Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ע"א 7737/11 ליאורה מצקר נגד נאור כהן ייזום והנדסה בע"מ ואח'
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים  
  ע"א  7737/11
לפני:   כבוד השופטת א' חיות  
  כבוד השופט י' עמית  
  כבוד השופט צ' זילברטל  
         
 
 
המערערת: ליאורה מצקר
  נ  ג  ד
המשיבים: 1. נאור כהן ייזום והנדסה בע"מ
  2. עדה אייל
  3. שלמה אייל
  4. ש.ע ברת מלונאות בע"מ
 
 
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 1870-06-11 שניתן ביום 28.08.2011 על ידי כבוד הנשיאה הילה גרסטל
 
 
בשם המערערת: עו"ד סנדרה כנפי ועו"ד יונתן שרמן
בשם המשיבה 1: עו"ד דוד יצחק ועו"ד ניר פרידמן
בשם המשיבים 3-2: עו"ד גד נשיץ, עו"ד ארז ספיר ועו"ד נטלי דולינגר
 
 
החלטה וצו שיפוטי משלים
 
 
1.        בין הצדדים נתגלע סכסוך במסגרתו טענה המערערת לזכויות ב-50% מהנכס הידוע כגוש 8270 חלקה 21 (להלן: הנכס), זכויות אותן מכרה למשיבה 1 (להלן: המשיבה). סכסוך זה נדון בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי והגיע לפתחו של בית משפט זה. 
 
2.        ביום 11.2.2013 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין). בפסק הדין נקבע כי הזכויות בנכס תחולקנה כך שהמשיבה תהא זכאית ל – 40% מהנכס והמשיבה 2 תהא זכאית ל-60% מן הנכס; המשיבים 4-2 (להלן: המשיבים) ישלמו למערערת 180,000$ והמשיבה תשלם למערערת 283,000$ והכל תוך 90 יום, וכן יועברו למערערת הכספים שהופקדו בנאמנות בידי עו"ד שרמן ועו"ד אריכא.
 
3.        על פי פסק הדין הצדדים היו אמורים לחתום על הסכם מפורט תוך 15 יום. אלא שבשל חילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים – בעקבות מה שנחזה כניסיון של המשיבים להוסיף תנאים ותניות לפסק הדין - הדבר לא נסתייע.
 
           בעקבות בקשות שונות של הצדדים קיימנו דיון נוסף שבמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 24.7.2013 (להלן: פסק הדין המשלים) ובהתאם לכך אף ניתן צו פורמלי המופנה לרשם המקרקעין.
 
           בפסק הדין המשלים נקבע, בין היתר, כי יבוטל צו המניעה שניתן על ידי ביה"ד הרבני האזורי בנתניה, ונקבע כי המשיבים ישלמו את הסך של 180,000$ למערערת עד ליום 9.9.2013. נביא להלן את ההוראות החשובות לענייננו מתוך פסק הדין המשלים:
 
בהמשך לפסק הדין מיום 11.2.2013, מוסכם בזאת כי המשיבים 4-2 ישלמו את הסך של 180,000 דולר הקבוע בפסק הדין לליאורה מצקר, וזאת עד ליום 9.9.2013.
 
ככל ולא ישלמו את הסך האמור במועד שנקבע, מוסכם כי תינתן על ידי בית המשפט פסיקתא לתיקון הרישום, באופן ש-1/10 מהנכס הרשומים על שם עדה אייל - יירשם על שם ליאורה מצקר. כמו כן מוסכם, שה-1/10 מהנכס האמורה תימכר למשיבה 1 בהתאם להסכם ביניהם.
 
ליאורה לא תתנגד לרישום משכנתא על זכויותיה של עדה אייל בנכס וכן על הזכויות בנוגע ל-1/10 מהזכויות בנכס, וזאת כנגד קבלת התמורה הנ"ל.
 
4.        ביום 9.9.2013 הגישו המשיבים "בקשה דחופה" להארכת מועד לביצוע התשלום על פי פסק הדין המשלים, וזאת עד ל"שלושה ימי עסקים מהמועד שבו בית המשפט המחוזי וביה"ד הרבני יתנו צו המופנה לרשם המקרקעין אשר יאפשר את רישום הערת האזהרה". בבקשה נטען כי כל עוד לא בוטלו צוי המניעה שהוטלו על ידי ביה"ד ועל ידי בית המשפט המחוזי נבצר מהמשיבים לרשום הערת אזהרה לטובת גורם מממן חוץ בנקאי ממנו עמדו לקבל הלוואה שתובטח במשכנתא. מהבקשה עולה כי ביום 8.9.2013, פנו המשיבים לרשם המקרקעין בבקשה לביטול צו המניעה של ביה"ד, אך הרשם דרש לקבל אישור של ביה"ד הרבני ובית המשפט והמחוזי לפיו צווי המניעה חלים אך ביחס לרבע מהזכויות במקרקעין הרשומים על שם המשיבה 2, ולא על מחצית מהזכויות במקרקעין שעליהם מעוניינים המבקשים לרשום הערת אזהרה לטובת הגורם המממן. המשיבים טענו כי המערערת והמשיבה סירבו לשתף עמם פעולה בכך שסירבו להגיש בקשה מוסכמת לביה"ד הרבני ולבית המשפט המחוזי, וכי נבצר מהם לקבל אישור ביה"ד הרבני אשר כבר יצא לפגרת חגי תשרי.
 
           מנגד, עתרו המערערת והמשיבה ביום 10.9.2013 בבקשה "למתן צו שיפוטי משלים" לממש את הסנקציה האמורה בפסק הדין המשלים עקב אי תשלום הסך של 180,000$ במועד, קרי, רישום 1/10 חלקים נוספים על שם המערערת.
 
           על כך הגיבו המשיבים ביום 1.10.2013 בטענות מטענות שונות, כאשר מהתגובה עולה כי המשיבים פנו בבקשה לביה"ד הרבני ביום 29.9.2013 עם חזרת ביה"ד מהפגרה (סעיף 17 לנספח 2 לתגובה).
 
5.        נאמר בקצרה, כי דין בקשת המשיבים להארכת מועד להידחות ודין בקשת המערערת והמשיבה למתן צו שיפוטי משלים להתקבל.
 
           בקשת המשיבים היא למעשה בקשה להארכת מועד שנקבע בפסק דין. הלכה פסוקה עמנו כי לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין, אך השימוש בסמכות זו ייעשה רק במקרים חריגים ועל מנת למנוע אי צדק או תוצאות קשות שקשה להשלים עמן (ראו בג"ץ 8887/06 יוסף מוסא עבד א-רזאק נ' שר הביטחון בפסקה 11 והאסמכתאות שם (25.3.2012); רע"א 7950/04 מלון עדי אילת בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשייה לישראל בע"מ (5.9.2004)). עוד נקבע בפסיקה כי המבחנים להארכת מועד שנקבעו בפסק דין "לא נתכוונו לפריצת סכרים ולהתרת אי-קיום התחייבויות"  (רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661, 668 (1991)).
 
           המשיבים אינם יכולים לטעון לסיכול או למניעה אובייקטיבית לביצוע פסק הדין, באשר רק ביום 8.9.2013, יום אחד בלבד לפני המועד האחרון בו היו חייבים לשלם את הסך של 180,000$ על פי פסק הדין המשלים, טרחו לפנות לרשם המקרקעין. נזכיר כי על פי פסק הדין היו המשיבים אמורים לשלם עד ליום 11.5.2013, מועד שהוארך בפסק הדין המשלים עד ליום 9.9.2013. העובדה כי המשיבים נדדו מגורם בנקאי למשנהו והגיעו ב"דקה ה-90" לגורם חוץ בנקאי, אינם מעניינם של המערערת והמשיבה, ואינה מהווה טעם טוב להארכת המועד שנקבע בפסק דין.
 
           למודי ניסיון מכך שהמשיבים לא שילמו את הסכום של 180,000$ על פי פסק הדין, קבעו הצדדים  הוראה מנדטורית בפסק הדין המשלים ולפיה אם הסכום הנ"ל לא ישולם במועד "תינתן על ידי בית המשפט פסיקתא לתיקון הרישום". משכך, אין לנו אלא להורות על הפעלת המנגנון שהוסכם על ידי הצדדים.
 
6.        אשר על כן, אנו נעתרים לבקשה למתן צו שיפוטי משלים על פי הפסיקתא שנתבקשה על ידי המערערת והמשיבה כלהלן:
 
בהתאם לפסק הדין המשלים אשר ניתן ביום 24.7.2013, אנו מורים בזה לרשם המקרקעין בנתניה כדלקמן:
 
א.    לתקן את שטר מספר 008299/2 מיום 17.5.2005 כך שליאורה מצקר (ת.ז. 069898948) תירשם כבעלת 10% מהנכס הידוע כגוש 8270 חלקה 21 במקום עדה אייל (ת.ז. 030073852).
 
ב.    בעקבות תיקון, וככל וליאורה עדיין רשומה כבעלת 40% מהנכס בהתאם לצו בית המשפט העליון מיום 24.7.2013, תירשם ליאורה מצקר כבעלת 50% מהזכויות בנכס. מאידך, ככל ובמועד רישום זכויות ליאורה מצקר כאמור בסעיף 1 לעיל, הושלמה עיסקת המכר בין ליאורה מצקר לבין נאור כהן וייזום והנדסה בע"מ, ונאור כהן ייזום והנדסה בע"מ תהא רשומה כבעלת 40% מהנכס, תירשם ליאורה מצקר כבעלים של 10% בנכס.
 
ג.     להסמיך את עוה"ד יונתן שרמן ו/או סנדרה כנפי ו/או דוד יצחק לחתום על כל מסמך נלווה שיידרש לשם יישום העברת הזכויות בנכס על שמה של הגב' ליאורה מצקר כאמור בפסיקתא זו, באם יידרשו לכך על ידי רשם המקרקעין.
 
 
7.        המשיבים 4-2 ישאו בהוצאות המערערת והמשיבה 1 בסך 10,000 ₪ כל אחד.
 
 
           ניתנו היום, ו' בחשון התשע"ד (10.10.2013).
 
 
 
ש ו פ ט ת                               ש ו פ ט                                ש ו פ ט
 
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב