Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> עע"מ 4682/14 שרו מהרג'ה ואח' נגד משרד הפנים
 
 
בבית המשפט העליון
 
 
עע"מ  4682/14
 
 
לפני:   כבוד השופט נ' סולברג
 
 
המערערת:
המערער:
שרו מהרג'ה
יואל וורסולקר
   
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. משרד הפנים
  2. ועדת השגה לזרים במשרד הפנים
 
                                          
בקשה לסעד זמני
 
                                          
בשם המערערים: עו"ד משה פולק
 
 
בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון-מוזס
 
 
החלטה
 
 
 
           בקשה למתן סעד זמני לפיו יעוכבו הליכי אכיפה והרחקה מהארץ נגד המערערת, עד למתן פסק דין בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ש' דותן) בעת"ם 56134-03-14 מיום 24.6.2014 (להלן: פסק הדין), בגדרו נדחתה עתירה להסדרת מעמדה של המערערת בישראל.
 
רקע עובדתי
1.        כעולה מפסק הדין ומהמסמכים שצורפו לבקשה, המערערת היא נתינה זרה מנפאל, בת 35, גרושה ואם לקטין המתגורר בנפאל. המערערת נכנסה לישראל ביום 28.1.2007 כעובדת בתחום הסיעוד, וניתנה לה אשרת עבודה מסוג ב/1, תוקפה הוארך מעת לעת, עד יום 10.8.2009, תקופה בה עבדה אצל מספר מעסיקים.
 
2.        ביום 11.8.2009 פנו המערערים אל רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) בבקשה להסדרת מעמדה של המערערת, בנימוק כי היא והמערער, גם הוא אזרח ישראלי, גרוש, בן 44, מקיימים אורח חיים משותף. עניינם נבחן בהליך מדורג בהתאם ל"נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין" (להלן: הנוהל). תחילה, נוכח התרשמות מראיון לבחינת כנות הקשר ביום 29.10.2009, ניתנה למערערת אשרת שהייה מסוג ב/1, כבת זוג. תוקפה שב והוארך עד ליום 1.9.2012.
 
3.        ביום 6.12.2012 נערך למערערים ראיון נוסף (להלן: הראיון השני), שהביא להתרשמות לפיה אין מדובר בקשר זוגי, אלא לכל היותר בקשר בין שותפים לדירה, אשר אינו מצדיק הענקת מעמד. התרשמות זו נשענה על אורח חייהם של המערערים – המערער מבלה עם חבריו בלילות וישן בימים; המערערת עובדת במהלך היום ונושאת בכלל ההוצאות, הקשורות גם בלינת זרים בדירתם מעת לעת תמורת תשלום שאז לנים המערערים בחדרים נפרדים. ההתרשמות נבעה גם ממספר ביקוריה המצומצם של המערערת אצל המערער כאשר אושפז בבית חולים. משכך, החליטה מנהלת מחלקת אשרות בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה תל-אביב, ביום 12.2.2013, לדחות את הבקשה (להלן: ההחלטה הראשונה).
 
4.        ערר שהגישו המערערים (אל מנהל לשכת רשות האוכלוסין וההגירה בתל אביב) נדחה ביום 6.5.2013. המערערת נדרשה לצאת מהארץ בתוך שבועיים (להלן: ההחלטה בערר). 
 
5.        השגה נגד ההחלטה בערר נדחתה על-ידי המשיבה 2 ביום 26.2.2014. זאת, לאחר שקילת פרטים נוספים ביחס לחיי היומיום של המערערים, סתירות בין גרסאותיהם, והעדר ידיעה מצד המערער על אודות פרטים שונים הנוגעים למערערת (להלן: החלטת ועדת ההשגה). נקבע בין היתר כי ישנם ספקות של ממש ביחס לטענת הזוגיות, וכי הבחינה שערך המשיב 1 נעשתה כהלכה, ומסקנתו מצויה במתחם הסבירות. הטענה לפיה נפל פגם בראיון השני, בשים לב לריח האלכוהול שנדף מן המערער, נדחתה. המערערים לא צרפו ראיות פוזיטיביות מספקות לתמיכה בקשר. סמיכות המועדים בין הגשת הבקשה לבין מועד סיום תוקף אשרת העבודה של המערערת, חיזק את החשש כי מדובר במימוש אינטרס כלכלי הדדי. בסיכום, המערערת נדרשה לעזוב את הארץ בתוך 30 יום. 
 
עיקרי פסק הדין
6.        נגד החלטת ועדת ההשגה עתרו המערערים לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את העתירה. בית המשפט קבע, כי הראיון השני, במהלכו תארו המערערים מערכת יחסים מנוכרת והתגלו סתירות שונות בדבריהם, תומך בעמדת המשיבים לפיה אין מדובר במערכת יחסים זוגית. אף אם היה המערער בגילופין, די בדבריה של המערערת כדי לתמוך בהחלטה. עוד נקבע, כי המערערים לא הצליחו להצביע על חוסר סבירות בהחלטה, המעוגנת בראיות, וכי אין הצדקה להורות על עריכת ראיונות חדשים.
7.        נגד פסק הדין הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה, ועמו בקשה לסעד זמני.
 
תמצית טענות המערערים
8.        בערעור נטען, כי המערערים הם בני זוג מזה שש שנים. צוין, בין היתר, כי המערערת הרתה למערער בשנת 2010, אך העובר נפל. נטען כי המערערים מבלים גם יחד, ולא רק לחוד, וכי קיים קשר טוב בין המערערת ומשפחת המערער. הובהר כי המערערת היא מפרנסת יחידה, מאז נאלץ המערער לחדול מלעבוד בשל מצבו הרפואי. נטען כי חלק מקצבת נכותו מועבר לצרכי הזוג. בעת הראיון השני, אשר אליו הגיעו המערערים לאחר שחשבו כי מדובר רק בחידוש אשרה, היה המערער שתוי ולא יכל להתרכז. משכך, היה על הרשות להימנע מקיום הראיון, לברר בזהירות את ההבדלים בתשובות המערערים, ולא לפסול את כנות הקשר הזוגי על בסיס זה בלבד. עוד טענו המערערים, כי הראיון מלמד על קשר קרוב ביניהם. בילויי המערער בלילות, ושנתוֹ בימים, הוסברו על רקע מצבו הרפואי. זרים מתארחים בדירתם רק אחת לחודש, כדרך להכנסה נוספת, דבר שלא צריך להטיל דופי במערכת הזוגית. המערערת ביקרה את המערער בבית החולים יותר מהמתואר בהחלטות. ההחלטות המאוחרות יותר של המשיב נשענו על נימוקים נוספים, בדרך של "מקצה שיפורים". ועדת ההשגה לא קיימה דיון, ואילו בדיון בבית המשפט המחוזי לא נבחנו הטענות לעומקן. הקשר בין המערערים איתן וכן. לא ניתנה הדעת על קשר בין המערערת למשפחת המערער, דבר המהווה אחד מסימני ההיכר של ידועים בציבור. המערערים מעוניינים להינשא אך המערער אינו יכול לצאת מהארץ. לבסוף נטען, כי היה על המשיבים לנהוג משנה זהירות בשלילת רישיון אשר אותו כבר העניקו. בסיכום, התבקש ביטולו של פסק הדין, ומתן הוראה למשיבים לערוך בחינה מחודשת בעניינם של המערערים, לרבות ראיונות משלימים.
 
9.        בתמיכה לבקשתם לסעד זמני הדגישו המערערים, כי בשים לב למשך הקשר ביניהם, יגרם להם נזק קשה אם תורחק המערערת, בעוד למשיבים לא יגרם נזק שכן שהייתה של המערערת עד כה בישראל היתה כדין. המערערים הוכרו כזוג בשנת 2009, מאז חודשה מדי שנה אשרת המערערת כבת זוג. רק בעקבות הראיון השני טען המשיב להעדר כנות הקשר. לאור אלה, מן הצדק לאפשר להם לקיים את הליך הערעור בטרם ההרחקה. 
 
תמצית טענות המשיבים
10.      בתגובתם טוענים המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני. לפי עמדתם, סיכויי הערעור נמוכים, בשים לב לפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי אשר ניתן על יסוד ממצאים עובדתיים. טענות המערערים נדחו הן על-ידי רשות האוכלוסין, הן על-ידי ועדת ההשגה, הן על-ידי בית המשפט המחוזי. לפי גישתם, לנוכח סיכויי הערעור הנמוכים, פוחת משקלו של מבחן מאזן הנוחות (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ ואח' נ' אוניפארם בע"מ (1.9.2011)). המשיבים הפנו לפסיקת בית משפט זה, לפיה הנזק הנגרם עקב הרחקה מהארץ אינו בלתי הפיך. טענות המערערת יוכלו להישמע בערעור בהיותה מיוצגת על-ידי עורך דין, ובאמצעות המערער.
 
דיון והחלטה
11.      לאחר שנתתי דעתי על פסק הדין, על נימוקי הערעור והבקשה, כמו גם על תגובת המשיבים, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים המה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. 
 
12.      מבלי לטעת מסמרות בדבר, סיכויי הערעור להתקבל אינם מן המשופרים, בשים לב לכך שחלק מטענות המערערים בערעור עומד בסתירה לדברים שנאמרו בראיון השני (העדר בילויים משותפים, יחסי המערערת עם משפחת המערער ועוד), ראיון ממנו עולה תמונת תלות של המערער בתמיכתה של המערערת. בית המשפט המחוזי נתן דעתו על הטענה לפיה היה המערער שתוי בעת הראיון. הערעור מעלה טענה בעניין הפלה שעברה המערערת לפני שנים ספורות. אכן, יש ונתון מעין זה תומך במתן סעד זמני (עע"ם 9452/12 ניקולאי שפובלוב ואח' נ' משרד הפנים (2.5.2013); עע"ם 6754/13 מוהן קומר שרסטה ואח' נ' משרד הפנים (16.2.2014)). אולם, בעניין שלפני, נטען הדבר בעלמא, לאחר זמן, ומנגד עומד מכלול תמונת יחסיהם של המערערים כפי שהצטיירה בהחלטות עד כה. גם הצבעת המערערים, בערעור, על כך שלפי דבריהם בראיון השני זרים מתארחים בביתם רק אחת לחודש, משנה אך היבט אחד מתמונה כוללת זו, אשר שבה ואושרה בהחלטות קודמות.
 
13.      אשר למאזן הנוחות, בית משפט זה שב וקבע כי הנזק הכרוך בדחיית בקשה למתן סעד זמני של מניעת הליכי הרחקה מהארץ אינו בלתי הפיך. היה ויזכו המערערים בערעור תוכל המערערת לשוב לישראל. כך נקבע, גם בהינתן המודעות לקושי המעשי הנובע מהעלויות הגבוהות שביציאה לחו"ל, ולכך שהטוענים להיות בני זוג ישהו בנפרד עד להכרעה בערעור (עע"מ 3546/14 קסניה סקואשוילי ואח' נ' שר הפנים ואח'(19.5.2014); עע"מ 4231/12 יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים (28.5.2012); עע"מ 3658/11 דה רוסאריו תיאודור נ' משרד הפנים (19.5.2011)). למעשה, מזה קרוב לשנתיים שוהה המערערת בישראל חרף התרשמות ברורה של המשיב 1, ששבה ואושרה בהחלטות מנהליות מנומקות כמו גם בהחלטה שיפוטית, כי אין מדובר בקשר זוגי המצדיק הקניית מעמד.
 
14.      בשים לב למכלול, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
 
 
           ניתנה היום, ‏י"ט בכסלו התשע"ה (‏11.12.2014).
 
 
    ש ו פ ט
 
_________________________
פסיקה חינם
 
+ שלח משוב