Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> עיקרי טיעון מטעם משיבה בערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בתיק משפחה דוגמא
 
בבית משפט לענייני משפחה                                                                       ע"ר -07-15 
ב ת ל    א ב י ב
 
 
 
 
המערער:                      פלוני
ׁ(החייב)                         ע"י ב"כ עוה"ד
                                    מרח'                            
                                    (להלן: "המערער" ו/או "החייב")
 
 
                                                            -נגד-
 
המשיבה בערעור:          אלמונית
(הזוכה)                         ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו
                                    מרח' מוטה גור 9 ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל: 03-9309677, פקס: 03-9309674
                                    (להלן: "המשיבה" ו/או "הזוכה")
           
                  

עיקרי טיעון מטעם המשיבה ובקשה למחיקת הערעור על הסף

 
 
בית המשפט הנכבד מתבקש:
 
א.     למחוק את הערעור ו/או להורות על העברת הדיון בו לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה בשל חוסר סמכות מקומית וזאת מנימוקי המשיבה המפורטים בפרק א' (סעיפים 1-7) להלן.
 
ב.     לחילופין, למחוק את ערעור המערער על הסף בשל איחור ניכר בהגשתו ללא הגשת בקשה מתאימה להארכת מועד וזאת מנימוקי המשיבה המפורטים בפרק ב' (סעיפים 8-35) להלן.
 
ג.      לחילופין, למחוק את ערעור המערער בשל אי הגשת עיקרי טיעון ותיק מוצגים מטעמו וזאת מנימוקי המשיבה המפורטים בפרק ג' (סעיפים 36-37) להלן.
 
ד.     לחילופין, לדחות את ערעור המערער בשל שימוש לרעה בהליכי בית משפט וזאת מנימוקי המשיבה המפורטים בפרק ד' (סעיפים 38-45) להלן.
 
ה.     בנוסף ולחילופין, לדחות את ערעור המערער לגופו של עניין וזאת מנימוקי המשיבה בפרק ה'           (סעיפים 46-75) להלן.
 
ו.      לחייב את המערער בהוצאות המשיבה בגין ערעורו, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
 
 
 

א.    חוסר סמכות מקומית

 
1.     המערער הגיש במסגרת תיק זה ערעור על החלטת רשמת הוצאה לפועל בפתח תקווה, אשר דחתה את בקשתו לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, על פי מתווה שהוצע על ידו.
 
2.     תקנה 120 (ב1) לתקנות ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 קובעת כי:
 
"ערעור על החלטה או צו של רשם הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 , יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה, שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258 כח עד 258 לג לתקנות סדר הדין"
 
3.     מכאן, שערעור על ההחלטה שדחתה את בקשתו של המערער לביטול עיכוב יציאתו מהארץ היה צריך להיות מוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו נמצאת הלשכה שבה ניתנה ההחלטה, קרי בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, וזאת בשונה ממצב שבו הוגש ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בעניין ביצועו של פסק הדין שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה. יצוין כי פסק הדין שמבוצע בהוצאה לפועל ניתן על ידי בית משפט מחוזי בערעור שהוגש על פסק דינו של כב' השופט נחמני כך שממילא אין כל יתרון למותב בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב.
 
4.     לעניין זה מופנה בית משפט לדבריו של המלומד דוד בר אופיר בספרו הוצאה לפועל  הליכים והלכות מהדורה שביעית (2009) עמודים 124, 125:
 
        "איזהו בית משפט שיש לו סמכות מקומית לדון בערעור על החלטת הרשם בעניין ביצועו של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט למשפחה? תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצל"פ קובעת כי ערעור על החלטה או צו של הרשם – לגבי ביצועו של פסק דין בענייני משפחה – יוגש לבית משפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה, ועל ערעור כזה יחולו תקנות 258 כ"ח עד 258 ל"ג לתקנות סד"א אשר דנות בהליכי ערעור המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.
 
        בבית המשפט לענייני משפחה חל אמנם עקרון ההמשכיות המקומית, ופירוש הדבר הוא כי כל התביעות שבין בני הזוג ירוכזו ויתנהלו באותו בית משפט, אלא אם כן נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה הורו אחרת (סעיף 6(ד) לחוק בית משפט לענייני משפחה). אולם תקנה 120 (ב1) הנ"ל קובעת כלל ספציפי וייחודי לעניין הגשת ערעור על החלטת הרשם, שניתנה לעניין ביצוע פסק דין של בית משפט לענייני משפחה. תקנה זו מפורשת וברורה, והיא מהווה חריג לאמור בתקנה 258ז לתקנות סד"א, בה פורטו העניינים שבהם יש להגיש תובענות נפרדות לאותו בית משפט לענייני משפחה, אשר דן כבר בתובענות קודמות שבין הצדדים. בין תובענות אלה נכלל גם ערעור על החלטת הרשם. אולם, אין להסיק מכאן כי ערעור כזה יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה אשר דן בתובענות קודמות שהתנהלו או מתנהלות בין הצדדים. המסקנה המתבקשת היא כי תקנה 120(ב1) היא אשר חלה כאן. פרשנות זו איננה פוגעת כלל בתכליתם של בתי המשפט לענייני משפחה, ובתכליתו של סעיף 6 (ד) הנ"ל, שהרי לא מדובר בתובענה עצמאית נוספת בין הצדדים, אלא בערעור על החלטת הרשם שבאה ליישם פסק דין שכבר הכריע במחלוקות שבין הצדדים. אומנם לעיתים גם במקרים כאלה יכולה לעזור היכרותו של שופט את הצדדים המתדיינים, אולם יש לזכור כי גם שיקולים נוספים עומדים על הפרק, כגון הקלה על הזוכה בביצוע פסק הדין המקורי (השופטת ע' ארבל בע"מ 7518/06 פלוני נ' פלונית, דינים עליון עט 745)."
 
5.     לאור האמור לעיל, אין לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב סמכות מקומית לדון בערעורו של המערער, כאשר הסמכות המקומית נתונה אך ורק לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
 
6.     בשולי הדברים יצוין כי, המערער אשר היה ער לכך שהסמכות המקומית לדון בערעורו נתונה לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה אף רשם בעצמו תחילה בכתב ערעורו שערעורו מוגש בפתח תקווה אך לבסוף נמלח בדעתו ותיקון בעט את שם העיר לתל אביב!
 
7.     אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להורות על מחיקת הערעור שהגיש המערער מחמת חוסר סמכות מקומית ולחילופין להורות על העברת הדיון בו לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה ולחייב את המערער בהוצאות העברת הדיון.
 

ב.     דין הערעור סילוק על הסף בשל איחור ניכר בהגשתו

 
8.     המערער עשה שימוש לרעה בהליכי בית משפט בכך, שהגיש במסגרת התיק הנ"ל ערעור מיתמם כביכול על החלטת רשמת הוצאה לפועל מיום 14.07.15 בהסתירו מעיניי בית משפט כי באותו עניין ממש כבר הגיש המערער לרשם הוצאה לפועל 5 בקשות קודמות, בעניינן ניתנו על ידי כב' רשמת הוצאה לפועל 6 החלטות קודמות!.
 
9.     הלכה היא כי אם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את סדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשה כאמור באופן מלאכותי, באמצעות הגשת בקשה חוזרת באותו עניין לרשם.
 
ראו דברי כב' השופט ג'ובראן ברע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע''מ; וכן: רע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', פ"ד נט(3), 760, 764; וכן - בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית (2009), חלק א', עמ' 113-114:
 
"החמצת מועד – הארכת מועד פיקטיבית – בעל דין שהחמיץ מועד להגשת ערעור או בר"ע איננו יכול להביא להארכת מועד פיקטיבית על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה עליה לא ערער.
 
הכלל הוא כי אין לאפשר את עקיפת סדרי הדין, בעניין המועד להגשת ערעור או רשות ערעור, על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר לבית משפט שנתן את פסק הדין או את ההחלטה, אלא במקרים חריגים בלבד .... לעתים רשאי בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על ידיו ולשנותה משום שנפלה בה טעות אף בלא שחל שינוי בנסיבות, אולם השימוש בסמכות זו ייעשה רק במקרים נדירים וחריגים בלבד..... ואם מאז ההחלטה המקורית (שעליה לא ערערו) לא אירע כל שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר, תישאר ההחלטה בעינה.. בהחלטה מאוחרת יותר קבע בית המשפט העליון כי אין לאפשר לחייב להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת רשות ערעור, באמצעות הגשת בקשה נוספת לרשם באותו עניין.. הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את סדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו עניין לרשם".
 
10.    ואכן, במהלך החודשים פברואר – יולי 2015 הגיש המערער חמש בקשות חוזרות ונשנות לרשם הוצאה לפועל לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שתלוי ועומד כנגדו בתיק הוצאה לפועל מזונות.
 
11.    בעקבות בקשותיו החוזרות והנשנות של המערער, אשר שב ומיחזר את בקשתיו, ניתנו על ידי רשם הוצאה לפועל בפתח תקווה מספר רב של החלטות, הדוחות את בקשתו לביטול עיכוב יציאה מהארץ על פי המתווים שהוצעו על ידו.
 
12.    יאמר כבר עתה שהמערער לא הגיש מעולם ערעור על  כל ההחלטות הקודמות של רשם הוצאה לפועל שניתנו באותו עניין ממש. מדובר בהחלטות כב' הרשמת גילה גדות מיום 19.02.15, 05.03.15, 13.03.15 28.04.15  ומיום 12.06.15.
 
13.    תקנה 120 (ב1) לתקנות ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 קובעת כי:
 
"ערעור על החלטה או צו של רשם הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 , יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה,  שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבא ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258 כח עד 258 לג לתקנות סדר הדין"
 
14.    סעיף 258 כח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובע כי, "ערעור כאמור בתקנה 258 ז(14 ו-15) יוגש לבית משפט תוך חמישה עשר ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער"
 
15.    המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק, ולפיכך חובה היה על המערער להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעורו ועל בקשתו להארכת מועד להתבסס על "טעם מיוחד", כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").
 
16.    למותר לציין שהעובדה שהמערער שב ועורר את בקשתו לביטול עיכוב יציאתו מהארץ בפני כב' הרשמת גילה גדות אין בה כדי להאריך באופן מלאכותי את מועד הגשת הערעור על ההחלטה המקורית שניתנה לגופו של עניין מיום 13.03.15, ומיום 28.04.15 ולמצער על החלטתה מיום 12.06.15.
 
17.    לפיכך, ומשנמנע המערער מהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות הקודמות, אין כל הצדקה, או עילה מן הדין, לאפשר כיום את שמיעת ערעורו אשר הוגש באיחור ניכר ובמיוחד מאחר והמערער הסתיר במכוון מעני בית משפט את הבקשות וההחלטות הקודמות אשר ניתנו על ידי רשמת הוצאה לפועל באותו ענין ממש!
 
18.    להלן סקירה של  הבקשות וההחלטות הקודמות, אשר ניתנו על ידי רשמת הוצאה לפועל באותו עניין – והוסתרו מעיניי בית משפט, על מנת להתגבר באופן מלאכותי על מועד הגשת הערעור.
 
19.    ביום 18.02.2015 הגיש המערער במסגרת תיק ההוצל"פ את בקשתו הראשונה לביטול הגבלת צו עיכוב יציאתו מהארץ, כאשר הנימוק המרכזי לבקשתו זו היה כי ההגבלה "גורמת לו לאי שקט נפשי" וכי הוא עומד בהסדר התשלומים אליו הגיע עם הזוכה (להלן: "בקשתו הראשונה של המערער").
 
        צילום בקשתו הראשונה של המערער לביטול עיכוב יציאתו מהארץ מיום 18.02.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 1.
 
20.    בעקבות בקשתו זו של המערער מיום 18.02.15 ניתנו על ידי רשם הוצל"פ (כבוד הרשמת גילה גדות) שתי החלטות מיום 19.02.15.
 
21.    במסגרת ההחלטה הראשונה מיום 19.02.15 נמחקה בקשתו של המערער מטעמים טכניים, מאחר והיא הוגשה ללא תצהיר כדין, תוך שהוער לחייב כי לבקשתו אף לא צורפה החלטה על הסדר התשלומים, שעל בסיסה עתר להסרת ההגבלות! זו היא ההחלטה הראשונה שניתנה בעניין נשוא ערעור המערער.
 
        צילום החלטת רשמת הוצל"פ מיום 19.02.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 2.
 
22.    במסגרת החלטה נוספת ומשלימה מאותו היום, נקבע כי בקשת המערער תועבר לתגובת המשיבה בתוך 14 ימים ממועד ההמצאה, תוך שכבוד רשמת ההוצל"פ מדגישה בפני המערער כי צו עיכוב יציאתו מהארץ נועד להבטיח את תשלום החוב וכי מעיון בתיק ההוצל"פ לא נמצאה כל החלטה המורה על ביטול כל ההליכים בתיק, כפי שנטען בבקשת המערער מיום 18.02.15. זו היא ההחלטה השנייה שניתנה בעניין נשוא ערעור המערער.
 
        צילום ההחלטה השנייה מיום 19.02.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 3.
 
 
23.    ביום 02.03.15 הגיש המערער את בקשתו השנייה לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, אשר הוותה הלכה למעשה מיחזור מלא של בקשתו הראשונה, אך הפעם אליה צורף תצהיר (להלן: "בקשתו השנייה של המערער").
 
        צילום בקשת החייב מיום 02.03.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 4.
 
24.    ביום 05.03.15 ניתנה על ידי כבוד הרשמת גילה גדות החלטה בבקשתו השנייה של המערער, במסגרתה בוטלה ההגבלה על אי חידוש הדרכון בלבד, תוך שבקשת המערער לביטול עיכוב יציאה מהארץ הועברה לתגובת המשיבה. זו היא ההחלטה השלישית שניתנה בעניין נשוא ערעור המערער.
 
        צילום ההחלטה מיום 05.03.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 5.
 
25.    ביום 09.03.2015 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת המערער לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, במסגרתה הפנתה להסכם מיום 27.03.15 עליו חתם המערער, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה לפיה, יבוטלו כל ההגבלות כנגד המערער, למעט הגבלת עיכוב יציאה מהארץ וחידוש דרכון ולמעט עיקול רכב שהוטל במשרד הרישוי.
 
        צילום תגובת המשיבה מיום 09.03.15 לבקשת המערער מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 6.
 
26.    ביום 13.03.2015 ניתנה החלטת כבוד רשמת הוצל"פ לגופו של עניין, במסגרתה נדחתה בקשת המערער, תוך שכב' רשמת הוצל"פ קובעת בהחלטתה כדלקמן:
 
"לפני תגובת הזוכה לבקשת החייב לביטול העיקול על רכבו וביטול צו עיכוב היציאה שכנגדו. הזוכה מתנגדת לבקשת החייב ומציינת כי בהחלטה מיום 31.3.2014 בנומ' 471 אשר נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים נקבע כי יבוטלו ההגבלות והעיקולים בתיק למעט העיקול על רכבו של החייב עיכוב/הגבלת היציאה כנגד החייב. לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשת החייב.
 
יוער לחייב, כי ככל ויגיש בקשות סרק ושלא בתום לב, אשקול הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה ו/או לטובת הזוכה"
 
צילום ההחלטה הרביעית מיום 13.03.15 אשר דחתה את בקשת המערער מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 7.
 
27.    מהאמור לעיל, עולה כי בעוד שניתן לראות בהחלטות שקדמו להחלטת כב' רשמת הוצאה לפועל מיום 13.03.15 כהחלטות ביניים אשר אינן קובעות מסמרות והן אינן מחייבות הרי שאין ספק שיש לראות בהחלטת כב' הרשמת מיום 13.03.15 כהחלטה לגופו של עניין בבקשת המערער לביטול עיכוב יציאתו מהארץ ולכן ככל ולמערער היו השגות על החלטה זו שומה עליו היה להגיש עליה ערעור במועד הקבוע לכך.
 
28.    במקום זאת, התחכם המערער פעם נוספת, כאשר ביום 27.04.15 הגיש בקשה נוספת לביטול עיכוב יציאתו מהארץ (להלן: "בקשתו השלישית של המערער").
 
        צילום בקשתו השלישית של המערער מיום 27.04.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 8.
 
29.    ביום 28.04.15 ניתנה החלטה חמישית בבקשת המערער לביטול עיכוב יציאתו, במסגרתה התנתה כב' הרשמת את התרת יציאתו של המערער מהארץ בכפוף להבאת שני ערבים וערבויות נוספות להבטחת שובו של החייב לארץ. זו היא ההחלטה החמישית שניתנה בעניין נשוא ערעור המערער.
 
        צילום ההחלטה מיום 28.04.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 9.
 
30.    המערער לא הגיש ערעור גם על החלטת כב' הרשמת מיום 28.04.15 ותחת זאת הגיש ביום 20.05.15 את בקשתו הרביעית לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, אשר השתרעה על  פני 11 עמודים אך הפעם הגדיל לעשות, כאשר ביקש לקבל ביטול גורף וקבוע וזאת במעמד אחד! (להלן: "בקשתו הרביעית של המערער").
 
        צילום בקשתו הרביעית של החייב מיום 20.05.15 מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 10.
 
31.    ביום 08.06.15 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשתו הרביעית של המערער ובעקבותיה ניתנה החלטה שישית של רשמת הוצאה לפועל מיום 12.06.15 אשר דחתה את הצעות המערער להפקדת ערובה כפי שהציע כתנאי לביטול עיכוב יציאתו מהארץ. זו היא ההחלטה השישית שניתנה בעניין נשוא ערעור המערער.
 
        צילום תגובת המשיבה לבקשת המערער וכן החלטת כב' הרשמת מיום 12.06.15 מצ"ב לתיק המוצגים  ומסומן מוצג 11 (א'-ב') בהתאמה.
 
32.    לתשומת לב בית משפט כי גם על החלטה זו של כב' הרשמת מיום 12.06.15 אשר דחתה את בקשתו הרביעית לביטול עיכוב יציאה מהארץ מיום 20.05.15 לא הגיש המערער כל ערעור!
 
33.    לאחר שחלף לו המועד להגשת ערעור גם על החלטת הרשמת גדות מיום 12.06.15 פעל המערער בעורמה והגיש ביום 14.07.15 בקשת סרק נוספת לביטול עיכוב יציאה מהארץ במטרה להאריך בצורה מלאכותית את אופציית הערעור על ההחלטות הקודמות של הרשמת שניתנו באותו עניין ואשר עליהם לא הגיש המערער כל ערעור (להלן: "בקשתו החמישית של המערער").
 
        צילום בקשתו החמישית של המערער לביטול עיכוב יציאה מהארץ מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 12.
 
 
 
34.    על פני הדברים ברור, שהמערער מודע לכך, שהחמיץ את המועד להגשת ערעורו על החלטת רשמת הוצל"פ, אשר דחתה בקשתו לביטול גורף של עיכוב יציאתו מהארץ, על כן כתב ערעורו הוגש בעורמה, מבלי שהוא מגלה לבית משפט שלערעור את בקשותיו הקודמות ואת ההחלטות הקודמות של כב' הרשמת גילה גדות אשר ניתנו באותו עניין ממש!
 
35.    אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות על הסף את ערעורו של המערער מחמת כך, שהמועד להגשת ערעור על החלטותיה הקודמות של כב' הרשמת באותו עניין הוחמץ זה מכבר והמערער לא יכול להאריך בצורה מלאכותית את מועד הגשת ערעורו באמצעות מיחזור נוסף של בקשותיו וערעור על ההחלטה האחרונה שניתנה לגביה.
 
ג.     מחיקת הערעור מחמת אי הגשת עיקרי טיעון ותיק מוצגים
 
36.    לחילופין, טוענת המשיבה כי בהתאם לתקנה 258 ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, היתה מוטלת על המערער החובה לצרף לערעורו עיקרי טיעון ותיק מוצגים.
 
37.    מאחר והמערער לא צרף לערעורו עיקרי טיעון ותיק מוצגים, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את ערעורו גם מנימוק זה.
 
ד.     דחיית הערעור מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט
 
38.    המשיבה  סבורה כי יש לדחות את הערעור גם מחמת שימוש מניפולטיבי שהמערער עושה בהליכי בית משפט בהתאם לצרכיו ולאופיו של ההליך. במה דברים אמורים?
 
39.    בערעורו טוען המערער כי שגתה רשמת הוצל"פ כאשר לא אפשרה לו להפקיד ערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן בסכום של 70,000 ₪. לעניין זה טוען המערער בערעורו שסך של 20,000 ₪ נועד לשיטתו כערובה להבטחת חוב העבר של המזונות העומד נכון להיום על סך של 46,648 ₪ בעוד שסך של 50,000 ₪ נועד להבטחת חוב העתיד (סעיף 13 לערעורו של המערער).
 
40.    מכאן, שהמערער מצביע בערעורו על יכולת כלכלית של הפקדת סכום נזיל בסכום לא מבוטל של 70,000 ₪ !. עובדה זו המעידה על יכולתו הכלכלית של המערער להפקיד סכום זה, איננה מתיישבת בעליל עם בקשה שהגיש לבית משפט לענייני משפחה מיום 13.11.13 במסגרת תמ"ש 2263-11-13 במסגרתה טען כי הוא משתכר 1,500 ₪ לחודש בלבד ובשל מצבו הרפואי פוטנציאל השתכרותו עומד על 2,000 ₪ לחודש!
 
צילום בקשת המערער לפריסת חוב מזונות עבר מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 13.
 
41.    המערער דרש במסגרת תביעתו לפריסת חוב מזונות עבר לפרוס את חוב המזונות עבר ל 15 שנים בתשלומים של 450 ₪ לחודש.
 
42.    בעקבות טענת המערער למצב כלכלי ירוד, נעתר ביום 10.02.14 בית משפט באופן חלקי לבקשתו זו והורה על פריסת חוב מזונות העבר לתשלומים בסך של 1,200 ₪ לחודש.
 
        צילום פרוטוקול הדיון ופסק הדין מיום 10.02.14 שניתן בבקשת המערער לפריסת חוב מזונות עבר מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 14.
 
43.    מכאן שהמערער עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט בכך, שלאחר שהגיע לסיפוקו והצליח לשכנע את בית משפט כי יש מקום לפרוס את חוב מזונות העבר לתשלומים של 1,200 ₪ לחודש מתגלה לנו שלמערער ישנה יכולת כלכלית להפקיד ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 70,000 ₪ במזומן, סכום שעולה על חוב מזונות עבר העומד נכון ליום זה על 46,648 ₪!
 
44.    בנסיבות אלו, יש בהחלט מקום שבית משפט יעיין שנית בהחלטתו מיום 10.02.14 (מוצג 14) ויורה למערער לפרוע על אתר את מלוא חוב מזונות העבר, אשר נפרס לתשלומים זעומים בשל מצגיו הכוזבים של המערער שכושר השתכרותו עומד כביכול על 2,000 ₪ לחודש.
 
45.    מכל מקום יש לדחות את ערעור המערער מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט שעשה המערער בכך שלא פירט בערעורו את כל בקשותיו הקודמות ואת ההחלטות שניתנו על ידי רשמת הוצאה לפועל.
 
ה.    התייחסות תמציתית לגופו של עניין לטענת המערער בערעורו    
 
46.    המשיבה תטען כי בקשתו זו של המערער מיום 18.02.15 הוגשה בחוסר תום לב משווע, שכן המערער היה מנוע ומושתק מלבקש את ביטול עיכוב יציאתו מהארץ לנוכח העובדה הפשוטה שנחתם בינו לבין המשיבה בתיק ההוצל"פ הסכם מיום 27.03.14 אשר קיבל ביום 31.03.14 תוקף של החלטה, במסגרתו הוסכם בין הצדדים כי יבוטלו כל ההגבלות כנגד המערער, למעט עיקול רכב וצו עיכוב יציאה מהארץ!
 
47.    כך נקבע במפורש בסעיף 5 להסכם אליו הגיע המערער עם המשיבה מיום 27.03.14: "לאור האמור לעיל, מוסכם בין הצדדים על ביטול עיקול שהוטל על חשבון החייב בבנק הפועלים, ביטול העיקול שהוטל על קצבת הנכות של החייב בביטוח לאומי וכן על ביטול ההגבלות, למעט הגבלת עיכוב יציאה מהארץ וחידוש דרכון ולמעט עיקול רכב שהוטל במשרד הרישוי".
 
      צילום ההסכם אליו הגיעו הצדדים מיום 27.03.14 וההחלטה מיום 31.03.14 מצ"ב לתיק המוצגים מסומן מוצג 15 (א'-ב') בהתאמה.
 
48.    לאור האמור לעיל, ולאור ההסכמה אליה הגיע המערער עם המשיבה ואשר קיבלה תוקף של החלטה, כמובן שלא היה כל בסיס להגשת בקשתו של המערער לביטול כל ההגבלות כנגדו, לרבות עיכוב יציאתו מהארץ, ללא מתן שני ערבים להנחת דעתה של רשמת הוצל"פ ו/או ללא הפקדת ערבויות אחרות מתאימות.
 
49.    ויודגש כי, המשיבה באה בידיים נקיות לרשם הוצל"פ שכן, במסגרת תגובותיה לבקשות המערער לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, נתנה את הסכמה לביטול ארעי של עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על המערער, אף זאת כמובן בכפוף להבאת ערבים וערבויות להבטחת שובו לארץ.
 
50.    המשיבה תטען כי יש לדחות את ערעור המערער לגופו של עניין גם מהנימוקים המפורטים להלן:
 
51.    ראשית, בקשת המערער להפקדת סכום ערובה איננה מתיישבת עם טענתו בבית משפט לענייני משפחה בדבר חוסר איתנותו הכלכלית לפרוע את חוב העבר, אשר בעטיו ניתנה לו באופן חריג אפשרות לפריסת חוב זה לתקופה ארוכה של 5 וחצי שנים, כעולה ממוצג 14. אם באפשרות המערער להפקיד 70,000 ₪ בערבות בנקאית לא מוגבלת בזמן מדוע לא ינותב סכום זה לצורך תשלום חוב מזונות העבר?!
 
52.    שנית, סכום הערובה המוצע על ידי המערער אינו מספק שכן, אינו מהווה סיפוק להבטחת חוב העבר והחוב העתיד המהוון עד להגעת הקטינה לגיל 18.
 
53.    שלישית, טענת המערער כי חוב המזונות מובטח באמצעות עיקול על קצבת המל"ל היא טענה עובדתית מטעה ולא נכונה שכן, במידה והמערער יעזוב את הארץ לצמיתות, תופסק קצבת הנכות הניתנת על ידי המל"ל בכפוף למגורי קבע בישראל.
 
54.    רביעית, לנוכח התנהגות המערער בעבר והברחת נכסיו, יש בהחלט כדי לטעת בלב המשיבה חשש ממשי כי במידה וחלילה יבוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, המערער ימלט מהארץ לצמיתות ולכן החלטת כב' הרשמת מיום 28.04.15 אשר התנתה את ביטול הצו באופן ארעי בכפוף להמצאת ערבויות להנחת דעתה של כב' הרשמת היא ראויה ומאוזנת.
 
55.    חמישית, המערער מנוע ומושתק מלבקש את ביטול עיכוב יציאתו מהארץ בכפוף לערובה, לנוכח ההסכם מיום 27.03.14 אליו הגיע עם המשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל ואשר קיבל ביום 31.03.14 תוקף של החלטה, במסגרתו הסכים המערער לביטול כל ההגבלות שהוטלו כנגדו, למעט עיכוב יציאה מהארץ ועיקול רכב.
 
56.    שישית, טענת המערער כי יש לחשב את הסכום אותו עליו להפקיד עד להגעת בתה של המשיבה אדר לגיל 15 מאחר ובגיל זה בכוונתו לעתור  כביכול לקבלת המשמורת עליה היא טענה אקדמית אשר איננה ראויה להתייחסות ערכאת הערעור כלל. (סעיפים 10-11 לערעורו של המערער)
 
57.    שביעית, לא ברור מאיפה עזות המצח למערער, אשר הינו חייב בתיק הוצל"פ מזונות אשר גובה חוב העבר בו עומד נכון להיום על 46,648 ₪ וביחד עם חוב העתיד העומד לשיטתו על 220,000 ₪, לדרוש בערעורו לבטל את עיכוב יציאתו מהארץ באופן גורף בכפוף להפקדת סכום זעום של 70,000 ₪ כאשר המערער נקט באופן שיטתי לאורך השנים במסע של התחמקות שיטתית מתשלום חובותיו. (סעיפים 9, 29-31 לערעורו של המערער)
 
הברחת נכסי המערער וסיכול הליכי גביה של חוב מזונות
 
58.    המשיבה תטען כי לנוכח התנהלות המערער בעבר לרבות הדרכים המגוונות בהן נקט, על מנת להתחמק מחוב המזונות, בוודאי שיש להקפיד עם המערער שבעתיים ולדרוש ממנו את מלוא הערבויות והביטחונות הדרושים על מנת להבטיח את תשלום מזונות העבר והעתיד במידה ויצא מהארץ לצמיתות.
 
59.    למרבה הצער, מאחר והמערער מודע לתיק ההוצל"פ המתנהל כנגדו, פיתח לעצמו שיטות מגוונות להתחמקות מחובותיו, באמצעות התנהלות כלכלית בחשבונות בנק של אחרים ובאמצעות רישומים כוזבים ופיקטיביים של נכסיו השונים, אשר בעטיים יש לראות בהחלטת כב' הרשמת כהחלטה ראויה ומאוזנת, כמפורט להלן.
 
60.    המערער עדיין רשום כבעלים של רכב מסוג "מיצובישי מגנום" מ.ר 9575710, אשר לגבי רכב זה הוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ המתנהל כנגדו, בקשות לעיקול ותפיסה.
 
61.    דא עקא, כאשר באו מעקלים לתפוס את רכבו המעוקל של המערער מביתו בכפר שלם, כיתרו אותם המערער, אביו וחבריהם ומנעו בגופם את תפיסת הרכב, כאשר במקביל הם פירקו את ארבעת גלגלי המכונית! כאשר ניידת משטרה הוזעקה למקום, על מנת לסייע למעקלים, נאמר להם כי לא ניתן לבצע את הליך התפיסה ללא כניסת כוחות משטרה מתוגברים של יס"מ!
 
62.    מאוחר יותר, החביא המערער את הרכב המעוקל ועד היום לא ידועים עקבותיו. צילום תצהירו של המעקל, מר צפריר מלמוד, מיום 14.02.10 המספר את נסיבות סיכול צו תפיסת הרכב, מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 16.
 
63.    חמור מכך, כעולה מחקירת המערער בהוצל"פ מיום 25.02.10 הוא התרברב כי, הצליח לטענתו למכור את הרכב לצד ג', חרף היותו מעוקל, בתמורה ל47,000 ₪.!
 
צילום פרוטוקול חקירת המערער בהוצל"פ מיום 25.02.10 וכן זיכרון דברים שנערך בינו לצד ג' מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 17 ו- מוצג 18 בהתאמה.
 
64.    מיד אחרי שהמערער החביא את רכבו, רכש לו רכב חדיש, אותו רשם תחילה על שם אמו ומאוחר יותר העביר את הרישום על שם אחייניתו, אשר הייתה חיילת.  המערער אף החזיק באופן בלעדי  ברכב ואף פוליסת הביטוח הוצאה על שמו בלבד, כעולה ממוצג 19 המצ"ב לתיק המוצגים.
 
65.    גם מכאן יכול בית המשפט הנכבד ללמוד על כושר התחכום הרב של המערער ועל הצלחתו המפוקפקת בהונאת בית משפט ורשמת הוצאה לפועל, על מנת להתחמק מתשלום חובו על פי פסק דין שניתן בבית משפט מחוזי ולאחר מסכת עינויים שעברה המבקשת, שכללה מספר שנים של התדיינויות בבתי משפט שונים.
 
66.    לאחר מכן, וכחלק מאורח חייו הנהנתני, רכש לעצמו המערער רכב שרד מסוג "קדילאק מקסיקו", בו הוא מחזיק בלעדי, בשווי מוערך של כ 200,000 ₪, כאשר על מנת להתחמק מאימת הוצל"פ, נרשם אביו כבעלים של הרכב, בעוד שהמערער מופיע  במקביל כמיופה כח ברישיון הרכב.
 
צילום רישיון הרכב ותעודת ביטוח על שמו של המערער, המראים שהוא מחזיק ברכב שרד מפואר, מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 20.
 
67.    זאת ועוד, המערער מחזיק גם באופנוע ים מפואר לצורך בילויים. צילומי דפי "הפייסבוק" של המערער הממחישים את אורך חייו הנהנתי, וכן תמונות שלו על אופנוע ים מצ"ב לתיק המוצגים  ומסומן מוצג 21.
 
68.    המערער הינו אדם מתוחכם ביותר, אשר הבריח במשך השנים כספים רבים להוריו, וזאת בשל תיק ההוצל"פ המתנהל נגדו מזה מספר שנים. בין היתר, עשה זאת המערער באמצעות התנהלות בחשבון בנק של אמו, , בו היה מיופה כח כעולה ממוצג 22 המצ"ב לתיק המוצגים.
 
69.    ויודגש כי, להורי המערער כבר קיים חשבון בנק משותף ונפרד, בו הם מנהלים את ענייניהם ולכן אין ספק, שהסיבה היחידה שהובילה את המערער לפתוח חשבון בנק על שם אמו, היתה אך על מנת לשרת את מטרותיו הנלוזות, להברחת רכוש ולהציג את עצמו כ"שה תמים", כאשר הוא החזיק במקביל את חשבון הבנק הקודם שלו ביתרת חובה מדומה.
 
70.    בהליך שהתקיים בבית משפט בתביעת המשיבה למזונות, הראתה המשיבה שהמערער משכיר יחד עם אביו 10 דירות בשכר חודשי של עשרות אלפי שקלים! חוזי שכירות, עליהם חתום המערער בעצמו כמשכיר, מצ"ב לתיק המוצגים ומסומן מוצג 23.
 
71.    להשלמת התמונה העגומה יצוין כי המערער השתכלל, עם ניהול ההליכים המשפטיים כנגדו ולכן כיום ובשונה מהעבר לא מופעים חוזי השכירות על שמו כמשכיר מטעמים ברורים שלו להציג את עצמו כאדם דלפון כביכול בה בשעה שמדובר באדם אמיד ביותר!
 
72.    ממסכת הנתונים שמסרה המשיבה עולה תמונה ברורה וחד משמעית כי המערער יכול בנקל, לו רק חפץ הוא בכך, לשלם בבת אחת את מלוא חוב העבר, העומד נכון להיום על כ- 46,648 ₪.
 
73.    לאור האמור לעיל, אין ספק שצדקה כב' רשמת הוצאה לפועל כאשר קבעה בהחלטתה נשוא הערעור כי על מנת לאפשר את יציאת המערער מהארץ ללא ערבים, עליו לערוך תחשיב עד להגעת הבת אדר לגיל 18 שנים לפחות ולא עד לגיל 15 כנטען על ידי המערער.
 
74.    יצוין כי על פי תחשיב שערך המערער בעצמו, הרי שחוב המזונות לעתיד (עד גיל 21) ללא חוב מזונות העבר העומד כיום על 46,648 ₪ עומד לשיטתו על 204,000 ₪ ובסה"כ  250,648 ₪. מכאן, שעתירתו המשונה של המערער לביטול גורף וקבוע של צו עיכוב היציאה מהארץ בתמורה לערבות בנקאית בסכום זעום של 70,000 ₪ היא מגוחכת מאחר והיא לא תבטיח את תשלום חוב המזונות במידה והמערער יעדר מהארץ לצמיתות.
 
75.    לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את ערעורו של המערער.
 
ו.      חיוב המערער בהוצאות המשיבה בגין הגשת הערעור
 
76.    על פני הדברים נראה כי, המערער מודע לכך שאין כל בסיס עניני ו/או משפטי לערעורו. על כן, הוא בחר "לנסות את מזלו" תוך הסתרתו מבית המשפט הנכבד את כל הבקשות וההחלטות הקודמות שהוגשו וניתנו בבקשותיו הקודמות לביטול עיכוב יציאתו מהארץ.
 
77.    המערער מרשה לעצמו להתעלל ולהתעמר במשיבה, באמצעות הגשת בקשות סרק נוספות ואין סופיות "מבית מדרשו".
 
78.    בשולי הדברים יצוין כי המערער אף לא נשא בהוצאות בסך 1,200 ₪ שחויב על ידי בית משפט בפסק דין מיום 18.05.14 שניתן בתביעה נוספת שהגיש לביטול דמי מזונות במסגרת תמ"ש 36457-01-14 המצ"ב כ מוצג 24. גם מטעם זה המעיד על חוסר ניקיון כפיו של המערער ועל התנערותו והתחמקותו מלשאת בחיובים כספיים בהם חויב על ידי בית משפט יש לדחות את ערעורו.
 
79.    המשיבה אינה יכולה להמשיך ולממן מכיסה הפרטי את המשך הרפתקאותיו המשפטיות של המערער עד אין קץ, שכן מימון הוצאות אלו, מבלי שבית משפט פוסק לה אותם חזרה, מביא בסופו של יום לנגיסה לא מוצדקת בתשלום המזונות, ולכך בדיוק כיוון המערער, כאשר הגיש את ערעור הסרק!
 
80.    בנסיבות אלו, הדרך היחידה לאזן את הרפתקאות המערער אל מול כפיית המשיבה להתייצב מולו, הינה באמצעות פסיקת הוצאות ראליות בגין הגשת ערעורו.
 
81.    לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד למחוק ו/או לדחות את ערעור המערער ולחייבו בהוצאות המשיבה, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
 
 
 
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
                                                                                                                                                        ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                                                             ב"כ המשיבה

דוגמאות כתבי דין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
+ שלח משוב