Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ע"א 7017/12 סיגמא וויב בע"מ ואח' נגדאנקום גרופ בע"מ
 
 
בבית המשפט העליון  
  ע"א  7017/12
     
 
 
 
לפני:   כבוד השופט י' עמית
 
 
המבקשים: 1. סיגמא וויב בע"מ
  2. אריה טרבלסי
 
 
  נ  ג  ד
 
 
המשיבה: אנקום גרופ בע"מ
 
 
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 04.09.2012 בתיק ט 040869-12-11 שניתן על ידי כבוד השופט שאול מנהיים
 
 
תאריך הישיבה: י"ג בכסלו התשע"ג (27.11.2012)
 
 
בשם המבקשים: עו"ד גיל חגי ועו"ד גיל הרמן
בשם המשיבה: עו"ד גבי ספרן
 
 
 
                                                                          החלטה
 
 
           בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 4.9.2012 בת"ט 40869-12-11 (כב' השופט ש' מנהיים), במסגרתו דחה בית המשפט התנגדות המבקשים לביצוע שטר חוב בסך של כמליון דולר.
 
1.        המבקשת היא חברה פרטית הנמצאת בבעלותו של המבקש 2 (להלן ובהתאמה: סיגמא ו-טרבלסי וביחד: המבקשים). לטענת סיגמא, היא מחזיקה ב-13% מהמניות בחברה בשם ויואנס שמניותיה נסחרות בבורסה בארה"ב (להלן: ויואנס) ושיעור החזקות זה מקנה לה את השליטה בויואנס (כפי שעולה מהבקשה והתגובה טרבלסי משמש כמנכ"ל ויואנס ואשתו כיו"ר הדירקטוריון שלה). כרקע לדברים אציין כי נטען שסיגמא השתלטה על ויואנס בדרך של רכישת חוב של מליוני דולרים של ויואנס לחברה אנגלית בשם BH, בגינו החזיקה BH באגרת חוב שהנפיקה לה ויואנס ושאותה המחתה לסיגמא. 
 
           המשיבה היא חברה פרטית הנמצאת בבעלותו של אריק מימון (להלן ובהתאמה: אנקום ו-מימון). אחותו של מימון נשואה לטרבלסי.
 
           ביום 19.8.2010 נערך בין אנקום וסיגמא הסכם הלוואה (להלן: הסכם ההלוואה), במסגרתו הוסכם כי אנקום תלווה לסיגמא סך של מליון דולר בערבותו של טרבלסי. לפי הסכם ההלוואה, על סיגמא היה להשיב את החוב עד ליום 26.8.2011 בתוספת 5% ריבית לשנה. לסיגמא ניתנה אופציה להארכת תקופת ההלוואה בשנה נוספת, כנגד ריבית של 7% לשנה ובתנאי שסיגמא תודיע על כך בכתב לאנקום עד ליום 26.6.2011 ותשלם את הריבית בסכום של 50,000$ עבור השנה הראשונה של ההלוואה.
 
2.        לאחר כריתת הסכם ההלוואה חתמו הצדדים על הסכם נוסף, לפיו חלף ביטול ההלוואה תקבל אנקום מסיגמא מחצית ממניותיה בויואנס (להלן: הסכם העברת המניות). הסכם זה אינו נושא תאריך, נכתב בכתב יד ולא נוסח על ידי עורך דין, ומפאת חשיבותו לענייננו נביא אותו כלשונו:
 
"הסכם העברת מניות
מוסכם בזאת כי:
מיד לאחר הקצאת המניות לחברת סיגמא וויב בע"מ על ידי חברת ויואנס בע"מ – עם אישור ההסדר תעביר חברת סיגמא וויב בע"מ לחברת אנקום בע"מ או לידי אריק מימון, 50% מסך המניות אשר יוחזקו על ידה במועד זה, המהווים 50% מכל הזכויות בויואנס שיוחזקו על ידה (כ 15-14 מליון מניות). בתמורה, תבוטל ההלוואה הקיימת בין אנקום לבין סיגמא וויב על סך מליון $ באופן סופי.
העברת המניות תבוצע יחד עם ביטול הרשאה ושטרות. בנוסף ייחתם הסכם הצבעה בו, תצביע אנקום עם סיגמא למשך שנתיים החל 10/2010 וכן זכות סירוב ראשונה לרכישת המניות וזכות זו תהיה הדדית".
 
 
           הסכם העברת המניות הותנה ב"אישור ההסדר" עם נושיה האחרים של ויואנס ואין חולק כי בית המשפט המחוזי לא אישר את ההסדר עם הנושים, בין היתר, מן הטעם שויואנס סירבה לחשוף בפני הנושים את תנאי ההסדר בינה לבין BH, וכאשר נתרצתה לבסוף, סירבה ליתן לנושים את אותם התנאים שנתנה ל- BH
 
3.        אין מחלוקת כי סיגמא לא החזירה לאנקום את החוב ואת הריבית עבור השנה הראשונה ולא הודיעה לאנקום על רצונה לממש את האופציה שניתנה לה בהסכם ההלוואה.
 
           ביום 28.11.2011 הגישה אנקום את שטר ההלוואה לביצוע בהוצאה לפועל. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השטר, והדיון בהתנגדות הועבר לבית המשפט המחוזי. ביום 3.1.2012 התקיים דיון ראשון בבקשה לביטול עיקול שהטילה אנקום במסגרת הליכי ביצוע השטר, שלאחריו הגיעו הצדדים לשורת הסכמות דיוניות שקיבלו תוקף של החלטה, וכן ניתנה רשות להתגונן על פי ההתנגדות.
 
4.        ההתנגדות לביצוע השטר הושתתה על הטענה לפיה הסכם ההלוואה עבר מן העולם והומר בהסכם העברת המניות. נטען כי ההסדר אושר וולונטרית על ידי הנושים האחרים ואין צורך באישור בית המשפט להסדר כדי לממש את הסכם העברת המניות, כפי שגם משתמע מכוונת הצדדים הנלמדת משיחה מוקלטת בין מימון לטרבלסי ועל מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ. בנוסף, טענו המבקשים כי אנקום נהגה בחוסר תום לב מאחר שעד אוקטובר 2011 לא דרשה את פירעון ההלוואה; כי תאריך הפירעון הנקוב בשטר מקורו בטעות; וכי מועד פירעון ההלוואה חל רק ביום 26.10.2012. בנוסף, טרבלסי טען כי אין תוקף לערבותו, בין היתר, מאחר שנעשה שינוי מהותי בחיובה של סיגמא, שיש בו כדי להפקיע את ערבותו. 
 
           אנקום טענה מנגד, כי הסכם ההלוואה עומד בתוקפו משום שהסכם העברת המניות לא התממש. זאת, שכן הסכם העברת המניות היה כפוף לתנאי מתלה של אישור הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ומשבית המשפט לא אישר את הסדר הנושים, לא נתקיים התנאי המתלה והסכם העברת המניות בוטל מאליו.
 
5.        לאחר תום שמיעת הראיות וטרם הגשת הסיכומים, הודיעה סיגמא לאנקום כי העבירה לעו"ד דוד מימון בנאמנות למעלה מ-8 מליון מניות בחברת ויואנס (שהם יותר ממחצית המניות שבידי סיגמא) ואלו יועברו לאנקום בכפוף לסגירת תיק ההוצאה לפועל, מחיקת התביעה והחזרת השטר המקורי. אנקום התנגדה למהלך זה של סיגמא, מאחר שאינו עולה בקנה אחד עם הסכם העברת המניות, ומאחר שאין ליצור עובדות חדשות לאחר גמר שמיעת ההליך בניגוד להסכם הדיוני שנקבע בין הצדדים.
 
6.        בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו את התנגדות המבקשים לשטר. בתמצית, נקבע כי הסכם העברת המניות לא הביא לפקיעת הסכם ההלוואה או לביטולו, כי כוונת הצדדים הייתה שאישור הסדר הנושים יהווה תנאי מתלה לתוקפו של ההסכם, ואין די בהסדר וולונטרי עם הנושים, מה עוד שלא הוכח קיומו של הסדר כזה. אמנם לא ננקב בהסכם תאריך יעד לאישור ההסדר עם הנושים, אך משלא נעשה הסדר כאמור תוך זמן סביר הסכם ההלוואה עומד בעינו. העובדה שסיגמא לא מימשה את האופציה להארכת תקופת ההלוואה אינה מעידה כי סברה שהסכם ההלוואה עבר מן העולם, והתנהלות הצדדים – כפי שמשתקפת בין היתר מהשיחה המוקלטת – מעידה את היפוכו של דבר. כמו כן נדחו יתר טענות המבקשים, כגון שאנקום פעלה שלא בתום לב, כי לא עבר מועד הפירעון, וכי ערבותו של טרבלסי פקעה. עוד נקבע כי אין בהעברת המניות בנאמנות לשנות את התוצאה מאחר שמהלך זה נעשה לאחר מועד הפירעון של ההלוואה ובניגוד להסדר הדיוני בין הצדדים.
 
7.        המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, ובד בבד הגישו בקשה לעיכוב ביצוע שנדחתה על ידי בית משפט קמא בהחלטה מפורטת ומנומקת, ומכאן הבקשה שלפנינו.
 
8.        לטענת המבקשים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם וביצוע פסק הדין עלול לייתר את הערעור. הבסיס לבקשת העיכוב הוא ההנחה כי אין למבקשים יכולת לשלם את הסכום שנפסק לחובתם, וכי הדרך היחידה למימוש פסק הדין היא באמצעות מימוש המניות של ויואנס המעוקלות לזכות אנקום. זאת, מאחר שלטענת המבקשים, המניות בחברת ויואנס הן הנכס המהותי היחיד של סיגמא ומימושן לצורך מימוש פסק הדין ימנע את האפשרות לקיים את הסכם העברת המניות. ועיקרו של דבר, ויואנס היא מפעל חייו של טרבלסי ורעייתו. מימוש המניות של ויואנס יגרום לאיבוד השליטה של סיגמא וטרבלסי בויואנס, וזאת לאחר השקעה של שנות עבודה וכספים מרובים שהביאו לכך שויואנס עלתה לאחרונה על דרך המלך, ולטענת המבקשים, היא כיום חברה רווחית הנסחרת בבורסה בשווי של כ-6 מליון דולר. כמו כן, המימוש יפגע באמונם של הלקוחות והספקים ועלול להסב לסיגמא ולויואנס נזקים בלתי הפיכים, באשר על פי חוות דעת מומחה שצורפה לבקשה, מימוש מהיר של המניות בהליכי הוצאה לפועל יגרום לצניחת שער מניית ויואנס עד כדי ריסוק ערך המניה. עוד צוין, כי בימים אלו עומדת ויואנס לקראת כריתת הסכם עם ממשלה זרה האמור להזרים לחברה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים (לבקשה צורף ההסכם במעטפה סגורה). המבקשים טענו כי לאנקום לא ייגרם נזק אם יעוכב ביצועו של פסק הדין, זאת בשל השעבודים שיש לזכותה על חלק ממניותיה של סיגמא ולאור המניות המוחזקות בידיו של הנאמן. באשר לסיכויי הערעור נטען כי ההלוואה בסך מליון דולר שימשה מלכתחילה לצורך השקעה ביואנס וכי אנקום התכוונה מהיום הראשון להפוך לשותפה של סיגמה בויואנס, וכי סיכויי הערעור גבוהים, בשל התעלמות בית המשפט מראיות ועדויות, ופרשנות של ההסכם בניגוד לכוונת הצדדים.
 
           אנקום התנגדה לבקשה, מאחר שהמבקשים לא הצביעו על טעם המצדיק עיכוב ביצועו של פסק הדין, וכי לא הוכח כי מכירת המניות תסב למבקשים אובדן שליטה בחברה או שמדובר במצב בלתי הפיך. כן טענה אנקום כי המבקשים נוהגים בחוסר תום לב ומנסים להטעות את בית המשפט באשר למצבם הפיננסי, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה של אנקום לה חייבים המבקשים סך של למעלה מארבעה מליון ₪, ללא כל בטוחה אם פסק הדין יעוכב. מה עוד, שאנקום חשופה לסיכון בדמות ירידת שווי המניות עד למימוש פסק הדין.
 
           המבקשים השיבו, ברשות בית המשפט, לתגובת אנקום (אציין כי התשובה לתגובה אוחזת לא פחות מ-15 עמודים בנוסף לבקשה עצמה המשתרעת על 43 עמודים).
 
           אציין, כי ניסיתי להביא את הצדדים להסכמה כוללת לסיום הפרשה ודומה כי הפערים בין הצדדים היו מזעריים, אם בכלל, אך הצדדים לא השכילו לגשר על אותם פערים, ויש להצר על כך.
 
9.        דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בסעיף 13 להלן.
 
           הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ש"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" ועל המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
 
10.      איני רואה לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הערעור, ואסתפק בהערה כי פסק דינו של בית משפט קמא נראה מבוסס על פניו. עיינתי בתמליל ההקלטה, שם אכן מתבטא מימון מספר פעמים כי איננו בנק וכי העניק את ההלוואה מתוך מטרה להיכנס כשותף בחברת ויואנס. אולם יש לראות את הדברים בהקשרם, כאשר מהשיחה עולה כי מימון זועם על טרבלסי, שלטענתו הוליך אותו שולל, וכעת הוא דורש את החזר ההלוואה, כאשר טרבלסי מצידו מנסה להפיס את דעתו של מימון ומצהיר על נכונותו להחזיר את ההלוואה.
 
11.      אשר למאזן הנוחות – למרות שהמבקשים ניסו לעטות מחלצות משפטיות על טענותיהם על מנת להיכנס לחריגים המצדיקים עיכוב ביצוע, המדובר בסופו של יום בפסק דין כספי המחייב את המבקשים בהשבת ההלוואה שנטלו מאנקום בשנת 2010. כידוע, על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וכשבפסק דין כספי עסקינן הנטל על המבקש גדול יותר, באשר "הנחת המוצא הינה כי מאזן הנוחות במקרים אלו נוטה לטובת המשיב, מאחר שהתשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו על ידי המערער ניתן יהיה להשיב בסופו של יום" (בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן (לא פורסם, 22.2.2012)).
 
           ככלל, הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, באשר לרוב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים ומיוחדים – ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (לא פורסם, 20.7.2006). אין מעכבים ביצוע פסק דין כספי גם אם אכיפתו של פסק הדין כרוכה במימוש בטוחות, לרבות נכסי מקרקעין (רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פ"ד מד(3) 752, 754 (1988); רע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל [נ.י.ב.] שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002)) והאסמכתאות שם. רק במקרים חריגים בהם יעלה בידי המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל או יתקשה להשיב את כספו, ייטה בית המשפט לעכב את פסק הדין קמא (ראו, לדוגמה, ע"א 533/11 Blenheim Properties Group Limited נ' חבס ח.צ השקעות (1960) בע"מ (לא פורסם, 27.4.2011) והאסמכתאות שם). אולם, טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו להשיב את אשר זכה בו אם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו, לדוגמה, ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן (לא פורסם, 10.11.2009)). חריג נוסף הוא כאשר הסכום בו חויב הנתבע בפסק הדין יכול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו – ע"א 6146/00 עיריית ת"א נ' בצלאל (לא פורסם, 19.11.2000); ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997) והאסמכתאות שם).
 
           במקרה דנן, המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח כי החוסן הכלכלי של אנקום ומימון מוטל בספק עד כדי שלא יוכלו להשיב בעתיד את הכספים במידה ויזכו בערעור, ואף הטענה לחשש מפני הברחת נכסים נטענה ללא ביסוס של ממש. לא מותר לציין כי לתגובת אנקום צורף אישור של רו"ח החברה לפיו בבעלות אנקום נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים המניבים מליוני שקלים בשנה ולא חל עליהם חוב או שיעבוד (נספח 12).
 
           כמו כן, לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי המניות הן רכושם היחיד  - נושא שיתברר ככל הנראה במסגרת חקירת יכולת בהליכי הוצאה לפועל - וספק אם אין ברשותם נכסים נוספים להיפרע מהם. לכן, אין לקבל טענתם כי ביצוע פסק הדין משמעו, בהכרח, מכירת המניות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
 
12.      באשר למצבם הכלכלי של המבקשים, אומר בקצרה כי ככלל אין במצב הכלכלי של המבקש עיכוב ביצוע כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו, אלא במקרים חריגים כאשר נדרש מימושו של נכס שיש למערער "עניין מיוחד" בו, כגון דירת מגורים או מיטלטלין בדירה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 676-675 (מהדורה עשירית, 2009)). ספק אם מניות החברה כשלעצמן הן נכס בעל "עניין מיוחד" שמימושו מצדיק עיכוב ביצוע פסק דין כספי, מה עוד שטענת המבקשים ל"קריסה" עקב מימוש המניות היא טענה בעלמא שאיננה נתמכת בראיות.
          
13.      הבקשה לעיכוב ביצוע עומדת בסתירה לכאורית לתזה של המבקשים. מחד, הם טוענים כי כוונת הצדדים הייתה כי מימון, באמצעות אנקום, ייכנס כשותף בחברת ויואנס, אך מאידך, הם מביעים את חששם כי מימון ישתלט, באמצעות הליכי הוצאה לפועל, על המניות של ויואנס. אולם, ככל שירדתי לסוף דעתם של המבקשים, הם חוששים כי המניות יימכרו בהליכי הוצאה לפועל ב"נזיד עדשים", בעוד, שלטענתם, אילו ניתנה להם האפשרות לממש את המניות בניחותא, או להכניס שותף או משקיע אחר, היה באפשרותם לקבל מחיר גבוה עבור המניות.
 
           נוכח טענה זו, ולפנים משורת הדין, אני נכון להורות על עיכוב ביצוע חלקי וזמני של הליכי ההוצאה לפועל, ככל שמדובר במימוש מניות ויואנס בלבד, וזאת לפרק זמן של שלושה חודשים. במהלך תקופה זו, יהיו המבקשים רשאים "לפדות" את המניות המעוקלות כנגד החוב בהוצאה לפועל, במלואו או בחלקו, כנגד האחוז היחסי של המניות, ובלבד שכל "פדיון" כאמור לא יפחת מרבע מסכום החוב כנגד רבע ממספר המניות המעוקלות. כך, לדוגמה, אם חוב ההוצאה לפועל עומד על 4 מליון ₪, יורה ראש ההוצאה לפועל על ביטול העיקול על המניות כנגד סילוק מלוא החוב, או על ביטול העיקול על רבע מהמניות המעוקלות כנגד תשלום של מליון ₪.
          
14.      בכפוף לעיכוב הביצוע החלקי והזמני כאמור בסעיף 13 לעיל, אני דוחה את הבקשה.
 
           המבקשים עשו דין לעצמם, האריכו עד מאוד בתשובה לתגובה אליה אף צירפו לראשונה חוות דעת מומחה ללא רשות בית המשפט, וכן מסמכים נוספים במעטפה סגורה, שאיני רואה להידרש להם. משכך, ישאו המבקשים בשכ"ט המשיבה בסך 25,000 ₪.
 
למזכירות: להחזיר המעטפה ישירות לב"כ המבקשים.
 
 
           ניתנה היום, י"ח בכסלו התשע"ג (2.12.2012).
ש ו פ ט
 
 
 
 
_________________________
חזרה ל פסיקה חינם