Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> פסיקה חינם דף 12
 
 
 
בג"ץ 1785/17 מיכל הרמתי נ. הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט פסק דין מיום 25.07.2018 בית המשפט העליון דחה עתירה למתן צו על תנאי במסגרתה העותרים ביקשו כי המשיבים ינמקו מדוע לא ימנע צה"ל מלמכור ולהעניק אימונים "בהזמנה" לכוחות ביטחון זרים, ומדוע לא יבטלו אימונים אלה שנמכרו וטרם מומשו. צה"ל מקיים שיתופי פעולה עם צבאות זרים, לרבות אימונים משותפים והכשרות, וזאת בתיאום עם משרד הביטחון. בצה"ל ובמשרד הביטחון נקבעות תוכניות עבודה שנתיות מתואמות, במסגרתן נקבעים יעדים בתחום קשרי-החוץ הצבאי-ביטחוני. 
טענותיהם העיקריות של העותרים היו כי המשיבים פועלים בהיעדר סמכות חוקית, שכן מכירת האימונים חורגת מהוראות חוק-יסוד: הצבא, מהוראות פקודת ההקמה של צה"ל, מתפקידי צה"ל, כפי שהם מוגדרים במסמך "רוח צה"ל", ואין היא מעוגנת בפקודה, או בנוהל פנימי של צה"ל, פעילות המשיבים מהווה מעקף לעקרונות חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, כי מכירת אימונים "בהזמנה" הינה סוגיה עקרונית, אשר צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית, כי שימוש המשיבים בצה"ל ובחייליו כדי לאמן צבאות זרים לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

 
בר"מ 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ. מנהל הארנונה בעיריית תל אביב פסק דין מיום 05.08.2018 - בית המשפט העליון הכריע בשאלה כיצד יסווג נכס ריק לצרכי ארנונה, האם על פי הייעוד התכנוני התואם את התכנית החלה על הנכס או על פי זה התואם את השימושים המותרים בהיתר הבנייה? בפסק הדין הניתן מפי כב' השופט פוגלמן נקבע כי לצורך סיווג נכס ריק לצרכי ארנונה, יש להתחשב אך בשימושים אפשריים לפי היתר הבנייה. אין די בשימושים הקבועים בתכנית החלה על הנכס, כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר בניה.

 
בג"ץ 4507/18 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה פסק דין מיום 22.07.2018 - בית המשפט העליון דחה 2 עתירות המבקשות להורות ליועץ המשפטי לממשלה להימנע מקיום פגישות אישיות ביחידות עם ראש הממשלה כל עוד מתנהלות נגדו חקירות פליליות, בהינתן שהיועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה הכללית ובעל הסמכות הבלעדית להכריע בשאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה.  כב' השופט עמית נימק את החלטת בית המשפט בכך שלאחר שבחן את העתירות והתגובה להן, מצא כי דינן להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהתנהלותו ובשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. 


רע"א 2060/18 אהרון זיסר נ. עו"ד פייסל מוסא- מנהל מיוחד החלטה מיום 20.06.2018 - בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בה נקבע כי אין להכריז על המבקש כפושט רגל, וכי יש להגדיל את צו התשלומים החודשי שהושת עליו, ולהעמידו על סך של 3,000 "ח. כב' השופטת וילנר אשר דנה בתיק, נימקה את החלטתה בכך שאין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעותיו וממצאיו של בית המשפט של פשיטת רגל וכי ככלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית בנוגע לסכום שעל החייב לשלם לקופת הכינוס, בהיותן קביעות הנשענות על הראיות והממצאים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולותיו הקונקרטיות של החייב לעמוד בתשלומים.

 
 
יצחק לופו נ. עו"ד שי גרוס- הנאמן החלטה מיום 18.06.2018  - בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו  במסגרתה בוטל הליך פשיטת הרגל של המבקש, וזאת עד למתן החלטה בערעור שהגיש המבקש. 
כבוד השופט מינץ נימק את החלטתו בכך שבמקרה הנדון, על פניו אין כל תועלת בהליך פשיטת הרגל. הליך פשיטת הרגל מרכז כאמור את תביעות החוב בידי גורם אחד – הנאמן, חלף הגשת תביעות מרובות לאכיפת חובותיו של החייב. זאת, לשם קיום הליך יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב לנושים. על פי ממצאי התסקיר, אין ביכולתו של המנהל המיוחד לנקוט בהליכים הייחודיים המצויים בהליך פשיטת הרגל, ואין בהליך עצמו כדי לממש את התכלית בדבר קיום הליך יעיל, מהיר ושוויוני לפירעון חובות המבקש לנושים. על כן, למעשה הליך זה לא מצמיח כל תועלת לנושיו של המבקש, ובאמצעות ביטולו יוכל כל אחד מהם לנקוט בהליך הוצאה לפועל נגד המבקש.


בג"ץ 1948/18 התנועה לטוהר המידות נ. היועץ המשפטי לממשלה פסק דין מיום 21.06.2018  - בית המשפט העליון דחה את עתירת התנועה לטוהר המידות אשר בה התבקש בית המשפט העליון להורות ליועץ המשפטי לממשלה, לפסול את עצמו מכל עיסוק וקבלת החלטות בחקירה הנוגעת להצעות נטענות שהציע מר ניר חפץ לכב' השופטת (בדימ') הילה גרסטל, ובחקירת הפרשה המכונה 'פרשת 4000' אשר עוסקת בקשרים של ראש הממשלה עם מר שאול אלוביץ, בעל השליטה בחברת בזק. לטענת התנועה לטוהר המידות, הפיכתו של ניר חפץ לעד מדינה מחייבת את היועץ המשפטי שלא לעסוק בחקירות שלגביהן דרושה עדותו. זאת, משום שהיועץ נעזר בחפץ כדי לקדם את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וגם משום שיש יסוד סביר להניח שהיועץ עצמו יהיה דרוש לחקירה כעד, על רקע עיסוקו בקשרים שבין ראש הממשלה לשאול אלוביץ במסגרת הסדר ניגוד עניינים שערך לו בעניין. לפיכך, נתון היועץ המשפטי בניגוד עניינים, ועליו לאצול את הסמכות לגבי חקירות אלה לגורם אחר במשרדו, כפי שנעשה במצבים דומים בעבר. בית המשפט העליון דחה את העתירה בשל הנימוק שכניסתו של ניר חפץ לתמונה אכן מטה את הכף לכיוון ניגוד העניינים, אבל כי אין בכוחו של הקשר בין היועץ לבין חפץ כדי להטות את הכף.

 
ת"א 27109-09-15 צ'רלטון בע"מ נ' עולם הבאולינג בע"מ ,פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו מיום 06.08.2018 - פסק דין זה עוסק בשאלה האם הפעלת מקלט טלוויזיה במקום ציבורי מהווה הפרת זכויות יוצרים?
ביום 13.11.7 שודר בערוץ הראשון משחק כדורגל , וזה גם הוקרן על גבי מסך טלוויזיה בבית העסק של הנתבעים. לטענת התובעת, הקרנת המשחק בעסק של הנתבעים מהווה "ביצוע פומבי" של יצירה שזכות בגינה נתונה לה לבדה, ומכאן זכותה לבוא בחשבון עם הנתבעים ולבקש לחייבם בפיצוי הקבוע בדין על הפרת זכות יוצרים.  כבוד השופט רונן אילן דחה טענה זו משני נימוקים: ראשית, מצב של הקרנת שידור באמצעות מס טלוויזיה, איננו בגדר "ביצוע" של היצירה המשודרת. שנית, אפילו לו ניתן היה לקבל הטענה שהקרנת יצירה משודרת כמוה כ"ביצוע" של היצירה, לא ניתן לראות בכך הפרה של זכות יוצרים במקרה זה, שכן עסקינן בשידור שנעשה בערוץ ציבורי. 


ת"א 36813-11-15 מנגדף נ' נמארנה, פסק דינו של בית משפט השלום בקריות מיום 06.08.2018 - העוסק בהפרת הבטחת נישואין. בעת היכרות הצדדים,  היתה התובעת גרושה ואילו הנתבע היה רווק. השניים קיימו טקס אירוסין והיו מאורסים תקופה ארוכה של כ- 6 שנים. ואף קבעו תאריך לחתונה. בסופו של דבר ביטל הנתבע את החתונה. כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן קיבל את טענת התובעת באשר לנזק הלא ממוני שנגרם לה כתוצאה מהביטול, ופסק לזכותה סך של 40,000 ש"ח. 


ת"א 13498-03-13 פלונית נ' וואלעס , פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו מיום 03.06.2018- פסק דין העוסק בתביעת פיצויים של עובדת נגד מעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית. כבוד השופטת יעל הניג קיבלה את התביעה ופסקה לזכות התובעת פיצויים בסך 540,000 ש"ח. 


ת"א 42415-11-14 אבו סוחן נ' דידי ואח',  פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו מיום 23.05.2018- תביעה בגין פרסום לשון הרע בסך של 400,000 ש"ח, בגין פרסומים בפייסבוק. כאשר הנתבעת 2 פרסמה את ההודעה נשוא התביעה, והנתבע 1 שיתף אותה בקבוצה אותה מנהל.  כבוד השופט אילן דפדי פסק לזכות התובע סך של 35,000 ש"ח, כאשר הנתבעת 2 תשלם 60% והנתבע 1 40% מהסכום. 


תא"מ  50493-03-15  סוילם ואח' נ' תורג'מן , פסקי דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 26.04.2018- תביעה העוסקת בסכסוך שכנים. כבוד השופט רונן פלג פסק לזכות התובעים סך של 30,000 ש"ח בגין  שימוש במזגן שהותקן בביתה באופן שהיה בו  הפרעה של ממש לשימוש הסביר של התובעים 1-2 בביתם או להנאה ממנו.  כמו כן, נתן צו המורה לנתבעת להסיט את המצלמות המותקנות בביתה כן שהן לא יקלטו את הבתים ואת החצרות של בתי התובעים או את שטחי הכניסות אליהם.


ת"א 47568-11-12 נחום ואח' נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבנייה בע"מ, פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 29.06.2018- העוסק בתביעה כספית חוזית, שבה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת, שהיא החברה היזמית ממנה רכשו את דירתם בירושלים בפיצוי כספי בשל איחור במסירת החזקה בדירה. התביעה התקבלה באופן חלקי, כאשר נפסק לזכות התובעים סך של 31,000 ש"ח. 
______________________________________________________________________

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11 , 13
 
+ שלח משוב