Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ערעור על החלטת נאמן בתביעת חוב
 
 
בבית משפט המחוזי                                                                                  פש"ר XXXX-06-15
במחוז מרכז
 
 
בעניין:                          פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980
 
 
ובעניין:                         א  ת.ז. 
                                    מרח' חיל הצנחנים , ראשון לציון.
           (להלן: "החייב")
 
 
ובעניין:                          עו"ד                                                                                                                       מרח' אופנהיימר 7 רחובות
                                   
                                                                                                          (להלן: "המנהל המיוחד")
 
ובעניין:                         ת.מ   
                                    ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו ואח'
                                    מרח' נוטה גור 9 ת.ד. 10450 פתח תקווה                                                                          טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
            (להלן: "הנושה ו/או המערערת")
 
                                                                                 ערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת חוב
 
 
מוגש בזאת ערעור מטעם הנושה, הגב' ת  (להלן: "המערערת" ו/או "הנושה") על החלטת המנהל המיוחד, עו"ד ___ מיום 26.12.2016 במסגרתה נדחתה תביעת החוב המוצקה אשר הוגשה מטעם המערערת כנגד החייב על סך של 362,161 ₪ (להלן: "תביעת החוב") וזאת ללא כל הצדקה ממשית.
 
בהתאם, מבוקש להורות ולקבוע כי הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב תבוטל ותביעת החוב תיוותר על כנה ותיבדק מחדש (או אז ראוי וצודק כי תתקבל).
 
כללי
 
1.      הנושה, אשר הינה אישה קשישה כבת ___, הנה הזוכה בתיק הוצל"פ 20-12808-11-3 המתנהל בלשכת הוצאה לפועל בפתח תקווה (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בו מר ד' הוא החייב (להלן: "החייב").
 
2.      מקורו של תיק ההוצל"פ הינו בבקשה לביצוע שטר בסך של 200,000 ₪ וזאת בגין הלוואה שמסרה הנושה לחייב במהלך שנת 2009. ההלוואה נמסרה לחייב בשל טענתו שהוא זקוק לה לצורך קידום עסקיו וחנות שהפעיל באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.
 
3.      החייב עוול כלפי הנושה בכך, שבעורמה ובדרכים עקלקלות הוציא ממנה במרמה כספים בסך של 200,000 ₪, באמתלות שווא, כאילו מדובר בהלוואה אשר תושב לנושה בתוך פרק זמן קצר, בעוד שהלכה למעשה החייב הוליך אותה שולל ולא השיב לה את כספי ההלוואה.
 
4.      החייב פנה אל הנושה למתן הלוואה מאחר והיה בעבר בקשר קרוב עם בנה י והיה כמו בין בית אצל הנושה ולכן נתנה בו אמון. את הכסף העבירה הנושה לחייב במזומן, ובשל יחסי האמון לא ערכה עם החייב הסכם הלוואה בכתב, פרט למסירת השיק שמסר לה.
 
5.      על מנת להבטיח את החזר ההלוואה, מסר החייב לנושה שיק ביטחון בסך של 300,000 ₪ שהיה אמור לשמש כהחזר גם עבור הקרן וגם עבור ריבית.
        
         צילום ההמחאה מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח א'.
 
6.      דא עקא, שהחייב לא כיסה את חובו כלפי הנושה ולכן, השיק הוצג לפירעון, אך לא כובד על ידי הבנק, בשל העדר כיסוי מספיק.
 
7.      ביום 13.07.2010 שלח ב"כ הנושה מכתב התראה לחייב, לפני הגשת השיק לביצוע בלשכת הוצאה לפועל, בדואר רשום אשר זכה לזלזול בוטה ומוחלט מטעם החייב.
 
         צילום מכתב ההתראה ואישור משלוחו בדואר רשום מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ב'.
 
8.      בנסיבות אלו, ביום 15.09.2011 פתחה הנושה כנגד החייב תיק הוצאה לפועל המתנהל בלשכת הוצל"פ בפתח תקווה.
 
9.      ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ ועד להגשת תביעת החוב, פעלה הנושה במסגרת תיק ההוצל"פ, כמפורט להלן:
 
א.      ביום 13.11.2011 הומצאה לחייב האזהרה בדבר פתיחת התיק כנגדו, וזאת במסירה מלאה.
 
         צילום אישור המסירה ותצהיר שליח בדבר מסירת האזהרה לחייב במסירה אישית מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ג'.
 
ב.      בתאריך 04.01.2012 הגישה הנושה בקשה לעיקול צד ג', כולל חשבונות בבנק הפועלים ובבנק לאומי.
 
ג.       בתאריך 27.02.2012 הגישה הנושה בקשה לצו למסירת מידע מהמוסד לביטוח לאומי ומרשות המקרקעין, בנוסף הגישה גם בקשה לעיקולי רכב על פי ת.ז של החייב.
 
         צילום הבקשות להטלת עיקולי בנקים ורכב של החייב מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ד'.
 
ד.      בתאריך 16.01.2013 הגישה הנושה בקשה לעיקול צד ג' הכולל את משכורתו בחברת "מור שי מפגש הצומת", כעולה מהבקשה המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ה'.
 
ה.      מאחר והחייב השתמט מתשלום חובותיו, עתרה הנושה מספר פעמים להטלת כל ההגבלות על החייב, לרבות הגבלות מסוג רישיון נהיגה, הגבלת דרכון, הגבלת כרטיסי חיוב ובנק ישראל, הגבלת רשם החברות והגבלת יציאה מן הארץ.
 
ו.       רק ביום 14.04.13 נעתרה כב' רשמת הוצל"פ לבקשת הנושה להטלת כל ההגבלות על החייב, כעולה מהחלטתה המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ו'.
 
ז.      ביום 11.04.13 עתרה הנושה גם לעיקול צד ג' בחברות כרטיסי האשראי, כעולה מצילום בקשתה המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ז'.
 
ח.      בתאריך 05.05.2013 הגישה הנושה בקשה לרישום עיקול על זכויות החייב בנכס הידוע כגוש 5037 חלקה 37 תת חלקה 26, בהתאם למידע שהתקבל מדו"ח עיון מקוון ברשם המשכונות.
 
         צילום דו"ח עיון מרשם המשכונות מיום 30.04.13 וכן צילום הבקשה להטלת עיקול מקרקעין מיום 05.05.13 מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ח'.
 
ט.      ביום 06.05.13 הורה רשם הוצל"פ על הטלת עיקול ברישום בעקבות בקשת הנושה, כעולה מההחלטה המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח ט'.
 
י.       ביום 12.03.2014 וביום 16.03.14 שלח ב"כ הנושה מכתבים ללשכת רישום מקרקעין רחובות וזאת בשל כך שבבדיקה שביצע גילה לתדהמתו כי העיקול לא נרשם, כעולה מהמכתבים המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח י' ( 1-2) בהתאמה.
 
10.    יצוין כי לא רק שהחייב לא הגיש התנגדות לביצוע שטר, אלא שהוא אף הגיש בקשה לצו תשלומים של 150 ₪ לחודש, אלה צירף טופס ויתור סודיות ושאלון, כעולה מבקשתו המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יא'.
 
11.    מהאמור לעיל, עולה כי עד לקבלת ההודעה בדבר צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, פעלה הנושה ללא לאות בניסיון לגבות את החוב המגיע לה מהחייב, אשר בשום שלב לא העלה טענה לגופו של עניין כנגד החוב.
 
12.    יתרה מכך, עד למועד הגשת תביעת החוב החייב אף נשא ב-7 תשלומים בסך של 150 ₪ כ"א במסגרת תיק ההוצל"פ, כעולה מדף תנועות החשבון בתיק ההוצל"פ המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יב'.
 
 
 
13.    ביום 26.07.2015 התקבלה בדואר רשום במשרדו של ב"כ הנושה, החלטת בית המשפט המחוזי מרכז- לוד מיום 26.05.2016 למתן צו כינוס לנכסי החייב בהתאם לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) התש"ם-1980.
 
14.    ביום 10.02.2016 הוגשה ע"י הנושה תביעת חוב בתיק הפש"ר שמספרו 15879-06-15 ביחד עם בקשה להארכת מועד, כעולה מהבקשה המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יב' 2.
 
15.    ביום 11.02.2016 התקבל אישור קבלת תביעת החוב ממשרד המשפטים, כעולה מהאישור המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יב' 3.
 
16.    ביום 06.12.16 התקבלה דרישת המנהל המיוחד לקבלת פרטים, אשר נענתה בתצהיר מטעם הנושה אשר הועבר למנהל המיוחד ביום 11.12.16.
 
         צילום פניית המנהל המיוחד במיל ותצהיר הנושה מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יג'.
 
17.    לאחר קבלת התצהיר התקבל ביום 19.12.16 מכתב נוסף מטעם המנהל המיוחד, נושא תאריך  12.12.2016, בו דרש מהנושה להמציא פירוט ואסמכתאות למקור הכספים, אסמכתאות למשיכת כספי קרן ההלוואה מהבנק או אסמכתא למקור ממנו הועברה ההלוואה אל החייב, פירוט תנאי ההלוואה ועוד.
 
         צילום מכתבו של המנהל המיוחד מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח יד'.
 
18.    גם במענה לדרישה זו השיבה הנושה בתצהיר מפורט מטעמה מיום 20.12.2016, המצ"ב לערעור זה ומסומן נספח טו'.
 
19.    ביום 26.12.2016 נדהמה הנושה לקבל את מכתבו של המנהל המיוחד, עו"ד ג , במסגרתו הוא הודיע לה על דחיית תביעת החוב שהגישה ובנסיבות אלו מוגש ערעור זה, מאחר והנושה ממאנת להבין מדוע תביעת החוב שהגישה נדחתה ללא כל סיבה ממשית!
 
         צילום מכתבו של המנהל המיוחד במסגרתו בישר לנושה על דחיית תביעת החוב שהגישה מצ"ב לערעור זה ומסומן נספח טז'.
 
         נימוקי הערעור
 
20.    המערערת איתנה בדעתה כי שגה המנהל המיוחד כאשר דחה את תביעת החוב, ללא כל הנמקה ממשית לגופו של עניין. במה דברים אמורים?
 
 
 
21.    הנימוק היחיד עליו נשענת החלטת המנהל המיוחד לדחיית תביעת החוב נובעת מטענתו כי לא הומצאו לו אסמכתאות התומכות בטענת הנושה לנתינת ההלוואה ולמקור הכספים שנלוו!
 
22.    בכך, התעלם המנהל המיוחד מההמחאה נשוא תיק ההוצל"פ, שהיא שיק המשוך מחשבון החייב בבנק לאומי, אשר נרשם לפקודת הנושה! איזה אסמכתא יכולה להיות טובה יותר להוכחת קיומו של חוב משטר עליו מתנוססת חתימת החייב?
 
23.    זאת ועוד, הנושה לא התעלמו כהוא זה מכל דרישה של המנהל המיוחד והתייחסה במסגרת תצהיריה המפורטים לכל הדרישות והבקשות של המנהל המיוחד, לרבות הבקשה לצירוף אסמכתאות לחוב ולמקור הכספים.
 
24.    לעניין זה הדגישה הנושה כי את ההלוואה מסרה לחייב במזומן מאחר והחייב היה בעבר כמו בין בית אצלה, וזאת בשל היכרותו עם בנה ישראל וכי מקור הכספים הינם  כספים שנחסכו על ידה ועל ידי בעלה המנוח במשך כל חייהם מעבודתם. לעניין זה הסבירה המערערת למנהל המיוחד כי עבדה במשך כ-15 שנה בחברת "אל-על" ובעלה המנוח עבד בתעשייה האווירית.
 
25.    עוד הדגישה הנושה במסגרת תצהיריה הנ"ל כי ההלוואה נמסרה לחייב בשל טענתו שהוא זקוק לה לצורך קידום עסקיו וחנות שהיתה לו באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכי בשל יחסי האמון לא ערכה עם החייב הסכם הלוואה פרט למסירת השיק שמסר לביטחון להחזרה.
 
26.    זאת ועוד, הנושה הדגישה בפני המנהל המיוחד כי לפני פתיחת התיק, הגיעה אל החנות של החייב שהיתה בתל אביב כארבע פעמים וביקשה ממנו לקבל את החזר ההלוואה, כאשר החייב טען כל פעם מחדש בפניה שאין לה מה לדאוג והבטיח לה שתקבל את החזר ההלוואה !
 
27.    דא עקא, שבסופו של יום אין מחלוקת עובדתית שהחייב הוליך את הנושה שולל בכך, שלא השיב לה את ההלוואה ותחת זאת ביקש להכריז עליו כפושט רגל ולכן אין להטיל על הנושה מכה נוספת של דחיית תביעת החוב, מעבר למכה הקשה שהונחתה עליה עת התבשרה, לדאבונה הרב, על עצם הליך כינוס הנכסים המתנהל בתיק זה, אשר הוא כשלעצמו לא מבשר לנושה את הבשורה על השבת מלוא כספה!
 
28.    בהקשר זה יודגש כי הנושה הגדישה כי בינה לבין החייב אין כל קשר חברי או משפחתי, והיא מעולם לא ויתרה לחייב על החוב או חלק ממנו.
 
29.    בנסיבות אלו, המערערת תטען כי אין ספק שהונחה בפני המנהל המיוחד תשתית ראייתית מגובה במסמכים, לרבות ההמחאה שנמסרה על ידי החייב להבטחת ההלוואה וכי נקטה בכל הדרכים החוקיות העומדות בפניה במסגרת תיק ההוצל"פ לגביית החוב.
 
 
 
 
 
30.    בנסיבות העניין, דומה כי לא מן הראוי לפגוע פגיעה אנושה בזכות קניינה של הנושה בנימוקים פורמאליים ולא מהותיים, בשים לב לכך שהמנהל המיוחד אפילו לא טרח לקבל את תגובת החייב לתביעת החוב ומכל מקום לא מצא לנכון לשתף את הנושה בתגובה זו, ככל והוגשה, ומבקשת החייב בהוצל"פ לצו תשלומים ועמידתו ב- 7 תשלומים, מעבר לעובדה שלא הוגשה כל התנגדות מטעמו, מלמדת על הודעת בעל דין בחוב הפסוק.
 
31.    אזכורן של טענות כלליות ו/או השערות לא מבוססות ע"י המנהל המיוחד מחזק את טענת המערערת כי אין מקום להותרת הכרעה שנתקבלה על סמך השערות ובנסיבות הקיימות יש לראות את ההכרעה כהחלטה נטולת מסמכים כלשהם שיכלו להקנות לה טיב הכרעה מנומקת.
 
32.    זאת ועוד, הותרת ההכרעה על כנה תסב פגיעה קשה בזכות היסוד של המערערת שקניינה לא ייפגע, בעוד שמנגד החייב אינו ראוי לפרס בדמות הקטנת מסת הנושים שלו בגין התנהלות לקויה לפני ההליך ובמהלכו.
 
33.    תוצאה של קבלת הערעור מתיישבת עם הוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט [מנוסח משולב] (להלן:   "חוק בתי המשפט"), המקנה לבית המשפט סמכות להעניק כל סעד שנראה נכון או דרוש בנסיבות העניין.
 
34.    תצהיר הנושה,  מצ"ב לערעור זה כחלק בלתי נפרד ממנו.
 
35.    אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הערעור ולקבוע כי הכרעת המנהל המיוחד  תבוטל וכי תביעת החוב מטעם המערערת תתקבל.
 
 
 
 
                                                                                                         __________________
                                                                                                                 ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                    ב"כ המערערת
 
 
+ שלח משוב