Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> דוגמא כתב הגנה בית הדין לעבודה עובד תאינלנדי
 
בבית הדין לעבודה                                                                                                                                                                                                    ס"ע XXX-XX-14   
בתל אביב
 
התובעת:                                 s.M , נושאת דרכון זר שמספרו 420288V


ע"י ב"
הנתבעים:                              1.  ע.ה , ת.ז
                                             2.  משק ה  ח.פ
                               ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו ואח'
                                                                    מרח' מוטה גור 9 , ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003
                                                 טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
 
                                         דוגמא לכתב הגנה בבית הדין לעבודה



הנתבעים מתכבדים להגיש כתב הגנה מטעמם לתביעת התובעת, בכפוף לטענותיהם המקדמיות לדחיית התביעה מחמת מניעות, שיהוי, ויתור, התיישנות מרבית רכיבי כתב התביעה וכן העדר יריבות בינם לבין התובעת.
 
דחיית התביעה מחמת  כתב ויתור עליו חתמה התובעת
 
1.    התובעת בתיק זה הגיש תביעה קנטרנית והזויה כנגד הנתבעים במסגרתה היא טוענת שכאילו לא שולמו לה מלוא הכספים להם היא זכאית בגין תקופת עבודתה מיום  08.09.05- ועד ליום 01.10.09 לרבות דמי הבראה, ושכר מינימום.
 
2.    התביעה בתיק זה הוגשה ביום 04.09.14, דהיינו בשיהוי ניכר של כ 5 שנים מעת סיום יחסי עובד המעביד.
 
3.    יאמר כבר עתה כי ביום 01.10.09 ובמקביל לסיום עבודתה של התובעת חתמה התובעת מרצונה הטוב והחופשי,  על הצהרה בעברית ובתאילנדית שאומתה על ידי עורך דין, בדבר היעדר כל תביעות שלה מהמעסיק.
 
4.    במסגרתה הצהרתה זו של התובעת אישרה היא בין היתר כי לאורך כל תקופת העסקתה שולם לה שכרה במועד, כל התנאים הסוציאליים לרבות חופשה וחגים, דמי הבראה וימי חופשה כנדרש וכי בחתימתה היא מצהירה כי אין ולא תהיה לה כל דרישה ו/או טענה ו/או תביעה בגין העסקתה ו/או תנאיה.
 
       צילום כתב הצהרתה של התובעת מיום 01.10.09 בדבר העדר תביעות מהנתבעים מצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח א'.
5.    לאור האמור לעיל, טוענים הנתבעים כי התובעת הייתה מנועה מלהגיש את תביעתה, לאור חתימתה על כתב הויתור ולאור הצהרתה המפורשת במסמך עליו חתמה הן בשפה העברית והן בשפת האם שלה , בדבר הצהרותיה להעדר תביעות ו/או דרישות.
 
6.    בהקשר זה יצוין כי  כתב תביעתה של התובעת שותק לחלוטין בקשר לנסיבות חתימתה על כתב הוויתור.
 
7.    אין בכתב התביעה אותו הגישה התובעת כל טענה עובדתית הבאה לקעקע את תוקפו העובדתי ו/או המשפטי של ההסכם עליו חתמה התובעת ובשום מקום בכתב התביעה אין התובעת טוענת כי יש לבטל את ההסכם עליו חתמה ואף לא הועלתה טענה כי חתמה עליו שלא מרצונה הטוב מהחופשי.
 
8.    יתרה מכך, אי התייחסות התובעת בכתב תביעתה להצהרותיה המפורשות בכתב הויתור עליו חתמה במסגרתו הצהירה למשל כי  קיבלה דמי הבראה חופשה חגים וימי מחלה כאשר במקביל התובעת דורשת חלק מרכיבים אלו בכתב תביעתה, נוטעת בלב הנתבעים את התחושה שכתב התביעה שהוגש בתיק זה נכתב  מבלי שהתובעת נטלה חלק אקטיבי בכתיבתו ומבלי שמאן דהו שמע את גרסתה כלל וכי מדובר בתביעה מתועשת בשיטת "המצליח" אשר בפן העובדתי אין בינה ובין האמת ולא כלום.
 
9.    לאור האמור לעיל, ובשים לב לכך שהתובעת לא טענה דבר במסגרת כתב תביעתה כנגד נסיבות חתימתה על כתב הויתור והצהרותיה מתבקש בית הדין לדחות את התביעה מטעם זה בלבד.
 
       דחיית התביעה מחמת שיהוי ומניעות
 
10.   בסעיף 6 לכתב התביעה טוענת התובעת כי הועסקה אצל הנתבעים בעבודה בחקלאות וכי תקופת עבודתה היתה מיום 08.09.05 ועד ליום 01.10.09.
 
11.   לפיכך, כתב התביעה הוגש בשיהוי ניכר של כ חמש שנים מאחר ותיק דזה נפתח רק ביום  .04.09.14
 
12.   לכתב התביעה לא צורף מסמך כלשהו המעיד על פניה קודמת של התובעת אל הנתבעים בעניין נשוא כתב התביעה ואף לא צורף לכתב התביעה כל מסמך אותנטי ביחס לתקופת עבודתה של התובעת.
 
13.   שיהוי נוצר מקום שיש בהגשת התביעה משום שימוש לרעה בהליכי המשפט ופגיעה בציפייה הסבירה של הנתבעים שלא להיתבע.
 
14.   ומן הכלל אל הפרט: בענייננו דורשת התובעת מהנתבעים "כרעם ביום בהיר" ובחלוף 5 שנים מעת סיום יחסי העבודה  זכויות וכספים בטענות כוזבות כדוגמת הטענה שעבדה 7 פעמים בשבוע 11 שעות מידי יום באופן רציף במשך 365 ימים בשנה כאשר במקביל היא אף לא טרחה לפנות ו/או לשלוח לנתבעים מכתב דרישה מעולם, כעולה אף מכתב תביעתה אלא נהפוך הוא בתום יחסי העבודה היא חתמה על הצהרה וכתב ויתור המעידים על היפוכו של דבר.
 
15.   בנסיבות אלו, ובשל חלוף השנים הרב, וחתימתה של התובעת על כתב ויתור אשר גם בעטיו לא נשמרו אצל הנתבעים מרבית המסמכים הרלוונטיים הקשורים לתקופת העסקתה, אין ספק שנגרם לנתבעים  נזק ראייתי כבד בעצם הגשת התביעה כנגדם , בחלוף  5 שנים.
 
16.   נזק ראיתי זה המתבטא, בין היתר בכך שכיום, כאשר אין אפשרות מעשית לשחזר את מרבית המסמכים ולהביא העתקים של כרטיסי עבודתה של התובעת  אשר לא נשמרו הן בשל חתימתה הבלתי מסוייגת של התובעת על כתב הויתור והן בשל חלוף 5 שנים במסגרתם לא התקבלה ממנה כל דרישה מההצהרות עליהן הצהירה בכתב הויתור.
 
17.   כן נגרם לנתבעים  נזק ראייתי כבד המתבטא בכך שבשל חלוף השנים יבצר מהם להביא עדויות  רלוונטיות של עדים פוטנציאלים שעבדו עם התובעת באותה תקופה ויכלו להעיד בפני בית הדין בדבר היקף שעות עבודתה והשכר ששולם לה.
 
18.   מכל האמור לעיל, עולה בברור כי יש בשיהוי החמור בו נקטה התובעת משום ויתור על הזכות להגיש תביעה וכי מצבם של הנתבעים הורע והשתנה לרעה עקב השיהוי החמור באופן שאינם יכולים  להתגונן כראוי ולהוכיח הגנתם.
 
19.   לחילופין, אם וככל וימצא בית הדין שאין בטענת השיהוי כשלעצמה כדי להביא לדחיית התביעה יטענו הנתבעים  כי למצער יש להביא עובדה זו של הגשת תביעה בחלוף 5 שנים בחשבון לעניין משקל הערכת חומר הראיות בתיק זה באופן שגם במקום בו מוטל נטל הראיה לפתחם יש מקום להיפוך נטל הראיה  על כתפי התובעת.
 
20.   אשר על כן, מתבקש בית הדין הנכבד, לדחות את התביעה בגין השיהוי הרב, אשר שינה מצבם  של הנתבעים לרעה וגרם להם לנזק ראייתי חמור ולחילופין להטיל את נטל הראיה בכל רכיבי התביעה על כתפי התובעת.

התיישנות

21.   דמי הבראה- יחסי העבודה עם התובעת  הסתיימו בראשית חודש אוקטובר 2009 בעוד שתביעת התובעת הוגשה ביום 04.09.14.
22.   סעיף 7 להסכם הקיבוצי הדן בהתיישנות הזכות להבראה, קובע בזו הלשון:" א. עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיום יחסי העובד והמעביד וזאת לתקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו במידה ולא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו".
23.   על כן יש לדחות על הסף כל עילת תביעה של התובעת לקבלת דמי הבראה שנתבעו לאחר סיומם של יחסים אלו עד שנתיים ימים שלפני ניתוק היחסים דהיינו, וזאת מבלי לגרוע מטענת הנתבעים  להעדר יריבות וכי התובעת קיבלה דמי הבראה בגין כל תקופת עבודתה.
 
 
       התיישנות חלקית של שאר רכיבי התביעה לרבות פנסיה
24.   הנתבעים יטענו  להתיישנות חלקית של כל שאר רכיבי התביעה ככל שהם קודמים בעילתם ל 7   שנים מיום הגשת התביעה אשר הוגשה ביום 04.09.14 . לפיכך, כל רכיבי תביעתה של התובעת  עילות תביעתה השונות לתשלום עבור שכר מינימום, שעות נוספות, שעות שבת, כלכלה, פנסיה ומענק שנתי, ככל שהם מתייחסות לתקופה שקודמת ליום 04.09.07  התיישנו זה מכבר ואין לדון בהם כלל.

העדר יריבות

25.   הנתבעים יטענו כי אינם בעלי הדין הנכונים והראויים של התובעת שכן התובעת הועסקה על ידי משק ה'  ח.פ , כעולה מתלושי שכרה של התובעת אשר צורפו לכתב ההגנה כנספח ב' ולא על ידי הנתבעים. זאת ועוד, התובעת לא הניחה בכתב תביעתה כל נימוק לחיוב אישי של מי מהנתבעים, למרות שהועסקה בפועל על ידי אישיות משפטית שונה ומטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה כנגדה מחמת העדר עילת תביעה והעדר יריבות.
בכפוף לאמור לעיל ולחילופין, ישיבו הנתבעים גם לגופה של התביעה כדלקמן:

      לגופו של עניין

26.  מוכחש האמור בסעיף 1 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו  כי :
א.      בהתאם למצוות התקנות היה על התובעת לציין בכתב תביעתה את מען מגוריה בארץ מוצאה ומשלא עשתה כן לא נותר לנתבעים  אלא להביע פליאה רבה על כך ובית הדין מתבקש לחייבה לעשות כן.
ב.      עניינה האמיתי של תביעה זו הינו בחמדנות ובצע כסף של מאכרים שמסתובבים בכפרים בתאילנד ומפתים עובדי חקלאות תמימים לחתום על יפוי כח להגשת תביעות כנגד חקלאים במדינת ישראל, כאשר מרבית התביעות ההזויות שמוגשות לבית הדין מסתיימות בהסדרי פשרה בסכומים זעומים, אשר מהם מרבית הסכום מגיע לכיסם של עורכי דין והעובד מקבל פרורים אם בכלל.
ג.        עוד יוסיפו הנתבעים ויטענו כי  כי ענינה האמיתי של תביעה זו הינה שימוש ציני שעושים צדדים שלישיים בעובדים זרים אשר משתמשים בהם לצרכיהם השונים, "כחומר ביד היוצר" על מנת להעשיר את קופתם " בשיטת המצליח", דבר אשר גורם לתופעה עגומה במסגרתה מוגשת בתיק זה "תביעה מתועשת" בפורמט קבוע אשר בשל היותה כזו מנותקת לחלוטין ממערכת היחסים האמתית ששררה בין הצדדים וככל שהיא נוגעת לפן העובדתי, אין בינה ובין האמת ולא כלום!
27. מוכחש מכל וכל האמור בסעיף 2 לכתב התביעה.
28.   מוכחש האמור בסעיף 3 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי הם מצפים בכיליון עינים להגעתה של התובעת לעדות בתיק זה על מנת שיוכלו להוציא את הצדק לאור ולהפריך את טענותיה העובדתיות הכוזבות כפי שהועלו בכתב תביעתה כדוגמת טענתה שעבדה 7 פעמים בשבוע 11 שעות ביום.
29.   מוכחש האמור בסעיף 4 לכתב התביעה.
30.   מוכחש האמור  בסעיף 5 לכתב התביעה.
31.   מוכחש האמור בסעיף 6 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו  כי  תקופת עבודתה של התובעת במשק ה'  ח.פ היתה בין התאריכים 06.09.05- 30.09.09 .
 
32.   מוכחש האמור בסעיף 7 לכתב התביעה . הנתבעים יטענו כי התובעת הועסקה על ידי משק ה'  ח.פ ולא על ידי מי מהם באופן אישי ומטעם זה יש לדחות את התביעה.
 
33.   מוכחש האמור בסעיף 8 לכתב התביעה. הנתבעים שבים וטוענים כי מי שהעסיק את הנתבעת היה משק ה'  ח.פ ולא  הנתבעת 2 . הנתבע אכן ניהל את העבודה במשק ה'  אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להטיל עליו חבות אישית.  
 
34.   מוכחש האמור בסעיף 9 לכתב התביעה.
35.   מוכחש מכל וכל האמור בסעיף 10 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי בשל חלוף השנים אינם זוכרים את כל התקופות בהן יצאה התובעת לחופשות בארץ מולדתה וכי על התובעת להגיש תדפיס כניסות יציאות מישראל וממנה במהלך כל תקופת עבודתה.
36.   מוכחש האמור בסעיף 11 לכתב התביעה.
 
37.   מוכחש האמור בסעיף 12 ו 13 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי התובעת מעולם לא עבדה 7 ימים בשבוע ומעולם לא עבדה 11 שעות ביום,  לא בימי הקיץ ולא בימי החורף לא בימי הסתיו ולא בימי האביב וכי מדובר בטענה עובדתית לא נכונה בעליל שכן מתכונת עבודתה היתה 8 שעות עבודתה ביום אשר גם מתוכם נטלה חצי שעה הפסקה ביום וכי במקרים בהם עבדה מעבר ל8 שעות שולם לה בגין כך תוספת שכר כדין.
 
38.   מוכחש האמור בסעיף 14 לכתב התביעה. הנתבעים מכחישים מכל וכל את הטענות המגוחכות ממש אותן העלתה התובעת כאילו קיבלה שכר של 95 ₪ ליום עבודה ו 13 ₪ בגין כל שעה נוספת שכן התובעת קיבלה שכר מינימום הקבוע בחוק כדת וכדין בגין כל שעה שעבדה לרבות תוספת עבור שעות נוספות כעולה מתלושי השכר שלה מהן ניתן אף לראות שקיבלה דמי הבראה ותנאים נוספים. הנתבעים יוסיפו ויטענו  כי התובעת במשך כל תקופת עבודתה "עמדה על קוצו של יוד" ודרשה וקיבלה כל שקל שהגיע לה עבור עבודתה וזאת לשביעות רצונה המלא של התובעת. התובעת נהגה מידי חודש להגיש לנתבעים דף ריכוז של שעות עבודתה ורק לאחר אימות הנתונים היה משולם לה שכרה במלואו ובמועדו.
 
צילום תלושי שכרה של התובעת בשנת עבודתה האחרונה של התובעת מהן ניתן לראות על מופרכות גרסתה העובדתית מצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח ב'
 
39.   מוכחש האמור בסעיף 15 ו 16 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי כל שיטת החישוב עליה נשענת התובעת בכתב תביעתה היא "משענת קנה רצוץ" מאחר והיא מבוססת על עדני מרמה שכן התובעת מעולם לא קיבלה שכר הנמוך משכר המינימום החוקי והנכון לאותה העת במדינת ישראל, כעולה באופן מובהק מתלושי שכרה. לפי הפסיקה "מקום שבו ניתן לעובד תלוש שכר חזקה שהוא משקף את המציאות... אלא אם כן הוכח, מעדויות אמינות, אחרת" (דב"ע מז/3-146 יוסף חווג'ירת – שלום גל, פד"ע כ', 19. למרבה הצער התובעת איננה מנסה אפילו  להתמודד בכתב תביעתה עם עובדה זו.
 
40.   מוכחש מכל וכל האמור בסעיפים 17-20 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי התובעת קיבלה שכר שלא פחת משכר המינימום לכל תקופת עבודתה, כעולה מתלושי שכרה וזאת מבלי לגרוע מטענת ההתיישנות של רכיבי התביעה שקדמו ל 7 שנים מיום הגשת התביעה , דהינו כל דרישה לתשלום הפרשים שנוגעת לתקופת עבודה שקדמה ליום   09.09.07 התיישנה ואין לדון בה כלל!.
 
41.   מוכחש האמור בסעיפים 21- 22 לכתב התביעה וזאת מעבר לכך שהתובעת מנועה מלדרוש תוספת ותק בגין השנים שקדמו ליום 09.09.07 בשל התיישנות רכיב תביעתה זה.
 
42.   מוכחש מכל וכל האמור בסעיף 23 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי בכתב הסילוק עליו חתמה התובעת הודתה במפורש שקיבלה מהנתבעים דמי הבראה ואף מעין בתלושי שכרה עולה כי היא קיבלה מידי חודש את החלק היחסי של דמי ההבראה, וזאת מבלי לגרוע מטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבעים בגין רכיב זה ומטענת העדר יריבות.
 
43.   מוכחש האמור בסעיפים 24 ו 25 לכתב התביעה. ראשית יטענו הנתבעים כי כל רכיב תביעתה של התובעת בגין רכיב זה שקדם ל 7 שנים ליום הגשת התביעה התיישן ואין לדון בו כלל. שנית יטענו הנתבעים כי התובעת קיבלה דמי כלכלה בעין שבאו לידי ביטוי  באספקה שוטפת של מוצרי מזון, שקים של אורז . חשמל דיור, גז ומים בהתאם לצרכיה . יצוין כי התובעת אף קיבלה מידי חג תאינלנדי ( 1 לינואר ו באוגוסט חג המים ) חזיר , אשר נרכש על חשבון משק ה'. כמו כן קיבלה מכונת כביסה ומקרר אישי בחדר . משק ה' אף לא קיזז לה משכרה את הוצאות החשמל הגבוהות . מכל מקום תוספת כלכלה הינה תוספת נלוות שלא ניתנת לפדיון לאחר ניתוק יחסי העבודה אלא אם כן התובעת תוכיח כי שילמה מכספה עבור ארוחות.
 
44.   מוכחש האמור בסעיפים 26-28 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי "בכל הנוגע לתביעות כלפי מעביד בגין אי הפרשה לקרן פנסיה נפסק: "תביעה מעין זו, שעילתה חוזית (הפרת חוזה), יכול היה המערער להגיש 'מידי חודש בחודשו', כל אימת שהמשיבה הפרה את חובתה, היינו שתיים עשרה פעם בשנה. דא עקא שתביעות כנ"ל מתיישנות בזו אחר זו מקץ שבע שנים …". [ראה: דב"ע לד/3-40 אולמי פאר באשקלון בע"מ – אדמונד אזרזר, פד"ע ה', 401, בעמ' 411]. מכאן שכל רכיבי תביעתה זו של התובעת שקדמו ל7 שנים ליום 09.09.07 התיישנו ואין לדון בהם כלל.
 
45.   מוכחש האמור בסעיפים 29-30 לכתב התביעה. גם לעניין זה יטענו הנתבעים להתיישנות החלק הארי של רכיב התביעה.
 
46.   מוכחש האמור בסעיף 31 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו  כי מהמקובץ בכתב תביעתה של התובעת , טענות השיהוי, ההתיישנות , כתב הויתור עליו חתמה, העדר יריבות וטענת קיזוז  ובשל העלאת טענות עובדתיות לא נכונות ,עולה בברור כי היא אינה זכאית למאום.
 
47.   מוכחש האמור בסעיפים 30-32 לכתב התביעה. למען הסר ספק מוכחש גם עצם קיומו של החוב לרבות דרך חישובו.

טענת קיזוז

48.   הנתבעים יטענו  כי מכל חוב לו טוענת התובעת בכתב תביעתה זה , המוכחש כשלעצמו, עומדת להם טענת קיזוז בסך של 29,000 ₪,  כמפורט להלן.
49.   הנתבעים העלו במסגרת כתב הגנה זה טענת העדר יריבות שכן כעולה מתלושי שכרה של התובעת הם לא העסיקו אותה ולא שילמו לה את שכרה. יחד עם זאת, במידה ובית הדין לא יקבל טענה זו ויקבע בניגוד לעניות דעתם כי הם אלו שהעסיקו את התובעת הם טוענים לקיזוז של נזקה של משק ה'   בשל נסיבות עזיבתה של התובעת.
 
50.   התובעת הינה אזרחית מדינת תאילנד שהגיע לישראל בתיווכן של חברות כח אדם על מנת לעבוד אצל כעובדת זרה בענף החקלאות.
 
51.   במהלך שנת 2007 במועד שאינו זכור לנתבעים מדוייק הכירה התובעת עובד זר תאילנדי אשר הועסק בישוב אחר גם בחקלאות ובשל הקשר החברי שהתהדק ביניהם הוא נהג ללון במקום המגורים של משק ה' אשר הוכשר עבורה מבלי לשלם למשק ה כל תמורה עבור לינה זו.
 
52.   הנתבעים ציפו לתומם שהתובעת תישאר לעבוד במשק 63 חודשים, אשר הותרו לה על פי אשרת הכניסה אשר הוארכה לה מידי שנה ולכן לא נערכו מבעוד מועד לגיוס עובד אחר תחתיה.
 
53.   ואולם, התובעת כרעם ביום בהיר הודיעה למר ע' אשר ניהל את עבודתה בפועל על רצונה הפתאומי לעזוב את הארץ בשל כוונתה להינשא לבחיר לבה אותה הכירה בארץ .
 
 
54.   דא עקא, שבאותו העת, היה מצוי משק ה' בשיא עונת קטיף האפרסמון ובעיצומו של הקטיף. בשל אי היערכותו המוקדמת של משק ה'  נגרמו לה נזקים רבים לסחורה החקלאית אשר לא נקטפה בזמן.
 
55.   לאור האמור לעיל, נגרם למשק ה'  נזק חמור  מאוד שכן בשל מחסור בכח אדם ומאחר ולא קיבלו הודעה מוקדמת על עזיבת התובעת, לא הספיקו לקטוף את כל התוצרת החקלאית במועד וכתוצאה מכך נגרם למשק אובדן מוחלט של סחורה.
 
56.   לאור כל האמור לעיל, טוענים הנתבעים  כי מכל חוב לו טוענת התובעת המוכחש כשלעצמו, עומדת להם טענת קיזוז בסך של 29,000 ₪, כמפורט להלן:
 
א.      סך של 4,000 ₪ פיצוי בגין התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת של התובעת בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום עזיבתה ועד התשלום המלא בפועל.
ב.      סך של 25,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לנתבע בשל אובדן תוצרת חקלאית.
57.   כל סעיפי כתב התביעה מוכחשים אלא אם כן הודו בהן הנתבעים במפורש בכתב הגנתם זה.
58. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית הדין הנכבד, לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.         
 
 
                                                                                                                                                                                  ______________
                                                                                                                                                                                     ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                                                                                       ב"כ הנתבעים

_________________________________
דוגמאות כתבי דין
 
+ שלח משוב