Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בג"ץ 5293/13 אברהם ברקוביץ' נגד שר האוצר
 
 
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
 
 
                                                                                                                                                                                          בג"ץ  5293/13
 
 
לפני:   כבוד השופט י' דנציגר
  כבוד השופט י' עמית
  כבוד השופט נ' סולברג
 
 
העותר: אברהם ברקוביץ'
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיב: שר האוצר
 
                                          
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
 
                                          
 
 
העותר: בעצמו                                    
 
 
 
 
                                                                                                               פסק-דין
 
 
השופט י' דנציגר:
 
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים כנגד שר האוצר לבוא וליתן טעם מדוע לא יימנע מהעברת סמכויות הטיפול בניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה.
 
עניינה של העתירה שלפנינו בהודעת שר האוצר מר יאיר לפיד, במהלך דיון שהתקיים ביום 22.7.2013 בועדת ביקורת המדינה של הכנסת, על כוונתו להעביר את כל סמכויות הטיפול בניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה.
 
העותר, מר אברהם ברקוביץ' – אשר מגדיר עצמו בעתירה כ"ילד מהשואה וחוקר שואה, שרוט עד עמקי נשמתי עד סוף חיי... יועץ היסטורי ופעיל למען אחי שקופחו באופן חמור בהסכמי השילומים שעשתה מדינת ישראל מול גרמניה והעם היהודי מול גרמניה" – מבקש מבית משפט זה להורות לשר האוצר להימנע מלהוציא מהלך זה אל הפועל. לטענת העותר, הוא משמיע בעתירה זו את קולם של נציגים ופעילים רבים מקרב ניצולי השואה המביעים התנגדות גורפת למהלך המתוכנן. העותר טוען כי המהלך המתוכנן לא ייטיב עם אף ניצול שואה וכי "כדי להיטיב עם השרידים מה שיש לעשות הוא להכניס כמה תיקונים בחקיקה שייטיבו עם ניצולים הנופלים בין הכיסאות". מוסיף העותר וטוען כי המהלך המתוכנן הינו צעד חסר אחריות שיהפוך את כל ניצולי השואה למקרי סעד, תוך התעלמות מהרגישות המיוחדת שנדרשת בטיפול בניצולי השואה. נטען כי משרד הרווחה "במדינה מתוקנת היה צריך להיות המכובד והנאצל שבמשרדים" אך המציאות הינה כי "משרד הרווחה הוא המסכן והאומלל שבמשרדים" ו"חסר משאבים לחלוטין [ה]מתקיים מעמותות צדקה שונות ומשונות". לפיכך נטען כי המהלך המתוכנן הינו "תעלול יחצ"ני ותו לא" ולחלופין "ניסוי על גבם של ניצולי השואה", אשר יש למנוע בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך. מעבר לכל האמור, העותר צירף לעתירתו מאמר דעה שפורסם בעיתון "דה-מרקר" שעוסק במשרד הרווחה, אשר במסגרתו נטען כי משרד הרווחה עובר דה פקטו תהליך הפרטה כשפעילותו מועברת רובה ככולה לידי עמותות. העותר טוען כי מאמר זה מוכיח כי המהלך המתוכנן יגרום לנזק בלתי הפיך לניצולי השואה.
 
דין העתירה להידחות, בהיותה עתירה כללית ומוקדמת. העתירה מכוונת, כאמור, כנגד הודעת שר האוצר במסגרת דיון בועדת ביקורת המדינה בדבר כוונתו להעביר את סמכויות הטיפול בניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה. לעתירה לא צורף פרוטוקול מהדיון הנ"ל או מסמך פורמאלי כלשהו שיבהיר מהי התשתית הנורמטיבית להוצאת המהלך המתוכנן אל הפועל ומהם לוחות הזמנים המתוכננים. העותר גם אינו מפרט מהי לטעמו העילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת שר האוצר, ככל שזו תוצא בעתיד הקרוב מן הכוח אל הפועל. למעשה המסמך היחיד שצורף לעתירה הינו מכתב ששלח העותר למשרד האוצר ביום 21.6.2013, במסגרתו הוא מביע התנגדותו למהלך המתוכנן. מהעתירה לא ברור האם מכתב זה נענה על ידי שר האוצר או מי מאנשי משרדו, והאם נעשו פניות נוספות מצידו של העותר למשרד האוצר. זאת ועוד, מהעתירה עולה לכאורה כי העותר לא פנה אל משרד האוצר לאחר הדיון בועדת ביקורת המדינה מיום 22.7.2013. כשאלה פני הדברים, אין מנוס מקביעה כי מדובר בעתירה כללית ומוקדמת שדינה להידחות. למען הסר ספק, אין בדברינו אלו כדי להביע בשלב זה דעה לגופו של עניין. 
 
 
 
אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון ליתן צו להוצאות.      
 
 
           ניתן היום, י"ג באלול תשע"ג (19.8.2013).
 
 
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
 
 
_________________________
חזרה ל פסיקה חינם
 
 
+ שלח משוב