Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ע"א 7014/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד עיזבון המנוחה פלונית ואח'
 
בבית המשפט העליון
 
 
ע"א  7014/13
 
 
לפני:   כבוד השופט ע' פוגלמן
 
 
המבקשת: אליהו חברה לביטוח בע"מ
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. עיזבון המנוחה פלונית
  2. עיזבון המנוח פלוני
  3. פלוני
  4. פלוני
  5. פלוני
  6. פלונית
  7. פלוני
  8. פלונית
  9. פלונית
  10. המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל
 
                                          
בקשה לעיכוב ביצוע
 
 
בשם המבקשת: עו"ד יובל ראובינוף
 
 
בשם המשיבים 6-9: עו"ד כרמי בוסתנאי
 
                                          
החלטה
 
 
           בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר), שחייב את המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).
 
  1. בתאונת דרכים קשה שהתרחשה בחודש מרץ 2007, נפגעה משפחתם של המשיבים 5-1. ההורים (שעיזבונותיהם הם המשיבים 2-1) מצאו את מותם, ואילו הילדים (המשיבים 5-3) נפצעו בתאונה. המשיבים 7-6 הם דודי הילדים (להלן: הדודים). מאז התאונה, גידלו הדודים את הילדים במסגרת של משפחת אומנה, ואף אימצו אותם לאחרונה.
 
  1. נגד המבקשת, מבטחת הרכב, הוגשה תביעה לפי חוק הפלת"ד. משהתברר כי המצב הרפואי של הילדים עדיין לא יציב, הוחלט להפריד את הדיון, כך שתחילה תידונה רק עילות התביעה שאינן תביעות הילדים כמי שנפגעו בעצמם בתאונה. בפסק דין חלקי שניתן ביום 15.8.2013 חייב בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר) את המבקשת בתשלום פיצויים לדודים וליורשים. ראשית, חויבה המבקשת לשלם ליורשי המנוחים סכום של כ-4.3 מיליון ש"ח (נטו, בניכוי קצבאות שארים של המל"ל ותשלומים תכופים). נקבע כי הפיצוי ליורשים יופקד בידי עו"ד אורי צפת, שמונה כאפוטרופוס לרכושם של הילדים. בנוסף, נפסק פיצוי לדודים, בתור מיטיבי נזקם של היורשים, בסכום כולל של 743 אלף ש"ח (נטו, בניכוי תקבולים שונים שקיבלו מהרשויות).
 
  1. המבקשת מערערת על פסק הדין, ומבקשת לעכב את ביצוע תשלום הסכומים שנפסקו לטובת הדודים. על אף שערעורה מתייחס גם לפיצויים שנפסקו לטובת היורשים, אין היא מבקשת לעכב ביצוע תשלום זה שאמור להיות משולם לאפוטרופוס שלהם לרכוש. בערעור גופו נטען, בין היתר, כי חלק מהסכומים שנפסקו לזכות הדודים, היו אמורים להיפסק לטובת היורשים עצמם; כי פסק הדין כולל כפל פיצוי בגין ראשי נזק מסוימים; כי לא היה מקום לפסוק לטובת בני הדודים החזר הוצאות בגין טיפולים פסיכולוגיים שניתנו להם עם קבלת יורשי המנוחים למשפחתם. לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור הם טובים. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי קיים חשש ממשי שאם תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע לא תוכל המבקשת לגבות בחזרה מהדודים את הסכום שמתבקש עיכובו. לדבריה, רמת ההשתכרות של הדודים היא נמוכה, והם נהגו בפזרנות יתרה בכספים ששולמו להם לאחר התאונה במסגרת התשלומים התכופים. בין היתר, הם רכשו שני ג'יפים יוקרתיים ונסעו לחו"ל מספר רב של פעמים.
 
  1. הדודים טוענים כי דין הבקשה להידחות. לדבריהם, אין מקום לחרוג מהכלל שלפיו הגשת ערעור אינה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין (ובפרט כאשר מדובר בחיוב כספי). לעניין סיכויי הערעור, נטען כי אלה אינם גבוהים. בין היתר, נטען כי הדודים הגישו ערעור מטעמם (ע"א 7063/13) שבו הם מבקשים להגדיל את סכום הפיצויים שנפסק. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי לא הונחה תשתית עובדתית עדכנית מוצקה לטענת המבקשת באשר להיעדר יכולת כלכלית מצד הדודים, וכי מדובר בטענות בעלמא. הדודים מלינים על טענות המבקשת בדבר "פזרנותם", ומפנים לפסק הדין של בית המשפט קמא שם נדחו טענות דומות.
 
דיון והכרעה
 
  1. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי כמפורט להלן.
 
  1. כידוע, הגשת ערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב ביצועו של פסק דין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הלכה היא כי על-מנת לסטות מכלל זה, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: הראשון, כי סיכויי הערעור הם גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם יבוצע פסק הדין, אך הערעור יתקבל בסופו של יום – יתעורר קושי להחזיר את המצב לקדמותו (ע"א 1623/10 סולל בונה בע"מ נ' סיעארה, פסקה 6 (6.5.2010)). כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, כבענייננו, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של הסעד. זאת, שכן הנחת המוצא היא כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. זאת, מכיוון שבדרך כלל חיוב כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו בדרך של השבה. על כן, עיכוב ביצוע של חיוב מסוג זה יינתן רק אם שוכנע בית המשפט כי קיים חשש שמבקש עיכוב הביצוע, אם יזכה בערעור, לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ע"א 7022/12 עיריית פתח תקוה נ' אוסטוינד, פסקה 5 (25.10.2012); ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק), פסקה 7 (17.12.2009)).
 
  1. איני רואה לקבוע מסמרות בשלב זה ביחס לסיכויי ערעור, אך איני יכול לקבוע כי מדובר בערעור משולל יסוד לחלוטין. מכל מקום, נראה לי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב חלקי של ביצוע התשלום לדודים. על אף שלא הונחה תשתית עובדתית רחבה לטענת המבקשת בדבר מצבם הכלכלי של הדודים, שוכנעתי כי צודקת המבקשת בטענתה כי אם יתקבל הערעור, היא עלולה להיתקל בקושי להשיב את המצב לקדמותו. לעניין זה אין מקום לקבוע מסמרות בטענות בדבר "פזרנות" נטענת של הדודים, מה גם שאין להתעלם מכך שהסכומים החייבים בתשלום הם כספי פיצויים הדרושים כדי להעמיד את הניזוקים במצב שבו היה אלמלא התאונה (ע"א 7563/12 א.כ.א. לפיתוח בע"מ נ' כהן (30.10.2012); ע"א 2075/11 ושדי נ' עזבון המנוח מוזבלט, פסקה 10 (12.6.2011)). מכל מקום, באיזון בין השיקולים הנוגדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לעכב תשלום של 250,000 ש"ח (כשליש מהסכום הכולל החייב בתשלום לדודים). החלטה זו תאזן בין האינטרס של הדודים לקבל את הפיצוי לאלתר, ותמתן את החשש מפני היעדר יכולת להיפרע מהם ככל שיתקבל ערעור המבקשת. יצוין כי אין מחלוקת בשאלת החבות, והערעור מכוון כלפי שיעור הפיצויים בלבד. לכן, גם אם תתקבלנה טענות המבקשת במלואן, לא יידרשו המשיבים להשיב אלא חלק מן הסכום שישולם.
 
           הבקשה מתקבלת אפוא באופן חלקי כמפורט לעיל.
 
           אין צו להוצאות בבקשה זו.
 
          ניתנה היום, ‏כ"ד בחשון התשע"ד (‏28.10.2013).
 
 
 
    ש ו פ ט
 
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב