Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 3926/13 מאיר שחף ואח' נגד צ.ע פיתוח מפעלים באור יהודה בע"מ
 
 
 
בבית המשפט העליון
 
 
רע"א 3926/13
 
 
לפני:   כבוד השופט א' רובינשטיין
 
 
המבקשים: 1. מאיר שחף
  2. תקוה שחף
  3. כריכיית מאיר שחף בע"מ
 
                                          
  נ ג ד
 
                                                                                                 
המשיבה: צ.ע פיתוח מפעלים באור יהודה בע"מ
 
                                          
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 10.3.13 בע"א 36054-02-10 סגניות הנשיאה א' קובו ומ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק
 
                                          
בשם המבקשים:                     עו"ד צפריר אוסטשינסקי
בשם המשיבה:                       עו"ד ארז שפירא, עו"ד כרמית פרוסט
 
 
החלטה
 
 
  1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (סגניות הנשיאה א' קובו ומ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק) מיום 10.3.13 בע"א 36054-02-10 וע"א 46495-02-10, בגדרו נדחה ערעור המבקשים והתקבל – כפי שיפורט בתמצית להלן - על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב יפו (השופטת ר' ערקובי) מיום 7.1.10 בת"א 15450/06, שבגדרו התקבלה חלקית תביעת המבקשים. בית משפט השלום קבע כי המשיבים נושאים באחריות מכוח חוזה לפגמים ברצפת המבנה שמכרו למבקשים, מסוג "פל-קל" אך נמנע מלהטיל אחריות נזיקית על המשיבים בגין אולמות שנמכרו למבקשים.
 
רקע
 
  1. ביום 20.10.88 נחתם הסכם בין המבקשים למשיבים לרכישת אולם ששטחו 365 מ"ר בקומת הקרקע של מבנה תעשייתי המונה שלוש קומות בעיר חולון. רצפת קומת הקרקע שרכשו המבקשים משמשת כתקרת קומת המרתף, שהיא בבעלות המשיבים ומושכרת על-ידם לאחרים. האולם הנרכש יועד לשימוש כבית-מלאכה לכריכת ספרים. להסכם המכר צורף מפרט טכני, המפרט לא שיקף את השימוש בשיטת "פל-קל" בבניית הרצפה. ביום 24.4.89 קיבלו המשיבים אישור ממהנדס הבניין מאיר אלון (להלן אלון) כי רצפת קומת הקרקע יכולה לשאת עומסים במשקל של 1000 ק"ג למ"ר. ביום 15.6.93 וביום 25.4.95 רכשו המבקשים אולמות נוספים בקומת הקרקע של המבנה.
 
  1. ביום 24.5.01 אירע למרבה הצער "אסון ורסאי", בו קרסה רצפת הקומה השלישית של אולם אירועים בירושלים אשר נבנתה בשיטת "פל-קל", ונגרם אבדן חיים. לימים, לאחר קרות האסון ומשנודעה בעייתיות שיטת הבנייה, גילו המבקשים כי רצפת האולם והאולמות הנוספים שבבעלותם נבנתה בשיטת "פל-קל". לבקשת המבקשים, הזמינו המשיבים דו"ח בדיקה ממהנדס הבניין יעקב אהרונוב. הדו"ח מיום 25.5.05 עמד על ליקויים שונים ברצפת אולם הקרקע, היא תקרת קומת המרתף, תוך הצעת חלופות תיקון ועלותן. עוד צוין בדו"ח, כי רצפת אולם הקרקע תוכל לשאת לאחר תיקונה עומסים במשקל של 500 – 650 ק"ג למ"ר לכל היותר. משלא הגיעו הצדדים להסכמות בדבר נחיצות התיקון והנשיאה בעלויותיו, הוגשה ביום 9.2.06 תביעה כספית על סך 1,300,000 ש"ח שעילותיה חוזיות ונזיקיות על-ידי המבקשים כנגד המשיבה (להלן החברה) ומנהליה בזמנים הנוגעים לעניין.
 
  1. ביום 7.1.10 קיבל בית משפט השלום (השופטת ר' עורקבי) חלקית את תביעת המבקשים. בפסק דינו דחה בית המשפט את טענת המשיבים בדבר התיישנות התובענה, וקבע כי חל בנסיבות העניין כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958. עוד נקבע כי פירוק החברה, מקים אחריות אישית למשיבים 4-2 בגין מעשי ומחדלי החברה; נדחתה טענת המבקשים בדבר רשלנות החברה, וזאת נוכח מסירת עבודות הבניה לקבלן עצמאי שפעל על-פי דין ולפי ההיתרים. עם זאת, בית המשפט קבע כי קמה למבקשים עילה חוזית משני טעמים: האחד, הפרת ההתחייבות החוזית המפורשת לתיקון ליקויים במבנה במשך תקופת האחריות הנובעים "מעבודה גרועה או שימוש בחומרים גרועים" (סעיף 7 לחוזה המכר); השני, הצגת מצג שווא למשיבים כי רצפת האולם מסוגלת לשאת 1000 ק"ג למ"ר, שיטת "פל-קל" התגלתה. עוד נקבע כי העילה החוזית קמה רק ביחס לאולם שנרכש במסגרת הסכם המכר בשנת 1988. בית משפט השלום קבע כי הצדדים טעו טעות משותפת והשית על המשיבים עלות תיקון התקרה, אך לא חייבם בתשלום למבקשים בגין ירידת ערך.
  2. על פסק דין זה הגישו המבקשים (ביום 25.2.10) והמשיבים (ביום 28.2.10) את ערעוריהם לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (ע"א 36054-02-10 וע"א 46495-02-10 בהתאמה). בית המשפט המחוזי (ביום 10.3.13, מפי סגניות הנשיאה א' קובו ומ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק) דחה את ערעור המבקשים וקיבל את ערעורם של המשיבים מפאת התיישנות התביעה. בית משפט המחוזי קבע כי לכלל "הגילוי המאוחר" אופי "אובייקטיבי" ואין הוא חל בנסיבות, וזאת בניגוד לקביעת בית משפט השלום. נקבע כי בעת חתימת הסכם המכר, רוכש סביר יכול היה ללא מאמץ מיוחד לגלות את שיטת הבניה של האולם, למעלה מן העניין נקבע כי מודעות לבניית הרצפה בשיטת "פל-קל" היתה חסרת נפקות, שכן השיטה נחשבה "מוכרת וקונבציונלית בעת ההיא" (בעמ' 14 לפסק הדין). עוד נקבע כי המשיבים לא הציגו מצג-שווא ביחס לרצפת האולם, שכן שאלת העומסים כלל לא צוינה בהסכם המכר, וכי הצדדים הסתמכו במשותף על חוות הדעת של מהנדס הבניין אלון בדבר העומסים המותרים. נאמר גם, כי אחריות המשיבים לתיקון הליקויים מוגבלת לשנה ממועד המסירה.
 
  1. כלפי החלטה זו הוגשה בקשת הערעור הנוכחית.
 
הבקשה והתגובה לה
 
  1. בבקשה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר הפך את קביעת בית משפט השלום וקבע כי התובענה התיישנה. עוד נטען, כי הקביעה בדבר היות שיטת "פל-קל" שיטת בניה קונבנציונלית בעת הבניה שגויה, וכי "בניה בשיטת הפל קל האסורה הינה פגם נסתר שהוסתר בזדון, במרמה והונאה על ידי המשיבים והוא אינו מוגבל בזמן" (עמ' 6 לבקשה). עוד נטען, כי לפסק הדין שיצא מתחת ידו של בית המשפט המחוזי השלכות רוחב ציבוריות, המצדיקות מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה.
 
  1. בתגובת המשיבים (מיום 10.10.13) נטען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ואין מקום להתערב בהחלטתו נוכח התיישנות התביעה זה מכבר. עוד נטען, כי "אין די בעובדה כי בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מזו של בית המשפט השלום כדי להקים עילה למתן רשות ערעור" (רע"א 9698/11 עג'מי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 להחלטתו של השופט י' דנציגר (2012)).
 
 
הכרעה
 
  1. לאחר שעיינתי בפסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, בבקשה, בתגובה ובנספחיהם הגעתי לכלל מסקנה, כי אין בידי להיעתר לבקשה זו. הלכה ידועה היא, ואין צורך להכביר על כך מלים, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בשאלות בעלות חשיבות חוקתית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. חרף טענתם של המבקשים, בקשה זו אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים לערעור, והיא תחומה למערכת העובדתית הקונקרטית; אין מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן מאמץ המבקשים מתמקד בנסיבותיו הפרטניות של הסכסוך בין הצדדים, חרף הניסיון להעטות עליהן אדרת כללית. כנודע, אין די בעובדה שבית המשפט המחוזי שינה מהחלטותיה של הערכאה הראשונה כדי להצדיק מתן רשות בגלגול שלישי (רע"א 9243/08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ' חב' אויר רום שירותי תעופה, פסקה ז' (2008)).
 
  1. אף לגופו של ענין סבורני כי אין מקום להתערב בקביעתו המשפטית של בית המשפט המחוזי בדבר העדר תחולתו של כלל הגילוי המאוחר וזאת על בסיס התשתית הראייתית הרחבה שפרש בית משפט השלום בפסק דינו. אמנם סמוך לאחר "אסון ורסאי" ותוצאותיו הטרגיות הוקמה ועדת חקירה לפי חוק ועדות החקירה, תשכ"ט-1968 בראשות הנשיא ו' זילר ע"ה, אשר עמדה על הסיכון הטמון בשיטת "פל-קל" ובעקבותיה נאסר השימוש בה (ראו החלטת הממשלה 2487 מיום 1.9.02). עם זאת, דווקא בשל השימוש הנרחב שנעשה בשיטה באותם ימים, בטרם נודעו חסרונותיה ברבים, קשה להלום מניה וביה הטלת אחריות גורפת בגין השימוש בה אז.
 
  1. כללם של דברים, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור.
 
           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשע"ד (‏20.10.2013).
 
 
    ש ו פ ט
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
 
+ שלח משוב