Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בקשה להוצאת מסמכים שלא גולו במסגרת תצהיר גילוי מסמכים
 
בבית משפט השלום                                                                                    ת"א 10561-12-15
בראשון לציון
 
 
 
 
המבקשים:       1.         ע.ב
(הנתבעים)         2.         ק.ב. 
                                    ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב
                                    מרח' מוטה גור 9, ת"ד 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל: 03-9309677  פקס: 03-9309674
 
-נגד-
 
המשיבה:                      קבוצת יהלום הנדל"ן במקום ע.מ. 022097505      
(התובעת)                     
                                  

                                                                            בקשה להוצאת מסמכים שצורפו שלא כדין לתצהירי התובעת
 
בית המשפט הנכבד מתבקש:
א.        לעשות שימוש בסמכותו, בין היתר, מכח תקנה 114א' לתקנות סדר דין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולהורות על הוצאת כל המסמכים שצורפו לראשונה לתצהירי עדותה הראשית של המשיבה, והמפורטים בסעיף 8 (א'-ד') לבקשה.
 
ב.        לנוכח העובדה שהמשיבה ניסתה "לקבוע עובדות בשטח" בעצם צירוף מסמכים רבים ללא הגשת בקשה וממילא ללא קבלת רשות בית משפט, לחייב את המשיבה בהוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
 
ואלו נימוקי הבקשה
 
1.    מקורו של תיק זה הנו בתביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, לתשלום הסך של 40,700 ₪, אשר הוגשה מחמת סכומה בהליך של סדר דין מהיר ואשר לגביה חלות הוראות פרק ט"ז 1 לתקנות.
 
 
 
2.    בנסיבות אלו, ובהתאם לתקנה 214ח, הייתה מחויבת התובעת לצרף לכתב תביעתה רשימה של המסמכים הנוגעים בעניין הנדון או שהיו מצויים ברשותה או בשליטתה, ושאותרו על ידה לאחר חקירה ודרישה, בצירוף העתק של כל המסמכים המפורטים בה.
 
3.    ואכן, לכתב התביעה שהוגש מטעם המשיבה ואשר נתמך אף בתצהירה, צורפה רשימת מסמכים, כמפורט להלן.
 
א.    רישיון תיווך עליזה יעקב.
ב.    רישיון תיווך איל שלו.
ג.     הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.9.2015 בגין נכס ברח' השומר 14 בנס ציונה.
ד.    הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 12.8.2015 בגין נכסים שונים בנס ציונה.
ה.    הזמנה להציע הצעות בגין הנכס שפורסמה ביום 10.9.2015 בעיתון גל גפן רחובות.
ו.     העתק פרוטוקול ההתמחרות בגין הנכס.
ז.     התכתבויות בדוא"ל בין התובעת ונציגיה לבין כונסי הנכסים.
ח.    התכתבויות בדוא"ל בין התובעת ונציגים לנתבעים.
ט.    העתק מכתב ההתראה ששוגר לנתבעים בדואר רשום.
 
       צילום רשימת המסמכים שצורפה לכתב התביעה שהוגש מטעם המשיבה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
 
4.    ביום 17.03.16 הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה, אשר אף אליו צרפה מסמך שלא כדין, מחמת כך שלא פורט ברשימת המסמכים שהוגשה מטעמה בתמיכה לכתב תביעתה, שהוגש כאמור בסדר דין מהיר.
 
5.    כך צרפה המשיבה לכתב התשובה שהוגש מטעמה כנספח ג' את "פירוט עסקאות מאתר מדל"ן", מסמך אשר זכרו לא נזכר במסגרת רשימת המסמכים שהוגשה בתמיכה לכתב התביעה, וזאת בניגוד מוחלט לקבוע בתקנה 214 ח'.
 
6.    המשיבים הבליגו על צרוף מסמך שלא כדין וללא רשות בית משפט לכתב התשובה מאחר וסברו כי בכך תסתיים הסאגה של צרוף מסמכים שלא נזכרו ברשימת המסמכים.
 
7.    אלא שביום 06.06.2016 המציאה המשיבה למשרדו של ב"כ המבקשים את תצהירי עדותה הראשית. אז נדהם ב"כ המבקשים לגלות כי לתצהיריה אלו, צורפו לראשונה מסמכים רבים אשר לא גולו ואף לא צורפו לכתב התביעה! במה דברים אמורים?
 
8.    מהשוואת רשימת המסמכים שצורפה לכתב התביעה, ביחס לרשימת המוצגים שצורפו לתצהירי עדותה הראשית של המשיבה עולה כי אלו הם המסמכים המפתיעים שצורפו לראשונה לתצהירי המשיבה, מבלי שזכרם והעתקם בא בכתב התביעה וברשימת גילוי המסמכים:
 
א.        בתצהיר עדותו הראשית של מר איל שלו:
 
-            נספח ו': פירוט עסקאות מאתר מדל"ן – צורף לכתב התשובה לראשונה ולא גולה ברשימת המסמכים.
-            נספח ח': העתק התכתבות 21.09.2015 – לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
-            נספח יא': העתק התכתבות מיום 29.09.2015– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
-            נספח יב': תמליל פגישה מיום 20.10.2015– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
-            נספח יד': התכתבות בדבר קביעת פגישה נוספת – לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
-            נספח טו' תמליל פגישה מיום 25.10.2015– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
 
ב.        בתצהיר עדותה הראשית של הגב' עליזה יעקב:
 
-            נספח ז': פירוט עסקאות מאתר מדל"ן– צורף לכתב התשובה לראשונה ולא גולה ברשימת המסמכים.
-            נספח ח': תמליל פגישה מיום 20.10.2015– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
 
ג.         בתצהיר עדותו הראשית של מר צביקה עמית משיח:
 
-            נספח ב': תמליל פגישה מיום 20.10.2016– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!
 
ד.        בתצהיר עדותו הראשית של מר אביגדור יעקב:
 
-            נספח א': תמליל פגישה מיום 25.10.2016– לא צורף לרשימת גילוי המסמכים ולא לכתב התביעה!

 
 

9. בענייננו קובעת תקנה 214 ח לתקנות  כי:

(א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות. לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו הוא מצוי.

(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר למעט תקנות 102, 103 ו 119 בשינויים המחויבים: לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114 א, בשינויים המחויבים".

10. תקנה 114א קובעת:

"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לאיהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחרשנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים" 


11. מושכלות יסוד הן, שיש להקפיד על קיומם של הליכים מקדמיים כסדרם, כפי שנקבע לא אחת בהחלטות בית משפט. ככל שתיפרץ המסגרת הדיונית שנקבעה בתקנות, עלול הדבר לשים לאל את מטרת המחוקק, לשבש את התנהלות ההליכים, לגרום לתוהו ובוהו, כמו גם לפגוע בציפיות הצדדים.

ראה לעניין זה למשל דברי כב' השופטת ריבה שרון בתא"מ (שלום פ"ת) 2561-12-08 ש.מ.ר. הובלות בטון בע"מ נגד עירית מודיעין מיום 19.01.10 :

"אכן נפסק כי כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" כך ולא בתפזורת, זעיר שם, זעיר שם. הטעם לדבר? כי אחרת יטלטל הדיון עד אין קץ, כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוזן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה"  ראו גם  ע"א 507/64 בטאן נ. זאבי פד"י יט (4) 337,339; ע"א 579/90 רוזין נ. בן-נון פד"י מו(3) 738,בעמ 742.

12. לפיכך, הוסמך בית המשפט להטיל סנקציה חמורה על צד שלא מגלה מסמכים בתצהיר גילוי המסמכים, בכך שלא יתאפשר בידו להציג את המסמכים כראיה מטעמו בהליך, וכקבוע בתקנה 114א לתקנות (ראה גם ספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" עמ' 198 והאסמכתאות הנזכרות שם( :

"נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת לשם חשיפת האמת. חשיפת האמת מותנת בקיום דיון הוגן שבו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. הליכי הגילוי והעיון במסמכים, ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים"

13. בענייננו, המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מהיר, אליה היתה חייבת לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים שהיו ברשותה ו/או בשליטתה ואשר יש להם קשר לעניין הנדון.

14. דא עקא, שמעיון במוצגים אשר צורפו לראשונה לתצהירי עדותה הראשית של  המשיבה ופורטו בסעיף 8 לבקשה זו, עולה תמונה ברורה וחד משמעית לפיה, כל המסמכים (הראיות) היו קיימים ברשותה ו/או בשליטתה של התובעת בטרם הגשת כתב התביעה ולכן אין לאפשר את הגשתם כעת, מחמת העדר כל הצדק סביר למחדלם זה.
15. ראוי לציין כי לא ניתן במקרה דנן לכפר על מחדלה זה של המשיבה באמצעות פסיקת הוצאות שכן, מלשון תקנה 114 א עולה כי שאלת הוצאות יש לשקול רק בכפוף למתן הסבר סביר לסיבת המחדל ואם אין הסבר סביר ומתקבל על הדעת, אין כלל מקום לאפשר את ריפוי המחדל באמצעות פסיקת הוצאות.

16. כמובן שהכשרת השרץ ובעניינו התרה של צירוף ראיות שלא נזכרו במסגרת רשימת המסמכים שצורפה לכתב התביעה, תגרום לעוות דין חמור שאינו בר תקנה למבקשים, לנוכח העובדה שנשללה מהם הזכות כבר במעמד הגשת כתב ההגנה להידרש ולהתייחס למסמכים אלו, קל וחומר שזכות זו נשללה מהם כליל גם בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.

17. בע"א 270/86 רגובי נ' תנובה (ניתן על ידי השופט בן יאיר, ביום 31.12.90) נקבע כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו להתיר הגשת ראיה שלא הוצגה בהליך גילוי המסמכים כאשר ברור שהמחדל נגרם על ידי בעל הדין בזדון או במתכוון שכן, אמנם יש בחשיפת האמת ערך רב, אולם כנגד ערך זה ניצבים ערכים נוספים בהם יעילות ההליך המשפטי ומניעת פגיעה בצדדים אחרים.

18. גישה זו משתלבת עם ההלכה הפסוקה באשר לחובת תום הלב בסדרי הדין (רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ ואחר' [2010].

20. במקרה דנן, אין חולק שתמלילי ההקלטה ולמעשה כל המוצגים החדשים שצורפו לראשונה לתצהירי המשיבה, ללא רשות בית משפט, באו לעולם בטרם הוגשה התביעה ובנסיבות אלו לא הייתה כל סיבה לכך שהמשיבה לא תצרפם לרשימת המסמכים שהוגשה מטעמה בתמיכה לכתב התביעה!

21. בנסיבות אלו, אם לא ייעתר בית משפט הנכבד לבקשה זו ויורה על הוצאת המסמכים, ייתן הוא למעשה שכר וגושפנקה לניהול ההליך בדרך של תחבולה ותרמית, יהפוך "לחוכא ואיטלולא" את כל הליך גילוי המסמכים ותצהיר גילוי מסמכים , ואגב כך, עשוי לגרום לעיוות דין למבקשים.

22. הואיל וכל עובדות הבקשה עולות מתוך התיק וכתבי הטענות, אין צורך לאמת בקשה זו בתצהיר.

23. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשה.



                                                                                                  __________________
                                                                                                       ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                        ב"כ המבקשים
 
 
+ שלח משוב