף שלצד השני ייגרם נזק מסוים בשל התרת תיקון כתב הטענות, ניתן יהיה להתמודד עם נזק זה באמצעות השתת הוצאות על הצד המבקש את התיקון (ראו עניין בוסקילה, פסקה 8 וההפניה שם (30.8.2011)). בענייננו נראה, כי התרת תיקון כתב התביעה אמנם תביא להתארכות ההליך ואף לסרבולו ועם נזקים אלה ניתן להתמודד באמצעות השתת הוצאות. אך, בניגוד לאמור בתגובת המשיבה, לא נראה כי תיקון זה יביא לקיפוח טענת הגנה שהיתה עומדת לה אילולא היה מתוקן כתב התביעה.
 
11.      סיכומם של דברים, בענייננו מתבקש תיקון כתב תביעה, באופן שתשונה הטענה באשר לנזק שנגרם למבקשת בשל התרשלותם הנטענת של המשיבים. כאמור, אף שבכתב התביעה המקורי נטען שהמבקשת סובלת מן התסמונת, עתה מבקשים המבקשים לטעון כי היא סובלת מתסמונת גנטית אחרת המתאפיינת במומים מהם סובלת המבקשת, וכן לתמוך טענתם זו בחוות דעתם של מומחים בתחום הגנטיקה וה-א.א.ג. ודוק: המבקשים אינם מבקשים לשנות את טענותיהם באשר לעילת התביעה, קרי, ההתרשלות הנטענת במעקב אחר הריונה של אם המבקשת, אלא אך את טענתם באשר לנזק שנגרם בעקבות התרשלות זו. בנסיבות המקרה נראה גם, כי בפי המבקשים תשובה טובה לשאלה מדוע טענתם זו הועלתה אך עתה: הבחינה המחודשת באשר לתסמונת ממנה סובלת המבקשת התעוררה בעקבות האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. "הערכת המצב" שערכו המבקשים בעניין זה גילתה שאכן האמור בחוות דעתו של המומחה מטעמם בעניין זה לא התבססה על מומחיותו כי אם על האמור בהקשר זה במסמכיה הרפואיים של המבקשת. לבסוף, נראה גם כי קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה אכן תאפשר לבית המשפט לעמוד על השאלות שהן באמת במחלוקת בין הצדדים, ככל שיהיה צורך לדון בהיקף הנזק שנגרם למבקשת.
 
          סוף דבר, הערעור מתקבל, מבוטלת ההחלטה שדחתה את בקשת המבקשים לתקן את כתב תביעתם ובקשה זו מתקבלת. המשיבים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות המבקשים בסכום של 20,000 ש"ח.
 
           ניתן היום, ‏י' בניסן התשע"ד (‏10.4.2014).
 
 
 
    ש ו פ ט
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב