Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמה להתנגדות לביצוע שטר בתביעת בנק כאוחז כשורה
 
בלשכת הוצאה לפועל                                                                 תיק הוצל"פ : -05-17
בתל אביב
 
 
 
המבקשת:                     הובלות בטון בע"מ ח.פ 
(הנתבעת)                      מושב רינתיה 73165.
                                    שניהם ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ואח'
                                    מרח' מוטה גור 9 ת"ד 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל: 03-9309677   פקס: 03-9309674
 
                                                            -נגד-
 
המשיבים:        1.         בנק מזרחי טפחות בע"מ ח.פ. 520000522
(התובע)                         מרחוב שטמפפר 37 פתח תקווה
                                    ע"י ב"כ עו"ד מתי שמחוביץ
                                    מרח' אורנים 1 , גבעת שמואל 5405200
                                    טל: 03-5326363            
 
(הנתבעת)          2.         ע"מ  ח.פ 51-304XXX
                                    מרחוב ֹֹֹֹֹֹֹֹֹ פתח תקווה 
                                   
דוגמא להתנגדות לביצוע שטר
 
מוגשת בזו התנגדות לביצוע שטר ע"ס 43,150 ₪ אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל (להלן: "התיק"). ההתנגדות היא על מלוא הסכום שבבקשה לביצוע והיא מוגשת במועד, הואיל והמבקשת קיבלה את האזהרה בדבר פתיחת התיק ישירות מלשכת ההוצל"פ ביום 29.06.17.
 
צילום הבקשה לביצוע שטר והשטר מצורפים להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומנים  נספחים א' ו- ב' בהתאמה.
 
ואלו נימוקי ההתנגדות:
 
1.     המבקשת הינה חברה בע"מ, אשר עיסוקה הינו בהובלת בטון באמצעות צי משאיות עם מערבלי בטון אשר בבעלותה.
 
2.     המשיבה 2 הינה חברה בע"מ, אשר סיפקה במשך למעלה מעשור לצי המשאיות של המבקשת סולר ודלק, תחילה מתחנת דלק פז בדרך יצחק רבין פתח תקווה ומאוחר יותר ברחוב גיסין בפתח תקווה.
 
3.     המשיבה 2 סירבה להעניק אשראי למבקשת בגין רכישת דלקים ודרשה מהמבקשת לקבל המחאה דחויה באמדן של צריכת סולר חודשית מראש.
 
4.     ההמחאה נשוא תיק ההוצל"פ הנ"ל על סך 43,150 ₪ נמשכה על ידי המבקשת לפקודת המשיבה 2 בגין צריכת דלק עתידית שלא סופקה לה בפועל, כאשר במעמד מסירת ההמחאה הוסכם במפורש כי המשיבה 2 לא תהיה זכאית להציגה לפירעון, אלא לאחר שהמבקשת תרכוש בפועל דלקים בסכום ההמחאה.
 
5.     עוד בטרם הגיע תאריך פירעונה של ההמחאה -25.03.17- מסר נציג המשיבה 2, חברת אליהו מזרחי ניהול פ"ת 2000 בע"מ למנהל המבקשת, מר יואב פורטל, כי המשיבה 2 אינה יכולה לספק למבקשת דלקים בגין ההמחאה העתידית שנמסרה ובנסיבות אלו הודיע לו כי המבקשת זכאית לבטל את ההמחאה ולקבלה מהמשיבה 2 בחזרה.
 
6.     בנסיבות אלו, מסרה המשיבה 2 למבקשת צילום של ההמחאה שנמסרה לה ועליה נרשם על ידי מנהלה ומורשה חתימה מטעמה כי: "אני אלי מזרחי הבעלים של אליהו מזרחי ניהול פתח תקווה 2000 בע"מ  מאשר את ביטול השיק הנ"ל".
 
       צילום אישור מנהל המשיבה 2 בדבר זכאות המבקשת לביטול ההמחאה נשוא תיק ההוצל"פ בשל כישלון תמורה מלא מצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ג'.
 
7.     לפיכך, ולנוכח הודאתה והסכמתה של המשיבה 2 כי איננה יכולה לספק את התמורה, אשר בגינה נמסרה ההמחאה לידיה, ביטלה המבקשת כדת וכדין את ההמחאה עוד במהלך חודש פברואר 2017.
 
8.     המבקשת תדגיש כי מסירת ההמחאה לידי המשיבה 2 היתה על תנאי והיתה מותרת להצגה אך ורק בכפוף לרכישת דלקים בפועל בסכום ההמחאה ובשום פנים ואופן לא על מנת לספק למשיבה 2 אשראי בנקאי וכי ההרשאה שניתנה למשיבה 2 עת נמסרה לה ההמחאה היתה להפקדת ההמחאה בחשבונה במועד פירעונה בלבד ובכפוף לרכישת דלקים בסכום ההמחאה עד למועד הפירעון.
 
       תמצית טענות המבקשת לקבלת ההתנגדות
 
9.     המבקשת תטען כי לא קיבלה כל תמורה עבור ההמחאה נשוא התנגדותה על סך 43,150 ₪ ולכן ובהסכמת המשיבה 2 אשר הודיעה לה "חגיגית" שאינה מסוגלת לספק לה את התמורה בגין ההמחאה נאלצה לבטלה.
 
10.   המבקשת תוסיף ותטען כי לאחר קבלת הסכמת המשיבה 2 לביטול ההמחאה אף הובטח לה כי ההמחאה תוחזר לה ואין ספק שאי השבתה לידי המבקשת, בשעה שאין מחלוקת עובדתית שהיא לא קיבלה תמורה בגינה, מהווה מרמה של ממש, תוך קנוניה בין המשיבות.
 
11.   זאת ועוד, ההמחאה הופקדה על ידי המבקשת אצל המשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") בניגוד מוחלט להרשאה שכן, הוסכם בין המבקשת למשיבה 2 בעת מסירת ההמחאה שהיא לא תימסר לצד ג' בשום פנים ואופן ולא תוצג כלל לפירעון במידה ולא יסופקו בגינה דלקים בשווי ההמחאה.
 
12.   בנסיבות אלו, הפקדת ההמחאה על ידי המשיבה 2 בבנק לצורך ניכיון ההמחאה ו/ או לצורך בטוחה למתן אשראי, הינה בניגוד להרשאה שנתנה המבקשת למשיבה 2.
 
13.   המבקשת מפנה את בית המשפט הנכבד לנספח ג' להתנגדות, שזה אישור שנכתב על ידי המשיבה 2 על גב ההמחאה עצמה, במסגרתו מאשרת היא את ביטולה של ההמחאה, תוך מצג בפני המבקשת כי ההמחאה מוחזקת עדיין בידיה ולא תוצג כלל לפירעון בבנק.
 
14.   המשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ, אינו אוחז כשורה בהמחאה, הן מאחר ולא נתן תמורה בגינה  והן מאחר ולא נהג בתום לב כלפי המבקשת, כפי שיובהר עוד להלן.
 
       אי מתן תמורה
 
15.   המבקשת תטען כי הבנק לא העניק תמורה למשיבה 2 כנגד ההמחאה הקונקרטית, אשר בוטלה כדין ולכן לא שונה מצבו לרעה, כאשר המבקשת ביטלה את ההמחאה בשל אי קבלת התמורה.
 
16.   המבקשת תוסיף ותטען כי הבנק אומנם צרף לבקשתו לביצוע שטר תדפיס חבויות של המשיבה 2 כלפיו, לפיו סך כלל חובות המשיבה 2 כלפי הבנק הסתכמו בסך של 642,724 ₪ אך תדפיס זה פועל לחובת הבנק שכן, הוא מוכיח כדבעי כי הבנק לא נתן אשראי נוסף למשיבה 2, אלא שההמחאה גם אם הייתה נפרעת, הייתה משמשת לכיסוי חוב עבר שכבר היה קיים למשיבה 2 באותו מועד.
 
       צילום תדפיס חבויות של המשיבה 2 כלפי הבנק נכון ליום 05.03.2017 כפי שצורף על ידו לבקשה לביצוע שטר מצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ד'.
 
17.   לחילופין תטען המבקשת כי הבנק ביצע הגדלת אשראי מלאכותית, הנוגדת את עקרונות מתן האשראי כפי שנקבעו ע"י בנק ישראל ואף נוגדת את האובליגו המקורי שניתן למשיבה 2 ובנסיבות  אלו אין לבנק להלין אלא על עצמו.
 
       חוסר תום לב שערורייתי בהתנהלות הבנק
 
18.   כעולה מנספח ד' שצורף להתנגדות, הרי שהבנק היה מודע למצבה הכלכלי הקשה של המשיבה 2 ולמרות זאת קיבל את ההמחאה נשוא תיק זה, כשהוא יודע או צריך היה לדעת שקיים חשש לאי קבלת תמורה עבורו!
 
19.   חמור מכך, כל זאת נעשה מבלי שהבנק מצא לנכון לפנות למבקשת ולברר עמה אם היא מודעת לכך שההמחאה מופקדת כבטוחה ו/או כניכיון ע"י המשיבה 2.
 
20.   לעניין זה תדגיש המבקשת כי לא נעשה על ידי הבנק מעולם כל בירור עם המבקשת או מי מטעמה לצורך קבלת אישורה להפקדת ההמחאה כבטוחה לאשראי ו/או לניכיון, למרות הסכום הגבוה של ההמחאה שהופקדה ע"י המשיבה 2.
 
21.   בענייננו, מדובר בבנק אשר פעילותה הכספית של המשיבה 2  הייתה פרוסה בפניו, כאשר כל הפרטים היו גלויים ומוכרים לו. הבנק ידע גם ידע על הקשיים הכלכליים בהם הייתה שרויה המשיבה 2, כעולה מנספח ד'.
 
22.   סוגיית מעמדו של הבנק והחובות החלות עליו עקב מעמדו זה, הן כלפי לקוחותיו והן כלפי ערבים, ואף כנגד צדדים שלישיים נידונה רבות בפסיקה.
 
23.   בערעור אזרחי 2344/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' המפרס חב' לניהול וקבלנות בע"מ (בהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו), (ניתן ביום 15/7/2003) התייחס בימ"ש העליון לחובות הבנק והאופן בו הוא נתפס בעיני הציבור באומרו:
 
"אשר לחובה המוטלת על הבנק – מערכת היחסים בנק-לקוח היא מערכת מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה. הבנק ופקידי הבנק, נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת, מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט. כל אלה עשויים לאפשר לבנק למנוע נזקים מלקוחותיו, בעוד שלנפגע הפוטנציאלי אין יכולת דומה (ראה א' פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות – התפתחויות אחרונות" [6]). מכוח מערכת היחסים המיוחדת, הוטלו על הבנק חובות מיוחדות, שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל ".
 
24.   הדברים יפים אף לענייננו שכן, כאשר הבנק היה מודע היטב לקשיי המשיבה 2 ואף על פי כן החליט "בקור רוח" להמשיך ולאפשר את פעילותה העסקית לא יכול הוא להיות "תם לב" כאשר מתברר שעסקיה קרסו ותמורה לא ניתנה על ידה בגין השיק נשוא תיק זה, כל זאת ללא קבלת אישור המבקשת מראש על הסכמתה למתן אשראי כנגד השיק.
 
25.   במקרה הנדון הבנק היה מודע בעת הפקדת ההמחאה למצבה הכלכלי הבעייתי של המשיבה 2 ולכן היה עליו לצפות כי לא תשולם תמורה עבור ההמחאה שהופקדה.
 
26.   בנסיבות אלו, כדי להיכנס בשערי החזקה של "האוחז כשורה" על הבנק היה לברר עם המבקשת כי היא מודעת לכך שההמחאה שבוטלה בשל אי קבלת דלקים, תשמש כבטוחה לחשבון המשיבה 2.
 
27.   מעמדו המיוחד של הבנק נידון בהרחבה בע"א 8510/09 והתייחס לכך השופט ניל הנדל כשהוא מציין בסעיפים 5 ו-6 כדלקמן:
 
"מערכת היחסים בין בנק ללקוחו היא בעלת מאפיינים מיוחדים, הנובעים מפערי הכוחות שבין בנק ללקוחו ומהאמון שרוכש לו הלקוח כמוסד בעל סמכות מקצועית וכישורים מיוחדים [...] "סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2) הרחיב את תחולת חובות הבנק ביחס ללקוחותיו גם כלפי ערבים, ובכללם הממשכנים נכס כערובה לחיוב" [...] "התכלית להרחבה, שהיא הגנה על הערב המתקשר עם הבנק, נעוצה בין היתר בפערי הכוחות בין גוף מקצועי ועתיר ניסיון בהערכת סיכונים לבין אדם שאינו בקיא ב"דיני עסקאות פיננסיות"" [...] "החוק קובע בין היתר, איסור הטעיה, איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות וגילוי נאות (סעיף 5 לחוק הבנקאות)" [...]
 
 
 
 
 
"מתבקשת השאלה האם יש חובות על הבנק כלפי צדדים שלישיים שאינם במערך יחסים ישיר מולו. נדמה כי סוגיה זו טרם זכתה לתשובה בבית משפט זה" [...] "ברם, לטעמי ניתן לזהות אחיזה בפסיקה התומכת בקיומה של חובות בנק כלפי אדם שאינו לקוח, ערב או ממשכן. בעניין בנק איגוד, נידונה חובת הבנק כלפי קונה של לקוח, שנעדר קשר ישיר מול הבנק" [...] "לבנק יש מעמד מיוחד ונכבד בחיי המסחר, ובין התפקידים שהוא ממל נמצא גם ביצוען של עסקאות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים אחרים. שיקולי מדיניות משפטית אינם מכוונים לעבר שחרורו של הבנק מחובת זהירות כלפי אותם צדדים. להיפך, הם מדברים בעד הטלת חובה כזו כלפי אלה שהוא יכול לצפות שייפגעו כתוצאה מרשלנותו" [...] "לגישה זו הצטרף השופט א' רובינשטיין בהקשר של חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981: הבנקים פועלים כמובן בראש ובראשונה כגוף מסחרי. אך מעמדם המיוחד במשק מטיל עליהם גם חובות בתחום הציבורי, ובהן אמת, הגינות, גילוי נאות, מידתיות ועוד, ועליהם לעמוד בהן" [...] "תמונה זו, על מרכיביה, מקימה דרישה כי בנק ינהג בהגינות כלפי הבא במגע עמו, אפילו אין ביניהם יחסים חוזיים. מסקנה זו נובעת מהמעמד הנורמטיבי של הבנק".
 
28.   דהיינו, בית המשפט העליון התייחס לכך כי לאור מעמדו המיוחד של הבנק הוא למעשה מעורב במערכות יחסים שונות כולל עם צדדים לא ישירים, לרבות המבקשת!
 
29.   בנסיבות אלו, הבנק היה חייב לפנות למבקשת ולוודא שידוע לה והיא מסכימה לכך שההמחאה נשוא ההתנגדות תשמש כבטוחה למתן אשראי, או לחלופין להיות חלק מעסקת ניכיון שיק וכן לקבל פרטים על העסקה שבין אליהו מזרחי ניהול פ"ת 2000 בע"מ לבין המבקשת ומשלא עשה כן הבנק אין הוא אוחז כשורה בשיק.
 
30.   יתרה מכך, מעיון בגב ההמחאה עולה כי הבנק אינו חתום עליה כנסב, בשל כך שאין חתימת הבנק עליה, וגם בנסיבות אלו אין הבנק אוחז כשורה בהמחאה.
 
31.   מהמקובץ עולה כי אין לבנק כל זכות לגבות את ההמחאה נשוא תיק ההוצל"פ, הן מאחר והמבקשת לא קיבלה כל תמורה בגינה והן מאחר והבנק אינו אוחז כשורה בהמחאה.
 
32.   אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד:
 
א.    להורות על העברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בפתח תקווה, אשר לו נתונה הסמכות המקומית לדון בתיק, כעולה אף מהבקשה לביצוע שטר.
 
ב.    לקבל את ההתנגדות לגופו של עניין ולדחות את התביעה השיטרית, תוך חיוב הבנק בהוצאות המבקשת, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
                                                                                                           _____________________
                                                                                                                    ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                       ב"כ המבקשת
 

 
+ שלח משוב