Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> כיצד על בעל דין לנהוג במידה והוא מעוניין להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שמעבירה דיון מחמת חוסר סמכות?
 
במקרה שתובענה הועברה לבית משפט אחר מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ותקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א) וצד כלשהו מתכוון לבקש רשות ערעור על החלטת ההעברה, ראוי שיחולו הכללים הבאים:

 א. על הצד המבקש לערער להודיע על כך לבית המשפט הנעבר ולבקש הימנו להמתין בהמשך ההליך, עד לאחר ההכרעה בבקשת רשות הערעור (השוו: תקנה 471(ג) לתקסד"א. עיינו: יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (2006), עמ' 327-324, 343).  

ב. בעת הגשת הבקשה לרשות ערעור, על המבקש לנקוט גילוי מלא ולהביא את דבר קיומו של הדיון בבית המשפט הנעבר ככל שנערך כזה – לידיעת בית משפט שלערעור (השוו: דודי שוורץ, סדר הדין האזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז), עמ' 193-188; רע"א 4604/07 עג'מי אברהם בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח (טרם פורסם, ניתן ביום 22.7.2007)).  

ג. היה והמבקש החשה ולא פעל כאמור בס"ק (א') או (ב') שלעיל - דין בקשתו לרשות ערעור להידחות, ולו מטעם זה (השוו: ע"א 9701/01 רשות העתיקות נ' קיטל נכסים בע"מ, תק-על 2001(4), 592; בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל – משרד התחבורה ואח', פ"ד לו (4), עמ' 44, 48 (1982)) .  

___________________
חזרה ל סדר הדין האזרחי