Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ע"א 9369/12 ישעיהו איבי נגד צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ ואח'
 
 
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
 
 
ע"א  9369/12
 
 
לפני:   כבוד השופטת א' חיות
  כבוד השופט נ' הנדל
  כבוד השופטת ד' ברק-ארז
 
 
המערער: ישעיהו איבי
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ
  2. כונס הנכסים הרשמי
  3. אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ
 
                                          
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.11.2012 בפר"ק 6432-12-08 שניתנה על ידי השופט ע' זרנקין
 
                                          
תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז התשע"ד       (14.7.2014)
 
 
בשם המערער: עו"ד נתי חלפון
 
 
בשם המשיבים 1 ו-3: עו"ד שחר בן מאיר
 
 
בשם המשיב 2: עו"ד מיכל דלומי
 
 
 
פסק-דין
 
 
השופטת ד' ברק-ארז:
 
1.        מה דין בקשתו של בעל שליטה בחברה שפורקה לבטל את פסק הדין החלוט שהורה על הפירוק בשל טענה למרמה? שאלה זו – שלה מספר פנים – התעוררה בפנינו – הן בכל הנוגע להליך שננקט, והן בכל הנוגע לנימוקים שניתנו לנקיטתו רק כעת, לאחר שחלפו מספר שנים ובנסיבות שבהן לא הוגש ערעור כנגד פסק הדין שציווה על הפירוק.
 
עיקרי התשתית העובדתית וההליכים עד כה
 
2.        ביום 10.12.2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה (פר"ק 6432-12-08) בקשה לפירוקה של חברת אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ, המשיבה 3 (להלן: אפיקי אנרגיה לישראל). בקשה זו הוגשה בגין חוב נטען לחברת צ.א.מ.א. הובלת דלק בע"מ, המשיבה 1 (להלן: צאמא), חברת בת של אפיקי אנרגיה לישראל, הנמצאת גם היא בהליכי פירוק, ולכן הוגשה על-ידי המפרק שלה, עו"ד שחר בן מאיר (להלן: המפרק).
 
3.        בעל השליטה הרשום באפיקי אנרגיה לישראל הוא אסף איבי (להלן: אסף) המחזיק ב-90% ממניותיה. המערער, ישעיהו איבי (להלן: המערער), הוא אביו של אסף. 10% המניות הנותרות של אפיקי אנרגיה לישראל מוחזקות בידי חברת אפיקי אנרגיה (2003) בע"מ (להלן: אפיקי 2003).
 
4.        לבקשת הפירוק המקורית שהוגשה על-ידי צאמא צורפו שלושה מסמכים: תדפיס רשם החברות של חברת אפיקי 2003 (שלגביו צוין כי הוא תדפיס של חברת אפיקי אנרגיה לישראל); העתק מכרטסת הנהלת החשבונות שנטען כי היא של חברת אפיקי אנרגיה לישראל, ובו פירוט של החוב; וכן תצהירו של המפרק. בבקשה נטען כי לאסף נערכו שתי חקירות בהתאם להחלטת בית המשפט שאישר את ההוראות למפרק, וכי מהן עלה שהוא רשום באופן פיקטיבי כבעליה של חברת אפיקי אנרגיה לישראל, הגם שלמעשה בעל השליטה האמיתי הוא אביו, המערער.
 
5.        ביום 28.12.2008 הגישה אפיקי אנרגיה לישראל התנגדות לבקשת הפירוק, באמצעות בא-כוחה באותה עת, וזו נתמכה בתצהיר של אסף. בהתנגדות נטען כי אסף הוא המנהל ובעל המניות של אפיקי אנרגיה לישראל, לאחר שהמערער, ששהה אז בחו"ל, העביר אליו את כלל מניותיו בחברה זו, כמו גם בצאמא הנשלטת על ידה. כן נטען עוד כי אפיקי אנרגיה לישראל נועדה לשמש כחברת אחזקות בלבד וכי לא הייתה בה כל פעילות עסקית, ועל כן אין בסיס לטענה כי היא חבה כספים בגין פעילות כזו. בהמשך לכך, נטען כי החוב הנחזה להיות חובה של אפיקי אנרגיה לישראל הוא למעשה חובה של אפיקי 2003 שסיפקה בעבר דלק לצאמא, וכן כי כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לבקשה אינה הכרטסת של אפיקי אנרגיה לישראל. כאמור, באותה עת היה המערער עצמו בחו"ל ובחר שלא להיות מעורב בהליכים המשפטיים בעצמו.
 
6.        ביום 16.3.2009 התקיים דיון בבקשת הפירוק בפני סגן הנשיא ג' גינת, אשר אליו התייצב אסף בעצמו. לאחר ששמע את טענות הצדדים ובכלל זה את דבריו של אסף, החליט בית המשפט המחוזי כי ההתנגדות לפירוק, ובתוך כך הכחשת החוב של אפיקי אנרגיה לישראל, לא הייתה מבוססת. בית המשפט המחוזי עמד על כך שאסף הודה כי הוא "איש קש" של המערער הנמצא בחו"ל וכי כל המידע שברשותו מבוסס על שיחות עם המערער, וכן על כך שלא ניתן הסבר מדוע המערער נמנע מלהגיש תצהיר תמיכה להתנגדות בעצמו. כמו כן, כך נקבע, לא הוגשו מסמכים או תצהירים מטעם מי שערך את הנהלת החשבונות של אפיקי אנרגיה לישראל כדי לבסס את הטענה כי החוב אינו שלה. לפיכך, נקבע כי התשתית העובדתית שביסוד בקשת הפירוק לא נסתרה והתקבלה בקשת הפירוק (להלן: פסק הדין). על פסק דין זה לא הוגש ערעור והוא חלוט.
 
7.        ביום 23.9.2012, כשלוש וחצי שנים לאחר שניתן פסק הדין, הוגשה לבית המשפט המחוזי שנתן אותו בקשה לביטולו במסגרת אותו הליך (פר"ק 6432-12-08), זו הפעם על-ידי המערער עצמו, שטען כי הוא בעל השליטה "גם אם לא במישרין" באפיקי אנרגיה לישראל.
 
8.        בבקשה זו נטען כי בקשת הפירוק המקורית הייתה נגועה במרמה, ועל כן יש לבטל את פסק הדין שניתן על-פיה. לטענת המערער, לאפיקי אנרגיה לישראל לא היו כל חובות כלפי צאמא, והמסמכים שהוגשו לבית המשפט של הפירוק נועדו להטעותו – בהתייחס לכך שהן תדפיס רשם החברות והן, כך נטען, ההעתק של כרטסת הנהלת החשבונות שהוגש לא היה של אפיקי אנרגיה לישראל.
 
9.        ביום 25.11.2012 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' זרנקין) את הבקשה החדשה, בקובעו כי טענות המרמה שהועלו הן סתמיות ולא מבוססות, וכי מדובר למעשה ב"מיחזור טענות שנשמעו בהתנגדות לבקשת הפירוק". למעלה מן הצורך, ציין בית המשפט המחוזי כי ראוי היה לסלק את הבקשה על הסף שכן ההליך הנכון שבו היה צריך לנקוט המערער היה תובענה נפרדת לביטול פסק הדין הראשון ולא בקשה במסגרת אותו הליך (להלן: ההחלטה).
 
הטענות בערעור
 
10.      הערעור דנן מכוון כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. בפנינו טוען המערער כי יש לדון בבקשתו לביטול פסק הדין לגופה ולקבלה – בשים לב לעובדות החמורות שעליהן הוא מצביע באשר לתשתית שהוצגה בפני בית המשפט של הפירוק המלמדות לטענתו על תרמית. המערער מדגיש כי אלמלא אותה תרמית, לא היה ניתן פסק הדין המאשר את פירוקה של אפיקי אנרגיה לישראל.
 
11.      המערער מוסיף וטוען כי כללי הסופיות הרגילים לגבי פסקי דין אינם עומדים כאשר מדובר במרמה חמורה היורדת לשורשו של עניין, וכי בהקשר זה גם חלוף הזמן אינו יכול להכשיר את המרמה. המערער מציין כי הפסיקה הכירה באפשרות למעין "משפט חוזר" בתחום האזרחי כאשר פסק-הדין שניתן כנגד המערער הושג במרמה (תוך הפנייה למספר פסקי דין ובהם: ע"א 4682/92 עיזבון המנוח שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 371 (2003) (להלן: עניין שעיה)).
 
12.      את עיקר יהבו משליך המערער על הטענה שאפיקי אנרגיה לישראל התאגדה רק ביום 15.8.2005, בה בשעה שההעתק שהוצג מכרטסת הנהלת החשבונות ביחס לחוב של כ-9 מיליון שקל לצאמא הוא מיום 17.5.2005, היינו לפני מועד ההתאגדות. כדי לטשטש עובדה זו, כך נטען, צורף לבקשת הפירוק תדפיס רשם החברות של אפיקי 2003 שמועד הקמתה מוקדם יותר. המערער טוען כי כדי ליצור תיאום בין המסמכים לבין התביעה, נמחק מתביעת הפירוק מספר הרישום (ח.פ.) של אפיקי אנרגיה לישראל ונרשם בכתב יד מספר הרישום של אפיקי 2003.
 
13.      עו"ד בן מאיר, המשמש כמפרק של שתי החברות הרלוונטיות – אפיקי אנרגיה לישראל וצאמא – פתח את טיעונו במספר טענות סף. ראשית, לטענתו ההליך שננקט אינו ההליך הנכון, מאחר שהדרך לעתור לביטול פסק דין "שהושג במרמה" אינה על ידי הגשת בקשה למותב שנתן את פסק הדין אלא על דרך הגשת תובענה חדשה ונפרדת (תוך הפנייה לבר"ם 2582/06 פריג' נ' עיריית אילת (29.6.2006) (להלן: עניין פריג')). שנית, הוא מוסיף וטוען כי למבקש, שהגיש את הבקשה בשם עצמו ולא בשם אפיקי אנרגיה לישראל, אין מעמד בהליך שכן כלל לא היה צד לו. שלישית, נטען כי יש לדחות את הערעור מחמת השיהוי הכבד והלא מוסבר מצידו של המערער, וזאת בשים לב לכך שפסק הדין ניתן כבר בתחילת 2009. המפרק מדגיש שלשיהוי זה ישנה חשיבות מכופלת כאשר מדובר בהליך פירוק שבו נעשו פעולות רבות המתייחסות לצדדים שלישיים.
 
14.      לגופו של עניין, טוען המפרק כי אין בבקשה הנוכחית משום חידוש שכן הטענה שהחוב אינו חובה של אפיקי אנרגיה לישראל הועלתה כבר על-ידי אסף  במסגרת ההתנגדות לפירוק, ונקבע לגביה כי היא אינה מבוססת ואינה נתמכת בראיות. המפרק מוסיף עוד כי לא אחת מתנהלות עסקאות גם בשם חברות הנמצאות במצב של ייסוד, ולכן אין בהכרח חוסר היגיון בכך שהחובות הרשומים לחובת אפיקי אנרגיה לישראל קודמים למועד הרישום הפורמאלי שלה. המפרק מוסיף וטוען כי תדפיס רשם החברות של אפיקי 2003 צורף בתחילה לבקשה בטעות. לבסוף, מצביע המפרק על כך שהחוב נבדק ואושר על-ידי עו"ד וולך שמונה באפריל 2010 על-ידי הכונס הרשמי כדי לבדוק את תביעת החוב שהוגשה על-ידי צאמא.
 
15.      בא-כוח המערער, עו"ד חלפין, ציין כי אישורו של עו"ד וולך אינו מעלה ואינו מוריד, מאחר שנוסחו מלמד כי הסתמך בעיקרו על האמור בפסק הדין של סגן הנשיא גינת, מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי משלו. עו"ד חלפין הוסיף כי ביום 25.11.2012 ביקש לבטל את החלטתו של עו"ד וולך (בקשה 35 בפר"ק 6432-12-08) ועניין זה עודנו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.
 
16.      הכונס הרשמי מצטרף לטענותיו של המפרק ומדגיש כי הלכה היא ש"משפט חוזר" אזרחי אפשרי אך במקרים שבהם הוכח כי פסק הדין המקורי יסודו במרמה או כאשר התגלו ראיות חדשות מהותיות, ואלה אינם פני הדברים בענייננו.
 
המסגרת הנורמטיבית
 
17.      לצורך הדיון יש להקדים ולהציג את הכללים החלים על בקשה לביטול פסק דין חלוט בהליך אזרחי. כללים אלו – בשונה מן ההליך של "משפט חוזר" בפלילים (המעוגן בסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) – הם יצירי הפסיקה (ראו גם: עניין שעיה, בעמ' 371). בשורה של פסקי דין קבע בית משפט זה כי ניתן לבטל פסק דין חלוט של בית משפט אזרחי במקרים שבהם שיקולי הצדק גוברים על שיקולי הסופיות, בהתקיים עילות תקיפה קונקרטיות ומצומצמות, ובראשן עילת התרמית (ראו למשל: ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס פ"ד יג 449, 456-453 (1959); דנ"א 4546/96 חוף גיא נ' חברת מקורות בע"מ (14.5.1997); עניין שעיה, בעמ' 371. ראו גם שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 251 (מהדורה שניה, 2008) (להלן: לוין) וההפניות שם). בהיבט הדיוני, נקבע בפסיקה כי בקשה לביטול פסק דין חלוט יש להגיש כהליך חדש בבית המשפט שנתן את פסק הדין ולא ניתן להסתפק בהגשת בקשה במסגרת ההליך הקודם (ראו: עניין שעיה, בעמ' 373-372; עניין פריג', בפסקאות 5, 7; לוין, בעמ' 252-251). ראוי לציין כי ככלל מדובר בהליך חריג.
 
דיון והכרעה
 
18.      כפי שעולה מהמסגרת הנורמטיבית שהוצגה לעיל, פתיחת ההליך במקרה זה הייתה צריכה להיות במתכונת של הגשת תובענה נפרדת וחדשה (שאף מחויבת, כמובן, בתשלום אגרה). המערער לא עשה כן אלא הגיש בקשה במסגרת הליך הפירוק (בתיק פר"ק 6432-12-08). מבחינה זו, הדיון בה היה "לפנים משורת הדין". יתרה מכך, לבחירה בהליך לא נכון בבית המשפט המחוזי יש השלכות דיוניות גם לגבי ההליך דנן. משנתן בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה במסגרת אותו הליך לאחר מתן פסק הדין, הרי שהחלטתו היא בחזקת "החלטה אחרת" (בדומה להחלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד), ולכן ניתן היה לערער עליה רק ברשות (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 106-105 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). המערער לא עשה כן – אלא הגיש ערעור, וזה אינו יכול להתקבל כבר מן הטעם שלא הייתה זכות להגישו. יודגש בהקשר זה, כי לא ניתן להפוך ערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בניגוד לאפשרות להפוך בקשת רשות ערעור לערעור בזכות, המוסדרת בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו דברי השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (15.12.2010). ראו גם: בן-נון וחבקין, בעמ' 253-252). אם כן, כבר בשל כך, דין הערעור להידחות על הסף.
 
19.      בנסיבות אלה, אין עוד צורך לדון בטענותיו של המערער לגופן. עם זאת, למעלה מן הצורך, נציין כי התרשמנו שלא מתקיימות בענייננו העילות לביטול פסק דין אזרחי חלוט, אשר מתקיימות רק במקרים חריגים. בבית המשפט המחוזי, כמו גם בפנינו, לא הוצגו ראיות חדשות, אלא טענות שהועלו כבר במסגרת ההתנגדות למתן צו הפירוק. כמו כן, לא ניתן לומר שהוכח כי פסק הדין הושג במרמה. כידוע, כאשר בעל דין טוען טענת מרמה כנגד בעל הדין שמנגד בהליך אזרחי רובץ עליו נטל מוגבר וכבד להוכחת טענתו (ראו למשל: ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 599-598 (1986)). המערער לא הצליח להרים נטל זה. העובדה שלבקשת הפירוק צורף תדפיס רשם חברות של חברה קשורה, בעלת שם דומה, אינה מלמדת לבדה על כוונת מרמה אלא על טעות. אין צריך לומר כי טענות שעניינן טעות הן טענות שמתאימות להליך ערעורי. לכך יש להוסיף, כי בית המשפט המחוזי בחן במסגרת הדיון בבקשת הפירוק את הראיות שהוצגו לו ואף שמע את טענותיו של אסף באופן בלתי אמצעי. לאחר שעשה כן, הוא מצא כי אין בטענות אלה כדי להוכיח שהחוב אינו של חברת אפיקי אנרגיה לישראל. כמו כן, יש לציין כי תביעת החוב אושרה כאמור על-ידי עו"ד וולך, שציין בחוות דעתו (מיום 15.9.2010) כי נמסר לו שכרטסת הנהלת החשבונות אשר עליה מתבססת תביעת החוב נתפסה במשרדיה של אפיקי אנרגיה לישראל, עובדה המצביעה לכאורה על כך שמדובר במסמכים אותנטיים. לבסוף, לא למותר להזכיר כי המערער נמנע מהגשת תצהיר בהליך המקורי, נמנע מהגשת ערעור על פסק הדין ואף השתהה שלוש וחצי שנים בטרם הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין – כל זאת ללא כל הסבר מניח את הדעת.
 
20.      עוד יצוין, בעקבות טענות הצדדים, כי עיון ב"נט המשפט" העלה שלאמיתו של דבר ביום 15.12.2008, עוד קודם להגשת ההתנגדות, הגישה צאמא באמצעות המפרק שלה "בקשה דחופה לתיקון טעות סופר". בבקשה זו נכתב כי בבקשת הפירוק המקורית נפלה שגגה שעה שצורף אליה בטעות תדפיס רשם החברות של חברת אפיקי 2003 ולא של חברת אפיקי אנרגיה לישראל – היא החברה שפירוקה מתבקש. כן הובהר בה כי בשל צירוף התדפיס השגוי מחק הכונס הרשמי את מספר הרישום הנכון של אפיקי אנרגיה לישראל ורשם במקומו את מספרה של אפיקי 2003. לבקשת התיקון צורף תדפיס רשם החברות של חברת אפיקי אנרגיה לישראל. לא התבהר לנו האם ניתנה החלטה בבקשה זו. אולם, עולה ממנה לכאורה כי ככל שהדבר נוגע למפרק הוא פעל מצידו במועד לתיקון הטעות.
 
21.      סוף דבר: הערעור נדחה. המערער יחויב בהוצאות המשיבים 1 ו-3 יחד בסך של 15,000 שקל ושל המשיב 2 בסך של 10,000 שקל.
 
    ש ו פ ט ת
 
 
השופטת א' חיות:
 
           אני מסכימה.
 
 
    ש ו פ ט ת
 
 
 
השופט נ' הנדל:
 
           אני מסכים.
 
    ש ו פ ט
 
 
 
           הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' ברק-ארז.
 
           ניתן היום, כ"ד בתמוז התשע"ד (22.7.2014).
 
 
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
 
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב