Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא לתביעה לפינוי מושכר בשל אי הודעה על חידוש אופציה
 
 בבית משפט שלום                                                                                                                                          תא"ח  ______________
בפתח תקווה                                                                               
 
 
 
התובע:                         אלכסנדר בריאון ת.ז.  308938737
                                    מרחוב נחשונים 15/7 אריאל
                                               
                                    ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב
                                    מרח' מוטה גור 9 ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
 
                                                            -נגד-
 
הנתבע:                         ודים טרוביצין ת.ז. 337690424
                                    מרח'  הפסגה 7/2 אריאל
                       
                                   
מהות התביעה: פינוי וסילוק יד
 
תביעה לפינוי מושכר
 
 
1.     התובע הינו בעל זכות חכירה מהוונת של דירה בת ארבעה חדרים בקומת קרקע, הנמצאת ברחוב הפסגה 7/2 באריאל, בנכס הידוע גם כגוש 73570 חלקה 464  תת חלקה 8  (להלן: "הדירה" ו/או "המושכר").
 
צילום אישור זכויות המעיד על זכויות התובע בדירה מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת' 1.
 
2.     הנתבע שכר מהתובע את הדירה, על פי הסכם שכירות בלתי מוגנת, שנחתם בין הצדדים ביום 02.05.14 (להלן: "ההסכם"), ושתקופת השכירות על פיו היתה ל- 12 חודשים בלבד, מיום 29.07.14  וכלה ביום 28.07.15  (להלן: "תקופת השכירות") (סעיף 3 להסכם).
 
צילום הסכם השכירות שנערך בין הצדדים מיום 02.05.14, מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת' 2.
 
3.     דמי השכירות החודשיים שנקבעו בין הצדדים בהסכם, עמדו על סך של 3,600 ש"ח לחודש.
 
4.     בהסכם השכירות לא הוגדרה תקופת אופציה להארכת משך תקופת השכירות ומטעם זה בלבד, של חוסר מסוימות לגבי התקופה, אין תקפות לאופציה והנתבע היה חייב לפנות את הדירה שהושכר לו בהסכם שכירות בלתי מוגנת עד ולא יאוחר מיום 28.07.15.
 
5.     מכל מקום, ומבלי לגרוע מטענות התובע כי בהסכם השכירות לא ניתנה כלל לנתבע אופציה להארכת משך תקופת השכירות מאחר ולא נקבע בהסכם מה משך תקופת הארכה ויתר תנאיה הדרושים למימושה, הרי שבסעיף 15 להסכם נרשם במפורש כי תנאי מקדים למימוש האופציה הינו משלוח הודעה בכתב ובדואר רשום לתובע עד ולא יאוחר מיום 27.05.15.
 
6.     הנתבע לא שלח הודעה לתובע בדואר רשום עד ליום 27.05.15 על רצונו במימוש האופציה ומטעם זה בלבד הוא לא זכאי למימוש אופציה, אשר כאמור ממילא אינה תקפה מאחר והיא אינה עונה אחר דרישת המסויימות, בשל אי הגדרת תקופתה ויתר תנאיה.
 
7.     ביום 02.07.15 שלח התובע לנתבע מכתב מטעמו, במסגרתו הודיע לנתבע כי משלא התקבל כל מכתב ממנו בכלל ובדואר רשום בפרט עד למועד שנקבע בהסכם השכירות למימוש האופציה, הרי שעליו לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות שמסתיימת כאמור ביום 28.07.15 והשיב את החזקה בה לידי התובע כשהיא פנויה ונקיה מכל אדם וחפץ מטעמו.
 
        צילום מכתבו של ב"כ התובע לנתבע מיום 02.07.15 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת' 3.
 
8.     ביום 20.07.15 ובאיחור של כחודשיים ימים ומספר ימים בודדים לפני תום תקופת החוזה, "התעורר" הנתבע ומצא לנכון "להודיע" לתובע באופן חד צדדי על רצונו להמשיך את תקופת השכירות.
 
צילום מכתבו של הנתבע לתובע מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת' 4.
 
9.     ביום 21.07.15 השיב התובע לנתבע במכתב נוסף מטעמו, במסגרתו שב ודרש מהנתבע לפנות את הדירה ולהשיב את החזקה לידיו, מאחר והנתבע לא עמד בתנאים למימוש האופציה, אשר ממילא היא נעדרת מסויימות.
 
        צילום מכתבו של התובע לנתבע אשר נשלח באמצעות ב"כ מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת'5.
 
10.    דא עקא, שהנתבע עשה דין לעצמו וחרף העובדה שתקופת השכירות פגה עוד ביום 28.07.15 והוא לא עמד בתנאים למימוש האופציה, לא פינה את הדירה ולא השיב את החזקה בה לידי התובע.
 
11.    הלכה פסוקה היא כי מימוש האופציה צריך להיעשות בדרך שהתוו לכך הצדדים בהסכם שביניהם (ראה ע"א 346/88 זאב אביבי נגד שלמה בן זכריה, פד"י מו(4) 684) ופסקי דין רבים תמכו בגישה כי הצד שהאופציה עומדת לרשותו צריך למלא בדייקנות ובקפדנות את הדרישות ההסכמיות למימושה (ראיה רע"א 2077/92 שלדון נגד אדלסון נגד ראובן רייף, פד"י מז(3) 485 וכן ע"א 701/88 שיף נגד עזבון המנוח אברהם גינדי ואח', פד"י מה(5) 759).
 
12.    בע"א 163/84 מדינת ישראל נגד חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ, פ"ד לח (4) 1, נקבע כי "הפעלתה של אופציה ושכלולה לדרגת חוזה, המחייב הן את המציע והן את הניצע, חייבת להיעשות על ידי מילוי קפדני של תנאי האופציה ושל הדרך שנקבעה להפעלתה". כמו כן, נקבע כי חוזה אופציה, מעצם טבעו, קושר את אחד הצדדים לחוזה אשר עלול להיות מחויב בניגוד לרצונו. אי לכך, הצד המבקש לכפות ההסכם חייב לעמוד בדרישותיו הדווקניות לפי סעיף האופציה.
 
 
13.   מכל האמור לעיל, עולה תמונה ברורה וחד משמעית לפיה עוד ביום 28.07.15 פג תוקפו של הסכם השכירות אשר נחתם בין התובע לבין הנתבע, כאשר הנתבע לא שלח לתובע כל מכתב בתוך המועד שנקבע לכך בהסכם בדבר רצונו למימוש האופציה, והתובע לא היה מוכן לחדש את ההסכם לתקופה נוספת, כעולה מהמכתבים ששלח לנתבע בטרם הגשת התביעה, המדברים בעד עצמם.
 
14.   בנסיבות אלה, ומאחר והנתבע לא עמד בתנאים לחידוש האופציה שנקבעו בהסכם השכירות, הפר הנתבע את הסכם השכירות הפרה בוטה ויסודית, בכך שלא פינה את הדירה במועד האחרון שנקבע בהסכם השכירות שחל ביום 28.07.15 ולא השיב את החזקה בה לידי התובע כשהיא נקיה ופנויה מכל אדם וחפץ מטעמו.
 
15.    יתרה מכך, הנתבע בין כה וכה שאינו משלם שכירות לתובע וזאת החל מיום 29.07.15 וטעם זה כשלעצמו מצדיק את פינויו מהדירה.
 
        בנסיבות אלו, לא היה מנוס מהגשת התביעה.
 
16.    כל יום שחולף מבלי שהנתבע מפנה את הדירה, מעצים את הנזק שנגרם כבר לתובע, שכן הנתבע חדל מלשלם דמי שכירות החל מיום 29.07.2015 כאשר במקביל הוא ממשיך להחזיק במושכר שלא כדין, דבר המהווה פגיעה קשה בזכות הקניין של התובע, המוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
 
17.    לתובע נגרמים נזקים כספיים כבדים כתוצאה מאי פינוי הדירה, כאשר במקביל הנתבע ממשיך להתגורר בה מבלי לשלם דמי שכירות. ואולם, מאחר ותביעה זו מוגשת בהתאם לתקנה 215 ז' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984, הרי שתביעה כספית תוגש בהתאם רק לאחר שהנזקים יתגבשו במלואם.
 
18.    כל טענות כתב תביעה זה הינן חילופיות או משלימות אלו את אלו, בהתאם לעניין ולהדבק הדברים.
 
19.    לביהמ"ש נכבד זה הסמכות המקומית לדון בתביעה לנוכח מקום הימצאותו של הנכס וסמכות עניינית לנוכח מהותה של התביעה.
 
20.    אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לחייב את הנתבע לפנות את הדירה ולהחזיר את  החזקה בה לידי התובע כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייך לו וכן לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עו"ד בצרוף מע"מ כחוק.
 
 
                                                                                                                                       ___________________
                                                                                                                                               ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                                                  ב"כ התובע
 
 
+ שלח משוב