Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 7167/13 גד ליבמן נגד בנק דיסקונט בע"מ ואח'
 
בבית המשפט העליון
 
 
רע"א  7167/13
 
 
לפני:   כבוד השופט י' דנציגר
 
 
המבקש: גד ליבמן
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. בנק דיסקונט בע"מ
  2. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
 
                                          
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו מיום 17.10.2013 ומיום 20.10.2013 בת"א   27471-08-11 שניתנו על ידי כבוד השופט הבכיר י' פרגו
 
                                          
בשם המבקש:                    עו"ד א' שביט-שטריקס; עו"ד י' סטל; עו"ד ש' פלדשו
 
החלטה
 
 
           לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו  (השופט הבכיר י' פרגו) בת"א 27471-08-11 מיום 17.10.2013 ומיום 20.10.2013.
 
           בהחלטה מיום 17.10.2013 נדחתה בקשת המבקש למתן צו גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלונים. בהחלטה מיום 20.10.2013 נדחתה בקשת המבקש לזימון עדים.
 
           דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות מובהקות של הערכאה הדיונית שבית המשפט שלערעור יטה שלא להתערב בהן אלא במקרים חריגים, שכן מלאכת ניהול המשפט מופקדת בידי שופט הערכאה הדיונית [ראו למשל: רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (14.5.2006) בפסקה 9;  רע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ (19.2.2013), פסקה 13]. עיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי מגלה כי התערבות כאמור של ערכאת הערעור אינה מוצדקת בנסיבות העניין משום שיהיה בה כדי לפגוע בסדרי ניהול המשפט כפי שנקבעו מבעוד מועד על ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן, אין בהחלטות שבנדון כדי לפגוע במבקש פגיעה כה קשה שתצדיק התערבות.
 
החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.10.2013
 
           בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים תוך שפירט באופן מקיף את השתלשלות העניינים. כעולה מהחלטת בית המשפט מיום 17.10.2013, המבקש הגיש את הבקשה לאחר שלא היה שבע רצון מהליכי הגילוי והעיון ומענה על שאלונים שהתקיימו בין הצדדים עד אותה עת. קדם משפט היה קבוע ליום 29.10.2012. ביום 23.10.2012 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית הדיון על מנת להשלים את ההליכים המקדמיים. באותו יום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בנימוק כי התיק נקבע לקדם משפט בחודש אפריל 2012 וכי ממועד זה היה לצדדים את מלוא הזמן להשלים הליכים אלו. לפיכך ציין בית המשפט המחוזי כי יש להניח שבעקבות ההחלטה הנ"ל, הליך המענה על השאלונים וגילוי המסמכים הסתיים עוד ביום 28.10.2012. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי אם סבור היה המבקש שהתשובות לשאלונים וגילוי המסמכים אינם מספקים היה עליו להעלות את הנושא בקדם המשפט ו/או לפנות בנדון למשיבים מבעוד מועד ובסמוך ליום 28.10.2012. משלא הוגשה כל בקשה, בהחלטה מיום 1.3.2013 נקבעו מועדי שמיעת הראיות ליום 5.11.2013 וליום 6.11.2013. ביום 30.5.2013 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר דיוני לפיו יתאפשר להם להשלים את ההליכים המקדמיים. הגם שהבקשה הוגשה לאחר המועד שנקצב כאמור להשלמת ההליכים המקדמיים, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה ובתנאי שלא יהיה בכך כדי לדחות את מועדי ההוכחות שנקבעו. בית המשפט המחוזי מצא כי היעתרות לבקשה שבנדון משמעותה ביטול מועדי ההוכחות שנקבעו וחזרה אל ההליכים המקדמיים. בית המשפט המחוזי נימק גם לגופם של דברים מדוע דין הבקשה להידחות.
 
           הנמקה זו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי. מהשתלשלות העניינים עולה כי בידי בעלי הדין ניתנה שהות מספקת להשלים את הליכי הגילוי והעיון וכי המבקש מנוע מלהעלות טענותיו בעניינים אלו בשלב זה של ההליך לאור החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בדבר המועדים להשלמת ההליכים המקדמיים. בדחותו את הבקשה נהג בית המשפט המחוזי באופן ראוי לאור המדיניות השיפוטית הנוהגת לפיה יש להימנע ככל הניתן מהימשכות הליכים ודחיית דיוני הוכחות. עוד יש להדגיש כי מצאתי שדחיית הבקשה לא תגרום למבקש נזק בלתי הפיך שכן בסיפא להחלטתו, הטעים בית המשפט המחוזי כי את החֶסר הנטען במענה על שאלות יוכל בא כוח המבקש להשלים בהפניית שאלות לעדים במהלך עדותם וכי אם יתברר שקיים חסר מהותי במסמך המצוי בידי המשיבים אשר היה מקום לגלותו ולהציגו, יתברר העניין בגדרי דיון ההוכחות. עוד יצויין כי לאור השתלשלות העניינים שעמד עליה בית המשפט המחוזי אין נפקות של ממש לעובדה כי הבקשה שבנדון הוגשה לבית המשפט המחוזי עוד ביום 18.6.2013 בעוד שמועד ההחלטה בה היה כעבור כארבעה חודשים.
 
החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.10.2013
 
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לזימון עדים מהטעם שהפרוצדורה להזמנת העדים נקבעה בהחלטתו מיום 1.3.2013. על פי החלטה זו, עד ליום 15.6.2013 היה על המבקש להגיש תיק מוצגים ורשימת העדים שבכוונתו להעיד ולהזמינם לדיון, כאשר רק לאחר מכן היה על המשיבים לעשות כן בהתאם, עד ליום 1.9.2013. זהות העדים אותם ביקש להזמין המבקש היתה ידועה לו זה מכבר כפי שניתן ללמוד מהטיעונים המופיעים בכתבי הטענות. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי לא מדובר בעדים בעלי דין שהמבקש יכול היה לצפות שהמשיבים יזמינו אותם. לפיכך, הטעים בית המשפט המחוזי כי אם סבור היה המבקש שעדותם נחוצה לו, היה עליו להזמינם במועד שנקבע ולא להמתין לראות אלו עדים הוזמנו על ידי המשיבים ורק לאחר מכן להגיש את הבקשה דנן, לאחר שהמשיבים כבר הגישו את מוצגיהם ורשימת עדיהם ודיון ההוכחות קבוע ליום 5.11.2013.
 
           גם בהקשר זה נדמה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת היטב וכי אין זה ראוי כי ערכאת הערעור תתערב בהסדרים הדיוניים אותם קבע שופט הערכאה הדיונית בהיותו מופקד על קיום דיון יעיל, רציף וענייני.
 
           לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.
 
           לאור האמור התייתר הצורך בדיון נפרד בבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בד בבד עם בקשת רשות הערעור.
 
           משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.
 
           ניתנה היום, ‏כ' בחשון התשע"ד (24.10.2013).
    ש ו פ ט
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב