Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> בג"ץ 1844/13 לירן תמרי ואח' נגד שר הבטחון אהוד ברק ואח'
 
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
 
בג"ץ  1844/13
 
 
לפני:   כבוד השופט ס' ג'ובראן
  כבוד השופט צ' זילברטל
  כבוד השופט א' שהם
 
 
העותרים: 1. לירן תמרי
  2. רונית תמרי
 
                                          
  נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיבים: 1. שר הבטחון
  2. הרמטכ"ל
  3. קצין רפואה ראשי
  4. צבא הגנה לישראל
 
                                          
עתירה למתן צו על-תנאי
 
                                          
תאריך הישיבה: ח' בתשרי התשע"ד (12.9.2013)
 
 
בשם העותרים: בעצמם
 
 
בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון-מוזס
 
 
פסק-דין
 
 
השופט ס' ג'ובראן:
 
  1. עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר 1, כי צה"ל יאפשר לו להתקבל למסלול עתודה אקדמית.
 
רקע עובדתי
 
  1. העותר 1 (להלן: העותר), יליד 1994, מועמד לשירות ביטחון (להלן: מלש"ב). ביום 24.2.2011, החל העותר את הליכי בדיקת התאמתו לשירות ביטחון בלשכת הגיוס בירושלים (צו ראשון). העותרת 2 היא אימו של העותר 1. העותר הגיש במעמד זה אבחון על פיו הוא בעל לקויות למידה. נוכח זאת, קיבל הקלות במבחן הפסיכוטכני – מבחן שמתקיים במסגרת הצו הראשון, שמטרתו הערכת יכולותיהם הקוגניטיביות של מלש"בים. לאחר שסיים את הליך הצו הראשון, נקבע הפרופיל הרפואי שלו, קבוצת האיכות לה הוא משתייך (קב"א), וציון מבחן הפסיכוטכני שלו (דירוג פסיכוטכני ראשוני – דפ"ר).
 
  1. מרגע זה ואילך, פנו העותרים לגורמים שונים בבקשה כי יתאפשר לעותר להירשם למסלול עתודה אקדמית. זאת, נוכח העובדה כי העותר סיים את לימודי התיכון בהצטיינות, והשלמת בגרות בהיקף של חמש יחידות בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית. כמו כן, במסגרת מכתב לשר הביטחון מיום 1.1.2012, ביקשו העותרים כי גיוסו של העותר יידחה על מנת שיוכל לגשת למבחן הפסיכומטרי במועד ספטמבר 2012, לאחר סיום לימודיו התיכוניים. ביום 8.1.2012, התקבלה תשובת שר הביטחון, בה נכתב כי מכלול נתוניו האישיים של העותר אינם עומדים ברף הנדרש לצורך הרשמה למסלול עתודה אקדמית. כמו כן, צוין במכתב כי במידה שהעותר נמצא בשנתו השלישית ללימודיו האקדמיים, פתוחה בפניו הדרך לפנות בבקשה לדחות את גיוסו עד להשלמת חוק לימודיו במסגרת מסלול "אקדמזיציה" (תכנית המאפשרת לדחות את הגיוס לצה"ל על מנת להשלים לימודי תואר אקדמי).
 
  1. לאחר מתן תשובת שר הביטחון, פנו העותרים למספר גורמים בטענות שונות. טענתם המרכזית הייתה, כי מבחני המיון לשירות הביטחון, ובפרט המבחן הפסיכוטכני, אינם מותאמים לבעלי לקויות למידה ומפלים אותם לרעה.
 
  1. בהמשך לכך, לאחר פנייה של העותרים לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, הוחלט לאפשר לעותר להיבחן פעם נוספת בחלק המתמטי של המבחן הפסיכוטכני תוך שימוש במחשבון. יצוין כי על פי תגובת המשיבים לעתירה, ציון הדפ"ר שלו נותר כשהיה. העותר טוען כי למעשה הוא לא נבחן שוב בפרק המתמטי במבחן, אלא רק נשאל מספר שאלות בעל-פה במשך מספר דקות ספורות.
 
  1. לאחר מכן, העותר שובץ לתפקיד צבאי של מכונאי בחיל החימוש, זאת בהתאם לבחירתו השלישית בשאלון העדפות לתפקידים צבאיים אותו מילא. לאחר מכן, פנו העותרים לגורמים שונים בטענות של אי התאמתו לתפקיד הצבאי שיועד לו נוכח הקלות בתנאי שירות להן הוא זכאי ואי התאמה רפואית. נוכח פניות אלו, קיימו הגורמים המוסמכים בדיקות נוספות בעניינו של העותר. במסגרת זאת, התכנסה ועדה רפואית בעניינו שאישרה את הפרופיל הרפואי שנקבע לו במסגרת הצו הראשון, ונקבעו לעותר הקלות תנאי שירות שונות (למשל, שירות במרחק שלא יעלה על 100 קילומטרים מביתו, ולינה בבית לפחות חמישה ימים בשבוע).
 
  1. בהחלטה מיום 29.5.2013 (השופט נ' הנדל), הורה בית משפט זה על מתן צו ביניים לפיו יידחה גיוסו של העותר לשירות צבאי עד להכרעה בעתירה. מאז הגשת העתירה ועד היום, הגישו העותרים מספר רב מאד של בקשות שונות, שעיקרן דרישתם להרחבת צו הביניים ורישומו של העותר למסלול עתודה אקדמית במשפטים, או בדרישה לאפשר לו לדחות את גיוסו ולהתחיל בלימודים אקדמיים במסלול "אקדמיזציה". בקשה מעין זו נדחתה על ידי בית משפט זה בהחלטה מיום 1.8.2013 (השופט נ' הנדל).
 
  1. בשולי הדברים, יצוין כי העותר החל ללמוד לתואר ראשון בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
 
טענות העותר
 
  1. לטענת העותר, המייצג את עצמו, המשיבים פעלו נגדו באופן מפלה ומכוח שיקולים זרים כאשר דחו את בקשתו להתקבל למסלול של עתודה אקדמית ואת בקשתו לדחיית גיוסו עד שישלים לימודי התואר הראשון בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. לטענתו, פעולת המשיבים, בהתייחס ללקויות הלמידה שלו, מפלה אותו ופוגעת בכבודו עד כדי השפלה. לביסוס טענתו זו, מציין העותר תוכניות שונות המאפשרות קבלה לעתודה הצבאית בתנאים מקלים לעולים חדשים ונוער מצטיין מאזור הפריפריה, ותוכנית "אקדמיזציה". עוד, מציין הוא כי סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות והיה פעיל במסגרות התנדבותיות רבות.
 
  1. כן, טוען העותר כי על צה"ל לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת, ולפיכך להוריד את דרישות הסף לקבלת בעלי לקויות למידה לעתודה הצבאית ולקורס קצינים. לטענתו, המבחן הפסיכוטכני במסגרת הצו הראשון אינו מותאם לבעלי לקויות למידה "דבר המצביע על כך כי לקויי למידה נידונים מראש להיכשל בבחינות אלו". במסגרת זאת, טוען הוא כי נפל פגם בעובדה שההתאמות שניתנות בבחינות בבתי הספר לא ניתנות במהלך המבחן  הפסיכוטכני, ומציין כי דו"ח מבקר המדינה משנת 2002 קבע ש"הצבא אינו משבץ כראוי חיילים בעלי לקות למידה ולכן הם אינם ממצים את יכולתם". לבסוף, לעניין זה, טוען הוא כי מתכונת המבחן הפסיכוטכני הנוכחי קשה באופן קיצוני לבעלי לקויות למידה, "ועל כן הכישלון של לקויי למידה בהם בטוח".
 
  1. יצוין, כי מלבד הנזכר לעיל, העלה העותר טענות רבות בנוגע להקלות בתנאי שירות להם הוא זכאי נוכח מצבו הרפואי שלו ושל אימו, העותרת 2, והתאמתו הרפואית לתפקיד הצבאי שנקבע לו. אולם, נראה כי טיעונים אלו מיצו את עצמם נוכח העובדה שלבסוף קיבל העותר הקלות בתנאי השירות, והעובדה כי ועדה רפואית התכנסה לדון בעניינו, והפרופיל הרפואי אשר נקבע לו אושר על ידה ביום 26.5.2013 (ראו: החלטת השופט נ' הנדל מיום 29.5.2013).
 
טענות המשיבים
 
  1. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות. ראשית, על הסף בהעדר פרטים רלוונטיים, ובכלל זה, אי ציון ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית והסתרת פרטים מהותיים שעולים לטענתם לחוסר ניקיון כפיים.
 
  1. לגופם של דברים, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות. לטענתם, מדיניות הקבלה לעתודה הצבאית ואופן ביצוע המבחן הפסיכוטכני אינם מפלים נגד בעלי לקויות למידה נוכח העובדה כי משרתים בצה"ל קצינים רבים בעלי לקויות למידה, ואין מניעה כי בעלי לקויות למידה, העומדים בתנאי הסף לקבלה למסלול העתודה הצבאית, ישתלבו במסלול זה.
 
  1. כמו כן, טוענים הם לעניין זה כי במסגרת המבחן הפסיכוטכני ניתנות הקלות רבות לבעלי לקויות למידה. לטענתם, "החל משנת 1996 מתחשב צה"ל באבחונים דידקטיים אשר מוצגים על ידי המלש"בים בעת הגעתם לצו ראשון לצורך קביעת זכאותם לקבלת התאמות במבחני המיון". כמו כן, טוענים הם כי האבחונים הדידקטיים שנערכים למלש"בים בוחנים את תפקודם והתאמתם ללימודים, ולא לשירות צבאי, "בהתאם לכך, יתכן וקיים שוני בין התאמות הניתנות מכוח אבחון דידקטי מסויים בבחינות הבגרות או בבית הספר לבין ההתאמות הניתנות מכוחו במסגרת מבחני ההתאמה לצה"ל". לטענתם, צה"ל עושה שימוש באבחונים אלה "אך ורק מקום בו נמצא כי כלי המיון בו נעשה שימוש לסינון וברירת המועמדים מצריך מיומנויות ספציפיות, אשר אינן הכרחיות לביצוע התפקיד, ואשר קשורות לתחום בו קיימת למועמד לקות למידה". ההתאמות הניתנות במסגרת מיונים בכלל, ומבחן הפסיכוטכני בפרט, הן תוספת זמן, הפסקה בין פרקי המבחן השונים, שימוש במחשבון, בחינה מצומצמת אשר כוללת רק חלק מן הפרקים שמלש"ב רגיל נבחן בהם.
 
  1. כמו כן, טוענים המשיבים כי במיוני המשך הנערכים למלש"בים לבחינת התאמתם לתפקידים ספציפיים במערכים השונים בצה"ל ובכוחות הביטחון, ניתנות הקלות כאשר מיומנויות הלמידה הרלוונטיות ללקויות אינן הכרחיות לביצוע התפקיד, ומנגד בחלק מן המיונים לא קיימות הקלות לבעלי לקויות למידה. זאת, בהעדר הסתמכות על מיומנויות למידה במיונים לתפקידים אלה (ולפיכך חוסר הרלוונטיות של אבחונים דידקטיים), או לחילופין נוכח מיון לתפקידים הדורשים מיומנויות הקשורות לתחום הליקוי. לטענת המשיבים "כלל זה מאזן באופן ראוי בין התחשבות בלקויות הלמידה של המלש"ב ומתן אפשרות מירבית להשתלבות בכלל המקצועות בצה"ל מחד גיסא, לבין צרכי הצבא והשמירה על תפקודו התקין של צה"ל מאידך גיסא".
 
  1. לטענת המשיבים, על פי הנתונים הקיימים בצה"ל, בין השנים 2013-2011, 40% מבין המלש"בים ביקשו הכרה בלקות למידה, וניתנו הקלות שונות ל-70% מתוכם. כמו כן, טוענים הם כי "בחינת התפלגות ציוני הדפ"ר [שציונו נקבע בהתאם למבחן הפסיכוטכני – ס' ג''] של מקבלי ההתאמות העלתה כי היא דומה להתפלגות באוכלוסייה הכללית, ולכן תקינה".
 
  1. לעניין קבלה לעתודה הצבאית, טוענים המשיבים כי צה"ל הגדיר כתנאי סף לקבלה לעתודה הצבאית ציון דפ"ר 60 וקב"א 52. מועמדים שעומדים בתנאי סף זה, יכולים להתחיל בהליך המיון לעתודה הצבאית, במסגרתם נבחנת גם התאמתם לקצונה. בהליך מיון זה, נדרשים המועמדים לעמוד במספר מבחנים הכוללים מבחנים אישיותיים פתוחים, שאלון אישיות ("שאלון 500"), ראיון פסיכולוגי ועוד. מבחנים אלו אינם כוללים רכיבים קוגניטיביים ומתבצעים ללא הגבלת זמן, ולפיכך בהתאם לאמור לעיל, לא נדרשת התאמתם לבעלי לקויות למידה. עוד טוענים הם כי כחלק מהליך הקבלה, נשקלים שיקולים חיצוניים כדוגמת צורכי צה"ל, קרי - האם המועמד התקבל ללימודים אקדמיים במוסד מוכר ובתכנית הרלוונטית לצרכי צה"ל.
 
  1. כמו כן, לטענת המשיבים, כי יש לדחות את טענת העותר בנוגע למסלולים אחרים המאפשרים קבלה לעתודה הצבאית אשר מהווים הפליה נגדו. לטענתם, מסלול "אקדמיזציה" מיועד למלש"בים אשר החלו את לימודיהם האקדמיים במהלך לימודי התיכון וסיימו מעל למחצית התואר האקדמי. העותר החל את לימודיו האקדמיים רק לאחר שסיים את לימודי התיכון, ולפיכך הוא אינו זכאי להיכלל במסלול זה. בדומה, מסלול עתודת עולים, הוא מסלול ייחודי שמטרתו "לתת את האפשרות לצעירים ישראלים העולים לארץ להשתלב בלימודים גבוהים בטרם ישרתו את שירותם הצבאי, וזאת לשם מתן הקלה לנמנים על אוכלוסייה זו בהשתלבות בחברה הישראלית". כמו כן, מסלול "עתידים" לנוער מצטיין מאזור הפריפריה, אינו מציב דרישות סף נמוכות יותר ממסלול עתודה אקדמית רגיל, ולפיכך העותר לא היה זכאי גם על פי נתוניו להתקבל אליו.
 
  1. עוד טוענים המשיבים כי מדיניות צה"ל שלא לאפשר דחייה בגיוס לטובת השלמת תואר אקדמי היא סבירה, ואושרה על ידי בית משפט זה בעבר בבג"ץ 9270/06 אלאייב נ' שר הבטחון (16.10.2005). בנוסף, לטענתם, אופן פעולתו של העותר, שהתחיל לימודים אקדמיים על מנת "לקבוע עובדות בשטח", נעשה במטרה לכפות על המשיבים לדחות את גיוסו או לקבלו לאחד ממסלולי העתודה הצבאית. לפיכך, קבלת עתירתו על אף שאינו עומד בתנאי הסף לדחיית שירות במסגרת מסלול "אקדמיזציה" או לקבלה לעתודה אקדמית תביא לפגיעה ביחס לכלל המלש"בים אשר אינם נמנים בקרב המסלולים האקדמיים.
 
דיון והכרעה
 
  1. דין העתירה להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.
 
  1. ראשית, לעניין מתחם ההתערבות של בג"ץ במקרה שלפנינו, נקודת המוצא לעתירה זו היא שיקול הדעת הרחב המוקנה לצה"ל ולכוחות הביטחון כרשויות מנהליות. התערבות בג"ץ נעשית במשורה במיוחד כאשר הרשות המנהלית היא צה"ל, וההחלטה בגינה מתבקשת התערבותו היא החלטה מקצועית-תכנונית (ראו: בג"ץ 329/87 סורקו-רם נ' שר הביטחון (25.12.1989); בג"ץ 671/04 גרין נ' מדינת ישראל (16.2.2005); בג"ץ 11642/05 משרקי נ' שר הבטחון (9.8.2006); בג"ץ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (8.9.2005)).
 
  1. העתירה שלפנינו מעלה שאלה חוקתית – האם מדיניות צה"ל במבחן הפסיכוטכני מפלה לרעה בעלי לקויות למידה. בשאלה זאת, אמת המידה להתערבות בית משפט זה שונה ממתחם ההתערבות שהוצג לעיל (ראו: בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94, 124 (1995) (להלן: פרשת מילר); בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1 (1997)). במסגרת זאת, יש לזכור כי העותר טוען לפגיעה בזכותו לשוויון. מבחינה עיונית, ניתן לבחון פגיעה בזכות זו בשני מסלולים: מסלול חד שלבי, על פיו אם קיים שוני רלוונטי בין הפרטים המאובחנים, אזי אין כלל פגיעה בשוויון; ומסלול דו שלבי, בהתאם למבחני פסקת ההגבלה (ראו: בג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציבות שירות בתי הסוהר, פסקה 11 לפסק דיני (27.8.2012) (להלן: פרשת זוזל)). בהתאם לכך, בשים לב לאמת המידה המצמצמת בהתערבות במדיניות צה"ל, אבחן את טענות העותר.
 
23.      לשם בחינת הפגיעה הנטענת בשוויון, עדיף בעיניי המודל החד שלבי במקרה דנן, נוכח מיקודה של העתירה לשאלה מצומצמת יחסית - ההתאמות הניתנות במבחני קבלה בצה"ל. במסגרת זאת, אבחן האם ומתי יש מקום להעניק הקלות לבעלי לקויות למידה במבחן הפסיכוטכני. זאת תחת הנחת המוצא כי מקום שאין רלוונטיות בין התפקיד אליו נבחן המלש"ב לבין לקויות למידה, אי התחשבות במאפיין זה ומתן הקלות בהתאם, מהווה יחס שווה לשונים, ולפיכך – אפליה פסולה (רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (16.11.2009); פרשת זוזל; פרשת מילר).
 
24.      לגישתי, אין עוררין כי על צה"ל להעניק הקלות לבעלי לקויות למידה במסגרת מבחני הצו הראשון, והמבחן הפסיכוטכני בפרט. מבחני הצו הראשון קובעים את התאמת המלש"ב לכלל התפקידים בצה"ל, ולציון הדפ"ר והקב"א של המלש"ב השפעה מכרעת על התפקיד אותו ימלא במהלך שירותו הצבאי. ציוני דפ"ר וקב"א נמוכים יחסמו בפניו תפקידים הנחשבים מבוקשים ויוקרתיים, יציאה לקורס קצינים, ומתשובת המשיבים עולה כי גם שירות בעתודה הצבאית. במבחנים מעין אלה, שתפקידם הוא למיין באופן ראשוני את המועמדים לשירות ביטחון, אי נקיטה בהתאמות לבעלי לקויות למידה עולה לכדי אפליה פסולה.
 
25.      מתשובת המשיבים עולה כי ניתנות התאמות רבות לבעלי לקויות למידה, והקלות מעין אלה ניתנו בפרט לעותר – תוספת זמן, הפסקה בין המבחנים, ובחינה במספר מצומצם יותר של נושאים. לפיכך, מדיניות המשיבים מעניקה יחס שונה לשונים, וכפועל יוצא לא פוגעת בשוויון. לכך יש להוסיף כי העותר לא ביסס את טענותיו כי אין די בהתאמות הניתנות לבעלי אבחונים דידקטיים, והן נטענו בעלמא. נוכח התשתית העובדתית שהונחה בפנינו, לא ניתן לקבוע כי צה"ל לא עושה די כדי לנהוג בשוויון בהתאמת המבחן הפסיכוטכני לבעלי לקויות למידה. נהפוך הוא.
 
26.      לכך יש להוסיף כי אין גם ביתר מסלולי הלימודים האקדמיים שמציין העותר כדי להוביל למסקנה כי צה"ל נוהג באפליה כלפיו. מסלול "אקדמיזציה" פתוח אך ורק בפני מלש"בים שהשלימו תוך כדי לימודי התיכון מחצית מלימודי תואר ראשון אקדמי. אין עוררין כי העותר החל את לימודיו האקדמיים לאחר סיום לימודיו התיכוניים, ונראה כי יש טעם של ממש בטענת המשיבים כי המשמעות של קבלת העותר למסלול תהווה אפליה כלפי יתר המועמדים לשירות במסגרתו.
 
27.      כמו כן, מקובלת עליי טענת המשיבים כי נוכח העובדה שהעותר אינו בגדר עולה חדש או נער מצטיין מהפריפריה, אין לקבלו למסלולים אלו. במסגרת זאת, שאלה מעניינת היא האם נכון לפעול במדיניות של "העדפה מתקנת" כלפי בעלי לקויות למידה. הכרעה בשאלה זו אינה נדרשת בענייננו. אולם, כך או כך, אציין כי על פניו מרבית הרציונאליים בגינם בוחרת המדינה לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת, תחת ההנחה כי יש לנקוט בשוויון מהותי לטובת תיקון עוול היסטורי שנגרם לקבוצות שונות, אינם חלים במקרה דנן (השוו: מיטל פינטו והלל סומר "מחקיקה נקודתית לדוקטרינה כללית - תפקידה של הרשות השופטת בביצור ההעדפה המתקנת בישראל" העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל 195 (ענת מאור עורכת, 2004); בג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501 (1994)).
 
28.      לסיום, ומעבר לצורך, אציין כי יש לזכור כי עד העת האחרונה, בעלי לקויות למידה לא אובחנו ככאלה, וחוסר הצלחתם לעמוד במבחנים ולבצע תפקידים ומשימות לא יוחס ללקויות מהם הם סובלים, אלא לחוסר כישרון או אינטליגנציה. רק בעשורים האחרונים התחילה החברה בישראל להתמודד באופן ראוי עם תופעה נרחבת זו, תחת הנחת המוצא כי אדם בעל לקויות אלה אינו שונה מכל אדם אחר, וכמובן שעומדת לו הזכות שלא להיות מופלה לרעה בגינם. על צה"ל, החובה לפעול כמחולל שינוי חברתי ולא כחסם בפניו. לפיכך, מצופה מצה"ל כי יעשה את כל שביכולתו על מנת לפתוח תפקידים רבים ככל האפשר בפני בעלי לקויות למידה, ולא ישתמש במושגים עמומים כגון "צורכי הצבא" כאמצעי לחסום תפקידים שלמים בפניהם.
 
29.      לפיכך וכאמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים שניתן בהחלטה מיום 29.5.2013 (השופט נ' הנדל). בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
 
                 ש ו פ ט
 
 
השופט צ' זילברטל:
 
           אני מסכים כי דין העתירה להידחות. תמצית טענת העותרים היא, כי העותר 1 מופלה לרעה לעומת אוכלוסיית המתגייסים הכללית נוכח לקויות הלמידה שאובחנו אצלו, מה שגרם לכך שבקשתו להתקבל למסלול של עתודה אקדמית נדחתה.
 
           מתשובת המשיבים עולה, כי במסגרת המבחן הפסיכוטכני קיימת התחשבות בלקויות למידה וניתנות הקלות לסובלים מהן. אלא שהקלות והתאמות אלה אינן זהות לאלו הניתנות במסגרת בחינות המתקיימות במערכת החינוך נוכח המטרה השונה של האבחון שנעשה למועמדים לשירות ביטחון, שהרי אבחון זה אינו נועד לבחון נושאים הקשורים ליכולת למידה אלא התאמה לשירות צבאי; ובמקרה של מבקשים להתקבל לעתודה האקדמית – גם התאמה לתפקידי קצונה. ואכן, אין כל הגיון ליתן למי שאובחנו אצלו לקויות למידה הקלות והתאמות במבחנים השונים באופן שתוצאת המבחנים לא תשקף, בסופו של יום, את התאמת הנבחן לשירות הצבאי. אם בגלל לקות למידה יתקשה המועמד לעמוד במבחן, אך לא יתקשה לבצע תפקיד מסוים בשירות הצבאי, יש אכן מקום ליתן לו הקלות ולהתאים את המבחן ליכולותיו. ואולם, אם בגלל לקות הלמידה לא יוכל המועמד למלא תפקיד מסוים, אין מקום להתאמות ולהקלות במבחן באופן שתוצאתו לא תשקף נאמנה את יכולת התפקוד של המועמד. ההקלות נועדו, אפוא, ליצור מתאם נכון בין תוצאת המבחן לבין היכולת האמיתית של הנבדק, ולא להביא לתוצאה שתצביע על יכולת גבוהה מהיכולת האמיתית.
 
           לא עלה בידי העותרים לשכנע כי המשיבים נהגו בעותר שלא כדין או באופן מפלה וכי ההקלות שניתנו במסגרת המבחנים והאבחונים שנערכו לו אינן מספיקות כדי לעמוד על יכולותיו האמיתיות, או כי הרף שנקבע כרף תחתון למי שמבקשים להתקבל למסלול העתודה האקדמית (שהעותר לא הגיע אליו) אינו ראוי.
 
           על כן אני מסכים שדין העתירה להידחות.
 
                 ש ו פ ט
 
 
השופט א' שהם:
 
           אני מסכים לפסק דינו של חברי, השופט ס' ג'ובראן, ולהערותיו של חברי, השופט צ' זילברטל.
 
                 ש ו פ ט
 
 
           לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן.
 
           ניתן היום, ט' בכסלו התשע"ד (12.11.2013).
 
 
ש ו פ ט          ש ו פ ט              ש ו פ ט
 
 
_________________________
חזרה לפסיקה חינם
 
+ שלח משוב