Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בקשת רשות ערעור על תביעות קטנות דוגמא
 
בבית משפט מחוזי                                                                                                                                                    בר"ע __________
מחוז מרכז בלוד
 



המבקש:                       פלוני  ת.ז
                                    מרחוב
                                    טל:
 
  • נ ג ד  -
  •  
המשיב:                      אלמוני
                                    מרחוב
 
                                                   בקשת רשות ערעור
 
 
מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה אושרית הובר היימן מיום 08.05.14, אשר דחה את תביעתו הכספית של המבקש כנגד המשיב וקיבל במלואה את התביעה שכנגד שהגיש המשיב כנגד המבקש.
 
עותק מאושר מפרוטוקול הדיון מיום 01.05.14 ומפסק דינו של בית משפט קמא מיום 08.05.14 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח א' (1-2) בהתאמה..
 
המבקש סבור כי, בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה הטעות של בית משפט קמא גלויה ובולטת על פני הפסק, באופן שמצדיק את התערבות ערכאת הערעור, על מנת שלא להנציח את הטעות שנפלה בפסק הדין במיוחד בכל הנוגע לחיוב המבקש בסך של 10,000 ₪ בגין הוצאות חניה.
 
רקע עובדתי
 
1.     המבקש הינו הבעלים של רכב מסוג שברולט שנת יצור 20XX(להלן: "הרכב") בעוד שהמשיב הינו בעל מוסך" ברח' XXX פתח תקווה.
 
2.     בראשית חודש אפריל 2013 הכניס המבקש את הרכב לתיקון צינור מים בעלות של 250 ₪ בלבד. למחרת אותו היום בו הוכנס הרכב לתיקון יצר המשיב קשר טלפוני עם המבקש וטען כי יש צורך להחליף את משאבת המים והמבקש אשר שהה באותה העת בחופשה באילת, נענה לכך. בין הצדדים סוכם כי משאבת המים כולל צינור המים יוחלפו על ידי המשיב בעלות כוללת של 900 ₪.
 
3.     בחלוף מספר ימים ממועד הכנסת הרכב לתיקון הגיע המבקש לתומו למוסך המשיב על מנת לשלם עבור הזמנת השרות וליטול את הרכב, אלא שאז הבחין כי המשיב לא ביצע עבודתו כהלכה וכי מים נוזלים מהמכל עיבוי של הרכב.
 
4.     או אז, טען המשיב כי, יש לבצע החלפת ראש מנוע ברכב בעלות של 2,700 ₪. המבקש שהיה המום מכך שהכניס את הרכב לטיפול בבעיה פעוטה וכעת נדרש לשלם על ליקויים שלא ידע כלל על קיומם, הסכים גם לתיקון זה, כאשר סיכם עם המשיב שבעבור הזמנת התיקון של החלפת צינור המים ישלם 700 ₪ במקום 900 ₪ ובגין טיפול החלפת ראש מנוע ישלם 2,500 ₪ כך שבסך הכל היה צפוי המבקש לשלם עבור כל התיקונים סך של 3,200 ₪ כולל מע"מ.
5.     במעמד הזמנת העבודה שילם המבקש למשיב סך של 700 ₪ במזומן וכנגד סכום זה, הוצאה על ידי המשיב, באיחור רב, קבלה אשר נמסרה למבקש לראשונה רק ביום הדיון שהתקיים בתיק.
 
6.     בחלוף כשלושה וחצי שבועות ולאחר פניות רבות של המבקש למשיב להשלמת ביצוע העבודות, התבשר המבקש כי הרכב תוקן. על כן, הגיע המבקש למוסך בכדי לשלם ולקחת את הרכב, אלא שבבוא המבקש למוסך נדהם לגלות שמהרכב יוצא פיח ועשן שחור ומים מהאגזוז.
 
7.     בנסיבות אלו, המבקש סירב לקבל את "העבודה" שביצע המשיב ברכב. המבקש הציע למשיב לקחת את הרכב לכל מכון בדיקה או מוסך מורשה שיבחר המשיב, על מנת לבדוק את טיב העבודה שבוצעה אך המשיב סירב לכך. בנוסף לכך, הגדיל המשיב לעשות כאשר המציא למבקש חשבונית לתשלום בסכום של 4,522 ₪ סכום גבוהה בהרבה מהסכום שסיכמו לגבי עלות התיקון הכולל שעמד על 3,200 ₪ כולל מע"מ.
 
8.     מאחר והמשיב סירב לקחת את הרכב לבודק חיצוני, כאשר במקביל עמד על זכות עיכבון של הרכב ודרש בעזות מצח סכום הגבוהה בהרבה מהסכום שסוכם עמו, נאלץ המבקש להגיש כנגדו את תביעתו לבית משפט לתביעות קטנות, במסגרתה דרש פיצוי בגין אבדן זמן ביטוחי, נסיעות, ועגמת נפש. המשיב מנגד הגיש תביעה שכנגד, במסגרתה דרש לחייב את המבקש בסך של 15,000 ₪, כאשר החלק הארי של תביעתו נבע מטענתו לעלות חניה של הרכב בחצר המוסך בסכום אסטרונומי של  10,000 ₪.
 
        צילום כתב תביעתו של המבקש וכתב תביעתו הנגדית של המשיב מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ב' ( 1-2) בהתאמה.
 
9.     בפסק דינו של בית משפט קמא, דחה בית המשפט את תביעתו של המבקש וקיבל למעשה את כל תביעתו הנגדית של המשיב. המבקש סבור כי התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא הינה תוצאה קשה, אשר מחייבת את התערבות ערכאת הערעור, כמפורט בתמצית בנימוקי בקשת הערעור.
 
        ואלו נימוקי בקשת הערעור:
 
10.    טעה בית משפט קמא, כאשר לא  שעה לטענות המבקש כי התיקון שהוזמן ברכב לא בוצע בכלל ובאופן שמאפשר שימוש סביר ברכב בפרט. בעניין זה המבקש בא בידיים נקיות לבית משפט ומאחר ואין חולק שבטרם הגשת התביעה, הציע למשיב לקחת את הרכב למכון בדיקה חיצוני שיהיה מוסכם עליו, על מנת שיבחן את טיב "התיקון" שביצע, לא היה מקום שבית משפט לא ידון בטענות המבקש בעניין זה ולא ימנה שמאי מומחה מטעמו שיבדוק את מצב הרכב. במיוחד שלמבקש לא היתה אפשרות להבאת חוות דעת מומחה מטעמו מהטעם הפשוט שהרכב מוחזק עדיין אצל המשיב.
 
11.    בהקשר זה יצוין כי, ברשות המבקש תמלילי שיחות טלפון עם המשיב המאשרות את בקשתו בטרם הגשת התביעה לקחת את הרכב לבדיקה חיצונית וכן את סירוב המשיב להצעה זו.
 
12.    יצוין כי במסגרת הדיון "שלף" המשיב לראשונה חשבונית הזמנת עבודה מספר 11714 מיום 04.04.13 שזה היום בו הוכנס לראשונה הרכב למוסך.
 
        צילום חשבונית הזמנת עבודה שהפיק המשיב למבקש על סך 4,522 ₪ מיום 04.04.13 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ג'
 
13.    ואולם, עיון מעמיק בחשבונית זו, מעלה כי מדובר בחשבונית פיקטיבית מאחר וסכום החיובים בה היה כביכול ידוע מראש למשיב כאילו הוזמנו ממנו התיקונים כמקשה אחת עוד באותו היום בו הוכנס הרכב לתיקון, בעוד שהלכה למעשה הסכום שסוכם במועד הכנסת הרכב למוסך עמד על 250 ₪ בלבד בעוד שיתר החיובים התגבשו במהלך השבועיים שלאחר הכנסת הרכב למוסך ובתאריכים מאוחרים להנפקת החשבונית הפיקטיבית!
 
14.    בהקשר זה יצוין כי, בכתב ההגנה שהגיש המשיב לתביעתו הראשית של המבקש הוא הודה בפה מלא כי החיובים בגין התיקונים התגבשו במשך כ- 12 ימים מיום 04.04.13 ועד ליום 16.04.13. להלן מספר ציטוטים מכתב הגנתו של המשיב לתביעת המבקש המעידות על הוצאת חשבונית חיוב פיקטיבית:
 
15.    בעמ' 1 לכתב הגנתו של המשיב שורה 12 מאשר המשיב כי סיכם תחילה עם המשיב לתיקון של החלפת צינור בעלות של 250 ₪ בלבד ובלשון המשיב:
 
"סיכמתי עם הלקוח שנסדר את נזילת המים ונחליף את הצינור בעלות של 250 ₪ לפני מע"מ הלקוח השאיר את הרכב והלך".
 
מכאן שחשבונית החיוב שהוצאה על ידי המשיב הנושאת תאריך 04.04.13 הינה פיקטיבית, מאחר והמשיב בעצמו אישר בכתב הגנתו לתביעה הראשית כי ביום בו הוכנס הרכב לתיקון סוכם על הזמנת תיקון של 250 ₪ ולא של 4,522 ₪.
 
16.    גם בעמ' 1 שורה 18 לכתב הגנתו של המשיב אישר הוא כי, למחרת הזמנת התיקון, סוכם על הוצאה כוללת של 900 ₪ בגין החלפת משאבת מים וצינור, וגם טענה עובדתית זו מפי המשיב,  איננה עולה כמובן בקנה אחד עם חשבונית החיוב שהוציא טרם מועד הסיכום של הדברים. ובלשון המשיב:
 
"למחר הגיע הלקוח למוסך ...סוכם שנחליף את משאבת המים בעלות תיקון של 900 ₪ כולל הצינור"
 
להשלמת התמונה העגומה יצוין שבעמ' 2 שורה 4 לכתב הגנתו של המשיב אישר הוא בפה מלא כי רק ביום 16.04.13 הוזמן ממנו החלפת ראש מנוע ובלשון המשיב:
 
" ואז חזר למוסך ב- 16.04.13 לאחר שהשאיר את הרכב במוסך 12 יום.. ובמעמד זה חתם הלקוח על הזמנת עבודה"
 
צילום כתב הגנתו של המשיב לכתב התביעה של המבקש, מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח  ד'.
 
17.    ממכלול העובדות שצפו ועלו מכתב הגנתו של המשיב לתביעתו של המבקש, עלה באופן מובהק כי, החיובים בגין הזמנת התיקון של הרכב התגבשו במשך תקופה המשתרעת על פני 14 יום ולא ביום הראשון להכנסת הרכב לתיקון. לפיכך, חשבונית החיוב שהציג המשיב לבית משפט קמא הנושאת תאריך 04.04.13 היא חשבונית פיקטיבית, אשר נתפרה על ידי המשיב במיוחד לצרכי ההליך המשפטי.
 
18.    לא מדובר בעניין זניח שכן, הוצאת חשבונית חיוב פיקטיבית לצרכי הליך משפטי מטילה צל כבד על כל מהימנות עדותו של המשיב אותה למרבה הצער אימץ בית משפט קמא כאילו היתה תורה מסיני, מאחר ולא שם לב להתנהלותו זו ולא שעה לטענות המבקש כי מדובר בחשבונית חיוב פיקטיבית!
 
19.    עיקר טעותו של בית משפט קמא נוגעת לחיוב המבקש בהוצאות חניה בסכום עתק של 10,000 ₪ לפי 65 ₪ ליום! המבקש סבור כי מדובר בטעות שגלויה על פני הפסק. לעניין זה לא נותר למבקש אלא להפנות את בית המשפט הנכבד לעמ' 8 שורות 23-24 לפסק הדין בו קבע  בית משפט קמא  בעצמו כממצא עובדתי:
 
"עם זאת לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי עלות יום חניה ושמירה של הרכב במוסך הינה 65 ₪ בתוספת מע"מ כפי שנטען ולא ברור מהיכן נגזר הסכום האמור"
 
20.    על רקע קביעה החלטית זו של בית משפט קמא, כי המשיב לא הוכיח מאום בקשר לעלות חניה, טעה בית משפט קמא כאשר בפסק דינו הגיע לתוצאה ההפוכה, כאשר על דרך "אומדנה" ומבלי שהגיש המשיב חוות דעת מומחה מטעמו, פסק למשיב כלאחר יד, סכום אסטרונומי של 10,000 ₪ בגין הוצאות חניה ולמעשה קיבל את עתירת המשיב לחיוב עבור עלות חניה!
 
21.    פסיקה זו של בית משפט קמא לחיוב המבקש בסכום של 10,000 ₪ בגין הוצאות חניה מנוגדת אף לקביעתו כי המשיב לא הוכיח מאום בקשר לכך, ובמיוחד לאור מסקנתו של בית משפט קמא כי, מעדותו של הנתבע עלה כי הרכב מונח על מתקן הרמה ולכן למעשה לא מאכלס מקום חניה במוסך (עמ' 8 שורה 23-26  לפסק הדין).
 
22.    המבקש סבור כי, טעות בית משפט קמא לעניין חיובו בסכום של 10,000 ₪ הוצאות חניה, הינה טעות שגלויה על פני פסק הדין שמצדיקה את התערבות ערכאת הערעור על מנת שלא להנציח פסק דין מוטעה. בעניין זה ראוי לציין שבית משפט קמא בעצמו לא קיבל את מלוא עתירתו הכספית של המשיב כנגד המבקש במובן זה שמצא לנכון לחייב את המבקש ביתרת עלותה תיקון בסך של 2,900 ₪ בלבד ולא בסך של 3,822 ₪ כפי שנתבע על ידי המשיב. מכאן יכל גם בית משפט קמא להגיע למסקנה שמעבר לטענות המבקש לגבי אי ביצוע תיקון הולם לרכב, לא היתה הצדקה שהמשיב יבקש לשמור על זכות העיכבון כאשר במקביל הוא מתנה את שיחרור הרכב בתשלום מופרז שאינו מגיע לו כלל!
 
23.    לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית משפט הנכבד:
 
א.     ליתן למבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ולקבל את הערעור ולבטל את פסק דנו של בית משפט קמא ולחייב את המשיב בהוצאות בקשת רשות הערעור.
 
ב.     להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שזה ימנה מומחה מטעמו שיבדוק את הרכב ויקבע אם אכן ישנם כטענת המבקש ליקויים בביצוע העבודה שבוצעה על ידי המשיב ברכב ומה עלות תיקונם.
 
ג.      ליתן למבקש כל סעד אחר שמתאים וצודק בנסיבות העניין.
 
 
 
 
 
                                                                                                ________________
                                                                                                              פלוני
                                                                                                           המבקש        

_____________________
חזרה לדוגמאות כתבי דין                                                                                       
 
 
+ שלח משוב