Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא לבקשה להעברת דיון בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב
 
בבית משפט השלום                                                                                                                                                        ת"ת 46995-02-11 
בירושלים


התובעת:   א.א מטעמים הכי טעים בע"מ 51-3299347
(המבקשת)   רח' מודיעין 8 ת.ד 4654
    פתח תקווה 49154
    
ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו
    מרח' חיים עוזר 14, פתח תקווה 49361
    טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674

- נ ג ד -

הנתבעת:   סי.אי.פי מבוא חורון בע"מ 51-1300246
(המשיבה)   מבוא חורון ד.נ. שמשון
    מבוא חורון ישראל 99765

    ע"י ב"כ עו"ד עליסה אבנרי
    מרח' שדרות ממילא 20 ירושלים 94148
    טל: 02-6470000 פקס: 02-6470001   

    
    
בקשה דחופה להעברת דיון


בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על העברת הדיון בתיק זה לבית משפט שלום בפתח תקווה אשר לו נתונה סמכות מקומית  לדון בתביעה.
ואלו נימוקי הבקשה:
1. ביום 29.12.10 הגישה התובעת, אשר הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בשווק מוצרי בצק קפואים, חטיפים ומבחר עוגיות מסוגים שונים ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה  בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך של 12,907 ₪ כנגד הנתבעת. התביעה הוגשה  בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967.

2. ביום 20.02.11 הגישה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים התנגדות לבקשת הביצוע  על סכום קצוב.

3. יאמר כבר עתה שעיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת, המשתרעת על פני  למעלה משישה עמודים מעלה כי אין בה כל התייחסות קונקרטית לשאלת הסמכות המקומית.

4. ביום 20.02.11  ניתנה החלטה ע"י רשם ההוצל"פ בירושלים ( כב' הרשמת מאיה אב- גנים ויינשטיין ) להעביר את ההתנגדות לבית משפט השלום בירושלים ובהתאם  להחלטה זו   הועברה, ההתנגדות לבית משפט נכבד זה.

5. כאן המקום לציין שבסעיף 11 לכתב בתביעה על סכום קצוב שהגישה התובעת בלשכת הוצאה לפועל בפתח תקווה המצ"ב לנוחיות בית משפט, טענה התובעת במפורש כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט שלום בפתח תקווה לנוכח מקום יצירת ההתחייבות.

6. זאת ועוד, גם אם לא היה מסוכם על מקום תשלום בין הצדדים, מה שלא כן,  ברירת המחדל הינה בהתאם לסעיף 44 לחוק החוזים-במקום העסק של הנושה העיקרי, קרי מקום עסקה של התובעת ברח' מודיעין 8 בפתח תקווה כעולה מכתב התביעה על הסכום קצוב שהוגש בתיק דנן ואף כעולה מחשבוניות המס שצורפו כנספחים לכתב התביעה.
 הפן המשפטי

7. בהתאם לסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין יכולה להיות מוגשת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל במדינה בהתאם לבחירתו של הזוכה. בכך העדיף המחוקק את נוחותו של הזוכה שכן הוא כבר מחזיק בידיו פסק דין לטובתו, וקיים אינטרס לאפשר לו לממשו באופן הנוח והיעיל ביותר מבחינתו.

8. ביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל  כפופה לזכותה של הנתבעת להגיש התנגדות כמפורט בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

9. יחד עם זאת, למגיש הבקשה ניתנה אפשרות להגישה בכל לשכת הוצאה לפועל, וזאת בדומה להגשתה של בקשה לביצוע פסק דין רגיל. אלא שבה בעת נקבעו כללים מיוחדים למקרה שבו מגיש הנתבע התנגדות. כללים אלו מפורטים בתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 הקובעת כי:

  .109ב. בקשה לביצוע תביעה
(א)
(ב) על אף האמור בתקנה 15(א),התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בעניין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות,יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין האזרחי,אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן-לשכת ההגשה).

(ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה באמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא המוסמכת לפי תקנה משנה (ב).

10. גם תקנה 109ח (א), המפרטת כיצד על הנתבעת לערוך את ההתנגדות, קובעת, כי יש לפרט בהתנגדות, בין היתר, את הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת לפי תקנה 109ב(ב).

11. בענייננו, הנתבעת כאמור "מילאה פיה מים" ונמנעה בהתנגדותה מלפרט את הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים אליה הגישה את ההתנגדות היא המוסמכת לפי תקנה 109ב (ב).

12. סעיף 81א1(ד)(2) לחוק קובע, כי עם הגשת ההתנגדות, על רשם ההוצאה לפועל להעביר את בקשת הביצוע ואת ההתנגדות לבית המשפט. הוראה חשובה ,הקובעת לאיזה בית משפט יועברו הבקשה וההתנגדות, נמצאת בתקנה 109ט, הקובעת:

109ט.(א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק,יועברו הבקשה לביצוע תביעה ,כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות.

13. מהוראות התקנות שפורטו לעיל עולה אם כן כי לנתבעת הוקנתה זכות לבחור האם להגיש ההתנגדות ללשכת הביצוע שבה פתחה התובעת בהליך,או ללשכה שליד בית המשפט, שלו הייתה נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה אלמלא הוגשה ישירות להוצאה לפועל.

14. יחד עם זאת,  התקנות קובעות, כי במקרה האחרון חייב הנתבע לפרט בהתנגדותו את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא הלשכה המוסמכת.
15. במקרה דנן בחרה הנתבעת כאמור להגיש ההתנגדות לבית משפט השלום בירושלים מבלי לנמק טעמיה אלו  בהתנגדותה.

16. על-פי התקנות כמפורט לעיל קובע הנתבע מיהו בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדותו. כאשר לרשם ההוצאה לפועל לא הוקנה כל שיקול דעת בעניין זה.
17. .תקנה 109ב (ג) הקובעת שעל הנתבע לפרט את עמדתו בנושא הסמכות המקומית כאשר בחר להגיש את ההתנגדות בלשכה שונה מזו שבה פתח התובע בהליך.
18. בהתאם לתקנה 109ט(ב) לתקנות ההוצל"פ משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה ,על המצורפים לו,ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר.

19. לאור זאת , חלים על תביעה זו הוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין הסמכות המקומית.

20. תקנה 3(א) קובעת את חלופות מקום השיפוט, והתובעת זכאית להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצויה אחת מהחלופות.
21. התובעת כאמור נימקה בכתב תביעה על סכום קצוב את הסיבה המקנה לבית משפט שלום בפתח תקווה סמכות מקומית לדון בתיק, בהתאם למקום שנועד לקיום ההתחייבות של הנתבעת כלפי התובעת ( סעיף 11 לתביעה).

22. בהתאם להלכה הפסוקה , הדיבור התחייבות  בתקנה 3(א)(3) ניתן להתאימו מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהותי. הואיל ולא סוכם בין הצדדים על מקום תשלום לכן ברירת המחדל בהתאם לסעיף 44 לחוק החוזים-במקום העסק של הנושה קרי, מקום עסקה של התובעת בפתח תקווה במחוז שיפוט בית משפט השלום בפתח תקווה.

23. בנסיבות אלו, גם אם הייתה לבית משפט השלום בירושלים סמכות מקומית ( והדבר מוכחש) הרי שבכל מקרה קיימת סמכות מקבילה גם לבית משפט השלום בפתח תקווה  והבחירה לאיזה בית משפט תוגש התביעה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של התובעת כל עוד עומדת היא בכללי הסמכות המקומית.

24. על אחת כמה וכמה כאשר הנתבעת "מילאה פיה מים" ולא נימקה בהתנגדותה, כמתחייב מלשון התקנות את הסיבות המקנות לשיטתה את הסמכות המקומית לבית משפט שלום בירושלים.

25. בנסיבות העניין, התובעת כאמור רשאית היתה לבור לעצמה את בית המשפט השלום בפתח תקווה כבית משפט שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בתיק.

26. תצהיר, מנהלה של התובעת, מר אילן להב, בתמיכה לאימות עובדות הבקשה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.

27. בנסיבות אלו ומשעמדה התובעת בדרישת התקנות והוכיחה קיומה של סמכות מקומית לבית משפט שלום בפתח תקווה, זכאית היא לבור לעצמה את בית המשפט שברצונה לקיים את הדיון.

28. לאור כל האמור במצטבר לעיל,  מתבקש בית המשפט הנכבד, להיעתר לבקשה, ולהורות על העברת הדיון בתיק לבית משפט שלום בפתח תקווה וכן לחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.


                                                                                                                                                                             _____________
                                                                                                                                                                              ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                                                                                 ב"כ  התובעת
 
 
+ שלח משוב