Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בג"ץ 8885/13 פלוני נגד שלטונות צבא הגנה לישראל
 
 
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
 
בג"ץ  8885/13
 
 
לפני:   כבוד השופט י' דנציגר
  כבוד השופט ע' פוגלמן
  כבוד השופט צ' זילברטל
 
 
העותר: פלוני
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיב: שלטונות צבא הגנה לישראל
 
                                          
עתירה למתן צו על תנאי
 
                                          
בשם העותר: עו"ד מוניר ח'וטבא
 
 
בשם המשיב: עו"ד אבי מיליקובסקי
 
 
 
פסק-דין
 
 
 
השופט צ' זילברטל:
 
           עתירה למתן צו על תנאי בגדרה מבקש העותר, חייל המשרת בצה"ל בשרות חובה, כי נורה "לשר הבטחון ולשלטונות צה"ל ו/או למי שמוסמך לכך מטעמם להורות להעלות את העותר בפני ועדה רפואית מתאימה". בנוסף, מתבקש צו ביניים בגדרו מבקש העותר כי נורה "על עיכוב הליכים כללי בעניינו של המבקש [העותר], לרבות מתן לו האפשרות להישאר בביתו, וכן המשך טיפול רפואי בכל מוסד רפואי בכל הקשור לבעיותיו הרפואיות וכן לדאוג לשלם את כל ההוצאות בגין כל האשפוזים של המבקש. כמו כן מבוקש להורות למשיבה לקיים ועדה רפואית נוספת ... כאשר יהיו נוכחים בה בעלי מקצוע רלבנטיים".
 

רקע
 
1.        העותר, יליד שנת 1993, התגייס לצה"ל ביום 23.7.2012. העתירה דנא הוגשה על רקע טענות העותר כי מעת גיוסו המשיב אינו מספק מענה הולם למצבו הבריאותי. להלן תפורט השתלשלות הדברים בעניין מצבו הרפואי של העותר.
 
2.        כעולה מתגובתו המקדמית של המשיב, עובר לגיוסו נבדק העותר על-ידי ועדה רפואית וזו קבעה כי העותר כשיר לשירות צבאי במדרג רפואי (פרופיל) קרבי (82) וכן נקבע לו סעיף ליקוי בגין עודף משקל. בהתאם לכך העותר נשלח עם גיוסו להכשרה כלוחם בחיל הרגלים. נוכח תלונות העותר על כאבי רגליים, הוא נבדק על-ידי אורטופד, ובהמשך עניינו הובא בפני ועדה רפואית, אשר הורתה ביום 6.6.2013 על שינוי המדרג הרפואי וקבעה לו פרופיל רפואי עורפי.
 
3.        ביום 26.6.2013 הופנה העותר לחדר מיון בבית החולים "הדסה" בעין-כרם לאחר שנבדק במרפאת יחידתו בעקבות תלונות בדבר לחצים בחזה ועילפון. בהמשך לבדיקות אלה, סופח העותר ליחידת קישור רפואי לשם "העמקת הבירור הרפואי בעניינו" - תחילה בבית החולים "הדסה" ובהמשך ליחידה דומה בצפון הארץ. בתקופה זו הופנה העותר לשורה של בדיקות. רופאה שבדקה את העותר לרקע תלונותיו על אובדן הכרה ציינה בסיכום הרפואי בעניינו, כי בבדיקות לא עלו ממצאים שיכולים להעיד על בעיה נוירולוגית או המודינמית, וכי גם אין עדות שאכן מדובר באירועים של אובדן הכרה. במהלך בירור מצבו של העותר הומלץ כי יערך בעניינו גם בירור בתחום בריאות הנפש, ואכן, העותר נבדק מספר פעמים על-ידי קצין בריאות הנפש, אשר לא מצא שיש מקום לקבוע לו סעיף ליקוי על רקע נפשי.
 
4.        בהמשך לכך, ועקב תלונותיו בדבר מצבו הבריאותי, נקבעה לעותר ועדה רפואית ליום 20.11.2013. מאחר שהעותר התייצב במועד זה בלי המסמכים הרפואיים הרלבנטיים נדחתה הוועדה הרפואית בעניינו ליום 10.12.2013. הוועדה שהתכנסה במועד זה קבעה, כי סעיפי הליקוי שנקבעו לעותר מתאימים לאבחנות הרפואיות בעניינו, כפי שאלה נלמדו מהחומר הרפואי הרלבנטי, ובכלל זאת מחוות דעתו של ראש תחום האא"ג בצה"ל. יצוין, כי בעקבות המלצות הוועדה הרפואית נבדק העותר על-ידי אורטופד אשר לא מצא לשנות את המדרג הרפואי שנקבע לו, אך קבע עבורו תכנית טיפולים.
 
5.        ביום 11.12.2013 וביום 16.12.2013 פנה העותר לבית החולים "הלל יפה" עקב אירועים נוספים של חשד לעילפון. ביום 18.12.2013 פנה העותר לבית החולים "לניאדו" בעקבות אירוע חוזר של עילפון לזמן קצר. בתגובת המשיב נאמר, כי בסיכום האשפוז נכתב שלא נמצאה סיבה לעילפון, ובין היתר, הומלץ על עריכת בדיקות שונות. ביום 29.12.2013 אושפז העותר במחלקה הנוירולוגית בבית החולים "הלל יפה" בעקבות חשד לאירוע של אובדן הכרה. העותר שוחרר למחרת היום לאחר שהבדיקות שנערכו לו נמצאו תקינות. בשל תכיפות האירועים בהם עלה חשד לאובדן הכרה נערכו לעותר, בשנית, בדיקות אא"ג והולטר-לב ואלה נמצאו תקינות. ביום 6.2.2014, נבדק העותר על-ידי רופא צבאי, אשר קבע כי מצבו אינו מצדיק שינוי פרופיל רפואי, אך הורה לעותר להמשיך ולקבל טיפול פיזיותרפי, כפי שהומלץ לו בעבר. ביום 9.2.2014 אושפז העותר, שוב, בבית החולים "הלל יפה" לאחר חשד לאירוע נוסף של אובדן הכרה, אך שוחרר למחרת לאחר שהבדיקות בעניינו (אק"ג, צילום חזה ומוניטור קצב לב) נמצאו תקינות. ביום 13.2.2014 נבדק העותר פעם נוספת על-ידי רופא צבאי, אשר המליץ כי יערכו בעניינו בירורים נוספים, בין היתר, בתחום בריאות הנפש ובמרפאת סינקופה, וכי לאחר השלמת הבירורים יופנה העותר שוב לוועדה רפואית.
 
6.        העותר נבדק על-ידי קצין בריאות הנפש בשתי הזדמנויות. יצוין, כי במהלך הבדיקה הראשונה עמד קצין בריאות הנפש בקשר עם רופאו המטפל של העותר והתעדכן במצבו, וכי במהלך בדיקתו השנייה ציין העותר בפני הקצין כי הוא מעדיף לסיים את שירותו הצבאי מסיבות רפואיות ולא מסיבות נפשיות.
 
7.        מתגובת המשיב עולה, כי עוד ביום 4.3.2014 הוסבר לעותר כי הוועדה הרפואית תכונס בעניינו לאחר שיושלם הבירור במרפאת הסינקופה. כן נאמר, כי בביקורת שנערכה במרפאת הפיזיותרפיה (ביום 12.3.2014) התברר כי למעט תור אחד, נמנע העותר מלקבוע תורים נוספים, על אף המלצות הרופא הצבאי. לבסוף מעדכן המשיב בתגובתו, כי כיום העותר מסופח ליחידת קישור רפואי וכי לאחר השלמת הבירורים הרפואיים המפורטים, תתכנס הוועדה הרפואית בעניינו פעם נוספת.
 
דיון והכרעה
 
8.        לאחר העיון בטענות הצדדים, לרבות תשובת העותר לתגובתו המקדמית של המשיב, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מהטעמים שיפורטו. יצוין כבר עתה, כי ראינו טעם לפגם בכך שהעותר לא פרש בעתירתו את התשתית העובדתית המלאה, שכן, כפי שיפורט, לדברים חשיבות בענייננו.
 
9.        באשר לסעד העיקרי הנדרש בעתירה, קרי, הבאת עניינו של העותר בפני ועדה רפואית, אכן נראה, כפי שטוען המשיב, כי דינה של העתירה בעניין זה להידחות מחמת היותה תיאורטית ואף מוקדמת. כעולה מתגובתו המקדמית של המשיב, מעת גיוסו לצבא, מצבו הרפואי של העותר נבדק תכופות על-ידי הגורמים המוסמכים בצבא, וכתוצאה מבדיקות אלה אף שונה המדרג הרפואי שנקבע לו. עוד עולה מן התגובה, כי ועדה רפואית עתידה לדון בעניינו של העותר פעם נוספת לאחר השלמת בירורים רפואיים נוספים. נראה אפוא, כי בניגוד לטענות העותר, המשיב אינו 'מזלזל בתלונותיו ומסרב להעניק לו טיפול רפואי'. כמו כן, נוכח התשתית העובדתית שנפרשה בתגובתו המקדמית של המשיב, ואשר לא נסתרה בתשובת העותר לתגובה זו, קיים קושי לקבל את טענת העותר כי ההחלטה להביא את עניינו בפני ועדה רפואית פעם נוספת באה אך בשל הגשת העתירה. כפי שניתן להבין מן האמור לעיל, העותר מצוי במעקב רפואי מזה זמן, תוך שגורמי הרפואה בצבא ביקשו לברר ולהעריך מעת לעת את מצבו הרפואי בהתייחס לכל אחת מתלונותיו ופניותיו לבתי החולים. נראה, כי על רקע זה הוחלט להביא את עניינו של העותר פעם נוספת בפני ועדה רפואית.
 
           לעותר גם טענות באשר להרכב הוועדה הרפואית שדנה בעניינו בעבר, כאשר, לטענתו "לא ייתכן שבוועדה רפואית יישבו בעניינו רופאים לא ראויים להיות בוועדה ... לא ייתכן ש[ב]וועדה יישב רופא אורטופד ויחתום על בעיות רפואיות אחרות". בעניין זה, מפנה המשיב להוראות חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 ותקנות שירות ביטחון, התשכ"ז-1967 אשר עוסקות בוועדות רפואיות. מעיון בהוראות הרלבנטיות עולה, כי הן אכן אינן מחייבות שבוועדה הרפואית יישבו מומחים בתחומים התואמים את תלונותיו של החייל אשר עניינו נדון בפניה (לעניין זה השוו לסוגיה שעניינה הרכב ועדות רפואיות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, שנדונה ברע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים פ"ד נח(2) 481 (2003)). לכך יש להוסיף כי ממילא קביעות הוועדה הרפואית נסמכות על המלצות וחוות דעת של רופאים מומחים, אשר בחנו את מצבו של העותר. זאת ועוד, לעותר זכות ערעור על החלטתה הוועדה הרפואית, וכפי שנראה להלן הוא לא מיצה זכות זו. ראוי שבגדר ערעור שיוגש כדין לוועדה רפואית עליונה, אם יוגש, יטען העותר גם לעניין הרכב הוועדה הרפואית, ככל שתהיה בפיו טענה בעניין, ולא שהדבר יועלה לראשונה בעתירה לבית משפט זה, מבלי שהעותר ממצה את ההליכים העומדים לרשותו. מכאן, שאם יסבור העורר כי נפל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית שצפויה לשוב ולדון בעניינו, הוא יוכל לערער על כך. נמצא, שגם טענה זו אינה מקימה עילה להתערבותנו.  
 
           בהקשר זה מלין העותר על כך שהמשיב טרם השיב לערעור שהגיש (ביום 12.12.2013) על קביעות הוועדה הרפואית בעניינו. אף שלטענת המשיב ערעור כאמור כלל לא התקבל, הערעור שצורף לעתירה הועבר לבחינת הגורמים הרלבנטיים, אך נמצא כי העותר לא עמד בהוראות תקנה 8(א)(1)(ב) לתקנות שירות ביטחון, התשכ"ז-1967, שלפיהן חייל "הרואה עצמו נפגע" מהחלטת ועדה רפואית ייבדק בדיקה נוספת על-ידי ועדה רפואית עליונה, בין היתר, אם "צירף לערר תעודה מרופא מוסמך בה הוא מעיד שזיהה ובדק את העורר ומצא בו את המבחנים המפורטים בתעודה שהם, לדעת הרופא, מבחנים של בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות או ממצאים של כשר לשירות". במצב דברים זה, כאשר העתירה כוונה כלפי העובדה שהמשיב כלל לא נדרש לערעורו של העותר על קביעות הוועדה הרפואית וכאשר הדברים באו "על תיקונם" במסגרת העתירה כשהסתבר שהערעור לא הוגש כדין שכן לא צורפה לו חוות דעת רפואית - אינני סבור כי יש מקום שנדרש לטענות נוספות בעניין זה במסגרת העתירה הנוכחית. גם בהקשר זה אשוב ואציין, כי ממילא הבירור הרפואי טרם הסתיים וועדה רפואית צפויה להתכנס, כך שגם בהקשר הנדון מדובר בעתירה מוקדמת.
          
10.      במסגרת עתירתו למתן צו ביניים כולל העותר בקשות שונות, שנראה כי חלקן חורגות מגדרה של בקשה לצו ביניים, שכן הן לא נועדו לשימור המצב הקיים, ומה גם שחלקן כלולות גם במסגרת העתירה למתן צו על תנאי. כפי שיפורט, גם בכל הנוגע לטענות אלה, העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו.
 
           העותר מבקש כי תינתן לו האפשרות לשהות בביתו. מתגובתו המקדמית של המשיב עולה, כי כאשר התעורר ספק באשר לכשירותו הרפואית, העותר שוחרר מפעילות צבאית אם בכך שנשלח לימי מנוחה או בכך שסופח ליחידת קישור רפואי. הנה כי כן, כאשר קם חשש שמצבו הרפואי של העותר אינו מאפשר את המשך פעילותו הצבאית ניתן לכך מענה מספק. נוכח האמור נראה, כי החלטות המשיב בעניין זה אף הן אינן מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה.
 
           עוד מבקש העותר, כי המשיב יישא בעלויות הטיפול הרפואי שהעותר מימן עד כה בעצמו. בתגובתו מבהיר המשיב, כי מקום בו חייל נאלץ לפנות מיוזמתו לקבלת טיפול רפואי, והדבר היה כרוך בהוצאות, הוא רשאי לפנות בבקשה לקבלת החזר עבור הוצאותיו. ואכן, במקרה אחד בו פנה העותר בבקשה כאמור (בעקבות פנייתו לחדר מיון ביום 13.11.2013) פנייתו נענתה בחיוב. עם זאת, נאמר בתגובה, מעבר לפנייה זו לא התקבלו מאת העותר בקשות נוספות להחזר הוצאות, אך ככל שבקשות כאמור תוגשנה הן תבחנה בהתאם לנוהלי המשיב. נוכח האמור, ומכיוון שגם מתשובת העותר לתגובה לא עולה כי הוא אכן פנה למשיב בבקשה לקבלת החזר עבור הוצאותיו, הרי שגם בעניין זה דין העתירה להידחות מחמת היותה מוקדמת.
 
           לבסוף מלין העותר על כך שקבילותיו לנציב קבילות החיילים לא טופלו. מתגובת המשיב עולה, כי תלונות אלה התקבלו, אך בירורן נפסק בשל הגשת העתירה דנא (העוסקת בנושאים דומים לאלה שנכללו בקבילות). משכך נראה כי, בניגוד לנטען בעתירה, קבילות העותר אכן זכו לטיפול, ויש להניח כי עם דחיית העתירה דנא ניתן יהיה להמשיך בבירורן, ככל שיהא צורך בכך.
          
11.      סיכומם של דברים. בעתירתו מעלה העותר טרוניות רבות כלפי התנהלות המשיב בעניינו. מתגובת המשיב לעתירה עולה, כי התשתית העובדתית בעניינו של העותר רחבה מזו שנפרשה בעתירה (להשלכות אי פירוט התשתית הרלבנטית ראו, בין היתר, בג"ץ 3531/05 חן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (11.4.2006)). דומה, כי העתירה דנא משקפת היטב את הצורך והחשיבות שיש לייחס לפרישת תשתית עובדתית מלאה בעת הגשת העתירה, שכן על מנת שבית משפט זה יידרש לטענות העותר אין די בהצגת טענות כלליות כגון שהמשיב 'לא דאג להסדיר את התחייבויותיו לתשלום עבור הוצאות העותר', אלא, ככל שהעותר אכן פעל כנדרש לקבלת החזר עבור הוצאותיו, היה עליו לתמוך זאת בתשתית העובדתית בעתירה ובאסמכתאות המתאימות. כך גם באשר לטענה הכללית כי מצבו הרפואי אינו זוכה לטיפול הולם מצדו של המשיב.
 
           מעבר לכך, מתגובתו המפורטת של המשיב עולה, כי לא קמה עילה להתערבותנו באופן שבו מטופל עניינו של העותר. מן התגובה עולה, כי המשיב נדרש פעם אחר פעם לתלונותיו של העותר באשר למצבו הרפואי וחזקה שכך ימשיך לעשות בהמשך. עוד נראה, כי תלונותיו של העותר וטרוניותיו זכו עד כה למענה הולם, באופן העולה בקנה אחד עם נהלי המשיב והוראות החוק והתקנות. כך גם רשמנו בפנינו את התחייבות המשיב כי עניינו של העותר יובא פעם נוספת בפני ועדה רפואית, ללא דיחוי, לאחר השלמת בדיקות רפואיות בעניינו. העיקר הוא שבירור המצב הרפואי לא הסתיים עדיין ועל-כן הפנייה לבית משפט זה היא מוקדמת, מה גם שעל העותר למצות תחילה כראוי את ההליכים החלופיים העומדים לרשותו. יתרה מכך, הסעד העיקרי שהתבקש – הבאת העותר בפני ועדה רפואית – כלל אינו נדרש נוכח הסכמת המשיב לעשות כן לאחר סיום הבירור הרפואי.
 
           סוף דבר, העתירה היא בחלקה מוקדמת ואף תיאורטית ובחלקה אינה מגלה עילה להתערבותנו ומשכך דינה להידחות. לפנים משורת הדין וכיוון שהעותר חייל לא ייעשה צו להוצאות.
 
           בהסכמה, וכיוון שלתגובה המקדמית צורף העתק רשומה רפואית בעניינו של העותר, ניתן בזה צו איסור פרסום שמו של העותר וכל פרט העשוי לזהותו.
 
           ניתן היום, ‏כ"ב בניסן התשע"ד (‏22.4.2014).
 
 
 
 
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
 
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
 
+ שלח משוב