Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בג"ץ 2716/13 PHD לימודים בינלאומיים בע"מ ואח' נגד משרד החינוך - קשרי חוץ ואונסקו הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל ואח'
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק  
                                                                                                  בג"ץ  2716/13
לפני:   כבוד השופטת א' חיות  
  כבוד השופט ע' פוגלמן  
  כבוד השופט צ' זילברטל  
         
 
 
העותרים: 1. PHD לימודים בינלאומיים בע"מ
  2. פרופ' עקיבא פרידקין
  3. רונן מועלם
  4. רואן פייסל
  5. ארז חברוני
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. משרד החינוך - קשרי חוץ ואונסקו הגף
    להערכת תארים אקדמיים מחו"ל
  2. משטרת ישראל - אגף ההונאה
 
                                          
עתירה למתן צו על-תנאי
 
                                          
בשם העותרים: עו"ד עלי סאהר
 
 
בשם המשיבים: עו"ד איתמר הר-אבן
 
 
 
                                                                                                          פסק-דין
 
 
השופטת א' חיות:
 
           עניינה של העתירה שלפנינו הוא בסירובו של המשיב 1 לשקול, לצרכי דירוג ושכר בשירות הציבורי, תארים שנופקו לעותרים מטעם International University of Business and Law שמקום מושבה בעיר חרסון באוקראינה (להלן: האוניברסיטה), ובחקירת המשטרה שנפתחה בעקבות החשד כי התעודות שהציגו העותרים מזויפות.
 
1.        העותרת 1 היא חברה ישראלית העוסקת בתיווך בין סטודנטים ישראליים לבין אוניברסיטאות במדינות אחרות (להלן: החברה), והעותר 2 הוא מנהלה הכללי. לטענת העותרת 1, היא כרתה הסכם עם האוניברסיטה שבמסגרתו הוסכם כי היא תשמש כנציגת האוניברסיטה בארץ ותשווק את תוכניות הלימוד שמציעה האוניברסיטה לסטודנטים. במהלך שנת 2010 החל המשיב 1, הוא הגף במשרד החינוך המוסמך להעריך תארים אקדמיים לצרכי שכר בשירות הציבורי (להלן: המשיב), לקבל בקשות הכרה בתארים מצד סטודנטים הטוענים כי השלימו את לימודיהם באוניברסיטה. אולם, התעודות שהעבירו אותם סטודנטים עוררו את חשדו של המשיב מכיוון שהן היו שונות במראן מן התעודות הניתנות על-ידי מוסדות להשכלה גבוהה באוקראינה. לפיכך, פנה המשיב למשרד החינוך האוקראיני, וזה מסר לו כי התעודות שהציגו הסטודנטים הישראליים אינן מוכרות על-ידו ואינן תואמות את "דוגמת המדינה" הקבועה בחוק האוקראיני. נוכח תגובה זו פנה המשיב לכל הסטודנטים שביקשו הכרה בתארי האוניברסיטה ומסר להם כי התעודה שהציגו אינה תואמת את הפורמט המקובל באוקראינה ובשל כך לא ניתן להכיר בתואר שלהם לצרכי שכר ודירוג במגזר הציבורי. במקביל הודיע המשיב למעסיקים הציבוריים כי קיים חשד לזיוף תארים שניתנו כביכול על-ידי האוניברסיטה וכן פרסם הודעה לעיתונות בנושא. לבסוף, הגיש המשיב תלונה למשטרת ישראל (המשיבה 2) וזו פתחה בחקירה בחשד לעבירות מרמה והונאה.
 
           ביום 3.6.2012 פנתה החברה למשיב בבקשה שיבחן דוגמאות של תעודות (להלן: הדוגמאות) שקיבלה לטענתה מהאוניברסיטה ויודיע לה האם יכיר בתארים של הסטודנטים הישראלים במידה שיציגו תעודות בפורמט זה. ביום 26.6.2012 מסר המשיב לחברה כי הוא אינו מתכוון לדון בפנייתה זו עד לסיום חקירת המשטרה, ובשולי הדברים ציין כי תארי הבוגרים נבחנים באופן פרטני.
 
           מכאן העתירה שלפנינו.
 
2.        העותרים טוענים כי האוניברסיטה בחרה תחילה לנפק לסטודנטים הלומדים בשיטת למידה מרחוק תעודות בפורמט השונה במעט מאלה שהיא מנפקת לסטודנטים הלומדים ישירות באוקראינה. אולם, כך טוענים העותרים, מאחר שההבדל החזותי במראה התעודות הוביל לכך שהמשיב סירב להכיר בהם, פנתה החברה לאוניברסיטה וזו הביעה נכונות לנפק גם לסטודנטים הישראלים תעודות בפורמט הזהה לזה המקובל באוקראינה. משכך, סבורים העותרים כי אין סיבה לעכב את ההכרה בתארים של העותרים 5-3 כמו גם את התארים של יתר לקוחות החברה והם מוסיפים ומדגישים כי כל הסטודנטים הללו נרשמו ללימודים באוניברסיטה בהסתמך על העובדה שהיא כלולה ברשימת המוסדות המוכרים על-ידי המשיב ועל-ידי ארגון אונסקו. עוד טוענים העותרים כי חקירת המשטרה נמשכת כבר תקופה ארוכה והתמשכותה פוגעת בקהל לקוחות החברה המצפים להכרה בתארים שניתנו להם על-ידי האוניברסיטה, לצורך דירוג ושכר בשירות הציבורי.
 
           בשל כל זאת מבקשים העותרים כי יינתן צו על-תנאי המורה למשיב להתייצב וליתן טעם מדוע לא יכיר, לצרכי דירוג ושכר בשירות הציבורי, בתארים שקיבלו לקוחות החברה מהאוניברסיטה והם מוסיפים ועותרים גם לצו על-תנאי שיורה למשטרה ליתן טעם מדוע לא תסתיים חקירתה בנושא.
 
3.        המשיבים מצידם טוענים כי על-פי הכללים הנהוגים במשרד החינוך, תנאי יסודי להכרה בתואר מאוניברסיטה זרה הניתן בדרך של למידה מרחוק הוא שהסטודנט מצוי בקשר ישיר עם האוניברסיטה הזרה, ללא תיווך של גורם כלשהו, זולת תיווך לצרכי רישום. על כן, סבורים המשיבים כי לעותרים 2-1 אין זכות עמידה בפני בית משפט זה והם אינם רשאים לייצג את בוגרי האוניברסיטה הישראלים משתפקידם הסתיים לאחר יצירת הקשר הראשוני בין הסטודנט לאוניברסיטה. עוד טוענים המשיבים כי מסיבה זו סירבו לדון בבקשת החברה להכיר בתארי הסטודנטים ולשיטתם כל בקשה פרטנית שתוגש על-ידי סטודנט תטופל בהתאם לנהלים. אשר לעותרים 5-4 טוענים המשיבים כי עתירתם מוקדמת, כיוון שעל-פי רישומי המשיב הללו כלל לא הגישו בקשה להערכת תואר אקדמי, וממילא בקשתם לא נדחתה. לפיכך, ממקדים המשיבים את תגובתם ברמה הפרטנית לעניינו של העותר 3, מורה במקצועו, שהוא הסטודנט היחיד בין העותרים שהגיש בקשה להערכת תואר אקדמי, ובקשתו נדחתה. לטענת המשיבים, ההחלטה שלא להכיר בתואר של העותר 3 היא למעשה החלטה הנוגעת לתנאי שכרו, כעובד המגזר הציבורי ולפיכך, העותר 3 רשאי להגיש בגינה תביעה לבית הדין לעבודה והם מוסיפים וטוענים כי בבתי הדין לעבודה מתנהלים עשרות הליכים דומים בנוגע להחלטות שקיבל המשיב לגבי בוגרי אוניברסיטאות זרות אחרות. לפיכך טוענים המשיבים כי יש לעותר 3 סעד חלופי המצדיק את דחיית עתירתו על הסף. לבסוף טוענים המשיבים כי חקירת המשטרה הסתיימה וחומרי החקירה הועברו לפרקליטות מחוז ירושלים. להערכתם החלטה בדבר אופן הטיפול בתיק צפויה להתקבל בעוד מספר חודשים ועל כל פנים, כך טוענים המשיבים, האינטרס הציבורי מחייב את בירור החשדות החמורים לעבירות של מרמה וזיוף ולכן אין מקום להורות על סיום החקירה בטרם עת.
 
 4.       בהחלטתי מיום 24.7.2013 ביקשתי כי העותרים יודיעו האם הם עומדים על עתירתם, נוכח טענות המשיבים לקיומו של סעד חלופי. בתגובה טענו העותרים כי ביקשו סעד של הכרה בתואר ולא סעד כספי המצוי בסמכות בית הדין לעבודה. עוד נטען כי הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה הוא סיום חקירת המשטרה וסעד זה אינו בסמכותה של ערכאה אחרת.
 
5.        דין העתירה להידחות על הסף.
 
           כפי שכבר נפסק בעבר, מחלוקות בין סטודנט למשיב בעניין הכרה בתואר אקדמי זר נתונה לסמכות בית הדין לעבודה. על כן עומד לרשות העותרים 5-3, ולרשות יתר הסטודנטים שבשמם טוענים העותרים 2-1, סעד חלופי של פניה לבית הדין האזורי לעבודה (ראו למשל בג"ץ 6232/99 וידר נ' משרד החינוך התרבות והספורט (11.1.2000); בג"ץ 2121/07 אלטמן נ' משרד החינוך התרבות והספורט (7.3.2007); בג"ץ 8400/10 הדסה נ' מדינת ישראל – משרד החינוך אגף להערכת תארים אקדמיים (20.1.2011); 9546/08 מוחמד נ' משרד החינוך – הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל (22.4.2009)). מקרים חריגים המעלים שאלה משפטית עקרונית עשויים אמנם להצדיק דיון בפני בית משפט זה, למרות קיומו של סעד חלופי (בג"ץ 1398/07 גולדשטיין נ' משרד החינוך – הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, פס' 19 (10.5.2010)), אך המקרה שבפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. בתשובתו לתגובת המשיבים טען העותר 3 כי ביקש הכרה בתואר ולא סעד כספי הנוגע לשכר, אך טענה זו מעוררת קושי לנוכח נוסחו של הצו על-תנאי שהתבקש בעתירה: "מדוע לא תתבצע שקילת תארים (לצרכי דירוג בשכר בשירות הציבורי) לבוגרי העותרת מס' 1...". למעלה מן הצורך יצויין כי אף שנטען בסעיף 9 לעתירה כי כל בוגרי האוניברסיטה קיבלו תעודות "מתוקנות", איש מהעותרים 5-3 לא פנה בבקשה חדשה למשיב בצירוף התעודה "המתוקנת".
 
           אשר למשך חקירת המשטרה, העותרים לא ציינו כלל מתי החלה חקירה זו או מתי הוזמנו לחקירה, ולכן קשה להעריך האם מדובר בעיכוב בלתי סביר בטיפול בנושא. על כל פנים, מתגובת המשיבים עולה כי חקירת המשטרה הסתיימה ולכן נראה כי העותרים קיבלו את מבוקשם בעניין זה.
 
           סיכומו של דבר, העתירה נדחית על הסף. העותרים ישאו בשכר טרחת בא-כוח המשיבים בסך של 3,000 ש"ח.
 
 
           ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשע"ג (‏29.8.2013).
 
 
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב