Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא להתנגדות לביצוע שטר שהוגש לביצוע על ידי חברת ליסינג
 

בלשכת ההוצל"פ                                                                                                                                  הוצל"פ 02-23815-09-2

ב ח י פ ה                                                                                                                                                                                                                  בש"א_____________
 
 
 
 
 
המבקשים:              1. א.ש 
                                   2. א.א. ת.ז 
                       
                                     ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו
                                    מרח' מוטה גור 9 פתח תקווה
                                    טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
 
                                   
          

                                                - נ ג ד -

 
 
המשיבה:                   דראל רם בע"מ ח.פ 511603201   
         
                                    מרח' שד' ההסתדרות 74 חיפה 32960
 
                                    ע"י עו"ד דלית פררו - הולצמן
                                    מרח' פל ים 2 חיפה
                                    אזה"ת פולד נתניה 42504
                                    טל: 04-8624811 פקס: 04-8624844  
 
 
 
 
 
התנגדות לביצוע שטר

 

מוגשת בזאת התנגדות לביצוע שטר ע"ס 82,620 ₪ אשר מתוכו הוגש לביצוע סך של 24,893.87 ₪.

צילום הבקשה לביצוע שטר ושטר החוב מצ"ב להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן  נספח א' ו ב' בהתאמה.
ההתנגדות היא על מלוא סכום השטר אשר פורט בבקשה לביצוע.

בקשה לבית משפט לקבוע שההתנגדות מוגשת כדין ובמועד ולחילופין ליתן הארכת מועד להגשתה מוגשת במקביל להתנגדות זו.

ואלו נימוקי ההתנגדות:

1.      המשיבה הינה חברה בע"מ שעוסקת, בין היתר, בהשכרה ו/או מכירה של רכבים בליסינג תפעולי ומימוני.

2.      ביום 26.08.07 נערך ונחתם בין המבקשת מחד גיסא לבין המשיבה מאידך גיסא הסכם שכירות עם אופציה לרכישת רכב (להלן: "ההסכם"), להשכרת רכב מסוג פורד קונקט מ.ר 38-838-62, שנת ייצור 2007 (להלן: "הרכב").

         צילום ההסכם שנערך בין המבקשת למשיבה מיום 26.08.07, מצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ג'.

3.      ההסכם נחתם בביתם של המבקשים בבת חפר, וזאת בניגוד מוחלט לכתובת הרשומה על ההסכם כאילו נחתם בבית 92 חגור (שזו כתובת משרדו של המבקש).

4.      משך תקופת השכירות שנקבעה בהסכם הייתה ל 36 חודשים, מיום 30.08.07 ועד ליום 29.08.10 (להלן: "תקופת ההסכם") כעולה מס' 2 לבקשה לעריכת הסכם שכירות המצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ד'.

5.      בהסכם  נקבע כי, דמי השכירות ועמלת הקמה יהיו כדלקמן:

א.         תשלום ראשון בסך 9,579 ₪ + מע"מ, ובסה"כ 11,063 ₪ אשר ישולמו במעמד חתימת ההסכם.

ב.         יתרת דמי השכירות תשולם ב 36 תשלומים חודשיים ורצופים בסך 2,295 ₪ + מע"מ, אשר זמן פירעונם יהיה החל מיום 20.09.07 וכל 20 לחודש.

ג.          בנוסף לכך, נדרשה המבקשת לשלם למשיבה עמלות הקמה בשיעור 1.25% +  מע"מ מהמחיר הקטלוגי של המכונית על פי מחירון היבואן הידוע במועד חתימת ההסכם (כולל אביזרים ותוספות). (ראה ס' 3 לבקשה לעריכת הסכם שכירות שצורף כנספח ד').

6.       המבקשת עמדה בקפדנות ובדייקנות בהסכם שנכרת עימה במובן זה ששילמה הן את הסך של 11,063 ₪ שנקבעו כדמי קדימה המפורטים בס' 3א לבקשה לעריכת הסכם שכירות, וכן את הסך של 1.25% שנדרשו עבור עמלת הקמה כמפורט בס' 3ג לבקשה לעריכת הסכם שכירות.

7.       המבקשת לא יצאה ידי חובתה רק בתשלום דמי ההקמה והקדימה שנדרשו במסגרת הסכם השכירות, אלא אף עמדה בדייקנות בשאר תשלומי דמי השכירות שחלו עליה על פי ההסכם וזאת עד להפרתו הבוטה והיסודית של הסכם השכירות מצד  המשיבה, כמפורט להלן:  

8.       ביום 23.11.08  נגנב הרכב. והודעה על כך נמסרה מיידית למשיבה במקביל לתלונה שהוגשה למשטרה.
       צילום אישור על הגשת תלונה למשטרה מצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ה'.

9.       כאן המקום לציין כי, במסגרת הסכם השכירות, אף חויבה המבקשת לבטח את הרכב בביטוח מקיף, כאשר המשיבה תהיה המבוטחת ו/או מוטב בלתי חוזר בפוליסת הביטוח המקיף והיא תהיה זכאית לקבל כל פיצוי שישולם על פי הפוליסה בגין נזק ו/או גניבה של הרכב (ראה ס' 11.2 וס' 11.3 להסכם שצורף כנספח ג להתנגדות זו).

10.     בהתאם להסכם נשאה המבקשת לתומה במלוא תשלומי הפרמיה  שנדרשו על ידה לצורך ביטוח הרכב עד למועד גניבתו.

11.     לאחר הודעת המבקשת למשיבה על גניבת הרכב הודיעה למשיבה על רצונה להמשיך ולקיים את ההסכם, וכפועל יוצא מכך ביקשה לקבל רכב חלופי בהתאם לזכותה על פי ס' 8.11.1 להסכם וזאת עד  לקבלת רכב אחר מהמשיבה עד לתום תקופת ההסכם.

12.     בסעיפים  11.6 ובס' 11.6.1 להסכם נקבע כי :

11.6  במקרה של אובדן מוחלט של המכונית כתוצאה מנזקי תאונה (Total Loss) או גניבת המכונית מבלי שנמצאה (להלן: "האירוע"), תעמוד בפני השוכרת הברירה     לבחור באחת משתי האפשריות המפורטות להלן:

11.6.1 הודעה למשכירה על רצון השוכר להמשיך את השכירות על פי הסכם זה לגבי   רכב אחר אשר ירכש בסכום שיתקבל כפיצוי מהמבטח, ויחליף את המכונית שאבדה או ניזוקה כאמור לעיל. בחר השוכר באופציה זו ובכפוף להסכמת  המשכירה להמשך השכירות,  תרכוש המשכירה בתאום עם השוכר ובסכום שיתקבל מהמבטח, רכב דומה למכונית שאבדה, אשר יועמד לרשות השוכר ואשר        יחליף את המכונית המושכרת לכל דבר וענין, כאשר הוראות הסכם זה ונספחיו   ימשיכו ויחולו במלואן וכלשונן על הרכב החדש. הצדדים יחתמו על כל מסמך ככל שידרש לשם ביצוע החלפת הרכב המושכר. השוכר ישלם למשכירה כל הפרש שידרש לרכישת הרכב החדש, וזאת במידה ותקבולי הביטוח לא יספיקו  לרכישת הרכב החדש אות יבקש השוכר לרכוש. השוכר ימשיך וישלם את דמי      השכירות המקוריים וכן כל תשלום אחר הקבוע בהסכם זה עד תום תקופת     השכירות המקורית.

11.6.2. סיום העסקה ועריכת התחשבנות בין הצדדים בהתאם לאמור בסעיף 13 להלן.

13.     המשיבה הפרה את הסכם השכירות שכרתה עם המבקשת במובן זה שלא העמידה לרשותה רכב חלופי לאחר גניבת הרכב שהיה דרוש למבקשים לעסקם כאשר במקביל דרשה ממנה להמשיך ולשלם את דמי השכירות כסדרם!

14.     המבקשים טוענים שרכב חלופי, כשמו כן הוא, קרי רכב שנועד לענות על  צורך מיידי בעת קרות מקרה הביטוח  ואין זה סביר להתנות את אספקת הרכב החלופי בקבלת פרמיית הביטוח על פי הפוליסה!

15.     המשיבה התעלמה מבקשת המבקשים, לקבל רכב חלופי ו/או רכב אחר ותחת זאת דרשה בעזות מצח מהמבקשת במכתבה מיום 25.03.09 סך של 24,802 ₪. סכום שכלל לטענתה סך  של 19,744 ₪ בגין פיצוי מוסכם  על הפרת הסכם שלא הופר! 3,720 ₪ בגין יתרת פיגורים , 3,523 ₪ בגין יתרת ביטוח מקיף ( למרות שהרכב נגנב ) .

16.     בסייפת מכתבה זה הודתה המשיבה שהמבקשת שילמה לתומה  סך של 2,800 ₪ גם לאחר מועד גניבת הרכב למרות שהמבקשת לא קיבלה רכב חלופי.

          צילום מכתבה של המשיבה אל המבקשת מיום 25.03.09 מצ"ב להתנגדות זו ומסומן נספח ו'.
 
טענות המבקשים
17.     בתיק זה הגישה המשיבה שטר חוב לביצוע בחתימת המבקשת ובערבות המבקש. אין מחלוקת עובדתית שהמבקשים והמשיבה הינם צדדים קרובים לשטר.

18.     הלכה היא כי בכל הנוגע לצדדים קרובים לעסקת השטר, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה, על כן כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה.

לפיכך, רשאי היה עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. (דנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ו-3 אח', תק-על 98(4), 43).

19.     זאת ועוד, בין צדדים קרובים לשטר ניתן לקזז ככל שמדובר באותה עסקה כך שיכולת הקיזוז ביניהם יכולה שלא להיות קצובה (רע"א 6250/98 Nordland Papier נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח' פ"ד נג(2) 274. כך מדברי כב' הנשיא השופט אהרון ברק:

"...דיני הקיזוז שבדין בכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שיטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השיטרי כל חוב כספי , בין קצוב ובין שאינו קצוב"

20.     ומן הכלל אל הפרט: מאחר ומסירת השטר הייתה על תנאי בהתאם להסכם השכירות  ומדובר בחיובים שלובים הרי שמדובר בעסקה אחת שבין צדדים קרובים לשטר והמבקשים זכאים להעלות כנגד השטר כל טענה שיש להם כלפי החוזה.

          תנאים מקפחים בהסכם אחיד

21.    המבקשת תטען כי  ההסכם שנחתם עם המשיבה הינו חוזה אחיד המשמש את המשיבה כפורמט לחוזים רבים בינה לבין אנשים בלתי מסוימים אשר יתקשרו איתה בחוזה זה להשכרת רכבים וכי בהסכם זה תניות וסעיפים מקפחים רבים דוגמת סעיפים 5.3, 11.6  ו 13 על כל תתי סעיפיו, אותם עותרת המבקשת מבית משפט לבטלם, כפי שיפורט להלן.

22.     המונח "חוזה אחיד" מוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג -1982         (להלן: "החוק") בזו הלשון:

"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים    לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם."

23.   סעיף 3 לחוק קובע:

"בית המשפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)."

24.   סעיף 19 לחוק מסמיך את בית המשפט לבטל או לשנות תנאי מתנאיו של חוזה אחיד אשר עונה להגדרת "תנאי מקפח":
"(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.

(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של העניין הנדון לפניו."

25.   פרופ' ג' שלו בספרה "דיני חוזים" (כרך ג') עמ' 487, מסבירה מהם התנאים לצורך שימוש בית המשפט בסמכות זו:
"תנאים מקפחים בחוזים אחידים מועדים לביטול או לשינוי. ביטול או שינוי של תנאי מקפח מותנה בחוק החוזים האחידים בשני תנאים: האחד - היות החוזה שבו נכלל התנאי "חוזה אחיד" כהגדרתו בחוק; השני - היות התנאי המועמד לביטול או לשינוי "תנאי מקפח".

26.   סעיף 4 לחוק מונה עשרה מקרים שמקימים חזקת קיפוח ובמקרה זה עובר הנטל על הספק להוכיח שלא היה קיפוח.
        "(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;

        (2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;

        (3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי.

        (4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;

        (5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;

        (6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותו במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;

        (7) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;

        (8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל;

        (9) (תיקון: תשס"ד - 2004) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך ;

        (10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות."

27.   ומן הכלל אל הפרט: ההסכם עליו חתמה המבקשת עם המשיבה  עונה על הגדרת המונח "חוזה אחיד". היינו, חוזה שתנאיו קבועים מראש כך שהמשיבה אינה מנהלת לגביהם משא ומתן עם מי מלקוחותיה הפוטנציאליים. נוסח זה הינו דגם לחוזים עתידיים רבים בין המשיבה לבין צדדים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם, שעליהם יחולו תנאי החוזה בכל מקרה וללא שינוי.

28.   הסעיף הראשון בהסכם ( נספח ג' להתנגדות)  שיש בו קיפוח הינו סעיף 5.3 להסכם הקובע כי השוכר לא יהיה זכאי לקזז מדמי השכירות או מכל סכום אחר המגיע למשכירה סכום שמגיע לו בעקבות אי מתן שירות שרכש מהמשכירה, להלן יובא הסעיף:

"נמנעו או נשללו, לטענת השוכר, שרותים כלשהם שרכש מהמשכירה, מסיבה הנובעת ממעשה או מחדל של המשכירה, לא יהיה בכך כדי לעכב או להימנע מתשלום דמי השכירות. במידה ויתברר, לאחר בדיקה, כי טענת השוכר מוצדקת, תזכה המשכירה את השוכר בגין אותם שרותים שנמנעו או נשללו כאמור. מובהר כי בכל מקרה לא יהיה השוכר זכאי לקזז מדמי השכירות או מכל סכום אחר המגיע למשכירה ממנו על סכום המגיע לו, לטענתו מהמשכירה ו/או כל סכום שהוא" (ההדגשה אינה במקור).

29.   יש בסעיף הנ"ל בכדי להקים את החזקה בדבר קיפוח המנויה בסעיף 4(6) לחוק הקובע כי חזקה היא ש"תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדת ללקוח על פי דין..." הינו תנאי מקפח, שכן יש בו לשלול את זכות הקיזוז העומדת למבקשת על פי דין. על המשיבה הנטל להוכיח כי למרות האמור אין בכך משום קיפוח.

30.   לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 568/88 חברת בית יהונתן בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(2), 385:

"...החוק החדש עוזר ללקוח בהעברת הנטל על הספק להוכיח שתנאי מסוים עומד במבחן ההגינות. החוק לא מפרט רשימה סגורה אלא רשימה של תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים."

31.   כמו כן דרישת המשיבה מהמבקשת במכתבה מיום 25.03.09  ( נספח ו' להתנגדות) לפיצוי מוסכם בסך 19,744 ₪ מבוססת היא על סעיף 13.3.6 להסכם שהינו סעיף מקפח, שכן הוא קובע פיצוי מוסכם על סיום התקשרות חוזית. להלן יובא נוסח הסעיף:

        "אלא אם נקבע במפורש אחרת בנספח א' או בנספח השינויים לגבי מכונית כלשהי, ישלם השוכר למשכירה את סכום מכפלת התשלום החודשי האחרון כולל מע"מ ב 8 (בשנת השכירות הראשונה או ב 7 (בשנת השכירות השנייה) או ב 6 (בשנת השכירות השלישית ואילך). סכום זה מהווה פיצוי מוסכם ומוערך מראש על ידי הצדדים במקרה של סיום מוקדם של ההסכם (להלן: "הפיצוי המוסכם"). השוכר מצהיר ומאשר בזה כי סכום זה הינו סביר והגיוני ביחס לנזק שניתן לצפותו מראש בעת כריתת הסכם זה כתוצאה מסתברת של הפסקת ההסכם טרם תום תקופת השכירות, בהתחשב במהות העסקה, שוויה, תקופתה והיקפה ובהתחשב בכך כי דמי השכירות לתקופות קצרות הינם גבוהים משמעותית מגובה דמי השכירות שנקבע בהתאם לתקופת השכירות המלאה הנקובה בהסכם השכירות".

32.   מלבד היות הפיצוי מופרז, סעיף 13.3.6 להסכם, אינו עורך אבחנה בין נסיבות סיום שכירות כתוצאה מהפרת הסכם על ידי השוכר או במקרה כגון זה של המבקשת שהפסקת יחסי השכירות נבע כתוצאה מאירוע של גניבת הרכב אשר אינו בשליטתה ולכן מקרה מעיין זה לא יכול להיחשב על פי ההגיון והשכל הישר כהפרת הסכם המזכה בפיצוי כלשהו!.

33.   במקרה נשוא תיק זה בו נגנב הרכב שזה אירוע שלא בשליטת המבקשת והמשיבה לא סיפקה למבקשת רכב חלופי ולו ליום אחד, הרי שאין זה נכון להחיל סעיף של פיצוי מוסכם . כמו כן, סעיף 5.3 מנסה לקעקע אחר הקוגנטיות של סעיף 15 לחוק התרופות המעניק לבית משפט את הסמכות להקטין את סכום הפיצוי המוסכם אם מצא לנכון שסכום זה נקבע ללא יחס סביר לנזק שניתן. גם סעיף 11.6.1 בו נקבע כי המבקשת תקבל רכב חלופי רק לאחר שהמשיבה תקבל מהמבטחת את פרמיית הביטוח הינו תנאי מקפח שכן קבלת רכב חליפי הינו צורך מיידי שאינו סובל דיחוי ועצם ההתנאה של העמדת רכב חליפי רק לאחר קבלת תגמולי הביטוח מחטיאה מטרה זו.

34.   בהקשר זה המבקשים מדגישים כי ככל הידוע להם המשיבה קיבלה מהמבטחת את מלוא תגמולי הביטוח עבור הרכב ולכן לא ניזוקה כלל כתוצאה מגניבת הרכב ובנסיבות העניין אינה זכאית לפיצוי כלשהו.

35.   במקרה שבפנינו, ההסכם בוטל ו/או הופר על ידי המשיבה  בעצם העובדה שהיא  קיבלה את תגמולי הביטוח מבלי לאפשר למבקשת לקבל  רכב חלופי אחר תחתיו. מכאן שהמשיבה אינה זכאית לאכיפה, שמשמעה קבלת דמי שכירות לתקופה בה כלי הרכב לא היה ברשות המבקשת. המשיבה לא יכולה לדרוש פיצוי מוסכם המבוסס על מכפלת 7 חודשי שכירות לאחר קרות  מקרה הביטוח ובמקביל לא לקזז את התמורה שקיבלה מחברת הביטוח עבור הרכב שנגנב.

36.   ראה בהקשר זה רע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום שיווק (1994) בע"מ, פ"ד נח(1) 162, דברי כבוד השופט ריבלין בסעיף 7:

"כדי לעמוד על הנזקים שנגרמו בפועל למבקשים, יש להפחית מהתמורה המובטחת שלא זכו בה, את ערך הנכס שנותר בידם - המפעל - בעת הרלוונטית...שומה עלינו להתחשב כי לו קוים החוזה היה המפעל יוצא מידם. לפיכך גובה הנזק שנגרם למבקשים הוא ההפרש שבין התמורה כפי שסוכמה בחוזה וכפי שהוערכה לעיל, לבין ערך המפעל."

        ובהמשך דברי כבוד השופט אור:

"רק נזקים אשר נגרמו כתוצאה מן ההפרה ואשר העדר צפי או שהיה עליו לצפותו מראש, יזכה את הנפגע כפיצוי על פי סעיף 10. כך, הנפגע אינו זכאי לפיצוי בגין נזקים שנמנעו, בין אם הקטין את נזקו בעצמו (וראו גם הוראות סעיף 14 לחוק התרופות) ובין אם הנזקים נמנעו מסיבות אחרות."

37.   זאת ועוד, לפי סעיף 10 לחוק התרופות שיעורו של הפיצוי נקבע על-ידי הערכת הסכום שנועד להעמיד את הנפגע באותו מצב בו הוא היה נתון אלמלא הפרת החוזה, והתעלמות

מהתשלום שקיבלה המשיבה מעשיר את קופתה ומשפר את מצבה לעומת המצב הקודם.(כבוד הנשיא ברק בע"א 660/86 תושיה נ' גוטמן).

38.   אמנם אין בביטול כדי למנוע קבלת פיצויים בגובה אינטרס הקיום המהווים תחליף כספי לאכיפה, אולם זאת בכפוף לבחינת הקשר בין ההפרה לבין הנזק והקטנתו (פרופ' שלו בחיבורה דיני חוזים, כרך ג').
 
 
 
קיזוז
          על כל פנים, כתוצאה מהפרתה הבוטה של המשיבה מלקיים את ההסכם ולהעמיד לרשות המבקשת רכב אחר, נגרמו למבקשת נזקים כבדים שבגינם מועלת טענת קיזוז כמפורט להלן:

39.     המשיבה הינה חברה בע"מ שעוסקת, בין היתר, בהשכרה ו/או מכירה של רכבים בליסינג תפעולי ומימוני.

40.     ביום 26.08.07 התקשרה  המבקשת עם המשיבה בהסכם שכירות עם אופציה לרכישת רכב להשכרת רכב מסוג פורד קונקט מ.ר 38-838-62, שנת ייצור 2007.

41.     ההסכם הנ"ל נחתם בביתם של המבקשים בבת חפר.

42.     משך תקופת השכירות שנקבעה בהסכם הייתה ל 36 חודשים, מיום 30.08.07 ועד ליום 29.08.10.

43.     בין המבקשת למשיבה נקבע כי, דמי השכירות ועמלת הקמה יהיו כדלקמן:

א.         תשלום ראשון בסך 9,579 ₪ + מע"מ, ובסה"כ 11,063 ₪ אשר ישולמו במעמד חתימת    ההסכם.
ב.         יתרת דמי השכירות תשולם ב 36 תשלומים חודשיים ורצופים בסך 2,295 ₪ + מע"מ, אשר זמן פירעונם יהיה החל מיום 20.09.07 וכל 20 לחודש.

ג.          בנוסף לכך, נדרשה המבקשת לשלם למשיבה עמלות הקמה בשיעור 1.25% +  מע"מ מהמחיר הקטלוגי של המכונית על פי מחירון היבואן הידוע במועד חתימת ההסכם (כולל אביזרים ותוספות).

44.     המבקשת עמדה בקפדנות ובדייקנות בהסכם שנכרת עימה במובן זה ששילמה הן את הסך של 11,063 ₪ שנקבעו בהסכם כדמי קדימה שנקבעו בס' 3א לבקשה לעריכת הסכם שכירות, וכן את הסך של 1.25% עבור עמלת הקמה כמפורט בס' 3ג לבקשה לעריכת הסכם שכירות.

45.     ביום 23.11.08 נגנב הרכב והמבקשת מסרה הודעה על כך למשיבה במקביל להגשת תלונה למשטרה.
46.     המבקשת אף עמדה בדייקנות בתשלומי דמי השכירות שחלו עליה על פי ההסכם וזאת עד להפרתו הבוטה והיסודית של הסכם השכירות ע"י המשיבה כפי שפורט לעיל: 

47.   במהלך 6 החודשים שלאחר מועד גניבת הרכב, ניהל המבקש מידי יום ביומו שיחות טלפון עם ראש מחלקת הביטוח אצל המשיבה אשר הזדהתה בשם אתי, וזו הבטיחה למבקש במתק שפתיה כי לאחר שיתקבלו אצלה כספי הביטוח היא תעביר לרשותם רכב אחר, וכל עוד לא יתקבלו תקבולי הביטוח המבקשת תהה פטורה מתשלום כלשהו.

48.   יצוין כי גם חודש לאחר אירוע הגניבה, שילמה המבקשת לתומה את הסך של 2,800 ₪ כולל מע"מ, כדמי שכירות למרות שבתקופה זו לא קיבלה רכב חלופי ואף לא רכב אחר.

49.     המבקשת טוענת כי המחויבות שלה לשלם דמי שכירות עבור הרכב כפופה כמובן למחויבותה של המשיבה להעמיד לרשותה רכב אחר וכל תניה בהסכם הקובעת אחרת הינה תניה מקפחת אשר דינה בטלות.

50.     מאחר ומדובר בחיובים שלובים, הרי שזכותה של המשיבה לגבות את דמי השכירות כפופה לאספקה של שירותים להם התחייבה על פי ההסכם, לרבות אספקת רכב חלופי וכן אספקת רכב שווה ערך אחר לאחר שהרכב שנגנב לא אותר.

51.     גם לגופם של דברים יצוין כי למיטב ידיעת המבקשים, המשיבה שילשה לכיסה את מלוא תגמולי הביטוח עבור הרכב ואף על פי כן לא התביישה לא לקיים את חלקה בהסכם לפיו היה עליה לספק למבקשת רכב חלופי אחר, אגב התעשרותה האדירה על גב המבקשת בעצם ניסיונה החצוף לגבות 7 חודשי שכירות עתידיים לאחר גניבת הרכב.

52.     המשיבה בחוסר תו"ל קיצוני, ביקשה למעשה לאחוז במקל בשני קצותיו, מחד גיסא דרשה להמשיך ולקבל תשלומים עבור עסקת ההשכרה ומאידך גיסא לא נתנה כל שירות אליו התחייבה ולא סיפקה למבקשים רכב אחר.
53.     בנסיבות אלו לא התביישה המשיבה להגיש את שטר החוב לביצוע.

54.     לאור האמור לעיל, טוענים המבקשים כי כנגד כל סכום חוב לו טוענת המשיבה בשטר המוכחש כשלעצמו עומדת להם טענת קיזוז בסך של 58,028 ₪   כמפורט להלן:

55.     המבקשת טוענת כי על אותו משקל בו דורשת המשיבה פיצוי מוסכם עבור שבעה חודשי שכירות הרי שהיא  זכאית לקבלת שוויו של רכב חלופי למשך 9 חודשים שחלפו מיום שנגנב הרכב ועד ליום זה  בשווי 28$ ליום, כפי שנקבע בס' 8.11.7 להסכם, ובסה"כ 28,728   כפי שיחושב להלן:
       תשלום לחודש-  840$ לחודש (30 ימים כפול 28$).

       תשלום ל 9 חודשים שווה ערך ל7,560$ ( 9 חודשיםX 840$)  בסה"כ 28,728 ₪ ( לפי 1 דולר = 3.8 ₪).

56.     לסך הנ"ל כמובן שיש להוסיף גם את הסך של  2,800 ₪, אותם שילמה המבקשת ביתר למשיבה לאחר שנגנב הרכב, למרות שלא קיבלה כל שרות עבור חודש זה.

57.     כתוצאה מאי העמדת רכב חלופי למבקשת וחוסר אפשרות מעשית לקיים את ההסכם נגרמה למבקשת עגמת נפש רבה, אשר התעצמה עד מאוד גם בשל  זיוף חתימת המבקשת על אישור המסירה של האזהרה על ידי השליח מטעמה של המשיבה,  מר נועם איתן. המבקשת אומדת את עגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מכך  בסך של 10,000 ₪.

58.     כתוצאה מסירובה של המשיבה להעמיד רכב חלופי או להעמיד רכב אחר לרשות המבקשת נאלצו המבקשים להקדיש במשך חודשים רבים שעות רבות לטיפול בעניין מול נציגי המשיבה. סך הכל הקדישו המבקשים כ 15 שעות טלפוניות כפול 100 ₪ לשעת עבודה, ובסה"כ 1,500  ₪.

59.     כמו כן, בשל אי קבלת השירות של רכב חלופי וחוסר הידיעה בפועל מתי ינתן אם בכלל השירות נגרמו למבקשת  נזקים ישירים ועקיפים רבים לעסקה שלה ושל בעלה המבקש המוערכים ב 15,000 ₪ .
60.     יצוין שבשל הבטחת המשיבה לפיה יקבלו המבקשים רכב חלופי, הועצמו נזקי המבקשים עד מאוד, שכן זו הסיבה בעטיה במשך תקופה ארוכה, לא דאגו לרכב אחר, דבר אשר העצים את נזקיהם בתחום הבניה.           
 
       חריגה מהרשאה:
61.     המבקשת חתמה על שטר חוב כאשר סכום השטר נותר פתוח. המבקשים לא נתנו למשיבה הרשאה למלא בשטר סכומים שאינם חבים אותם על פי הסכם.

62.     המבקשים טוענים כי בנסיבות העניין מילוי שטר החוב בסכום אסטרונומי של 82,620 ₪, נעשה תוך מעילה באמון וחריגה מהרשאה.
63.     עיון בבקשה לביצוע שטר מעלה כי, לא ניתן בו הסבר מדוע קיימת סתירה עובדתית בין הסכום אותו מילאה המשיבה על דעת עצמה בשטר בסך של 82,620 ₪ לבין הסכום שהוגש בפועל  לביצוע שעומד על סל של 24,893.87 ₪ בלבד.

64.     כמו כן תטען המשיבה כי, בבקשה לביצוע שטר נמנעה המשיבה מלציין את הסכומים שקיבלה על חשבון העסקה שכללו תשלום דמי שכירות של למעלה משנה וכן דמי קדימה בסך 11,063 ₪ ודמי הקמה בגובה 1.25% +  מע"מ מהמחיר הקטלוגי של המכונית על פי מחירון היבואן. מנימוק זה בלבד יש מקום למחוק את הבקשה לביצוע כפי שנקבע בעניין הנודע ציון גמליאל נגד מנורה. 
         
65.     תצהירי המבקשים, ה"ה אליהו שטרן מירי ואליהו אייל, מצ"ב להתנגדות זו כחלק בלתי נפרד ממנה.

66.     אשר על כן, מתבקש בית המשפט, לקבל את ההתנגדות לביצוע שטר במלואה ולחייב את המשיבה בהוצאות המבקשים לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 

 
                                                                                                            ____________
                                                                                                            ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                            ב"כ המבקשים

 
                        
 
+ שלח משוב