Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא להתנגדות לקיום צוואה
 
דוגמא להתנגדות לקיום צוואה

בפני רשם לענייני ירושה                                                                         מ.ת. 136XXX
ב ת ל    א ב י ב
 
 
 
 
התובעת:                       פלונית
                                    מרח'
 
                                   
 
 
                                                -נגד-
 
 
הנתבעת:                       אלמונית
(המתנגדת)                     מרח'
                                    ע"י ב"כ עורך דין ניר טולדנו
                                    מרחוב מוטה גור 9 פתח תקווה 49003
                                    טל:03-9309677 פקס: 03-9309674
 
 
התנגדות לצו קיום צוואה
 
 
 
מוגשת בזאת התנגדות לקיום צוואת המנוח ת.ז 0068XXX5  יליד XX.04.19  אשר נפטר ביום 18.03.XX בבית חולים השרון פתח תקווה.
 
ואלו נימוקי ההתנגדות:
 
1.   המתנגדת הינה בתו של המנוח אשר הותיר אחריו שלושה ילדים :
 
2.   שלושת ילדיו של המנוח נולדו לו מאשתו הראשונה גב' __ ז"ל, אשר נפטרה בשנת 1993.
 
3.   במהלך כל חייו, המנוח היה אב חם ואוהב לילדיו.
 
4.   המנוח, עד לפטירתה של אימה של המתנגדת, התגורר ב ס' בבית שהיה בבעלותם של הוריה של המתנגדת.
 
5.   בשנת 1993 נפטרה אימה של המתנגדת. לאחר פטירתה מכר המנוח את הבית ב ס'  ובמחיר שקיבל מהמכירה רכש שתי דירות בישוב ר' ברח' __, כאשר כבר אז נהג המנוח לספר  לילדיו שבבוא יומו יוריש להם את כל רכושו, אשר נצבר גם במאמץ משותף עם אימם המנוחה.
 
6.   הדירות שרכש המנוח היו סמוכות אחת לשנייה. כבר באותה תקופה הדרדר מצבו הבריאותי של המנוח, אשר עבר ניתוח מעקפים בלבו, בעוד שילדי המנוח סעדו אותו וטיפלו בו במסירות.
 
7.   בשנת 1997 ובהיות המנוח כבר קשיש כבן 78, הכיר, באמצעות משרד שידוכים, את התובעת, הגב' ב'
 
8.   בסמוך לאחר "השידוך" עברה התובעת להתגורר עם המנוח בדירתו ברח' ב' ב ר' כאשר בהמשך ניצלה את חולשתו ורפיון שכלו, , וגרמה לו למכור, שלא לצורך  את שתי דירותיו ולרכוש במקומן דירה אחרת באותה העיר ברח' ר' , אשר נרשמה בחלקים שווים על שמו ועל שם התובעת.
 
9.   לאחר מעבר המנוח לדירה ברח' ר' ביחד עם התובעת, נהגה התובעת להתקשר למתנגדת ולאחותה עשרות פעמים ודרשה מהם לבוא ולקח ממנה את אביהם המנוח, בטענה שהוא בלתי נסבל!
 
10.  ואולם, למרבה הצער, המנוח באותה העת פיתח תלות מוחלטת בתובעת, אשר התבטאה בכך שהתובעת שלטה באופן טוטאלי בכל סדר יומו, לרבות בקשריו עם העולם החיצון לנגד עיניהם המשתאות וחסרות האונים של ילדי המנוח.
 
11.  המתנגדת, כבתו של המנוח, ניסתה פעמים רבות במשך השנים ליצור קשר עם אביה. ואולם, התובעת, לרוב מנעה זאת ממנה כמו משאר בני המשפחה ואף נהגה  לטרוק שיחות טלפון שהגיעו למנוח מהמתנגדת ובני משפחתה.
 
12.  בנוסף לכך, המנוח נהג לספר למתנגדת, בפעמים שהצליחה לפגוש בו, שהתובעת נהגה באופן שוטף להכריחו ליטול  כדורים, אשר טיבם לא ידוע לו, דבר אשר בעטיו פרצו סכסוכים רבים בין המנוח לתובעת.
 
13.  המנוח כאמור היה אב חם ואוהב כאשר רצונו היחיד היה שבבוא יומו עזבונו יחולק לשארי בשרו ולא לתובעת וילדיה!
 
14.  על מנת לסבר את האוזן יצוין כי, כאשר בתו של המנוח, , התגרשה ותבעה מזונות מבעלה, דרש ממנה המנוח למחוק את התביעה כנגד בעלה תוך הבטחה  שהוא ידאג ויספק לה את כל מחסורה במקום בעלה.
 
15.  בפעמים בהם נאותה התובעת לאפשר למתנגדת לפגוש באביה המנוח נהג הוא לצאת עם בנותיו למסעדות ובכל פעם שנושא הצוואה עלה, המנוח תמיד היה אומר בבטחה ובפה מלא             " בנות אל תדאגו הכל יהיה בסדר אני כבר דאגתי לכם בצוואה"
 
16.  לטענת המנוח, כפי שמסר לבתו המתנגדת, רצונו היחיד היה  שהתובעת תחיה בדירתו  עד לסוף ימי חיה, אך לאחר פטירתה יעבור חלקו לילדיו וזה היה למעשה רצונו היחיד והאותנטי של המנוח הוא המצווה בצוואה נשוא ההתנגדות.
 
17.  המנוח כאמור נפטר ביום ___בבית חולים השרון פתח תקווה בהיותו קשיש בן 90 שנים.
 
18.  המתנגדת לוותה את אביה המנוח לבית עולמו באבל רב. בנסיבות העניין, נושא צוואת המנוח לא עלה כלל במהלך תקופת האבל.
 
19.  יחד עם זאת, לאחר סיום תקופת האבל, המתנגדת עשתה מאמצים על מנת לברר האם המנוח הותיר אחריו צוואה כאשר התובעת במקביל בחרה למלא "פיה מים" ולא בכדי.
 
20.  בדיקה ממוחשבת שנערכה ברשם לענייני ירושה במחוזות מרכז וצפון העלתה, כי לא נמצאה כלל צוואה על שם המנוח שהופקדה.
 
21.  בנסיבות אלו, המתנגדת פנתה אל התובעת במכתב מיום 10.xx.10 במסגרתו ביקשה ממנה לדעת האם ידוע לה על צוואה שהותיר המנוח אחריו ו/או האם ידוע לה האם הוגשה עד כה בקשה לקיום צוואה ו/או לקיום צו ירושה.
 
      עותק ממכתבה של המתנגדת אל התובעת אשר נשלח בדואר רשום מצ"ב להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'
 
22.  ואולם, התובעת מנגד התמהמה ובוששה להשיב מייד למכתב שנשלח אליה מטעם המתנגדת.
 
23.  רק כעבור למעלה מחודש ימים לאחר משלוח מכתבה של המתנגדת, ראתה לנכון התובעת להשיב למכתבה של המתנגדת, במכתב לקוני מטעמה, אליו צורף עותק נטען מצוואת המנוח.
 
24.  התובעת לא הסתפקה בכך ואף טרחה לצרף למכתבה זה גם עותק נטען מצוואת אימה המנוחה של המתנגדת משנת 1965!
 
      צילום עותק ממכתבה של התובעת בצרוף עותק נטען מצוואת המנוח וצוואת אימה של המתנגדת מצ"ב להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ב'( 1-3 ) בהתאמה.
 
25.  יצוין כי יום לפני הגעת מכתבה של התובעת, התקשר למשרדו של עו"ד של המתנגדת, אשר שלח מטעמה את המכתב אל התובעת, בנה של התובעת מר __ והודיע על משלוח המכתב והצוואות ואף הגדיל לעשות, כאשר הודיע כי הוא למעשה הנהנה על פי הצוואה!
 
26.  לטענת בנה של התובעת, בחודש יוני 2010, התובעת תגיש בקשה לקיום צוואה בתוך מספר ימים בודדים.
 
27.  ואולם, בפועל התובעת בוששה להגיש את הבקשה למתן צו קיום צוואה במשך חודשים רבים ולא בכדי.
 
28.  בהקשר זה ראוי להפנות לסעיף 75 לחוק הירושה תשכ"ה 1965 הקובע כי " מי שיש בידו צוואה חייב למסרה , במקור או בהעתק מאושר, לרשם לענייני ירושה מייד לאחר שנודע לו על מות המצווה. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס".
 
29.  דא עקא, שהלכה למעשה  התובעת נמנעה במזיד מהצגת עותק מהצוואה לרשם לענייני ירושה במשך חודשים רבים ועד ליום 24.xx.10 !
 
השפעה בלתי הוגנת
 
30.  סעיף 30(א) לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 קובע:
" הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת תחבולה
או תרמית- בטלה".

 
31.  ההלכה הפסוקה בעניין ביטול צוואה קבעה, שאחד מאבני הבוחן שבבוא בית המשפט לקבוע את מידת ההשפעה הבלתי הוגנת הוא כי המצווה היה תלוי בנהנה, וכי התלות הייתה בעוצמה מספיקה להקמת החזקה בדבר קיומה של ההשפעה.
 
32.  הפסיקה לא קבעה רשימה סגורה של מבחנים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, והדברים נבדקים, כל מקרה בנסיבותיו הוא.
 
33.  המתנגדת תטען כי בעת חתימתו על הצוואה, המנוח היה נתון  תחת השפעה בלתי הוגנת של התובעת . במה דברים אמורים?
 
34.  כמפורט לעיל, כבר בעת עריכת הצוואה היה המנוח קשיש כבן 85, אשר בשל מצבו הפיזי והמנטאלי פיתח בתובעת, אשר הייתה צעירה ממנו בכ 14 שנה, תלות טוטאלית.
 
35.  ואכן, במשך כל התקופה בה חי המנוח עם התובעת, הוא נהג לספר לבתו, המתנגדת, על חששו העז פן תממש התובעת את איומיה "לזרוק אותו לרחוב" ואז יוותר גלמוד. התובעת כאמור לא הסתפקה בכך ואף דאגה בסמיכות הרלוונטית לעריכת הצוואה למנוע מהמנוח כל קשר עם ילדיו ונכדיו, מניעה שבאה לידי ביטוי גם באמצעות ניתוק שיחות טלפוניות אל המנוח מקרוביו ומניעה של אפשרות מעשית להיפגש איתו.
 
36.  עוד תוסיף המתנגדת ותטען כי נוסח הצוואה והוראותיה אינם מתיישבות כלל עם רצונו החופשי והאמיתי של המנוח אשר חפץ, בכל מאודו, להוריש את כל עזבונו לשארי בשרו, קרי לשלושת ילדיו וכי צוואת המנוח משקפת, הלכה למעשה את מילוי גחמתה של התובעת, הא ותו לא.
 
 
 
37.  בע"א 4902/91, גודמן נ' מוסאיוף, פ"ד מ"ט (2) 441, (448), קובעת כב' השופטת כהן כי יש הקובעים קיומה של השפעה בלתי הוגנת על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ויש המונים ארבעה אלמנטים מצטברים הנדרשים על מנת לקבוע קיומה של השפעה בלי הוגנת:
 
  1. מצווה הנתון להשפעה בלתי הוגנת;
  2. נהנה שהיתה לו אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת;
  3. נהנה שהיו לו אמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת;
4.   התוצאה נחזית להיות תוצאת השפעה בלתי הוגנת.
 
38.  המתנגדת סבורה שבעניינו חלים במצטבר באופן מובהק, ארבעת האלמנטים הנ"ל, הנדרשים על מנת להוכיח את קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת שהפעילה התובעת כלפי המנוח, במובן זה שהמנוח אכן היה נתון להשפעה בלתי הוגנת של התובעת, אשר סעדה אותו ושלטה ביד רמה בכל סדר יומו ולכן היו לה גם כל האמצעים הדרושים לה בכדי להפעיל את אותה השפעה בלתי הוגנת.
 
39.  גם התוצאה העגומה, כפי שעולה מצוואת המנוח, בה הוא ביקש כביכול להוריש את כל עזבונו לתובעת ולאחריה למעשה לילדיה מדברת בעד עצמה בעניין התוצאה הנחזית להיות השפעה בלתי הוגנת, שהפעילה התובעת כלפי המצווה, באופן  שהמנוח חתם על הצוואה אך על מנת לרצות את התובעת, עקב חששו העז משינוי קיצוני נוסף בהתנהגותה כלפיו, באם לא ירצה אותה.
 
40.  בע"א 133/84, רכטמן נ' זיסמן, פ"ד ל"ט (4) 769, מדגיש כב' הנשיא (דאז) שמגר את אופי מערכת היחסים בין הנהנה למצווה, כאשר הנהנה יוצר השפעה אשר במסגרתה ההשפעה הבלתי הוגנת באה לידי ביטוי בנסיבות הפעלתה ובכך שמביאה לעריכת הצוואה על פי תכתיבו של הנהנה. לדבריו, מגוון הנסיבות בהן יכולה להישמע טענה של השפעה בלתי הוגנת רב הוא, אך הדרך של ההשפעה ונסיבות הפעלתה יכול להיות בהן כשלעצמן כדי ליצור אותם מרכיבים, המצביעים על כך שהצוואה היא פרי תכתיב של אחד ולא פרי רצונו החופשי והאמיתי של המצווה" (ראה גם ספרו של כב' השופט שאול שוחט "פגמים בצוואות" מהדורה שנייה, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ עמ' 225).
 
41.  בע"א 2500/93, פ"ד נ'(3) 341,344 אמרה כב' השופטת בייניש כי "על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים ... בדידותו (של המצווה) וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים".

באותו עניין נאמר גם בדנ"א 1516/95, מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נ"ב (2) 813: "הראיות לקיומה של השפעה בלתי הוגנת הן בדרך כלל נסיבתיות בדבר מצבו הנפשי או הגופני של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, בדבר מידת תלותו בזולת, בדבר קשריו עם אנשים אחרים, בדבר אופי יחסיו עם הנהנה על פי הצוואה או בדבר מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה"
 
      ולעניין זה: "קשרי המצווה עם אחרים: מבחן משנה העשוי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר תלותו של המצווה בנהנה. ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשרים עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה בדבר תלותו של המצווה בנהנה. עצם בידודו של המצווה מן העולם יש בו בכדי להגביר את תלותו בנהנה. מכאן שלעניין ההכרעה בעניין התלות אין זה מעלה ואין זה מוריד מה גרם לבידודו של המצווה, אם זה הנהנה בהתנהגו או אפילו הנהנה עצמו משום מצבו האובייקטיבי".
 
42.  ומן הכלל אל הפרט:
      בנסיבות העניין, בהן המנוח היה נתון בעת עריכת הצוואה תחת מרותה והשפעתה הבלתי  הוגנת של התובעת, אשר דאגה באופן מניפולטיבי לבודד אותו מבני משפחתו וקרוביו, בין היתר, מכורח מגוריהם המשותפים תחת אותה קורת גג, תוך ניצול ציני של גילו המופלג ותלותו המוחלטת בתובעת, אשר סעדה אותו בערוב ימיו, אפשרה לתובעת "לגרור" את המנוח למשרד עו"ד בתל אביב על מנת להחתימו, "כלאחר יד" על צוואה, בניגוד מוחלט לרצונו החופשי של המצווה אך על מנת לרצות את גחמות התובעת!
 
      צוואה מחמת טעות
 
43.  בנוסף ולחילופין טוענת המתנגדת כי בנסיבות העניין יש מקום לבטל את הצוואה מחמת טעות, שכן כוונת המנוח הייתה שרכושו לאחר מות התובעת יעבור לילדיו ולא לילדיה של התובעת! במה דברים אמורים?
 
44.  בסעיף 4 ג לצוואה, קובע המצווה בהחלטיות רבה, כי לשלושת ילדיו מותיר הוא סך של 1$ ארה"ב בלבד מרכושו ולא יותר!
 
45.  על רקע קביעה החלטית זו, לא נותר לקורא את הצוואה אלא להביע תדהמה ופליאה רבה לאמור בסעיף 5 לצוואה, בה דורש המנוח מבלי ליתן לכך הסבר רציונאלי כי במידה ושני בני הזוג ילכו לבית עולמם ביחד, מצווים הם כי כל רכושם יתחלקו שווה בשווה בין שלושת ילדי התובעת ושלושת ילדי המנוח!
 
46.  מהאמור בסעיף 5 לצוואת המנוח עולה אם כן בבירור, כי כוונת המצווה גם בסעיף 4 ג לצוואה הייתה, לכל היותר, שבמידה וילך לבית עולמו לפני התובעת תהיה זכאית היא לרשת אותו, אך ורק משום שסבר בטעות, כי גם לאחר פטירתה יחולק רכושם שווה בשווה בין כל הילדים כעולה בבירור מסעיף 5 לצוואה.
 
47.  ואכן, אם אכן היה בכוונת המנוח לנשל את ילדיו מעיזבונו, לא היה יכול לבוא סעיף 5 לצוואה לעולם והמנוח לא היה מבהיר בו במפורש, כי רצונו במקרה ששני בני הזוג ילכו לבית עולמם, שילדיו יקבלו את עזבונו.  קריאת סעיפים 4 ו 5 לצוואה מובילה למסקנה חד משמעית לפיה המנוח בעת עריכת הצוואה לא הבין באופן רציונאלי את משמעותה האמיתית ולכל הפחות על טעות של המנוח בהבנת צוואתו.
 
48.  לאור האמור לעיל, נראה כי המנוח חתם על הצוואה מחמת טעות ו/או הטעיה ו/או חוסר הבנה מספקת שלו בדבר תוצאות צוואתו, בסוברו של המנוח כי מחד גיסא הוא ידאג לאינטרסים של התובעת לאחר פטירתו ומאידך גיסא לאחר מותה יזכו שארי בשרו  לקבל את עזבונו כעולה מסעיף 5 לצוואה!
 
49.  על פי הוראות סעיף 30 (ב) לחוק הירושה ניתן לבטל צוואה. וזאת לשון הסעיף:
 
"הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות- אם אפשר לקבוע בבירור מה היה
המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את
דברי הצוואה, אם אי אפשר לעשות כן- בטלה הוראת הצוואה.

 
50. בנסיבות הקונקרטיות, כאשר המנוח חתם על הצוואה, כאשר הוא כבר קשיש כבן 85, אשר סבל מדמנציה וכושר מחשבתו לא הייתה במיטבה ( בלשון המעטה), כאשר הוא היה מושפע מהתובעת, אשר שללה ממנו את היכולת לקיים קשר תקין עם משפחתו ומחמת כך הוטעה לחשוב שבני משפחתו זנחו אותו כביכול, הרי שמחשבתו של המנוח בעת עריכת הצוואה, לא התאימה למציאות.
 
51.  טעותו של המנוח , במצב הדברים כפי שהם במציאות, גרמה לו לחשוב בטעות שלפי הוראות צוואתו יזכו שארי בשרו לקבל את עזבונו לאחר פטירתה של התובעת אחריו וגרמו לו מחמת אותה טעות אומללה לחתום על הצוואה.
 
52. ויודגש כי הצוואה שותקת לחלוטין לגבי מה מקרה בו שני בני הזוג ילכו לעולמם אחד אחרי השני ולא ביחד ( שזה יכול לקרות רק במקרה של אסון ולא כתוצאה ממוות טבעי) . עובדה זה מלמדת על כך שהמנוח הוטעה לחשוב על ידי התובעת שמטרת הצוואה הינה  להבטיח את מגוריה בדירה עד ליום מותה ולאחרי כך סבר המנוח בטעות יחולק עזבונו לילדיו.
 
53.  עוד תוסיף המתנגדת ותטען כי דבר הטעות והתחבולה לא נודעו למנוח מעולם לאחר עריכת  
צוואתו וזו הסיבה היחידה שלא יכל לבטלה, שכן עד ליום מותו, סבר המנוח בטעות כי לאחר פטירת התובעת יתחלק עזבונו לילדיו בחלקים שווים, כפי שנהג תמיד לומר למתנגדת ולשאר ילדיו.
 
      ספקות באשר לאותנטיות של הצוואה והיותה אכן צואתו האחרונה של המנוח
 
54.  מהתבוננות בתחתית דף הצוואה עולה כי המנוח ערך יותר מצוואה אחת וכי הצוואה אשר אותה מבקשת התובעת לבצע אינה צוואתו היחידה של המנוח אשר נערכה על ידי עו"ד א' שכן על הצוואה נרשם במפורש "  צוואה 2"  . מכאן ברור שהמנוח ערך יותר מצוואה אחת וכי בשל אותה השפעה בלתי הוגנת הוטתה דעתו על ידי התובעת לשנותה בהתאם לגחמתה.
 
55.  זאת ועוד, מעיון בצילום הצוואה שנשלחה לנתבעת על ידי התובעת ביחס לצוואה שהוגשה לרשם הירושה עולה על שוני משמעותי בחתימות המנוח על הצוואה. שוני כל כך משמעותי וקיצוני עד כי בלב שהנתבעת מתעורר חשד ממשי לכך שהמנוח כלל לא חתם על הצוואה אשר הוגשה.
 
56.  מסקנה זו של זיוף צוואת המנוח מתחזקת לנוכח העובדה שהתובעת הגישה בקשה לקיום צוואה בתיק זה מבלי שצרפה את המקור של הצוואה ורק בעקבות מחיקת הבקשה נאותה לצרף את הצוואה באיחור ניכר של מספר חודשים.
 
מצבו הפיזי והמנטאלי של המנוח
 
57.  בנוסף ולחילופין טוענת המתנגדת כי מצבו הפיזי והמנטאלי של המנוח, בעת עריכת הצוואה,  היה כזה, שלא אפשר לו להבחין באופן מעמיק בטבעה של הצוואה ומשמעויות עשייתה.
 
58.  על כל פנים, טוענת המתנגדת כי למיטב ידיעתה מעולם לא ניתן צו קיום צוואה בעניין צוואתה של אימה המנוחה, למרות שהתובעת מתיימרת לטעון שצוואה שכזאת באמתחתה.
 
59.  בנסיבות אלו, ובהעדר צו קיום צוואה לרכושה של אימה של המתנגדת טוענת היא כי ילדי המנוח זכאים, לכל הפחות, לקבל מחצית מרכושה של אימם המנוחה, על פי דין.
 
60.  תצהיר המתנגדת,  מצ"ב להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד.
 
61.  לאור כל האמור במצטבר לעיל, תטען המתנגדת כי צוואת המנוח בטלה ו/או על בית משפט לענייני משפחה להורות על אי קיומה, כיוון שהמנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה ו/או היה מצב בו ניתן היה להפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת, כפי שהופעלה עליו בפועל, ו/או חתם על הצוואה מחמת טעות ו/או הנהנת היא זאת שיזמה את הצוואה והובילה את המנוח לעורך דין והשתתפה בעריכת הצוואה.
 
62.  לאור האמור לעיל, עותרת המתנגדת כדלקמן:
 
א.   לקבוע בהתאם לאמור בהתנגדות כי הצוואה מבוטלת ויש לחלק את עיזבון המנוח על פי האמור בהוראות חוק הירושה לעניין ירושה על פי דין .
 
ב.   ליתן כל סעד זמני ו/או קבוע שימצא לנכון לרבות צו לעיון בכל תיקו הרפואי של המנוח.
 
ג.    לחייב את התובעת בהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
 
 
                                                                                                                __________
                                                                                                              ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                 ב"כ הנתבעת
 
 
+ שלח משוב