Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> רע"א 2528/15 עו"ד שמחי יואל גואל נגד יצחק שעיבי ואח'
 
 
 
בבית המשפט העליון
 
 
רע"א  2528/15
 
 
לפני:   כבוד השופטת ד' ברק-ארז
 
 
המבקש: עו"ד שמחי יואל גואל
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. יצחק שעיבי
  2. וולף רויטל שעיבי
 
                                          
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 01.04.2015 בע"א 31959-03-15 שניתנה על ידי כבוד השופט י' שינמן
 
                                          
בשם המבקש:                        בעצמו
בשם המשיבים:                     עו"ד ספיר כחלון
 
החלטה
 
 
1.        לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.4.2015 (ע"א 31959-03-15, השופט י' שינמן). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש כי הערעור שהגיש על פסקי דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 25.1.2015 (ת"א 12014-05-13 ות"א 12210-05-13, השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ) יידון בפני מותב שלושה ולא בפני דן יחיד.
 
2.        בחודש מאי 2013 הגיש המבקש, עורך דין במקצועו, תביעה כנגד המבקש 1 ואשתו, לקוחותיו לשעבר, בגין שכר טרחה שלא שולם לו לטענתו. המבקש העמיד את סכום התביעה על סך של 86,397 שקל. בסמוך לאחר מכן הגיש המבקש תביעה נוספת כנגד המשיבה 2, בתו של המבקש 1. תביעה זו עוסקת אף היא באותו עניין, והמבקש העמיד אותה על סך של 95,215 שקל. ביום 2.1.2014 המבקש הגיש בקשה לתיקון סכום התביעה בשני התיקים, וביקש להעמיד אותו, בכל אחת מן התביעות, על סך של 268,800 שקל. בהחלטותיו מיום 4.3.2014 ומיום 13.3.2014 התיר בית משפט השלום את תיקונם של סכומי התביעה, בכפוף לתשלום אגרה בגין הסכום המתוקן. בית משפט השלום התיר למבקש להגיש סיכומים מאוחדים בשני התיקים, וביום 25.1.2015 דחה את שתי התביעות, בשני פסקי דין נפרדים.
 
3.        המבקש ערער על פסקי הדין לבית המשפט המחוזי, וביקש כי הדיון בערעור ייערך בפני הרכב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי מדובר בערעור על תובענה בסכום הנמוך מ-300,000 שקל, ומכאן שעל פי סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) היא תידון בפני דן יחיד. בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי אלה הם פני הדברים כאשר סכום התביעה בכל אחד מן התיקים שצורפו יחד נופל מ-300,000 שקל, ולא כל שכן כאשר סכומם המצרפי קטן מסכום זה.
 
3.        במסגרת הבקשה דנן טוען המבקש כי סכום התביעה בכל אחד משני התיקים עומד על כ-400,000 שקל, ובסך הכול עומד סכום התביעה מצטבר על 800,000 שקל. המבקש מבסס טענה זו על הסכמי שכר הטרחה שנחתמו לטענתו בינו לבין המשיבים. מכאן, לטענת המבקש, שהערעור שהגיש צריך להתברר לפני הרכב.
 
4.        ביום 7.5.2015 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה. בתגובתם מיום 17.5.2015 ציינו המשיבים כי הם מתנגדים לקבלת הבקשה. המשיבים גורסים כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי על הערעור להתברר בפני דן יחיד, ומדגישים כי המבקש לא פעל על פי החלטות בית משפט השלום ולא שילם אגרה בהתאם לסכום התביעה המתוקן כך שסכומי התביעה נותרו כפי שהיו במקור. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקש כלל לא יכול היה להגיש ערעור "מאוחד" על שני פסקי דינו של בית משפט השלום שהם שני פסק דין נפרדים העומדים בפני עצמם. לבסוף, טוענים המשיבים כי המבקש מייגע אותם בהתדיינויות מתמשכות באותו עניין, החל משנת 2008, וזאת לאחר שתובענה קודמת שלו נמחקה עקב אי התייצבותו לדיון. עוד טוענים המשיבים כי מצבם הכלכלי קשה, ומבקשים להטיל על המבקש הוצאות לדוגמא.
 
5.        ביום 20.5.2015 הוריתי למבקש להודיע האם שילם אגרה בגין תיקון סכומי התביעה בשתי התובענות אותן הגיש לבית משפט השלום בנתניה. ביום 21.5.2015 הגיש המבקש הודעה מטעמו ובה ציין כי לא שילם אגרה בגין תיקון סכום התביעות אותן הגיש, והוסיף כי ביקש שיישלח אליו שובר תשלום אלא שהשובר לא נשלח. המבקש מוסיף וטוען כי ניתן גם כעת לתקן את סכום התביעה וכי הוא מוכן לשלם את הפרש האגרה כמתחייב מן התיקון אם יידרש לכך.
 
6.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובהודעת המבקש, מצאתי כי דינה להידחות. אכן, הכלל הוא כי ברגיל בית המשפט המחוזי דן בהרכב של שלושה שופטים בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום (ס' 37(א)(2) לחוק בתי המשפט). אולם, לכלל זה יש חריגים, שתכליתם ייעול המערכת וניצול מיטבי של משאבי השפיטה, לצד ההכרה ביתרונות הגלומים בשמיעת ערעור בפני הרכב. במסגרת חריגים אלה דן בית המשפט המחוזי במותב של שופט אחד בלבד (ראו: חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 86 (מהדורה שלישית, 2012). ראו גם: רע"א 5797/14 דוד נ' אהרון(14.5.2015)).
 
7.        בענייננו, נקודת המוצא להכרעה מצויה בסעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט, הקובע בהקשר זה כי:
 
"ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין"
 
 
           אם כן, השאלה מהו המותב שידון בערעור מוכרעת על פי סכום התובענה ביום הגשתה. זאת, למעט בהתייחס לערעורים על פסקי דין בתובענות המנויות בסעיפים 37(ב)(9)(1)-(3) לחוק בתי המשפט, אשר יידונו בהרכב שלושה בלא קשר לסכום התובענה, ואינם נוגעים לענייננו. כן יוזכר כי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאי להורות כי ערעור אשר דן יחיד מוסמך לדון בו יידון בשלושה (סעיף 37(ב) לחוק).
 
8.        סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט אינו מתייחס במפורש למקרה שבו מתוקן סכום התביעה. הסעיף קובע בבירור כי עליית סכום התובענה בשל שורה של גורמים  (שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין) לא תוביל לשינוי במותב שידון בהרכב. תיקון סכום התובענה אינו מנוי ברשימה זו, ולא בכדי. אני סבורה כי במקרה שבו מתוקן סכום התביעה, ולאחר ששולמה אגרה בהתאם לסכום המתוקן כאמור בסעיף 10 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, יראו את יום תיקון התובענה כ"יום הגשתה" לצורך סעיף 37(ב)(9). זאת, כיוון שלאחר שתוקנה התובענה ושולם סכום האגרה המתאים הסכום המתוקן הוא סכום התובענה לכל דבר ועניין. תכליתו של סעיף 37(ב)(9) היא לאפשר שמיעה של ערעורים שעניינם תובענות בסכום נמוך יחסית (300,000 שקל) במהירות וביעילות, אך מרגע שתוקנה תובענה וסכומה עבר את הסכום שקבע המחוקק, היא תידון בדרך הרגילה, קרי בפני הרכב.
 
9.        מן הכלל אל הפרט: במועד הרלוונטי לדיון בבית המשפט המחוזי המבקש לא שילם אגרה בגין תיקון סכומי התביעה בשתי התביעות שהגיש כנגד המבקשים (ולעניין זה אין חשיבות לשאלה האם אכן ביקש לטענתו כי יישלח לו שובר, אם לאו). כבר מטעם זה – ומבלי להידרש לטענות האחרות שהועלו – דין בקשתו להידחות. במקרה דנן, הסכום המאוחד של שתי התביעות (אשר בהתאם לו שולמה האגרה) הוא 181,612 שקל, ונמוך כמובן מ-300,000 שקל. מיותר לציין כי טענתו של המבקש לפיה סכום התובענות הוא כ-800,000 שקל אין לה על מה לסמוך. השאלה הקובעת לעניין זה היא מה הסכום שתבע המבקש בכתב התביעה ולא מהו הסכום הקבוע לטענתו בהסכם שנחתם בינו לבין המשיבים. לכן, צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי הערעור יישמע לפני דן יחיד.
 
10.      סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, שבהן מדובר בבקשה חסרת בסיס שאף לא הייתה כל הצדקה להגשתה, יישא המבקש בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 שקל.
 
           ניתנה היום, ‏ג' בסיון התשע"ה (‏21.5.2015).
 
 
    ש ו פ ט ת
 
 
_________________________
פסיקה חינם
 
+ שלח משוב