Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> מהו אוחז כשורה בשיק?
 
מהו אוחז כשורה בשיק?

 
סעיף 1 לפקודת השטרות מגדיר מיהו " "אוחז" - מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר - חוב ומחזיק בו"... .

סעיף 37 לפקודת השטרות קובע, כי האוחז זכאי לתבוע על פי השטר "בשם עצמו".

האחיזה בשטר כשלעצמה, היא תנאי מספיק לקיום העילה השיטרית. בבקשה לביצוע שטר צריך אוחז השטר רק לציין  את עובדת אחיזת בשטר ולא קיימת לו חובה לציין את  העסקה במסגרתה קיבל את השטר לידיו ואף לא את פרטיה של העסקה.

אוחז כשורה

אוחז  כשורה מוגדר בפירוט בסעיף 28 לפקודת השטרות :

א. "אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1)   נעשה אוחז לפני שעבר זמנו; ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אומנם חולל;

(2)   נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו ידיעה שזכות קניינו של  
       המסחר פגומה."




החשיבות בבחינת מעמדו של התובע, כאוחז רגיל או אוחז כשורה חשובה והיא נובעת מכך שאוחז כשורה נהנה ממעמד בכורה, שכן הוא מעביר את כלל נטל ההוכחה כי נפלו פגמים ברכישת זכותו המפריכים את החזקות השונות, על כתפי הנתבע.

הרציונאל הטמון ברעיון זה, דומה באופיו ל"תקנת השוק" המוכרת מסעיף 34 לחוק המכר וסעיף 5 לחוק המשכון.

מתוך כוונה להעדיף את פיתוח חיי המסחר, ולהותיר ספקות שונים באשר לקיום עסקאות שונות דוגמת פגמים בזכות המועברת, תוך רצון לשמור על איזון בין דיני הקניין והחוזים, לבין האינטרס הציבורי בפיתוח המסחר, קבע המחוקק תנאים שונים בהם גוברת הזכות של האוחז, על כלל הקודמים לו.


"אוחז כשורה הוא רעיון זר לדיני הקניין הקלאסיים. האוחז כשורה מקבל זכות טובה מזו שהייתה למי שהעביר לו את השטר...האחיזה כשורה היא תקנת שוק במובן זה שהיא מעבירה לאוחז בעלות נקייה בשטר. עם רכישת השטר, הופך אוחז כשורה לבעל הקניין למרות שהמעביר עצמו לא היה כזה." (פרופסור ש. לרנר, דיני שטרות, בעמ' 260)


תקנת השוק בשטרות, מעוגנת הן דרך מעמדו של "האוחז כשורה", והן בעצם חזקת התמורה שבפקודת השטרות (סעיפים 28, 29 ו - 37 לפקודת השטרות).


תקנת השוק ביחס לשטרות, תלויה למעשה בגורמים אלה: נעשה אוחז לפני שעבר זמנו ולא ידע כי השטר חולל, רכש בתום לב ובעד ערך (סעיף 28 לפקודה). לאלה מצטרפת החזקה כי כל נסב חזקה שנעשה צד לו בעד ערך וכל הטוען כי רכש זכותו שלא בתום לב, ברמאות, כפייה וכו' - עליו הראיה (סעיף 29 לפקודה).



הכלל בדין האזרחי הוא : המוציא מחברו עליו הראיה. ברם, מחמת העובדה כי הזכות בשטר הינה קניינית, וכי אוחז כשורה רוכש לעצמו זכות החזקה מזכות קניינית, שכן היא נקייה מכל פגם, הרי שנטל ההוכחה מתהפך, ועל הנתבע להקים טענותיו השונות על מנת למנוע מהתובע לממש את זכותו השטרית. למעשה, "המוציא" בתובענה שיטרית הוא הנתבע דווקא.


סעיף 29 (ב) לפקודה פותח בהצהרה כי; "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה". מקביעת החזקה לטובת אוחז השטר, עולה לכאורה, כי על הנתבע לשלול את אחיזתו כשורה של התובע, וכאשר קיים ספק אם מולאו הדרישות השונות, ייחשב האוחז ל"אוחז כשורה".

האחיזה כשורה היא סטטוס הנרכש לאור תנאיה של העסקה בין הנפרע לבין הנסב, ואולם השפעתה היא על מערכת היחסים בין הנסב לבין המושך, ואין לה רלוונטיות לגבי הנפרע עצמו. המעמד נוצר מכוח הדין. האחיזה כשורה היא תקנת שוק, וככזו היא סוטה מכללי הקניין הרגילים.

האחיזה כשורה היא תקנת השוק במובן זה, שהיא מעבירה לאוחז בעלות נקיה בשטר. עם רכישת השטר, הופך האוחז כשורה, לבעליו של השטר.

התנאים המצטברים לאחיזה כשורה -
ערך - עמידה בדרישת הערך, מחייבת מתן ערך בפועל, דהיינו תמורה מבוצעת. ביחס לשווי המשאבים המועברים במסגרת דרישת הערך, לעומת זאת, נבחן שווי המשאבים המועבר, לעומת שווי המשאבים שהעביר הצד השני, ונדרש 'ערך ממשי', להבדיל מתמורה סימלית.

___________________

חזרה לדיני שטרות