Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא לתגובה לצו מניעה זמני, סוד מסחרי
 
בבית המשפט המחוזי                                                                              ת"א 31145-05-13
בתל אביב – יפו
 
 
 
המבקשת:                     מ.י  ח.פ. 51-4425XXX0
התובעת                                    מרח'
                                   
ע"י ב"כ
 
                                                            -נגד-
 
המשיבים:        1.         ת.י ח.פ. 51-2394XXX
                                    מרח' , תל אביב.
 
                        2.         ל.נ ח.פ. 51-3517XXX
                                    מרח'
 
                                    ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב
                                    מרח' מוטה גור 9 ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל: 03-9309677  פקס: 03-9309674
 
 

תגובת המשיבה 2 לבקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני

 
 
בהתאם להחלטת בית המשפט (כב' השופט הבכיר גדעון גינת) מיום 20.05.13 מתכבדת המשיבה 2 להגיש את תגובתה, לבקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה 1 למכור לצדדים שלישיים, לרבות למשיבה 2, אוגרי כביסה.
 
א.       מבוא
 
כבר בפתח הדברים יובהר שהמשיבה 2 מתנגדת מכל וכל לבקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני, בהיותה טורדנית וקנטרנית ואף נעדרת כל בסיס משפטי ו/או ענייני ממשי. בראשית הדברים יצוין שהמשיבה 2 מוחה על הדרך הפסולה והערמומית בה נקטה המבקשת בכך,                שהמבקשת לא צירפה את המשיבה 2 לבקשתה כמשיבה,  אלא כמשיבה פורמאלית, למרות שמעיון בתביעתה העיקרית עולה כי, הלכה למעשה מבוקשים סעדים כנגדה ולא כנגד צדדים שלישיים עלומי שם.
 
           המשיבה 2 תקדים ותטען כי יש לדחות את הבקשה מאחר ונפל בה כמעט כל פגם אפשרי בתחום הסעדים הזמניים, כמפורט להלן.
 
1.         על אף שהמבקשת השחיתה דיו רב וניסתה לשוות לכתב תביעתה ולבקשתה למתן צו מניעה זמני אופי רציני, הרי שהמבקשת לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה רצינית, שעשויה להביא לסעד המבוקש.
 
2.         המבקשת החסירה בבקשה פרטים מהותיים ובין היתר את העובדה הפשוטה, שיצור של אוגר כביסה, אשר עשוי מחלקי מתכת ופלסטיק והרכבם גלוי לעיני הציבור, אינו בגדר סוד מסחרי אותו היא מנסה לנכס לעצמה, וזאת מעבר לעובדה שהמשיבה 1 היא היצרנית והמתכננת שלו.
 
3.         הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וממניעים זרים, בין היתר בשל רצונה העז של המבקשת תחת שבט ידו של הצו, לזכות במונופול וזכויות בלעדיות לשיווק מוצר פשוט, וזאת ללא הליך משפטי הוגן וללא דיון נאות בטענות הצדדים!
 
4.         הסעד המבוקש בבקשה למתן צו מניעה זמני זהה לסעד הסופי המבוקש בכתב התביעה, דבר המנוגד להלכות צווים זמניים.
 
5.         מאזן הנוחות נוטה בבירור כנגד מתן הצו – המבקשת, אשר אף לשיטתה לא זכתה במכרז, ממילא לא הצביעה על כל נזק שייגרם לה אם לא יינתן הסעד הזמני, כאשר לעומת זאת, למשיבה 2 יגרם נזק של הפרת הסכם לאספקת המוצר, ככל ותתקבל הבקשה למתן הצו.
 
6.         בטרם יפורטו הנימוקים לדחיית הבקשה לגופה להלן רקע עובדתי קצר.
 
ב.        רקע עובדתי
 
7.         המשיבה 2, חברת ל.נ, הינה חברה הרשומה כדין בישראל, העוסקת, בין היתר בייצור ושיווק של ציוד משקי לבתי חולים ומוסדות רפואיים שונים.
 
8.         המשיבה 2 נוסדה בשנת 2006, כאשר בין לקוחותיה נמנים: בית החולים תל השומר, בית החולים אסף הרופא, קופות חולים כללית, לאומית, מאוחדת ועוד.
 
9.         יצוין כי, חלק ממוצרי המשיבה 2 היא מייצרת בעצמה, וחלק היא רוכשת ומשווקת. בין יתר מוצרי החברה קיימים עגלות טיפולים, עגלות ניקיון, אוגרי כביסה, עמודי אינפוזיה ומוצרי נירוסטה נוספים.
 
10.       במהלך חודש פברואר 2013 התפרסמה על ידי חברת ש.ש.א.ר (להלן: "ש.ש" ) אשר הינה חברה המספקת מוצרים רפואיים לבתי חולים ומוסדות של משרד הבריאות, הזמנה להציע הצעות לאספקת אוגרי כביסה, פחי אשפה והדומי רגליים.
 
11.       במסגרת ההצעה, דרשה חברת "ש.ש" לקבל אוגרי כביסה ממתכת, עם דוושה.
12.       למשיבה 2 ידוע על שתי יצרניות בארץ, שמייצרות אוגרי כביסה מתאימים ממתכת. חברה אחת שמוכרת וידועה כיצרנית של אוגרי כביסה היא המשיבה 1, חברת "ת.י" וחברה נוספת בשם "ב.ח.פ" הממוקמת בעיר אשדוד.
 
13.       בנסיבות אלו, ועל מנת שהמשיבה 2 תוכל להשתתף במכרז, פנה מנהלה של המשיבה 2, מר א', אל שתי היצרניות המוכרות הנ"ל וביקש מהן לקבל הצעת מחיר למכירה של אוגרי כביסה ממתכת עם דוושה.
 
14.       בהתאם להצעות המחיר שקיבלה המשיבה 2 משתי היצרניות, הגישה היא את הצעתה למכרז שפרסמה חברת "ש.ש" ואף זכתה בו.
 
15.       לאחר זכייתה של המשיבה 2 במכרז של חברת "ש.ש" ומאחר והמשיבה 1 נתנה למשיבה 2 הצעת מחיר נמוכה יותר פנתה המשיבה 2 למשיבה 1 בבקשה לייצר עבורה את אוגרי הכביסה.
 
16.       בטרם התחלת הליך היצור, נפגש מנהלה של המשיבה 2 עם נציגי המשיבה 1, אשר הציגו בפניו אב טיפוס של אוגר הכביסה ממתכת שמייצרת המשיבה 1.
 
17.       כאן המקום להדגיש כי, המשיבה 2 כלל לא היתה מודעת לכל הסכם, ככל וקיים, בין המשיבה 1 לבין המבקשת, בדבר "בלעדיות" או "סודיות" ביצור מוצר טכני פשוט כמו אוגר כביסה, המשווק לבתי חולים מזה עשרות רבות בשנים ועוד בטרם נוסדה המבקשת, אשר הינה חברה אשר הוקמה לטענתה בשנת 2010.
 
18.       על פי בקשתה של המשיבה 2 בוצעו מספר שינויים באב הטיפוס של המוצר שהוצג בפניה, בין היתר, בדושה, במוטות האנכיים ובפלטה התחתונה.
 
19.       לאחר ביצוע השינויים על ידי המשיבה 1 לפי בקשת המשיבה 2, הוצג הדגם הרצוי ואושר על ידי מנהלה של המשיבה 2 ואוגר הכביסה אכן הוזמן לפי דרישת חברת "ש.ש".
 
           המבקשת לא הצביעה בבקשתה על עילת תביעה רצינית המצדיקה מתן סעד זמני.
 
20.       בענייננו, המבקשת מסתמכת בבקשתה על הסכם, אשר לטענתה נחתם בין ד' לבין המשיבה 1, תחת הכותרת "שמירת סודיות".
 
21.       לתשומת לב בית משפט כי, אין זהות בין הצדדים להסכם "הסודיות" לבין הצדדים בתובענה הנדונה בתיק זה, במובן זה שהמבקשת (התובעת) הינה חברה בערבון מוגבל, בעוד שההסכם עליו חתמה המשיבה 1 וצורף כנספח א' לבקשת המבקשת, נחתם מול עוסק מורשה בשם ד'.
 
22.       יתרה מכך, מעיון בסעיף 2 לבקשת המבקשת עולה כי ההסכם בין המשיבה 1 לבין ד' נחתם במהלך חודש אוגוסט 2007, בעוד שמעיון בסעיף 1 לבקשה עולה כי המבקשת הינה חברה, אשר נוסדה רק שלוש שנים לאחר עריכת ההסכם, בשנת 2010!
 
23.       יתרה מכך, המבקשת אשר אינה צד להסכם "הסודיות", עותרת במסגרת התביעה בתיק העיקרי לקבלת כל הרווחים שהפיקה המשיבה 2, כתוצאה מתבוסתה של המבקשת במכרז והזמנת מוצרים מהמשיבה 1, למרות שהיא אינה צד להסכם הסודיות שנחתם בין ד' לבין המשיבה 1 בלבד.
 
24.       מהאמור לעיל עולה כי, למבקשת אין כל עילת תביעה בקשר להפרת הסכם "סודיות" ולו מן הטעם שהיא לא היתה מעולם צד להסכם שכזה בינה לבין המשיבה 1, אלא אדם בשם ד'.
 
25.       גם אם היה נחתם הסכם כדין בין המבקשת לבין המשיבה 1 בדבר שמירת "סודיות" בקשר ליצור של אוגרי כביסה, סבורה המשיבה 2 כי שומה על בית משפט לבחון תחילה את השאלה, אם יצור מוצר פשוט וגלוי לעיני הציבור כאוגר כביסה הוא מוצר שנמנה בגדר סוד מסחרי.
 
26.       יאמר כבר עתה, כי המשיבה 2 סבורה כי מאחר ואוגר כביסה הוא מוצר פשוט שהמידע לגביו נגיש לנחלת הרבים, הוא אינו יכול להיחשב כסוד מסחרי ובנסיבות אלו, יש לראות בהסכם שצורף על ידי המבקשת כנספח א', כקליפת השום. במה דברים אמורים?
 
27.       סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 קובע כי סוד מסחרי הינו: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
 
28.       התנאי היסודי הראשון בהוכחת קיומו של סוד מסחרי הוא הגדרת הבעלים לפי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. לשונו הוא "לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין", כלומר שהסוד הומצא או פותח ברשותו או שהוא רכש הזכות בתום לב.
 
29.       החלק השני במסגרת ההגדרה ל "סוד מסחרי" מורה שיש להוכיח כי המידע "אינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים". סודיות המידע אינה מספקת, אם המידע ניתן לגילוי בנקל. מידע שניתן להשיגו בקלות אין לו ערך כלכלי, שהרי לא יימצא מי שיהיה מוכן לשלם עבורו.
 
 
 
 
 
30.       בע"ע 164/99 דן פרומר, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ, נקבע כי :
 
           "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", ... אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה,  פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד".
 
31.       בעניינו, מדובר באוגר כביסה, מוצר פשוט ומוכר, הנמכר למוסדות רפואיים עוד עשרות שנים טרם נוסדה המבקשת ואין ספק שאין בתהליך יצורו כל סוד או ערך מסחרי שכן, כל יצרן יכול לייצר מוצר שכזה בנקל, מבלי להזדקק לידע מוקדם. כמובן שאין פורמולה או נוסחה סודית, הדרושה לצורך תהליך היצור של אוגר כביסה!
 
32.       סעיף 6(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 קובע חריג לגזל סוד מסחרי:
 
           "גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לעניין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" - פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילול חוזר."
 
33.       המשיבה 2 סבורה כי, לאור התשתית העובדתית הדלה שהניחה המבקשת בבקשתה, לא נעשתה במקרה הנוכחי עוולה של גזל סוד מסחרי. לא ניתן לקבוע, כי באוגר כביסה גלום סוד מסחרי, הן משום שלא הוכח כי המידע שנכלל בתהליך הייצור של המוצר אינו ניתן לגילוי כדין בנקל, והן משום שלא הוכח כי המבקשת נקטה באמצעים סבירים לשמור על סודותיה.
 
34.       בהקשר זה יצוין כי, אין בפי המבקשת כל הסבר מדוע לא החתימה את המשיבה 1 על הסכם סודיות ביחס למוצר בסמוך לאחר התאגדותה וכזכור נספח א' הינו הסכם שנחתם בין המשיבה 1 לבין מר ד' בלבד.
 
35.       יתר-על-כן, גם אם נעשתה העתקה או גישה של המשיבה 1 בדרך של הנדסה חוזרת, הרי שפעולה זו היא בגדר החריג שבס' 6(ג) המוזכר לעיל, לפיו גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת אינו מהווה עוולה לפי חוק עוולות מסחריות.
 
           ניסיונה חסר הטעם של המבקשת להיאחז בנספח א' לבקשתה
 
36.       עיון בסעיף 7 לנספח א' לבקשת המבקשת מעלה כי, סעיף זה, שהיה אמור להסדיר את שמירת הסודיות, לרבות החתמת עובדיה של המשיבה 1 או כל גורם אחר, נמחק באופן ברור בעט. לפיכך, מחיקת סעיף 7 להסכם מעידה אף היא על ויתור ועל אי הקפדה על שמירת סודיות.
 
37.       זאת ועוד, הלכה למעשה, עיון בנספח א' לבקשה מעלה כי למרות שכותרת ההסכם הינה "שמירת סודיות", מדובר בהסכם, אשר מטרתו היחידה היא מתן בלעדיות לד' אצל המשיבה 1 בהזמנת אוגרי הכביסה, אשר מותנה בכך, שד' ימשיך ויזמין את אוגרי הכביסה רק מהמשיבה 1.
 
38.       לפיכך, על פני הדברים נראה כי, מדובר בהסכם שכולל חיובים שלובים בכך, שהתחייבותה של המשיבה 1 כלפי ד' לאי מכירת המוצר לצדדים שלישיים מותנת בכך, שד' ימשיך וירכוש את המוצר רק ממנה.
 
39.       דא עקא, שהמבקשת כלל לא מנסה לטעון בבקשתה כי אכן עמדה בקיומו של החיוב השלוב שנקבע במפורש בסייפת ההסכם, שצורף כנספח א' לבקשתה.
 
40.       יתרה מכך, המבקשת אף מודה בריש גלי בסעיף 1 לבקשתה שד' חדל מלהיות עוסק מורשה ומשתמע מבקשתה כי משנת 2010 הוא בסך הכל אורגן במבקשת, אשר הינה חברה בע"מ.
 
41.       זאת ועוד, המבקשת, אשר מודעת לכך שמדובר בחיוב שלוב, אשר בשל אי עמידתה בו אין להסכם הסודיות כל תוקף, מנסה להתגבר על "אבן נגף" זו, באמצעות העלאת הטענה המגוחכת, כאילו השורה האחרונה להסכם נוספה לאחר חתימת ההסכם וללא אישורו של ד'!
 
42.       לעניין זה תטען המשיבה 2, כי טענה זו של המבקשת אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, מאחר והעותק שנמצא ברשותה של המבקשת ומוצג לבית משפט מכיל את התיקון שנכתב על ידי המשיבה 1.
 
43.       פרט לטענה סתמית של המבקשת כי ד' מחה על תוספת זו, לא ניתן כל הסבר בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מה מנע מד' לטפל משנת 2007 ועד ליום זה בביטול ו/או בתיקון ההסכם מול המשיבה 1, במסגרתו קיים חיוב שלוב של התניית זכות הבלעדיות בייצור המוצר של אוגר הכביסה עבור ד', בכך שיבצע את ההזמנות רק מהמשיבה 1.
 
44.       לבקשה אף לא צורפו התכתבויות בין הצדדים, המעידות על "מחאתו" המדומה ואי הסכמתו כביכול של מר ד' לשינויים שנערכו בהסכם, שצורף על ידה לבית משפט.
 
45.       נהפוך הוא, החשבוניות שצורפו על ידי המבקשת כנספח ג' לבקשתה מעידות אף הן כי המבקשת השלימה עם התיקונים שהוסיפה המשיבה 1 להסכם שכן, הדרך הטבעית למחות על תיקונים שנוספו להסכם, ללא הסכמתה כביכול, היו באמצעות אי ביצוע הזמנות ולא באמצעות קשר עסקי שוטף.
 
46.       לפיכך, חוסר הכנות ומסכת ההתחמקות של המבקשת מלדון בנסיבות האמיתיות של הוספת התיקונים להסכם שצורף כנספח א' לבקשתה, מעידות על חוסר ניקיון כפיה ומשמיטות את הבסיס הרעוע ממילא, לקבלת הצו הזמני המבוקש.
 
47.       הלכה למעשה, שהמבקשת עותרת בבקשתה לבית משפט להגביל את חופש העיסוק של המשיבות, אשר מוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולנכס לעצמה מונופול ובלעדיות, אשר אינן מוקנות לה בשיווק של אוגרי כביסה בכל מדינת ישראל. האם לכך מוכן בית משפט ליתן יד?
 
48.       לגבי הטענה בגין עשיית עושר שלא כדין, לעקרון הכללי של עשיית עושר ולא במשפט שלושה יסודות עיקריים:
 
א.   קבלת נכס, שירות או טובת הנאה (ההתעשרות).
ב.    ההתעשרות באה לזוכה מהמזכה.
ג.    ההתעשרות נתקבלה על ידי הזוכה שלא על פי זכות שבדין.
 
           דניאל פרידמן, "דיני עשיית עושר ולא במשפט" מהדורה שניה, ירושלים תשנ"ח 1998, בעמ' 80; רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא ייצור והפצה ואח' נגד פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ פ"ד נב(4), 462.
 
49.       המשיבה 2 סבורה כי, בכתב התביעה כמו בבקשת המבקשת, אין תשתית ראייתית מספקת לכך כי נעשתה כאן התעשרות שלא כדין מאחר וכדי להוכיח קיומה של התעשרות שלא כדין בדיני הקניין הרוחני יש להוכיח קיומו של "יסוד נוסף". בנסיבות המקרה הנוכחי לא ניתן להצביע על התנהגות פסולה שנגועה בחוסר תום לב, או התחרות בלתי הוגנת מצד המשיבה 2, אשר אין חולק שכלל לא ידעה על תוכנו של ההסכם שצורף כנספח א' לבקשה וכל אשר עשתה היה לפנות לאחד מהיצרניות המוכרות בארץ, לצורך ביצוע הזמנת המוצר.
 
50.       הלכה פסוקה היא כי, על מי שמבקש סעד זמני:  "להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות אשר לכאורה קנויה לו". רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730, 736737; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 616.
 
51.       מקום בו מבקש הסעד הזמני לא הצביע על עילת תביעה ראויה כלשהי העומדת לזכותו, יש לדחות בקשתו על אתר: "אם המסקנה המשפטית מפרשנות החוק שוללת קיומה של עילת תביעה ראויה, כך שהמסקנה האופרטיבית היא שהתובע לא יכול לזכות בסעד שהוא מבקש בתביעתו, כי אז אין עוד צורך להיכנס לבירור עובדתי בסוגיית מאזן הנוחות לצד מי היא נוטה, ובשאלה אם עלול להיגרם נזק למי מבעלי הדין, מה טיבו ומה שיעורו". רע"א 2512/90 סופר גז חברה ישראלי להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער ואח', פ"ד מה(4) 405, 415.
52.       ומן הכלל אל הפרט: למבקשת כאמור לא עומדת כלל עילת תביעה רצינית כלפי המשיבה 1 שכן, מבלי להיכנס לסוגיית החיובים השלובים הטמונים בהסכם אותו כרת מר ד' עם המשיבה 1, הרי שבין כה וכה אוגר הכביסה הינו מוצר אשר על פי טבעו נגיש לנחלת הציבור ולא דרושה שום נוסחה או פורמולה מיוחדת לצורך תהליך ייצורו ואל למבקשת לנכס לעצמה את הבלעדיות בשיווק מוצר זה, אך משום שהפסידה במכרז לשיווקו לחברת "ש.ש".
 
53.       לעניין זה ראוי להפנות את כב' בית משפט לסעיפים 3 א-ג לנספח א' לבקשת המבקשת, במסגרתם נרשם כי המשיבה 1 תהיה פטורה מסודיות במידה והמידע הסודי היה ידוע לה לפני מועד החתימה על ההסכם ו/או כאשר המידע במועד החתימה על ההסכם או בעתיד יהיה נחלת הכלל ו/או כאשר המידע הסודי הושג על ידי המשיבה 1 באופן חוקי ממקורות שאינן תלויים בממציא.
 
54.       המשיבה 2 מדגישה כי מעבר לעובדה שהמוצר הפך לנחלת הכלל, הרי שהמשיבה 1 יצרה בפניו את הרושם כי היא בעלת הזכויות במוצר שייצרה עבורו וכי לא היתה מודעת בשום שלב לתוכנו של נספח א' ו/או לכך, שהמבקשת טוענת שיש לה מידע סודי כביכול שרכשה בתהליך היצור, כך שהמשיבה 2 הזמינה מהמשיבה 1 את המוצר בתום לב ובניקיון כפיים מוחלט.
 
 
           המבקשים לא באו  בידיים נקיות לבית משפט שעה שהחסירו בבקשה פרטים מהותיים
 
55.       הלכה פסוקה, כי בית המשפט לא ייתן סעד זמני למי שבא לבית המשפט שלא בניקיון כפיים ומסתיר מבית המשפט עובדות חשובות.
 
ע"א 121/65 נחמד נ' ביג'יו, פ"ד יט (2) 578; ע"א 341/63 חברת מחצבי ישראל ואח' נ' מרעי, פ"ד יז (4) 2880; רע"א 9204/01 טשופ ארמין נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תקדין עליון כרך 2002(1) 665; רע"א 2269/02 עו"ד דורון רז נ' פקיד שומה - חיפה, דינים עליון כרך סא 456; רע"א 5072/00 איזי יוגב בע"מ נ' מסגריית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה (2) 307; רע"א 8113/00 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, דינים עליון כרך נט 390; ע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות, פ"ד מז (5) 165.
 
56.       בענייננו, החסירה המבקשת מן הבקשה, באופן שיטתי, כל פרט וכל עובדה שאינה נוחה לה. כך, למשל, החסירה המבקשת את העובדה הפשוטה והרלוונטית שהיא אינה מופיעה כצד להסכם שנחתם בין ד' לבין המשיבה 1, שאותו היא מבקשת לאכוף בבקשתה. המבקשת אף לא ניסתה להסביר, מכח מה היא תובעת ומה עילת תביעתה כנגד המשיבה 2, אשר אין חולק שהיא אינה צד להסכם זה.
 
 
 
 
57.       יתרה מכך, המבקשת אף לא צירפה לבקשתה כל סקיצה או מסמך, המעיד על פרי תכנון עצמאי שלה של המוצר, אותו היא מנסה לנכס בעזות מצח ובאופן חסר תקדים לעצמה. כמו כן, המבקשת נותנת הסברים מגוחכים ובלתי מתקבלים על הדעת לפשר התניות השלובות בהסכם שצורף כנספח א', תוך היתממות שלה וניסיון לטעון באיחור של 5 שנים שמר ד'  לא נתן כביכול את הסכמתו לשינויים אלו, למרות שבמהלך כל השנים אין שום תיעוד ל "מחאות" אלו!
 
58.       התעלמות זו של המבקשת מעובדות רלוונטיות, מחייבת אף היא את דחיית הבקשה.
 
           הסעד המבוקש בבקשה זהה לסעד הסופי המבוקש בכתב התביעה
 
59.       הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יירתע מליתן לבעל דין סעד זמני הזהה במהותו לסעד הסופי לו עותר בעל הדין:
 
"בית המשפט אינו ממהר ליתן צו-זמני שהוא בעל אופי מנדטורי ואשר כמוהו כסעד המלא שנדרש בתובענה, כי אם ינקוט זהירות יתירה בשימוש בשיקול-הדעת ויימנע מלתת את הצו אלא אם ישתכנע שלכאורה קיימת עילה לכך, הן מבחינת הזכות הסובסטנטיבית, אשר מבקש הצו טוען לה בתובענותו, והן מבחינת השיקול, כי יגרם לו נזק בל יתוקן אם לא יינתן הצו". רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה נ' דליקטיב הקניון ואח', פ"ד מה(4), 225, בפסקה 3.
 
60.       דא עקא, כך בדיוק מבוקש על ידי המבקשת בענייננו שכן, גם בכתב התביעה עותרת המבקשת לכך שינתן צו מניעה קבוע כנגד המשיבה 1 לפיו, יאסר עליה להמשיך וליצר לאחרים את עגלות אוגר הכביסה (ראה סעיף 32.2 לכתב התביעה) סעד זהה לזה המבוקש בבקשה לצו מניעה זמני.
 
61.       על כן, יש לדחות את הבקשה גם נוכח הזהות בין הסעדים הזמניים המבוקשים לסעד הסופי.
 
           מאזן הנוחות נוטה בבירור כנגד מתן הצו – המבקשת לא הצביעה על נזק בכלל - ונזק בלתי הפיך בפרט - שייגרם לה אם לא יינתן הסעד הזמני
 
62.       שהמבקשת לא הצביעה על כל נזק, קל וחומר על נזק בלתי הפיך שייגרם לה. המבקשת טוענת בסתמיות כי אם לא ינתן הסעד הזמני, היא "תיפגע אנושות מבחינה כלכלית, עד כדי שיש חשש שהיא לא תוכל להתאושש" (סעיף 40 לבקשה), אולם אינם טורחת לפרט במה בדיוק היא תפגע אנושות, אם אין חולק שלא זכתה במכרז רק מאחר והגישה הצעת מחיר גבוהה יותר מהצעתה של המשיבה 2.
 
 
63.       לעומת זאת, למשיבה 2 יגרם נזק ודאי אם יינתן הצו שכן, היא תיקלע לסיטואציה של הפרת הסכם מול חברת "ש.ש", לה התחייבה לספק את המוצר במסגרת זכייתה במכרז.
 
           יש לדחות את הבקשה שכן לא צורפה לה התחייבות עצמית של המבקשת כלפי המשיבה 2
 
64.       תקנה 365 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") קובעת כי:
 
           "(א) בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ', ובכפוף להוראות פרק זה.
(ב) לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת."
 
65.        תקנה 241(ב) לתקנות סד"א קובעת כדלקמן: "הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25."
 
66.        בעניינינו, המבקשת לא צירפה לבקשתה התחייבות עצמית כנדרש על פי תקנה 365(ב) לתקנות סד"א כלפי המשיבה 2, אלא הסתפקה בהמצאת התחייבות עצמית כלפי המשיבה 1 בלבד.
 
67.        תצהיר מנהל המשיבה 2, מר א', מצ"ב לתגובה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
 
68.        לאור כל האמור בין במצטבר ובין לחילופין לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה 2, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
 
 
                                                                                                ____________________
                                                                                                      ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                         ב"כ המשיבה2
                  ________________
                  דוגמאות כתבי טענות 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
+ שלח משוב