Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> סעיף 11(א) (2) לחוק הירושה התשכ"א 1965
 

סעיף 11(א) (2) לחוק הירושה התשכ"א 1965




 סעיף 11 (א) (2) לחוק הירושה התשכ"ה 1965 הקובע תחת הכותרת "זכויות הירושה של בן זוג" כי:
 
          (א) בן זוג של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון-
          (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי:
          (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים-שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול  בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון...".
 
10.     לפיכך, על מנת שבת זוגתו של המנוח תוכל לקבל את כל חלקו של המוריש בדירה, עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים:

(1) בני הזוג היו נשואים לפחות שלוש שנים;

(2) בני הזוג גרו יחד בדירה או בחלקה, הכלולה בעיזבון, ערב פטירת המנוח.
 
באשר למטרת הוראת סעיף 11(א)(2) לחוק, נאמר לא אחת בפסיקה, כי היא באה להיטיב עם בן הזוג הנותר בחיים ולאפשר לו להמשיך בשגרת חייו, על פי דפוסי החיים שהיו  קיימים ערב מותו של המוריש, כדי למנוע ממנו אי-נוחות והטרדות;  ואין מטרת הוראת סעיף 11 להעשיר את בן הזוג או להגדיל את חלקו בירושה על חשבון היורשים האחרים, (

ראה: "הירושה על פי דין לאור התיקון לחוק הירושה", עיוני משפט יא (התשמ"ז), 485; ספרם של שוחט, גולדברג ופלומין, "דיני ירושה ועיזבון" מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת, 2005, עמ' 63; כב' השופט גורן בה"פ (ת"א) 1307/89 חנה גינסבורג ואח' נ' ג'וליה פרידמן, פורסם באתר נבו).
 
 בהתאם לסעיף 11 לחוק, משמעותו של המונח "דירה" הינה, דירה אשר שימשה בפועל למגורי המוריש ובן הזוג.
 
 עוד נקבע בפסיקה כי  את המונח "דירה" יש לפרש באופן מצמצם. כך נפסק, למשל, בה"פ (ת"א)  1307/89 גינסבורג נ' פרידמן, פ"מ תשנ"א (א)315). במקרה זה, בדירה שהיתה בנויה על שטח קרקע גדול, נפסק כי אין להחיל את זכותו של בן הזוג (לעניין המונח "דירת המגורים" בהקשרו של ס' 11(א)(2),) אלא ביחס למבנה שבו התגוררו בפועל בני הזוג ערב מות המוריש, ועל חלק המגרש שהיה אף הוא בשימושם של בני הזוג במסגרת מגוריהם בדירה. 
 
 
באופן מעשי ובמקרה אחר (תע (ת"א) 5470/85 עזבון המנוח שטרן (לא פורסם)) יושמה הקביעה כך: בן הזוג שהמשיך להתגורר בדירה, שליש מהבעלות במקרקעין נרשם על שמם של היורשים מן הדרגה השנייה, כשזו כפופה לזכות חכירה לדורות של בן הזוג ביחס לדירת המגורים ולחלקים הקרובים לה שהיו בשימושם של בני הזוג.
 
בה"פ 1307/89 גינסבורג ואח' נגד גוליה ליליאן פרידמן פ"מ תשנ"א (1) 315, נקבע על ידי כב' השופט גורן כי:
 
   "כאשר דירת מגורים בנויה על שטח קרקע רחב וגדול, אין מקום להחיל את המונח "דירה" גם על כל השטחים הבלתי אינטגרלים למגורים אלא רק על המבנה המשמש למגורים בלבד...מאמץ אני את ההגדרה הנ"ל של "דירת מגורים" גם לענייננו, מאחר ודעתי היא שהמחוקק התכוון, באופן מפורש לדירה כזו שבה התגוררו בפועל בני הזוג ערב מותו של בן הזוג שנפטר. יש, לכן, להבדיל בצורה מפורשת בין דירת המגורים ואותו חלק מהקרקע שהיה אף הוא, בשימושם של בני הזוג במסגרת המגורים שלהם לבין אותו חלק מהקרקע (המגרש) שלא שימש כלל את המגורים של בני הזוג באותו מקום" (שם עמ' 316-317).
 
  בה"פ (ת"א) 1307/89 נדון בפני כב' השופט גורן, מקרה בו על-פי הוראת הסעיף זכאית היתה האלמנה לרשת את חלקו של המנוח בדירת המגורים. במקרה זה, כ דירת המגורים היתה בנויה על שטח קרקע גדול ורחב.
 
תוך הסתמכות על מטרת תיקון החוק ומטרת הרחבת זכאותו של בן-הזוג בדירת המנוח - העדיף בית-המשפט ליישם את דרך הפרשנות המצמצמת בהגדרת המונח "דירה" בסעיף זה.

"לדעתי יש לפרש את המונח דירה בתיקון הנ"ל באופן מצמצם, מאחר ומטרתו של התיקון הייתה שלא להעדיף יורש זה או אחר אלא המטרה היתה לאפשר לבן זוג שנותר להמשיך בשגרת חייו על-פי דפוסי החיים שהיו מקודם בדירת בני הזוג... כולל המשמעויות הקנייניות הכרוכות בכך."
 
   לאור פירוש המונח באופן מצמצם, פסק בית המשפט במקרה זה:
 
"מכאן, שכאשר דירת מגורים בנויה על שטח קרקע רחב וגדול, אין מקום להחיל את המונח "דירה" גם על השטחים הבלתי אינטגרליים למגורים אלא רק על המבנה המשמש למגורים בלבד."
 
  בפועל, מצא בית המשפט לנכון ליישם את הסדרת זכויות הצדדים, בדרך של מכירת הקרקע והמבנה אשר עליו, ובהתבסס על הערכת שמאי - חלקה של האלמנה יהיה בשיעור שוויו של המבנה בלבד, ואילו בתמורת מכירת הקרקע יחלקו האלמנה ושאר היורשים על-פי חלקיהם בכללי החלוקה על-פי דין.


    יצוין, כי במקרה זה, , - לא היתה האלמנה בת החיים, ויורשיה עמדו בנעליה. בית-המשפט יחס משמעות גדולה לעובדה זו - "...אלא ביורשיו, לגביהם אין כל סיבה להעדיפם מטעמים סוציאליים".
 
מכאן שכאשר מדובר בדירה בשטח מצומצם ביחס למגרש רחב הידיים עליו היא ממוקמת, הרי שיש מקום שבית משפט ימנה שמאי מטעמו, על מנת שיעריך את שווי הדירה ביחס לשווי הקרקע עליו היא בנויה.
 
+ שלח משוב