Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא לבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ שניתן בתיק הוצאה לפועל נגד חייבת
 
בלשכת הוצאה לפועל                                                                 תיק הוצל"פ: 03-13012-08-4
בירושלים                                                                                 
           
                                               
המבקשת:                                 ב. נ ת.ז 03xxxxxx
 
                                                ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו
                                                מוטה גור 9 פתח תקווה
                                                טל': 03-9309677  פקס: 03-9309674
 
 
                                                            - נ ג ד -
 
 
המשיב:                                    ב. ל ת.ז 0324XXXXXX
 
                                                ע"י ב"כ עוה"ד XXX
                                                מרח' ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹירושלים
 
 
 
בקשה דחופה לביטול עיכוב יציאה מהארץ
 
כב' ראש ההוצל"פ מתבקש:
 
  1. לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגד המבקשת, ללא תנאי וללא מתן ערבים וזאת מנימוקי הבקשה.
 
  1. לזמן את הצדדים לדיון דחוף בבקשה זו ולאפשר לב"כ המבקשת לחקור את המשיב על תצהירו שניתן בתמיכה לבקשתו לעיכוב יציאתה מהארץ של המבקשת.
 
  1. לחייב את  המשיב בהוצאות לדוגמא שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
בקשה זו מוגשת בדחיפות גם לנוכח העובדה שלמבקשת נקבע מבעוד מועד דיון בבית משפט לענייני משפחה בניו יורק ליום XXXX שעה 09:30 .
 
בהתאם לכך מתבקש כב' ראש ההוצל"פ להורות למשיב להשיב על בקשה זו בתוך פרק זמן קצר שייקבע.
 
מבוא
 
בסיסה של בקשה זו נעוץ בעובדה שהמשיב (שהוא בעלה לשעבר של המבקשת) עשה שימוש לרעה בהליכי הוצל"פ בעצם הגשת בקשתו הדרמטית, לעיכוב יציאתה של המבקשת מן הארץ במקביל לפתיחת התיק אשר נפתח לביצוע חיוב כספי בגין פסק דין שניתן לפני למעלה מ 5 שנים . חמור מכך, המשיב הסתיר בבקשתו מעיני ראש ההוצל"פ את פסק דינו של בית משפט מחוזי בתל אביב שניתן במסגרת ערעור אותה הגישה המבקשת על פסק הדין נשוא תיק זה בו נקבע במפורש כי המבקשת זכאית מתי שרק תחפוץ בכך לשוב ולהתגורר בארה"ב וכי לצורך כך המשיב ידאג לה לויזה או גרין קארד.
 
המשיב פעל בעורמה בבקשתו המתריסה והקנטרנית בעצם התבססותו על תצהיר המכיל עובדות שאינן אמת ובהסתירו את העובדות הרלוונטיות שכל נסיעותיה הקודמות של המבקשת לארה"ב לא נועדו על מנת להכשיר את הקרקע לבריחתה מהארץ אלא אך ורק על מנת לבקר את שני ילדיה הקטינים אשר נמצאים בשלב זה בחזקתו של המשיב בשל תוצאות פסק הדין נשוא תיק זה וכי לצורך המשך ניהול ההליכים המשפטיים שמתנהלים בינה ובין המשיב על אדמת ארה"ב המחייבים גם את צאתה מהארץ  מעת לעת.
 
ואלו נימוקי הבקשה בהרחבה:
 
                  רקע עובדתי
     
1.         ביום 28.05.08 נעתר כב' ראש ההוצל"פ (כב' השופט גד ארנברג) במעמד צד אחד לבקשת המשיב לעכב את יציאת המבקשת מן הארץ וקבע כי צו עיכוב היציאה יבוטל כנגד תשלום החוב. החלטה זו מעולם לא נמסרה למבקשת אך תוכנה נודע למבקשת מבדיקה שערכה לפני מס' ימים במשטרת הגבולות לפני טיסתה הצפויה לדיון בבית משפט בארה"ב שנקבע ליום 13.08.08.
 
2.         מקורו של החוב בתיק הנ"ל הינו מפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 04.05.03 שניתן בתמ"ש 044240/02 במסגרתו, בין היתר, חייב בית משפט את המבקשת לשאת בהוצאות ההליך המשפטי בסך של 40,000 ₪ .
 
            צילום פסק הדין מיום 04.05.2003 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח א'.
 
3.         בפסק הדין נעתר בית משפט לבקשת המשיב והורה למבקשת להשיב את ילדיה הקטינים ב יליד 1999, וד , יליד 2002, למקום מגוריהם הקודם בברוקלין- ניו-יורק לאחר שהמבקשת סירבה לשוב עימם להתגורר בניו-יורק מהמועד בו הגיעה עימם לישראל ביום XXX.
 
            בענייננו לא מתקיים כל חשש שיציאת המבקשת מהארץ תסכל את ביצועו פסק הדין!
 
4.         המשיב עשה שימוש לרעה בהלכי הוצל"פ בעצם הגשת בקשתו לעיכוב יציאתה של המבקשת מהארץ משיקולים פסולים וזרים לתיק ההוצל"פ שכן המשיב ידע גם ידע כי אין בסיס עובדתי לכל טענותיו ההזויות שפורטו בתצהירו "המיתמם" כאילו  בכוונת המבקשת לצאת את הארץ לצמיתות. במה דברים אמורים?
 
5.         כעולה אף מפסק דינה של כב' השופטת טובה סיוון, המשתרע על פני 31 עמודים, שורש הסכסוך בין בני הזוג מלכתחילה נבע מכך שהמבקשת קצה בהמשך מגוריה בארה"ב ואין ספק שמקור הקרע בין בני הזוג נבע אך בשל רצונה להתגורר עם ילדיה הקטינים בישראל ולא בארה"ב בשל חוסר השתלבותה והתאקלמותה בארץ זרה זו.
 
            לעניין זה מופנה למשל כב' ראש ההוצל"פ לעמ' 2 שורות 18-22 לפסק הדין:
 
            "מתוך כתב הגנתה ועדותה של המשיבה עולה, כי למשיבה היו קשיים בהשתלבותה בניו – יורק . הן, לאור מגוריה בדירה אחת עם הוריה בעלה, התערבותם בחיה, בדידותה ( לדוגמא, במהלך שלוש וחצי שנות מגוריה בניו- יורק לא למדה את השפה האנגלית), והן לאור סכסוך שהלך והעמיק בין הוריה , לבין הורי בעלה על רקע תנאים כספיים להם הסכימו, קודם לנישואי הצדדים"
 
6.         כאמור, פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה מדבר בעד עצמו בעניין זה שהמבקשת ראתה מאז ומעולם את מרכז חייה בישראל.
 
7.         בעקבות פסק הדין מיום 04.05.03 הועברו ילדיה הקטינים של המבקשת לחזקתו של אביהם בניו –יורק. מאז ועד היום מתקיימים בין הצדדים הליכים משפטיים בבית משפט לענייני משפחה בניו יורק במסגרתם עותרת המבקשת לקבלת משמורת על ילדיה.
 
8.         בשל קיומם של ההליכים המשפטיים בין הצדדים והימצאותם העכשווית של ילדיה בחזקת המשיב, נאלצת המבקשת בעל כורחה לצאת את הארץ מעת לעת לצורך כך, הא ותו לא. פרט לילדיה אין למבקשת עניין או אינטרס לטוס לארה"ב.
 
9.         המבקשת זומנה לדיון לבית משפט לענייני משפחה בנוי יורק ליום 13.08.XX בשעה 09:30  לצורך דיון בהליכי משמורת והליכים של בזיון בית משפט שמתנהלים כנגד המשיב כעולה מההזמנה לדיון המצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ב'.
 
10.        על רקע הנאמר לעיל, סבורה המבקשת כי הסיבה היחידה בעטיה נפתח התיק בחלוף של 5 שנים מיום פסק הדין לא נבעה כלל מרצונו של המשיב לגבות את סכום פסק הדין אלא אך ורק על מנת לשלול מהמבקשת את האפשרות לנהל נגדו הליכים משפטיים בארה"ב ואף למנוע ממנה לבקר את ילדיה הקטינים!
 
11.        ואכן, עיון בתצהירו של המשיב מעלה בברור שתצהירו שותק לחלוטין לגבי העובדות הרלוונטיות שבין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים על אדמת ארה"ב אליהם נדרשת המבקשת להתייצב וכי ילדיה הקטינים נמצאים אצלו.
 
12.        תהא החלטת כב' ראש ההוצל"פ בבקשה זו אשר תהא אבל על השמטת עובדות מרכזיות ובסיסיות אלו מתצהירו של המבקש לבטח לא יוכל הוא לעבור לסדר היום!
 
13.        מעבר לכך, יודגש שהרי היקר מכול למבקשת (ילדיה של המבקשת) נמצא כעת בידי המשיב, כך שברור שבנסיבות העניין אין למבקשת לאן לברוח מביצוע פסק דין בעל חיוב כספי של  40,000 ₪ בה בשעה שילדיה נמצאים אצל המשיב!
 
14.        בנסיבות אלו, נטילת ילדיה של המבקשת והעברתם למשמורת המשיב בארה"ב לפי תוצאות פסק הדין כאשר במקביל ניתן, לבקשת המשיב, צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המבקשת השולל ממנה את הזכות לבקר את ילדיה באופן חופשי ולנהל הליכים משפטיים בארה"ב הינה בבחינת הרצחת וגם ירשת!  
 
15.        כאן המקום להדגיש, שפרט לחוב נשוא תיק זה ולחיוב כספי נוסף על סך של 10,000 ₪ שהושת עליה בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגישה על פסק דינה של כב' השופטת טובה סיוון, אין למבקשת חובות נוספים עלי אדמות למאן דהו.
 
16.        לאור האמור במצטבר לעיל, עולה בברור כי בנסיבות הקונקרטיות לא יכול להיות  חשש כלשהו שיציאת המבקשת מהארץ תביא כהוא זה לסיכול הליכי הוצל"פ לגביית החיוב הכספי שטמון בפסק הדין.
 
            שיהוי
 
17.        פסק דינה של כב' השופטת טובה סיוון ניתן ביום XXX. בעוד שתיק ההוצל"פ נפתח רק לאחרונה.
 
18.        עיון בתצהיר המשיב שניתן בתמיכה לבקשתו לעיכוב יציאתה מהארץ מעלה שגם כאן הוא שותק לחלוטין לגבי הסיבה שבעטיה השתהה למעלה מ 5 שנים מיום מתן פסה"ד עד לפתיחת  התיק.
 
19.        כאן המקום לציין, שבניגוד מוחלט לנטען בסעיף 3 לתצהיר המשיב שניתן בתמיכה לבקשתו, הרי שבמהלך כל אותם 5 שנים שחלפו מיום מתן פסק הדין לא פנה אליה המשיב ולו פעם אחת לתשלום סכום החיוב שבפסק הדין!
 
20.        לפיכך, עצם פתיחת תיק ההוצל"פ בשיהוי של למעלה מ 5 שנים לאחר מתן פסק הדין לא הצדיק בשום פנים ואופן את יצירת הדרמטיזציה הפיקטיבית של בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד המבקשת במקביל לפתיחת התיק, בה בשעה שאין הסבר בתצהיר מדוע ניפתח התיק באיחור של 5 שנים!
 
21.        זאת ועוד, במהלך 5 השנים שחלפו מיום מתן פסק הדין -04.05.03 - ועד ליום זה יצאה המבקשת את הארץ כבר 6 פעמים כעולה מצילום "תעודת ברור פרטים על נוסע" שהוצאה על ידי משרד הפנים המצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ג'.
 
22.        יתרה מכך, גם לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ יצאה המבקשת את הארץ  לצורך הגעתה  לדיון שהתקיים בעניינה ביום 29.05.08 בבית משפט לענייני משפחה בניו –יורק. המבקשת לתומה אף דאגה למסור למשיב הודעה על הגעתה לארה"ב לצורך הדיון שהתקיים.
 
23.        מהאמור לעיל עולה כי טענות המשיב על רצונה של המבקשת להימלט כביכול מהארץ בשל פסק דין שהטיל עליה חיוב כספי של 40,000 ₪ מגוחכות שכן אם המבקשת רצתה, כבר יכלה "להימלט" מהארץ מאות פעמים במהלך 5 השנים שחלפו מאז מתן פסק הדין!
 
24.        ואם לא די בכך, הרי שבבקשתו של המשיב לעיכוב יציאת המבקשת מהארץ, לא צוין מהו "מקור המידע" עליו נשענות טענותיו ההזויות כי ידוע לו כביכול שבכוונת המבקשת לעזוב את הארץ לצמיתות. מכאן מתבקשת המסקנה שכל טענות המשיב בעניין זה נשענות על משענת קנה רצוץ של טענות הזויות ונאמרו לכל היותר מן השפה לחוץ!
 
25.        כפי שידוע למשיב היטב, המבקשת אכן נסעה לחו"ל במהלך השנה האחרונה 5 פעמים, אך זאת אך ורק לצורך ביקור ילדיה ולקידום ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים בעניין משמורת ילדיה הקטינים. הא ותו לא.
 
26.        מהמקובץ עולה שלא היה כל בסיס משפטי ו/או ענייני ממשי להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המבקשת שכן המשיב לא הניח בתצהירו תשתית עובדתית נכונה ואמיתית להוצאת הצו. מכל מקום, שומה על ראש ההוצל"פ לייחס את מלוא כובד המשקל הראוי לחוסר ניקיון הכפיים שדבק בבקשת המשיב לנוכח הסתרת עובדות מרכזיות בתצהירו כמפורט לעיל. גם שיקולי צדק מחייבים את הסרת הצו ללא תנאים על מנת לאפשר למבקשת באופן חופשי לצאת את הארץ אימתי שרק תחפוץ בכך על מנת לבקר את ילדיה ולנהל את עניינה המשפטיים בארה"ב.
 
עיכוב יציאה מהארץ - הפן המשפטי
 
27.        בפסיקה נקבע שאמות המידה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ על פי תקנות סדר הדין האזרחי חלים אף לעניין צו עיכוב יציאה מן הארץ על פי דיני ההוצל"פ, כפי נקבע ע"י כב' השופט ת' אור ברע"א 7208/93 ויסגלס נ' ויסגלס, פ"ד מח(4) 529, בעמ' 539:
 
"לפי סעיף 14, הסמכות קמה כאשר לראש ההוצל"פ 'יסוד להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל ע"י כך הליך או להכביד על ביצוע פסה"ד...'.
כפי שקובע ביהמ"ש המחוזי בפסק דינו, ההלכות שנפסקו סביב סמכות העיכוב מכוח תקנות סדר הדין האזרחי חלות גם בנוגע לסמכות העיכוב מכוח חוק ההוצל"פ. אולם אלו גם אלו צריכות להתפרש היום לאור חוק היסוד." 
 
28.        סעיף 14 (א) לחוק ההוצל"פ דורש הנחת תשתית עובדתית ראויה ומשכנעת למתן הסעד של צו עיכוב יציאה מהארץ במידה והחייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו. במקרה כזה לא יצווה ראש ההוצל"פ על עיכוב יציאתו של החייב אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מהארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
 
29.        ומן הכלל אל הפרט: בעניינו, אין מדובר בחייבת המתחמקת מתשלום חובותיה שכן בתוך פרק הזמן שננקב באזהרה שקיבלה בתיק ההוצל"פ הנ"ל התייצבה המבקשת מיוזמתה בלשכת הוצל"פ על מנת להיחקר על יכולתה הכלכלית. המבקשת אף חתמה על טופס ויתור סודיות, מילאה שאלון על כל פרטיו ואף צירפה את כל המסמכים הנדרשים!
 
30.        יתרה מכך, המבקשת עומדת בדייקנות בצו התשלומים שנקבע לה לשלם על ידי כב' ראש ההוצל"פ ובנסיבות אלו, הרי שאין תחולה לריישת סעיף 14 לחוק ההוצל"פ שקובע שדי בכך "שיש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ ". לפיכך,  על מנת שניתן יהיה להותיר את צו העיכוב על כנו, שומה על ראש ההוצל"פ להשתכנע כי "יציאת המבקשת מהארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין".
 
 .     
31.        אומנם נקבע בפסיקה כי כנגד זכותו החוקתית של אדם לצאת בכל עת מן הארץ, קיימת זכותו החוקתית של הזכאי לשלמות קניינו, דהיינו, לזכותו לגבות מהחייב את החוב שבו הוא נושה. את האיזון בין שתי זכויות אלה ניתן ללמוד מפסק דינו של המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק בבג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי, פ"ד מח(2) 491, בעמ' 507: בהפעלת פגיעה בזכות החוקתית של חייב לצאת מן הארץ כנגד שמירה על הזכות החוקתית של הנושה לזכות הקניין:  " אמת המידה החוקתית הראויה היא זו:
ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל אם קיים חשש.כן ורציני כי יציאתו של בעל דין תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי או תביא למניעת ביצועו של פסק הדין."  
 
ואולם, במקרה דנן, הפגיעה בזכותה החוקתי של המבקשת לצאת את הארץ קשה מנשוא ולא עומדת בפסקת ההגבלה שכן היא גם שוללת ממנה את זכותה לבקר את ילדיה מתי שרק תחפוץ בכך וכן לנהל את עניינה המשפטיים מחוץ לתחומי הארץ.
 
מצבה הכלכלי של המבקשת
 
32.        בסעיף 4 לבקשת המשיב נטען כי "ידוע לו שהחייבת מצויה בקשיים כלכליים", ואולם, בפסיקה נקבע שאין סגי בעוניו של חייב כדי ליצור את התנאים לסיכול ביצוע פסק הדין אם יצא מהארץ.
 
33.        ברע"א 18/89 פיכמן שאול נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד מב(4) 513, אמר כב' השופט (כתוארו אז) ש' לוין בעניין הטענה כי יש לעכב חייב חסר אמצעים מיציאתו את הארץ מחמת עוניו (סעיף 5 לפסה"ד), כדלקמן:
 
"עצם העובדה שנתבע נתון בקשיים כלכליים אינה יוצרת חזקה שנתמלאו תנאי תקנה 376 והמבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ אינו יוצא לידי חובתו באזכור טכני בתצהיר של תקנה זו; אמת נכון הדבר שתקנה 376 באה למנוע סיכולה מראש של תביעה ע"י הימלטותו של חייב לחו"ל: ר"ע 558/85, פ"ד מ(1) 553, אך זאת לאור ההגבלה החמורה על חופש התנועה הטמונה משימוש בתקנה זו. חופש שהוא זכות קונסטיטוציונית מהמעלה הראשונה, אין לעשות שימוש בתקנה זו אלא אם הוכחו באופן דווקני כל יסודותיה, בין אם ע"י ראיות ישירות ובין אם ע"י ראיות נסיבתיות. במקרה שלפני אמנם הוכח שהמבקש מבקש לנסוע לחו"ל מהנסיבות המפורטות בתצהירו, אך אל הוכח שהנסיעה תכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק דין."
 
34.        בספרו של דוד בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה חמישית, ינואר 2001, עמוד 284 נאמר כי "העיקרון הבסיסי הוא כי לכל אדם נתונה זכות לצאת מישראל וכי לזכות זו מעמד חוקתי על חוקי. וכאשר בית משפט מפעיל את סמכותו ומורה על איסור יציאה מן הארץ, עליו לתת משקל כבד לזכותו של החייב לצאת מהארץ... איסור היציאה איננו האמצעי הראשון אלא האמצעי האחרון...." 
 
 
            זכות היסוד של אדם לצאת מישראל אינה מסויגת בצורך להמציא ערבים
 
35.        בבר"ע 1944/00 אורן רשף נגד בנק הפועלים בע"מ תק- מח 2000( 2), 65535 נאמרו על ידי כב' השופטת שטיין הדברים הבאים:
 
"משנזקקים אנו להתניית תנאים ליציאתו של אדם מן הארץ בין ע"י חיובו בפירעון החוב על אתר או בהמצאת ערבים, ממילא שוללים אנו את זכותו הבלתי מסויגת על פי חוק היסוד לצאת מן הארץ ומתנים אותה בתנאים. כדי לפגוע בזכותו החוקתית של אדם לצאת מישראל ללא סייג וללא תנאי, יש צורך בנימוקים של ממש.
כמבואר, מצבו הכלכלי הרעוע של אדם, ללא ראיה נוספת, אינו נימוק מספיק להגבלת זכותו החוקתית של אדם לחופש התנועה"
 
 
 
 
36.        בפסק דינה של כב' השופטת שטיין בבר"ע 1944/00 הנ"ל נקבע למעשה שאין לדרוש ערבים להבטחת יציאתו של החייב מהארץ מקום שמלכתחילה לא היה תשתית עובדתית מתאימה להוצאת צו עיכוב יציאה  שכן משמעות  התניית ביטול צו עיכוב יציאה בהמצאת ערבים כמוה כהותרת צו העיכוב על כנו!
 
37.        בנסיבות אלו, יציאותיה של המבקשת מהארץ נועדו אך לשם ביקור ילדיה והתייצבותה בהליכים משפטיים שהיא מנהלת נגד המשיב בחו"ל. בשל כך, הרי שמדובר במטרה אשר יותר ממוצדקת אשר בגינה יש לאפשר למבקשת לצאת מן הארץ ולבטל את צו עיכוב היציאה שניתן נגדה ואשר הוצא אך בשל טענות סרק של המשיב על חשש שלא קיים לעזיבתה של המבקשת את הארץ לצמיתות.
 
 
            משמעות הותרת צו עיכוב היציאה על כנו תרוקן למעשה מכל תוכן את פסק דינו של בית משפט מחוזי שניתן בערעור שהוגש על פסק הדין נשוא תיק זה!
 
38.        על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה (כב' השופטת טובה סיון) מיום 04.05.03 נשוא תיק הוצל"פ זה הגישה המבקשת ערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת עמ 1095/03 .
 
39.        המבקשת טוענת כי בנסיבות העניין החלטת ראש ההוצל"פ להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדה מרוקנת מכל תוכן את פסק דינו של בית משפט מחוזי שניתן בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין נשוא תיק זה.
 
40.        ביום 24.06.03 התקיים דיון בערעור במסגרתו ניתן בהסכמת הצדדים פסק דין אשר בו נקבע שהערעור ידחה. יחד עם זאת  נקבע במפורש בפסק הדין שהמבקשת זכאית להתגורר בארה"ב ואם תבחר לעשות כן על המשיב לדאוג לה לויזה או גרין קארד לארה"ב ולממן לה שכר דירה לתקופה שלא תפחת מחודשיים ובדמי שכירות שלא יפחתו מ 800 $ לחודש!
 
            לעניין זה מופנה ראש ההוצל"פ לעמ' 8 שורות 9-15 ועמ' 7 שורות 10-11 לפסה"ד.
 
            צילום פרוטוקול הדיון ופסק הדין מיום 24.06.03 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ד'.
           
41.        על רקע הנאמר לעיל, אין ספק שגם כאן המשיב לא בא בידיים נקיות לכב' ראש ההוצל"פ בהסתירו ממנו  גם את פסק דינו של בית משפט מחוזי שניתן בערעור במסגרתו המשיב בעצמו הסכים לכך שלמבקשת תשמר הזכות להתגורר בארה"ב ולקבל שם משמורת זמנית על ילדיה.
 
42.        גם מנימוק זה טוענת המבקשת כי יש לבטל את הצו ללא תנאי שכן הותרתו על כנו תאיין למעשה את פסק דינו של בית משפט מחוזי בתל אביב אשר ניתן במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ.
 
43.        תצהיר המבקשת, הגב' רות ברנשטיין מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
 
44.        לאור כל האמור במצטבר לעיל, סבורה המבקשת כי יהיה זה צודק ונכון לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ללא סייג.
 
45.        אשר על כן, מתבקש כב' ראש ההוצל"פ להיעתר לבקשה כמפורט במבוא לה ולחייב את המשיב בהוצאות לדוגמא שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
                                                                                              __________
                                                                                             ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                               ב"כ המבקשת               
 
 
+ שלח משוב